איך שחיתות שלטונית מעכבת התפתחות טכנולוגית בישראל

המחיר האמיתי של השחיתות השלטונית לא מתמצה רק בנזקים הישירים שהיא גורמת, אלא כולל גם עלות עקיפה, שהיא אובדן הגמישות המערכתית לפעול באופן שיקדם את פיתוח המשק, לרבות תחום החדשנות הטכנולוגית

אילוסטרציה (מקור: http://www.sxc.hu/photo/1096838)

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מהותית בגילויי שחיתות שלטונית, דהיינו שימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג טובות הנאה או רווח אישי, הן בקרב אנשים המכהנים בתפקידים פוליטיים, והן בקרב ממלאי תפקידים ביורוקרטים בכירים. המחיר האמיתי של השחיתות השלטונית לא מתמצה רק בנזקים הישירים שהיא גורמת, אלא כולל גם עלות עקיפה, שהיא אובדן הגמישות המערכתית לפעול באופן שיקדם את פיתוח המשק. שלוש דוגמאות, מסינגפור, צפון קרולינה וישראל, ימחישו מדוע שתי הראשונות הצליחו לקדם תחום טכנולוגי חדשני, בעוד ישראל נכשלה בו.

סיכון לא מחושב

שחיתות שלטונית באה לידי ביטוי במגוון ערוצים, החל במינויים פוליטיים תמורת גיוס קולות במרכז המפלגה, דרך קידום אינטרסים זרים בעבור טובות הנאה, וכלה בקידום פרויקטים תמורת שלמונים. בדרך כלל אנו מתמקדים בעלות הנזקים הישירים שלה,  שהיא אכן גבוהה: בתחום הפוליטי מתבטאת שחיתות שלטונית במינויים פוליטיים של בעלי תפקידים בלתי ראויים. בעלי תפקידים שמונו במינוי פוליטי עלולים להיות לא רק פחות מוכשרים למילוי התפקיד ולכן לקבל החלטות פחות טובות, אלא גם לקבל החלטות שפוגעות בציבור הרחב ביודעין, משום שהן מטיבות עם מי שמינה אותם. שחיתות שלטונית יכולה להביא להפניית משאבי מדינה מתוך אינטרס זר שגורם לחלוקת משאבים לא יעילה ונזק ישיר לציבור. שחיתות גם מצמצמת את הציות לתקני סביבה ואיכות, ופוגעת באיכות השירותים הממשלתיים והתשתיות הציבוריות. כמו כן, ברמה הערכית שחיתות שלטונית מערערת את הלגיטימיות של הממשלה ולאובדן אמון הציבור במערכת השלטונית. בהיבט של המגזר העסקי, השחיתות מעלה את העלות העסקית באמצעות תשלומים לא חוקיים, פגיעה בתחרות החופשית, עלות ניהול משא ומתן עם הפקידים, אי ודאות עסקית, והסיכון של הפרת הסכמים.

אולם, מעבר לעלויות אלו, השחיתות השלטונית מסבה נזק עקיף, שבא לדי ביטוי בחוסר גמישות מערכתית. בדרך כלל, הדמוקרטיה תנסה להתמודד עם השחיתות השלטונית באמצעות הפעלת כלים פורמאליים ולא פורמאליים, כמו אכיפה קפדנית יותר של חוקים ותקנות, כפי שעשה החשב הכללי לשעבר ד”ר ירון זליכה, או ביקורת ציבורית תקיפה מצד כלב השמירה של הדמוקרטיה, העיתונות. כלי ההתגוננות של הדמוקרטיה חשובים, ותורמים להקטנת הסיכון הנגרם מהתעצמות חסרת רסן של השחיתות השלטונית. ברם, הפעלה אגרסיבית של כלים אלו, שהיא חיונית כשהשלטון מושחת, פוגעת בגמישות השלטונית של גופים שמטרתם לקדם מדיניות ממשלתית. חוסר גמישותם של גופים אלו פוגע  מאוד ביעילות הפעילות הממשלתית במצבים של חוסר ודאות, או כאשר נדרש ניתוח משתנים איכותיים ולא רק כמותיים, או כאשר ישנו מקום להערכות סובייקטיביות של פקידים ממשלתיים בכירים.

מעט מדי, לאט מדי

תחום בו חוסר גמישות עלול להיות אקוטי הינו מדיניות פיתוח תעשייתי טכנולוגי. זהו תחום מורכב, שבו דרושה, לעיתים קרובות, תגובות מהירות של גורמים בממשל, שחשים את כשלי השוק עוד לפני שמונחים בפניהם נתונים כמותיים אובייקטיביים. לכן  הם חייבים לשלב הערכות סובייקטיביות בגיבוש המדיניות. לדוגמה, אם לצורך פיתוח חוזקות בתחום טכנולוגי חדש במשק צריך למשוך לארץ חברות רב לאומיות הפועלות בתחום זה, כל מה שמרכז ההשקעות יכול להציע כרגע זו ההטבה הרגילה שניתנת לחברה רב לאומית בכל תחום שהוא. לעיתים, כשרוצים למשוך לארץ חברה מסוימת, נדרש משא ומתן פרטני, שבו מנסים ללמוד את צורכי החברה ולתפור לה הטבה לפי מידה, שתענה על צורך ייחודי של החברה, ועם זאת תהיה כדאית למדינה. במדינה בה ישנה שחיתות שלטונית, המערכת לא תשאיר שום גמישות מערכתית להתאמות מעין אלו מחשש שמא שחריגות מוצדקות מהנהלים תהווה תקדים לחריגות לא מוצדקות. במדינה שבה השחיתות השלטונית נמוכה, אפשר לתת לקובעי המדיניות דרגת חופש סבירה.

נמחיש זאת בדוגמה מתחום הביוטכנולוגיה. בסינגפור, בה אין כמעט שחיתות שלטונית, החליטו לקדם את תחום הביוטכנולוגיה החל משנת 2000. לגוף השלטוני שאחראי לפיתוח התחום ניתנה גמישות מערכתית גבוהה מאוד לנהל משא ומתן פרטני עם כל חברה רב לאומית שלהערכתו חשוב להביא למדינה. התוצאה הייתה משיכה של חברות רב לאומיות מובילות לסינגפור, ובניית מודל הטבות, שכדאי הן לתאגיד הרב לאומי והן למדינה. באופן דומה נהגו בצפון קרולינה שבארצות הברית, כשהחלו לפתח תעשיית ביוטכנולוגיה בשנות ה-80. כמו בסינגפור, גם שם אפשרו לגוף שאחראי על פיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה גמישות רבה להעניק חבילת הטבות, שנתפרה במיוחד לחברות רב לאומיות שונות שרצו למשוך. לעומת זאת, בישראל, חרף הטעון המושמע זה שנים רבות, שמשיכת מרכז פיתוח וייצור של חברה רב לאומית מתחום הביוטכנולוגיה יקדם את הענף באופן משמעותי, אין למרכז ההשקעות שום כלי ממשי למשוך חברות אלו, מעבר למענקים הרגילים להם זכאית כל חברה. גילויי השחיתות האחרונים מרחיקים את הסיכוי לתת למרכז ההשקעות את הגמישות הנחוצה כדי לקדם את תחום הביוטכנולוגיה בישראל – גם זה הוא חלק ממחיר השחיתות השלטונית.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג פורטל יזמות חברתית של הקריה האקדמית אונו

גיל אבנימלך

ד"ר גיל אבנימלך הוא בעל תואר Ph.D באוניברסיטת בן גוריון. מרצה, חוקר וראש מרכז היזמות בקריה האקדמית אונו. מחקריו עוסקים במדיניות ממשלתית לקידום יזמות וחדשנות ברמה המקומית והלאומית מרצה בפקולטה למנהל עסקים

הגב

4 תגובות על "איך שחיתות שלטונית מעכבת התפתחות טכנולוגית בישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יואב
Guest

חייבים ליצור אקלים חדש ליזמות במדינת היהודים

שמעון
Guest

יש לך איזו טענה מבוססת או שאתה מהגג הגיגים? מדינת ישראל הקימה את תעשיית הון הסיכון שאפשרה את הצמיחה של סטרטאפים. הקימו פה חממות עם כסף ממשלתי שמוציאות גם מיזמים מוצלחים. נכון שאפשר לעשות יותר, אבל מה הקשר בין זה לבין השחיתות השלטונית?

אמיר סימן טוב
Guest

קוד פתוח?…

שודד הטלכתבים
Guest

דוגמא נוספת של התנהלות נכונה שקרתה דווקא בישראל.
כאשר התקיים מו”מ בין חברת אינטל הבינלאומית וממשלת ישראל על הקמת מפעל ייצור בישראל, אושרו הטבות חריגות לאינטל.
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על ההטבות הללו, שאכן חרגו מכל נוהל מסודר.
אבל במבט לאחור, ההטבות השתלמו בגדול. אינטל היא אחת מהמעסיקות הגדולות ביותר בישראל. תרומתה של אינטל לייצוא הישראלי אינה מבוטלת. יש תעשיית מוליכים למחצה בישראל.
זו דוגמא שרק מחזקת את הנקודה שהעלה גיל אבנימלך. במקומות שבהם אין שחיתות שלטונית, ניתן לסמוך על פקידי השלטון שיחליטו החלטות לטובת העניין. ואז יש להם החופש לחרוג מנהלים רגילים כשהנסיבות חריגות.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: