ההשלכות של עסקת וייז-גוגל: הטוב, הרע והמכוער [דעה]

בזמן שכולם חוגגים את המיליונים שנכנסו לכיסי המשקיעים, היזמים, העובדים וכמובן, לכיסי המדינה, חשוב גם להבין שלרכישת וייז על-ידי גוגל ישנן השלכות יותר משמעותיות על האקו-סיסטם של היזמים והמשקיעים בישראל.

תמונה: צילום מסך (מתוך הבלוג של גוגל)

תמונה: צילום מסך (מתוך הבלוג של גוגל)

כמעט בכל כיוון שלא ננסה להסתכל על העסקה, מדובר בהצלחה משמעותית כמעט עבור כולם (למעט המשתמשים אולי), אך בזמן שכולם חוגגים את רכישת חברת המובייל הגדולה בהיסטוריה ואת המיליונים שנכנסו לכיסי המשקיעים, היזמים, העובדים וכמובן, לכיסי המדינה, חשוב גם להבין שלרכישת וייז על-ידי גוגל תמורת סכום של 1.1 מיליארד דולר ישנן השלכות יותר משמעותיות על האקו-סיסטם של היזמים והמשקיעים בישראל ואפילו בעולם כולו.

הטוב

אי שם בתחילת הדרך, צוות המייסדים של וייז כיתת את רגליו בפגישות ממשקיע למשקיע, מקרן הון סיכון אחת לבאה אחריה ורובן הגדול (למעט ורטקס ומאגמה כמובן) אמרו שהן לא מעוניינות מהסיבה שאי אפשר לבנות חברה של מיליארד דולר בתחום ה-Consumer בישראל (מה שגם גרם בשלב מסוים לכך שנועם ברדין, מנכ”ל החברה העביר את מקום מושבו לארצות הברית). אתמול הוכיחה החברה עד כמה הם טעו.

והנה, אחרי העסקה הנוכחית כשיגידו לכם כיזמים שזה שאי אפשר לבנות חברות של מיליארד דולר בישראל או שחברות Consumer לא מצליחות בישראל כי אנחנו לא יודעים לעשות שיווק, תוכלו לנפנף ב-“אקזיט ענק” שהוא בן פחות מ-13 שנה ולא היה לו את יוסי ורדי כגורו שיתפור את העסקה.

הרע

בשלב הזה יגידו אנשים, נכון, אבל זה לא באמת מעניין מי אמר לך לא, אלא שאמרו לך כן ובסופו של יום הם גם צודקים, אבל כל אותם המשקיעים שאמרו לא לחברה, רואים עכשיו את ההחזרים (בגובה של קרן שלמה) של הקרנות שכן השקיעו בוייז ופשוט אוכלים את הלב.

חבר טוב אמר לי אתמול שעסקת וייז-גוגל היא סוג יום הכיפורים עבור הקרנות והמשקיעים הישראלים. היא זאת שגורמת להם לעשות חשבון נפש ומערערת לא מעט הנחות ייסוד עליהן התבססו עד היום. אייל גורה, יזם סדרתי והיום שותף בקרן ההון סיכון הישראלית פיטנגו כתב אתמול בטוויטר שהאקזיט הענק הזה הוא המענה לכל המשפטים הקבועים של המשקיעים כגון “תנו לי אקזיט אחד ישראלי משמעותי בתחום ה-Consumer למעט ICQ?” או “זה מאוד נחמד שיש לכם משתמשי בטא בישראל, אבל זה לא שוק שאפשר באמת לבחון בו התנהגות צרכנים”.

החל מהיום ולפחות לתקופה הקרובה, למשקיעים יהיה הרבה יותר קשה להגיד לא או שאי אפשר.

ולמה זה רע אתם שואלים? מהסיבה המאוד פשוטה שהנחות היסוד עצמן שרוב המשקיעים התבססו עליהן עד היום אינן “לא נכונות”, הן פשוט גרמו למשקיעים לשקוע במין “תרדמת חורף” שכזו בשנים האחרונות וכך לפטור ביד קלה גם סטארטאפים שכן יש להם את כל המאפיינים הנכונים כדי להצליח.

אמנם כשתקראו את תגובות הבכירים בהון סיכון הישראלי על מה שהתקשורת הישראלית כבר הספיקה להכתיר כ”עסקת העשור להייטק הישראלי”, תראו תגובות מפרגנות ומשבחות, אבל כשאתה מקבל כזאת “סטירת לחי מצלצלת”, ייקח לך קצת זמן עד שתתאפס על עצמך מחדש.

המכוער

ההשפעה האמיתית של העסקה תהיה בעצם התוצאה של הטוב והרע ביחד.

למזלנו, וייז לא עוסקת בשיתוף תמונות, כך שהסיכוי שנראה המוני סטארטאפים שינסו לפתח אפליקצית ניווט משלהם הוא די קטן. יחד עם זאת, בדומה לעסקת פייסבוק-אינסטגרם, גם עסקת וייז-גוגל, המנותקת לחלוטין מכל שווי פיננסי ריאלי של החברה, תגרום לכך שהמוני יזמים ירוצו לפתח סטארטאפים ללא מודל עסקי ברור בחשיבה של “נביא משתמשים עכשיו, נדאג לכסף אחר-כך”.

בנקודה הזאת, חשוב לזכור שבמקרה של וייז קיים אלמנט מוניטיזציה כבר מהיום הראשון אבל היא בעצם ״בלתי נראית״ ולא מביאה לחברה הכנסות באופן מיידי. מיפוי בזמן אמת עולה לחברה כמו אפל קרוב למיליארד דולר בשנה. לוייז יש מיפוי בזמן אמת חינם על ידי משתמשים. זו הגאונות שלה. לכן זה בכל זאת מעט שונה מהמודל הלא קיים של אינסטגרם ואפליקציות שיתוף תמונות ששם עדיין לא פיצחו את המודל העסקי.

מצד שני, כל אותם המשקיעים שעדיין מנסים להבין איך חברת Consumer ישראלית הצליחה “לברוח להם מתחת לאף” ולהימכר במעל למיליארד דולר, יפחדו לפספס את ההזדמנות הבאה שלהם ויחזרו “לזרוק” כסף על לא מעט מיזמים שלא באמת מגיע להם.

בשנתיים האחרונות ראינו כאן את אותה התופעה שקיבלה בוואלי את השם Series A Crunch. אותה תופעה שבפועל לא ייצגה ירידה במספר ההשקעות בסיבוב המוסדי הראשון (Round A), אלא פריחה משמעותית בהשקעות ה-Seed וה-Pre-Seed, מצב שגרם לכך שהרבה חברות שנוצרו וקיבלו מימון ראשוני, נתקעות ו”מתות” עקב כך שהן לא מצליחות לגייס כסף בשלב הבא.

אחרי השנתיים הקשות הללו בהן לא מעט כסף הלך לאיבוד וזמן של יזמים שלא יצריכים להיות יזמים התבזבז, בחודשים האחרונים התחלנו לראות תהליך “רגיעה” של משקיעים בשלבים המוקדמים. אם זה משקיעים שהספיקו לאבד מספיק כסף כדי להתפכח ובין אם זה הקרנות שהחליטו לחזור ולהתעסק במה שהן יודעות לעשות כמו שצריך, כמות הכסף שזרמה להשקעות המוקדמות בכלל ולהשקעות Consumer בפרט החלה לצנוח ולחזור לרמות ריאליות.

גם אם נניח בצד את ההשפעות של העסקה על המשקיעים הקיימים אותן סקרנו, כתוצאה מהעסקה האחרונה, סביר מאוד להניח שנראה לא מעט “משקיעים” חדשים שרק יחפשו לזרוק את הכסף על הוייז הבאה, מה שיוביל אותנו בחזרה לאינפלציית סטארטאפים בשלבים המוקדמים ולהרבה יותר מדי חברות שימותו אחרי שהן בזבזו את כספי המשקיעים ואת זמנם של אנשים טובים שהיו יכולים להיות מושקעים בסטארטאפים שכן הצליחו לעבור את תהליך הניפוי והאבולוציה הטבעי שצריך להיות קיים באקו-סיסטם של הסטאראטפים בישראל.

יניב פלדמן

לשעבר העורך הראשי של גיקטיים ומייסד שותף של האתר. יזם, טכנולוג, כלכלן בהשכלה והיסטוריון חובב. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

4 תגובות על "ההשלכות של עסקת וייז-גוגל: הטוב, הרע והמכוער [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אלעד שחם
Member

יניב, עסקת וייז-פייסבוק – בהחלט wishful thinking…
בקיצור הכותרת שגוייה.

יריב לבסקי
Guest

פשוט ניתוח מצויין.

עודד חרמוני
Guest
יניב- ניתוח טוב. קצת מחשבות משלימות ושונות: 1. אולי דווקא זו הזדמנות כן לומר מילה טובה לקרנות הישראליות וורטקס ומאגמה שלקחו, באופן לא טיפוסי למשקיעי הון סיכון ישראלים, סיכון גדול בגיוס ראשון של החברה (אני חושב שהוא היה 12 מיליון דולר)- והימרו מאוד בגדול על החברה- גם בהתחלה (שזה הכי קשה) וגם בהמשך הדרך. 2. מילה על התרבות הישראלית בהקשר של וויז- ההדלפות לאסף גלעד (בעיקר אליו)- עשו נזק מטורף לחברה ויכלו לחבל לחלוטין בעסקת מכירה של החברה לגוגל, פייסבוק או אפל. משקיע בוויז אמר לי שהוא פשוט בשוק מהפטפטת ברשת. זה מחייב הסתכלות פנימה לכל האקו סיסטם – וגם… Read more »
גיא
Guest

בסה”כ ניתוח מאוד מעניין. אבל חלקי.
אני חושב שהפספוס הגדול הוא ב”מכוער” דווקא.
הנושא של קוד פתוח בכלל לא עולה לדיון מספק עם העסקה הזו.
העובדה שווייז השתמשה במנוע של מפות קוד פתוח בתחילה, והביאה משתמשים שיעשו את העבודה עבורה מחד, אבל סירבה לפתוח את כל הקוד – בצורה מסודרת – למשתמשים השונים מאידך, מצביעה על חוסר אתיקה בסיסי.
הייתי שמח אם גוגל, בהטמעה העמוקה עם אנדרואיד 5 (אם תקרה, כפי שטוענים לא מעטים), תשחרר גם את הקוד כולו לטובת הקהילה. שתחזיר לקהילה שבנתה את ווייז מלכתחילה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: