אחרי 70 אלף בקשות למחיקת מידע, גוגל חושפת את מאחורי הקלעים של התהליך

בפעם הראשונה, מאז הפסיקה של בית המשפט האירופאי, חושפת גוגל נתונים על מספר הבקשות ‘להימחק’ שקיבלה. על הדרך, היא מספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות ומה המניעים שלה

 

מקור: cc-by-Jeff Weese, flickr

מקור: cc-by-Jeff Weese, flickr

לאחר שבית המשפט האירופאי פסק נגד עמדת גוגל וקבע כי לכל אדם קיימת “הזכות להשכח”, נאלצה החברה להתחיל בתהליך מורכב ומייגע של מחיקה ידנית של תוצאות חיפוש הנוגעות לאנשים פרטיים. כעת, בפעם הראשונה, מספקת החברה מידע רשמי ומאומת לגבי מספר הבקשות אותן קיבלה ומפרטת מה הם השיקולים העומדים מאחורי כל החלטה.

70 אלף בקשות למחיקה, יותר מרבע מיליון דפים

לאחר שכבר התפרסמו בנושא דיווחים לא רשמיים, חושפת גוגל בפעם הראשונה כי קיבלה יותר מ-70 אלף בקשות למחיקת מידע, הנוגעות ליותר מ-250 אלף דפים. במאמר דעה שפרסם דיוויד דרמונד, סגן נשיא בכיר לפיתוח כלל-ארגוני והיועץ המשפטי הראשי של גוגל, הוא חושף קצת מהמתרחש מאחורי הקלעים של ענקית החיפוש בצל ההחלטה הדרמטית.

על פי דרמונד, ב-16 השנים בהן היא פעילה, החברה לא מיהרה להשמיט תוצאות ממנוע החיפוש החזק שלה. למעט מקרים ספציפיים וברורים של תוכן שכלל דיבה, חומרים פיראטיים (לאחר שקיבלה התרעה מבעלי זכויות היוצרים), נוזקות, מידע אישי (מספרי חשבון בנק או כרטיסי אשראי), פורנוגרפיית ילדים ותכנים האסורים מפורשות במדינות מסויימות כמו הכחשת שואה בגרמניה למשל. עכשיו הוא טוען, החברה נמצאת במצב עדין שעליה עדיין לספק תוצאות חיפוש מדוייקות עבור המשתמשים, אבל במקביל להשמיט תוצאות שהן “לא מתאימות, לא רלוונטיות או מוגזמות”, כפי שקבע בית המשפט האירופאי, הגדרות שהן מאוד מעורפלות. בעיה נוספת, על פי גוגל, היא ההחרגה שעשה בית המשפט האירופאי לאתרי חדשות ותוכן, שהתירה להם למעשה להשאיר את הידיעות על כנן ולא למחוק אותן מהארכיונים שלהם. כלומר, אם פרסם עיתון כלשהו ידיעה על אדם מסויים, היא תשאר באתר (זמינה לחיפוש הפנימי למשל) אבל לא תופיע בחיפוש של גוגל.

כדי להתמודד עם יותר מ-70 אלף הבקשות שקיבלה החברה, הרכיבה גוגל צוות של עובדים שבוחנים וסוקרים בצורה פרטנית כל בקשה, כשלרוב, הרקע והמידע שעומד לרשותם מוגבל וחסר הקשרים. בין השאר הם נאלצו להתמודד עם מקרים של פוליטיקאים לשעבר שביקשו להסיר ביקורות עליהם; פושעים אלימים שביקשו להסיר תוצאות שמתארות את פשעיהם; אדריכלים ומורים שביקשו להסיר ביקורות קוטלות; אנשים שביקשו להסיר תגובות שהעלו בשמם בעבר. על פי דרמונד, קיימים מספר שיקולים המשפיעים על החברה בקבלת ההחלטה: ראשית, האם המבקש הוא דמות ציבורית כמו פוליטיקאי או סלב; שנית, האם התוכן מגיע מאתר מכובד (כמו אתרי חדשות או עיתונים); שלישית, סוגיית תזמון הפרסום; האם התוכן כולל הבעות דיעה פוליטיות או התנהגות מקצועית שנוגעת לכלל הצרכנים; האם מדובר בהרשעות פליליות שעוד לא התיישנו; האם התוכן הפוגעני לכאורה פורסם על ידי מקור ממשלתי ועוד. בכל מקרה, גוגל מודיעה לאתר התוכן, שאחד מדפיו הושמט מהחיפוש שלה.

בעקבות הסיטואציה המורכבת, הקימה גוגל ועדה מייעצת, שתהיה אחראית גם על הכוונה של הצוותים בעבודתם השוטפת וגם תהווה את הסמכות העליונה בכל החלטה. בין היתר חברים בועדה מייסד ויקיפדיה, ג’ימי וויילס; מנכ”ל גוגל לשעבר, אריק שמידט; פרופסור לוצ’יאנו פלורידי, מומחה בינלאומי לפילוסופיה ואתיקה; שרת המשפטים הגרמנית לשעבר, סבין לוטסר שנרברגר ומומחים בעלי שם נוספים. לצורך עבודתה, תיפגש הועדה עם גורמים אירופאיים שונים במהלך השבועות הקרובים.

הזכות לדעת מול הזכות לפרטיות

לטעמנו, צודקת גוגל ושוגה בית המשפט העליון האירופאי, הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר באיחוד האירופאי. קיימים אמנם מקרים נקודתיים ומוצדקים בהם עדיף ששמות יימחקו מפרסומים ברשת, כמו למשל פרסום שם של נפגעי עבירה, קטינים או כשאדם מוזמן לחקירה, ולבסוף אפילו לא מוגש נגדו כתב אישום, אולם האחריות במקרה כזה צריכה להיות על גוף התוכן המפרסם ולא על מנוע החיפוש.

כפי שחששה גוגל בעצמה, כבר מנסים אנשי ציבור ועבריינים לרכוב על הגל הזה, כדי לנקות את שמם וכתמים מעברם, מה שחוטא כמובן לכוונת המחוקק והפוסק האירופאי. על המידע להיות חשוף ונגיש לכל, כשעל כל בגיר לקחת אחריות על מעשיו ולדעת שאם ינהג לא כשורה, המידע יישאר ולא ייעלם כל כך מהר. בית המשפט האירופאי הוכיח צביעות מסויימת, מדיניות של איפה ואיפה, כשהרשה לאתרי התוכן להשאיר את הפרטים אונליין, בניגוד לדרישה מענקית החיפוש. מעבר לכך, הוא הוכיח את חוסר הבנתו הטכנולוגית, כאשר סקריפט פשוט יכול לערוך חיפוש בו זמנית במאות אתרים ולדלות את המידע, מבלי להזדקק לשירותי גוגל.

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב-yaneev@geektime.co.il

הגב

4 תגובות על "אחרי 70 אלף בקשות למחיקת מידע, גוגל חושפת את מאחורי הקלעים של התהליך"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יוש
Guest

יתכן שהפסיקה היתה גורפת מדי ועמומה מדי בהירקף שלה. אבל צריך לזכור משהו חשוב: כבר היום, אם יש לך מספיק כסף וקשרים, אתה יכול להעלים קישורים שאתה לא רוצה ולהסתיר אותם עמוק, בלי טובות מגוגל.
יש חברות שמתמחות בדברים האלה, זה רק עולה כסף.
אז מי נשאר עם הקישורים שיכולים להמשיך ולפגוע בו? רק חסרי היכולת והאמצעים.
גם זה לא בדיוק צדק היסטורי.

חיים
Guest

לא היה לי כוח לקרוא, אבל חבל שבית המשפט פסק שעל גוגל למחוק מידע!
תחשבו לדוגמה שבלי ידיעתכם אתם מעסיקים עבריין, והוא ניראה הכי נחמד בעולם. הרבה עסקים בודקים גם באינטרנט על מועמדים למשרות.

בקיצור לא תדעו מי אנס, רצח, גנב וכו’… בית המשפט פסק אולי בגלל שהם מפחדים על התחת של עצמם.

טובה
Guest

במקום לדרוש מגוגל למחוק היו צריכים להורות על מחיקת המידע במקומות בו הוא פורסם. בכל מקרה מי שאחראי על הביצוע הם אנשי גוגל, ועדה כזאת וצוות כזה… ישבו שעות על גבי שעות לקבל החלטות מוסריות.. מוזר מאוד

דרור
Guest

גוגל גם שוגה בכך שהיא מסכימה לעשות את העבודה המלוכלכת בעצמה – היא הייתה צריכה לבצע את פסק הדין כלשונו לגבי האדם התובע אבל לצאת בהודעה שכל מי שמעוניין במחיקת תוצאות חיפוש, ילך לבית המשפט ויבקש להוציא צו-עשה לגוגל ולשאר מנועי החיפוש. כך יוטל הנטל על הגורם הרלוונטי (בית המשפט) ביעעשה את כל השיקולים ואם הם יחליטו שזה מעמיס מדי את בתי המשפט (או שפתאום אי אפשר למצוא כמעט כלום) אז שיחוקקו בדיוק מה אפשר (ועדיף, אי אפשר) למחוק ובדיוק באילו תנאים.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: