גיוס ענק לגונג: הופכת לבעלת השווי הגדול בישראל
פחות משנה מאז שגייסה 200 מיליון דולר ונכנסה בסערה למועדון חדי הקרן, Gong ממשיכה לגייס סכומי ענק. המנכ”ל והמייסד עמית בן דב מספר שוב כי החברה לא התחילה אפילו להשתמש בכסף משני הגיוסים הקודמים, ומסביר איך הצליחו לגייס סכום שכזה בפרק זמן כל כך קצר
תמונה: רמי זרנגר
יש סטארטאפים שצומחים מהר, ויש את Gong (גונג) הישראלית. בחודש אוגוסט האחרון שבר הסטארטאפ הישראלי את דלת הכניסה למועדון חדי הקרן עם שווי שוק של 2.2 מיליארד דולר לאחר שגייס סכום ענק של 200 מיליון דולר. אם חשבתם שעם סכום שכזה החברה יכולה להתנהל על מי מנוחות, טעיתם בסטארטאפ, כיוון שגונג מודיעה היום (ה’) על השלמת סבב גיוס E בהיקף אדיר של 250 מיליון דולר. ומה עם השווי של החברה? גונג הכפילה אותו כמעט פי 4, כאשר הפעם הוא עומד על 7.25 מיליארד דולר. וכל זאת, בפחות משנה מסבב הגיוס הקודם.
את הסבב הנוכחי הובילה Franklin Templeton בהשתתפות המשקיעים הקיימים כמו Salesforce, Tiger, Coatue, Sequioa ו-Thrive. בצירוף סבב הגיוס הנוכחי, ההון המגויס של החברה עומד על 584 מיליון דולר, וכל זאת לסטארטאפ שהוקם ב-2015. בראיון לגיקטיים מספר עמית בן דב, מנכ”ל ומייסד משותף בגונג, כי החברה “עדיין בתחילת הדרך. לא השלמנו 10% מהדרך”.
“אפשר לקחת את זה להרבה תחומים אחרים”
בדרך כלל, הכלי העיקרי של אנשי מכירות, מלבד הסמארטפון שלהם, הוא מערכת ה-CRM בה הם מזינים את המידע על הלקוחות, ובתקווה, גם את המידע מכל שיחה שהם ביצעו. אבל אם אי פעם תקשרתם עם אנשי מכירות או שירות ותמיכה, אתם ודאי יודעים שברגע שגורם אנושי מעורב, התוכן הבאמת חשוב של השיחה לא באמת מתועד.
המערכת שפיתחה גונג מתעדת את כל השיחות של החברה עם לקוחותיה, בין אם הן בטלפון, מייל, זום או כל אמצעי תקשורת אחר, ולאחר מכן מנתחת את הנאמר ומזהה את הדפוסים, מגמות והתובנות החשובות באמת שיעזרו להגדיל את המכירות, לצמצם את נטישת הלקוחות ולהגדיר את נתח השוק של החברה. “ברמה האסטרטגית, יצרנו שוק חדש. רוב הלקוחות שלנו אומרים כבר היום שזו המערכת הכי משמעותית שיש להם”, טוען בן-דב.
כשבן-דב מתייחס ללקוחות של החברה, הוא מתייחס ליותר מ-2,000 חברות שונות, בהן 3 חברות מ-Fortune 20. “הבאנו לקוחות גדולים מאוד בעסקאות גדולות מאוד והמשקיעים ראו שאנחנו במקום אחר”, הוא טוען. בין הלקוחות של החברה תוכלו למצוא את LinkedIn, PayPal, Slack, Twilio ו-Zillow. גם קצב המכירות לדבריו צמח פי 3 בהשוואה למקום שבו הייתה החברה בערב הגיוס הקודם שלה, לפני פחות משנה.
לפני פחות משנה גייסתם סכום ענק לכל הדעות, וסיפרת שלא השתמשתם בסכום הקודם ושאתה לא מתכנן להשתמש בו. זה נכון גם עכשיו?
בן-דב: “אני עדיין עומד מאחורי האמירה הזאת ב-200%. עדיין לא נגענו ב-200 מיליון דולר וב-60 מיליון דולר (הקודמים). לא תכננו לגייס ולא היה שום צורך לגייס. עכשיו אנחנו יושבים עם סכום הרבה יותר גדול שזה טוב שיש אותו… אנחנו מתחילים למכור לחברות יותר ויותר גדולות שרוצות לדעת שלגונג יש איתנות כלכלית והיא תהיה פרטנר לזמן ארוך. זה מאפשר לנו, כשיהיו הזדמנויות, לרכוש חברות. גם אם עוד כמה שנים תהיה תקופה לא טובה, זה מאפשר לנו להחזיק מעמד לתקופות מאוד ארוכות.
לשאלת הדילול שגיוס כל כך גדול מציב, הוא מציין שהזינוק בשווי החברה איפשר להכניס משקיעים בסכומים גדולים, תוך דילול קטן, או “פרוסה קצת יותר קטנה מעוגה הרבה יותר גדולה” לדבריו. בן-דב ממש לא פוחד להגיד ש”אנחנו לא צריכים את הכסף. אבל זה באחוז דילול קטן ולא משמעותי, ולכן זה עוזר שיש את הכסף בקופה”. הוא מסביר כי החברה רואה את מצבור המזומן כמשאב שנותן לה יכולות לרכוש חברות, לגייס הרבה יותר אנשים ולגדול בצורה אגרסיבית.
הנפקה? “לא צריכים את זה”
לדבריו, גונג היא “חברה שיקח הרבה זמן לבנות אותה” ואומר כי “אנחנו עדיין בתחילת הדרך, ולא השלמנו 10% מהדרך”. מלבד נתח שוק צנוע של 2-3% ממה שהוא מגדיר כ”שוק המיידי” של גונג, בן-דב טוען כי ניתן לקחת את יכולות התמלול וההבנה של גונג להרבה תחומים אחרים “כמו ניהול עובדים, אולי אפילו לרפואה מרחוק. יש אינספור אפשרויות ואפשר לבנות פה חברה הרבה יותר גדולה”.
כאשר אני שואל אותו ספציפית שוב בנושא ההצהרות של החברה בנוגע להנפקה, הוא טוען כי מדובר באופציה ריאלית, אך מוסיף כי החברה לא מתעסקת בה: “אנחנו לא צריכים את זה. יש לנו כסף והנפקה אלא נותנת לנו הרבה, וזה בא עם הרבה מחויבות שאנחנו לא צריכים”. עם זאת, הוא עדיין מציין כי מדובר בתרחיש אפשרי בשנים הבאות.
“אנשים שבאים בשביל מסאז’, המקום שלהם לא בגונג”
נראה ש-Gong מתכננת להמשיך ולהתרחב, ומהר, כאשר היא שואפת להכפיל את מצבת העובדים שלה בחצי השנה הקרובה ולהגיע לכ-300 עובדים בישראל ולכ-1,000 עובדים ועובדות בשאר העולם. עם זאת, קשה לי לשכוח את האמירה שלו בגיוס הקודם ש”הכסף הזה לא אומר שנתחיל להעלות משכורות ולהביא מסאז’יסטים”, כאשר הוא במקביל שואף לגייס הייטקיסטים בשוק תחרותי עם מחסור בעובדים, כאשר כל חברה מוכנה לעשות פחות או יותר הכל כדי להביא אליה את האנשים ולשמר את העובדים הקיימים.
כאשר אני מזכיר לבן-דב את הציטוט, הוא לא ממהר לברוח ממנו: “אנשים שבאים בשביל מסאז’, המקום שלהם לא בגונג”, אך הוא מסביר כי למרות שהחברה לא מתמקדת ב”שטויות”, לדבריו, “התנאים אצלנו לא ספרטניים”. הוא טוען כי החברה משלמת היטב לעובדיה והתנאים טובים, אך שהוא מנסה למשוך אנשים שאוהבים לעבוד על מוצר שאנשים אוהבים: “אנחנו מושכים אנשים שזה חשוב להם, ולא רק חברות של כסף כסף כסף, אלא חברות שמנסות לעשות אימפקט איפה שאפשר”.
בן-דב מספר כי במסגרת אותו אימפקט, החברה הצליחה להעלות את אחוז הנשים המועסקות בשנות קיומה ל-37% מכלל העובדים: “בהנדסה יותר קשה להשיג נשים”, הוא מודה, “אבל זה אפשרי… בהתחלה היינו 6 גברים בחברה והיה קשה להביא את הראשונה. נלחמנו בציפורניים בהתחלה… ברגע שאנחנו רואים שהאחוזים איפה שאנחנו לא רוצים להיות, אנחנו ממקדים את הגיוסים”.
לאותם ציניקנים שמאוד אוהבים לבקר את הרצון של עולם הטכנולוגיה לשימת דגש על מגוון אנושי במקום העבודה, בן-דב משיב כי “המחויבות שלי זה קודם כל לעשות מה שטוב לגונג. אני לא הייתי רוצה לחשוב על חברה בלי נשים, כי זה לא יהיה אותו דבר. זה חלק מהדבר שלנו. אנחנו בעיקר מרוויחים. מעולם לא ניהלתי אנשים לפי חשבונות, וכשאנחנו מסתכלים על עובדים לטווח של שנים… אנחנו לא מסתכלים (רק) על שעון. כשאתה עושה את זה, אתה מקבל בחזרה. יחס גורר יחס”.
מי שעוד ירוויחו מהגיוס היום שהפך את Gong לחברה שגייסה על פי שווי השוק הגדול בהייטק הישראלי, הם העובדים. בן-דב מסביר כי החברה תציע לעובדים למכור חלק מהמניות שלהם ולפגוש קצת כסף. “עשינו את זה גם בסיבוב הקודם”, הוא אומר, “ורק 40% מאלו שיכלו עשו את זה. רובם מכרו חלק קטן… אנחנו משתדלים להשקיע בעיקר, ולא בשטויות”.
משום מה אני מקבל הרגשה שנשמע מהם עוד פעם השנה.
עידן בן טובים
נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה
הגב
20 תגובות על "גיוס ענק לגונג: הופכת לבעלת השווי הגדול בישראל"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
מוצר מדהים וחבר’ה איכותיים. בהצלחה!
כלך כך הרבה מילים ואפילו לא מילה על מה הם עושים (חוץ מלגייס כסף)
“המערכת שפיתחה גונג מתעדת את כל השיחות של החברה עם לקוחותיה, בין אם הן בטלפון, מייל, זום או כל אמצעי תקשורת אחר, ולאחר מכן מנתחת את הנאמר ומזהה את הדפוסים, מגמות והתובנות החשובות באמת שיעזרו להגדיל את המכירות, לצמצם את נטישת הלקוחות ולהגדיר את נתח השוק של החברה.”
מרשים – אבל גונג לא בשווי בחברה הכי גבוהה…
נייס: 13 מיליארד
אמדוקס: 10 מיליארד
פרטית – תקרא.
השווי הגדול בישראל? מקום 7 או 8, מבין הציבוריות
אתם זורקים מילים בלי לבדוק?
הם חברה פרטית לא ציבורית. תקרא את הפרטים
בועה שתתפוצץ
אמן!
לא הבנתי. “אנחנו מושכים אנשים שזה חשוב להם, ולא רק חברות של כסף כסף כסף, אלא חברות שמנסות לעשות אימפקט איפה שאפשר”.
אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר על תרופה לסרטן ולא על מוצר ש*כל התכלית* שלו היא לעזור לחברות למכור יותר את המוצרים שלהן. איזה אימפקט אתה עושה בדיוק חוץ מ”כסף כסף כסף”??
אז, רק שאני אבין, אתם מושכים אנשים שחשוב להם לפתח תוכנה למוקדי מכירות? ומוכנים לוותר בשביל המטרה הנעלה הזאת על כסף ותנאים?
שיהיה בהצלחה עם זה
אני לא בטוח שאני הבנתי נכון, אבל הרעיון מאחורי המוצר זה החלק החשוב. הם מסוגלים “לשמוע” את השיחות ו”לקרוא” את המיילים וכל שאר המידע ולהוציא מידע רלוונטי על הלקוח. עכשיו תאר לעצמך שעושים את זה בשיחה עם מטופל רפואי או איבחון של תלמיד בבי”ס. המסקנות האלו יוכלו לעזור בהרבה יותר ממכירות. השוק נותן להם להיכנס במקום שבו האימפקט מיידי, אבל האופציות להמשך מדהימות. לדעתי, בגלל זה הטענה שלו שהם עומדים רק ב10%
תאר לעצמך שעושים את זה בשיחה עם מטופל רפואי או איבחון של תלמיד בבי”ס.
ככה מפספסים… יש דינמיקה או אינטואיציה שאי אפשר ללמד.
רופא טוב יודע לקרוא בין השרות ולראות את החולה שמולו. לפעמים זה לא רק כואב לי בבטן או ברגל.. לפעמים זה גם יותר מזה. וזה נכון גם לגביי תלמיד בבית ספר. תתפלא כמה פעמים מתפספסים ילדים מאוד חכמים ומוכשרים בגלל מערכת מקובעת או מורים חסרי אמביציה, ולהפך..
בקיצור, חברה שתדאג לכך שמעסיקים יעקבו אחרי כל פיפס של עובדים מסכנים וייכנסו להם לתחתונים. חברה מסוכנת בעיני
חברה שסתם מגייסת כסף בלי צורך בדרך לקרוס.
משהו מסריח
עוד סמרטוט נפוח שהשתן עלה לו לראש
עושים רושם של מלאכים אבל הכל מפלסטיק
תוך שנה החברה גדלה פי 4 בשווי? עם 2000 לקוחות, כל לקוח שילם סדר גודל של מליון דולר על המערכת? קשקוש ובועה שסופה להתפוצץ.
אני קורא פה את התגובות ופשוט לא מבין מה נסגר איתכם, איפה האהבת אחים? איפה הפירגון שלכם לאחיכם היהודי… קשה לפרגן למייסד של גונג שקרע את התחת שלו להגיע להישג הזה. אתם פשוט נוראיים, איזה בזיון. זה רק מוכיח לי שוב, שהקנאים יתפוצצו ויצא להם העיניים עד מחר.
ולגונג, שאפו על הגיוס ועל ההתקדמות באמת!
אתה בטח סבור שעד היום ענבל אור היא קדושה מעונה. על כל אדם עם עיניים פקוחות שראה מה לא היה בסדר, היו אלף כמוך שהמשיכו לשכנע אנשים ללכת לשים אצלה כסף.
הרבה מים ואין מה לשתות, תמלולים חסרי עניין על מה לעזעזל הם עושים ואיך הם תורמים לעולם, הצלחתי למצוא בתגובות, רמת תרומה לעולם – 0%.