׳׳לא נתקלתי בישראל בסטארטאפ טוב שלא הצליח לגייס כסף׳׳

גיגי לוי וייס היה האנג’ל הפעיל בישראל (כ-100 השקעות ב-5 שנים), וכיום הוא שותף בקרן NFX המנהלת כחצי מיליארד דולר ומשקיעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים. בשיחה צפופה בפרק ספיישל של ׳׳עוד פודקאסט לסטארטאפים׳׳ בשיתוף רשות החדשנות שוחחה עמו אניה אלדן על כיצד יזמים יכולים (וצריכים) לגייס כסף, ואיך משקיעים עובדים וחושבים

“יש היום הרבה כסף בישראל להשקעות בסטארטאפים, ומדובר בכסף חכם. זה אומר שאם אתם סטארטאפ שמנסה לגייס כסף ולא מצליח, יש לכם בעיה: בצוות, בשוק או בעיתוי. לא נתקלתי בשנים האחרונות במיזמים ראויים להשקעה שבסופו של דבר לא הצליחו לגייס כסף – גם אם התחומים קשים או טכנולוגיים יותר, מאד מוקדמים בהיבטי הצמיחה הכלכלית שלהם, או אין בהם עדיין מספיק אקזיטים”.

אקזיטים בשווי כולל של עשרה מיליארד דולר

גיגי לוי וייס יודע על מה הוא מדבר. מי שהיה אחד המשקיעים הפרטיים (“סופר אנג’לים”) המובילים בישראל וכיום שותף בקרן ההון-סיכון NFX הפועלת בסיליקון ואלי ותל אביב, ומנהלת כחצי מיליארד דולר בשתי קרנות (הקרן השנייה גויסה לא מזמן, בהיקף של 275 מיליון דולר). את הקרן הקים יחד עם ג’יימס קורייר ופיט פלינט, שניהם יזמים ומשקיעים מוכרים ומנוסים מעמק הסיליקון – לשלושתם יחד רקורד של הקמה וניהול של עשר חברות, שהגיעו לאקזיטים בשווי כולל של עשרה מיליארד דולר

בריאיון מיוחדת במסגרת “חדשנות על הבר”, שוחח לוי וייס עם אניה אלדן מרשות החדשנות הישראלית על השקעות הון-סיכון, סצינת היזמות בישראל ובארה”ב, כיצד יזמים יכולים (וצריכים) לגייס כסף, ואיך משקיעים עובדים וחושבים. הריאיון התקיים במסגרת סדרה מיוחדת במסגרתה מובילי עולם הכלכלה והחדשנות הישראלית מרואיינים על ידי בכירי רשות החדשנות, בשיתוף עם “עוד פודקאסט לסטארטאפים” והמיזם החברתי Wize.

“אנו רואים כ-4,000 חברות בשנה, ומשקיעים בערך ב-12. חברה בחודש”, מסביר לוי וייס. “אז כשיזם מגיע לקרן Seed כמו שלנו ומציע את המיזם שלו, הוא יכול להסתמך על שני דברים: תבניות שאני כמשקיע מכיר ומקשר להצלחה, ותחושות בטן. ויזמים צריכים לחשוב טוב מה לעשות כדי לייצר את תחושות הבטן הללו”.

NFX התחילה את דרכה ב-2015 בתור האצה לסטארט-אפים שהשקיעה 120 אלף דולר בכל חברה שהשתתפה בתכנית. גיוס הקרן הראשונה בגובה 150 מיליון דולר הושלם בנובמבר 2017, והשקיעה ב-25 חברות, עם גובה השקעה ממוצע של שני מיליון דולר בחברת סיד. “אנחנו קרן הסיד הכי גדולה שהייתה אי פעם בישראל”, מבהיר לוי וייס. “הרגשנו שהיה חסר בארץ מנגנון השקעות עקבי בשלבים המוקדמים. תמיד היו בישראל קרנות טובות, אך אלו התמקדו בשלבי ה-A וה-B ופחות בשלבים הראשונים”.

לדברי לוי וייס, ההבדלים בין המיקוד בשלבי ההשקעות בסטארטאפים בין משקיעים בישראל למשקיעים בארה”ב, הוא משמעותי: “אני חייב להודות שרק בשנים האחרונות, בהן אני מעורב יותר בסצינת ההשקעות בסיליקון ואלי, התחלתי להבין את הכוח של האקו-סיסטם שם; אחד ההבדלים המהותיים בין משקיעים בישראל וארה”ב הינו שבעוד קרנות ישראליות רוצות לרוב סוג של ‘הוכחה’ מהסטארטאפ טרם ההשקעה, בסיליקון ואלי יש אקו-סיסטם שלם של קרנות שחי ‘מתחת’ לשלבים של ה-A וה-B – ומתעסק רק בהשקעות Seed”.

– מי אלו אותם משקיעים המתמקדים בהשקעות Seed?

לוי וייס: “ישנם סופר אנג’לים, שאין הגדרה מדויקת לגבי מי הם אותם אנג’לים, אך בעיני הם צריכים להיות מה שנקרה מקור קבוע להון. בסיליקון ואלי יש מאות אנג’לים שמשקיעים לפחות בסטארטאפ אחד בחודש. לא עשרות או בודדים, אלא מאות כאלו שקמים בבוקר וזו העבודה שלהם. יש אנג’לים שמשקיעים בשתי חברות בשנה, הם עדיין משקיעי אנג’ל אבל כשאתם בתור יזמים מגיעים אליהם – קשה להתייחס לזה כמקור קבוע להון”.

“בנוסף לאנג’לים, ישנן קרנות ה-Seed – בסיליקון ואלי יש מעל ל-100 קרנות שמתמחות בשלבים המוקדמים של המיזמים. בישראל, איך שאתה לא מגלגל את זה, אין הרבה. יש קרנות בודדות שמתמחות בשלב הזה וקרנות אחרות שהן מצוינות אבל ישקיעו בסיד רק מדי פעם. בשנתיים האחרונות השקענו ב-32 חברות כאלו, זה מעל לחברה בחודש”.

לוי וייס שירת כטייס בחיל האויר, ולאחר הקמה של שתי חברות כיזם, כיהן בתפקידים בכירים כמו מנכ”ל חברה ההימורים המקוונים 888, והשקיע כאנג’ל בעשרות חברות רבות ומוכרות דוגמת פלריום, Kenshoo, סימילר ווב וכמובן פלייטיקה (שנמכרה בכ-4 מיליארד דולר). “היה לי הרבה מזל כמשקיע פרטי, שמתי בחברה הראשונה שאי-פעם השקעתי בה 25 אלף דולר, ושנה אחרי קיבלתי חזרה צ’ק של 300 אלף דולר. הבנתי שזה משהו שאני יכול לעבוד בו”, הוא נזכר. “חלק מהחברות שהשקעתי בהן בתחילת הדרך הן של יזמים שהגיעו אליי עם רעיון, וחלקן חברות שאני הגיתי את הרעיון וחיפשתי צוות שיעבוד עליו”.

“אני חושב שהיום קל וקשה יותר להיות יזם, זה תלוי”, מסכם לוי וייס. “פעם היית צריך לקנות שרתים רק כדי להתחיל לבנות מוצר והיום אתה נכנס לאמזון ובתוך דקה יכול לעלות תוכנה לאוויר. מנגד היום הרבה יותר קשה להביא לקוחות ולרכוש משתמשים, כי השוק צפוף, המחירים עלו, וכל הערוצים הויראליים נסגרו על ידי החברות הגדולות”. ​

עוד פודקאסט לסטארטאפים

"עוד פודקאסט" הוא הפודקאסט המוביל בישראל לסטארטאפיסטים ולמתעניינים ביזמות. אנו מארחים דמויות מובילות בתעשייה – יזמים סדרתיים, משקיעי הון-סיכון ואנשי מקצוע מובילים - בכדי לאפשר לכל מי שמקים סטארטאפ או חושב להקים אחד, לשמוע את סיפורם וללמוד מהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף פעולה עם גיקטיים. הפודקאסט הינו בתמיכת מערכת גיקטיים ו-Google for Startups. את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, מייסד תחום Supertools (עוזרים לאנשים וחברות להפוך לעל-אנושיים של סביבת העבודה המודרנית), וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארטאפים ישראלים בלוס אנג'לס).

הגב

10 תגובות על "׳׳לא נתקלתי בישראל בסטארטאפ טוב שלא הצליח לגייס כסף׳׳"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Orly
Guest

מה שסידר אותו זה אבא מקושר, ומימוש המניות שקיבל ב888. זהו.

ארקו
Guest

חתיכת קנאית מגעילה. באלי להקיא הבן אדם פשוט מוכשר וגאון כמה ילדים עשירים ומפונקים ישלך במדינה הזאת שחוץ מלגהץ את הכרטיס של אבא של יודעים להזיז את האצבע. תתביישי לך אישה דוחה ותמצאי חיים!

אבי
Guest

בארץ אי אפשר לגייס הון בשלבים ראשוניים כשאין מוצר ומכירות וגם אין תמיכה של המדינה ומדען. תוכנית תנופה זו פדיחה מהלכת שיזם צריך לעבוד חינם שנה עם קצת כסף שהם נותנים שלא מספיק לכלום וגם זה סיכוי קלוש לקבל עם הרבה כאב ראש ותהליך לא שקוף של קבלת החלטות כי יזם לא יכול להגיב ולהציג את המיזם בוועדה.
כשחברה כבר מוכרת גם טיפש יודע להשקיע וגם בזה קרנות ניכשלות עם סיכוי הצלחה 1 ל-10 בלבד.

אבי
Guest

“שאם אתם סטארטאפ שמנסה לגייס כסף ולא מצליח, יש לכם בעיה: בצוות, בשוק או “בעיתוי.
גם צוות וגם שיווק ניתן לרכוש בכסף קטן בתנאי שרעיון הוא טוב ויש תוכנית עסקית הגיונית. העתוי הוא בכלל לא לעניין כי רעיון טוב ומימון שיווק ופירסום יוצרים עיתוי בעצמו.

אנליסט
Guest

מאוד לא מסכים – עיתוי ושוק הם שני הגורמים הכי חשובים להצלחה (אחרי הצוות).
רוב החברות עושות דברים לא הגיוניים בכלל ולא אמורות לקום.

אבי
Guest

עיתוי טוב המשמעות היא שהרעיון מסוגל להביא רווח משמעותי מול פתרונות מתחרים בשוק. אותו דבר לגבי השוק. צוות זה דבר משני כי ניתן לקנות אותו בסכף קטן והוא לא גורם שמווה סיכון להצלחת הרעיון. המודל של עיתוי שוק וצוות יכול להצליח עם רעיון בינוני או אפילו גרוע אבל זה דבר שיש בו הרבה מזל וסיכון כספי. מסכים שיש ברבה חברות עם דברים מוזרים בבחינת הרעיון כי הם גם בונים על מודל של עיתוי שוק וצוות ללא קשר לתוכן החברה שהוא הרעיון הבסיסי.

עמוס
Guest

גיגי לוי בחור מוכשר ביותר, עשה הכול במו ידיו. לעניין, הסיבה לאי הצלחה בגיוס נובעת לרוב מהסיבה שיזמים בטוחים שהם יודעים הכול והמשקיע רק צריך לשים את הכסף. אילו היו היזמים מקשיבים לאנשי מקצוע מנוסים ומגיעים נכון למשקיע, הסיכוי גדל ב90%. אני כותב כיועץ וכמשקיע למיזמים.

אבי
Guest

אם משקיע רואה שיזמים לא מבינים הוא לא ישקיע. גם לא שמעתי שיש משקיעים שרצו לנהל את החברה במקום היזמים אם היועצים שלהם כל כך מנוסים ויודעים לעשות העבודה יותר טוב מיזמים. כל יזם שפוי רק ישמח שינהלו לו את החברה בצורה הכי טובה שיש והוא ישב כיועץ או יעסוק בדברים משניים.

אבי
Guest

הסיבה ש90% של השקעות נכשלים הם בעיקר בגלל חוסר מקצועיות והבנה של יועצי המשקיעים. במיקרה של גיגי לוי הוא יזם בעצמו ולכן מבין עניין טוב יותר ואפילו עוזר לנהל חברות ולכן סיכויי הצלחה שלו גבוהים יותר שהם כ30% שגם זה לא גבוה כי הוא בונה הצלחתו על מזל בצד הרעיוני ומזל שצוותי השיווק והפיתוח יהיו יותר מהירים ממתחרים שעושים אותו דבר. ברור שעצם כניסה לנקודת התחרות זו ללא רעיון מספיק חזק גורם לאחוז גבוה של הפסדים בהשקעה כאשר גם בתנאים האלו ניתן היה להגיע להחזר השקעה לפחות שמצביע על שיקולים לא נכונים בעת השקעה.

משקיע
Guest

אמירה יהירה וחסרת קשר למציאות. יש הרבה סטארטאפים שלא הצליחו לגייס בתחומים שהם לא מיינסטרים. יש אפילו חברות קנאביס שלא מצליחות לגייס …

wpDiscuz

תגיות לכתבה: