הצד האפל והנסתר של הכלכלה השיתופית

המודל הכלכלי השיתופי התגלה כגלגולו הציני והקר ביותר של הקפיטליזם. דור המילניום, שקנה את הסיסמאות על כלכלה חדשה, צדק ושיוויון חברתי, מוצא עצמו לכוד בתנאי העסקה נצלניים ונטולי זכויות, בשוק שהלך עשרות שנים אחורה

חברת Wolt שפעילה בתל אביב. מקור: Wolt

מאת: איתי זהוראי, פורבס ישראל

קשה להאמין אך רק לפני עשור אם הייתם שואלים באקראי סטודנט ממוצע מה זו “כלכלה שיתופית”, סביר שהיה מרצה לכם על התנועה הקיבוצית או על חזון החברה הסוציאליסטית של מרקס. גם בקרב כלכלנים בכירים ומומחים, מעטים אם בכלל האמינו שמתוך השבר הכלכלי יצמח מודל כלכלי סוחף שכזה, שאין צעיר בעולם שלא נתקל בו, כלקוח או כעובד.

וכמו כל מהפכה, גם זו נבטה מתוך חורבן. משבר האשראי העולמי שפרץ בשלהי העשור הקודם היווה את התפאורה ממנה צמח חזון הכלכלה השיתופית. קריסת השווקים הפיננסים, ואיתם האמון במערכת הבנקאות העולמית, יצרו אסונות כלכליים כמעט בכל מדינה, וחיסלו עשרות מיליוני מקומות עבודה. הכלכלה הגלובלית נכנסה לשיתוק. האמון בין בנקים מרכזיים התנפץ לרסיסים.

מתוך המצוקה הכלכלית והאבטלה הגואה החלו יזמים לפתח רעיונות שינצלו את המשאבים וימקסמו את העודפים הקיימים בסביבה העוינת ששררה אז. אלה רכבו על גבי טכנולוגיות קיימות וכפי שכבר הוכח בימי ההלם שלאחר התפוצצות בועת הדוט.קום – אין דבר שעומד בפרץ החדשנות, גם לא משבר גלובלי הרסני.

בזכות הפלטפורמה הדיגיטלית והרשתות החברתיות צצו להן יוזמות שיתוף פרטיות כמו פטריות אחרי צונאמי. מאוחר יותר החלו לנבוט גם מיזמים מתוחכמים יותר כמו Uber ,Airbnb ו־Fiverr – אלו צמחו בצורה מדהימה, הגיעו לכל פינה על פני הגלובוס והפכו במהירות שיא לטרנד הכי לוהט.

אם משבר האמון שיצרה התנפצות בועת האשראי והנדל”ן היה הקרקע עלייה צמחו אותן חברות, צעירי דור המילניום היו המים והדשן. מרוששים, חסרי עבודה, מצוידים בסמארטפונים ומקושרים ברשתות מכל עבר, נשבו הצעירים בקסמי הפלטפורמה השיתופית. הרעיון של כלכלה חדשה, שוויונית, צודקת, מבוזרת ונטולת קודקוד בדמותו של ברון קפיטליסטי שמתעשר על חשבון הנדכאים, קסם להם. המילניאלז הסתערו על חנויות ההורדות, ובמהירות שיא הפכו שורה של חברות צעירות עם רעיון קוסם, סיסמאות עדכניות לתקופה ומודל כלכלי מפוקפק, לתאגידי ענק בין לאומיים, עם הערכות שווי של עשרות מיליארדי דולרים.

איפה הכסף?

ההתלהבות של המילניאלז “הכלכלה החדשה” אינה מקרית. המודל השיתופי כולו נתפר בדיוק למידותיו של דור ה־Y, זה שמקדש את החוויה הרוחנית על פני הרכוש הפיזי, מעדיף גמישות וניידות בשימוש על פני התחייבות ארוכת טווח, משתוקק לשיתופיות על פני פרטיות ונמנע מהוצאות כבדות וכובלות. המילניאלז אוהבים לחוות חוויות, לחיות את הרגע וכמובן לשתף הכל עם כולם באופן כמעט אובססיבי, בכל אמצעי או פלטפורמה חברתית דיגיטלית אפשרית.

לעומתם, דור הבומרז המאופק והשמרני יותר, קנאי יותר לפרטיותו וכמובן אינו שולט כמותם בטכנולוגיות החדשות שמגדירות את חיי היומיום של המילניאלז. בהתאם לכך, חווית השימוש של המילניאלז חזקה ושלמה יותר. על פי מחקר של PWC האנשים שדיווחו על רמת ההתלהבות הגבוהה ביותר לאחר ההתנסות הראשונית בשירותי השיתוף היו בני 24־18 והורים צעירים לילדים מתחת לגיל 18.

עד כמה תלויה הכלכלה השיתופית בבני דור המילניום עולה באופן מובהק מהנתונים הבאים – על פי Forrester, כחמישית מהבוגרים בארה”ב משתמשים בשירותי הסעה שיתופית (בעיקר Lift ו־Uber). כ־34% מבני דור ה־Y משתמשים בשירותים השיתופיים האלו פי שניים משיעור בני דור ה־X וכמעט פי שישה משיעורם של דור הבייבי־בום. גם בשימוש בשירותי לינה (כמו Airbnb, HomeAway או Flipkey למשל) התוצאה מובהקת לצד המילניאלז – 15% מביניהם הצהירו כי הם משתמשים בכך באופן תדיר, לעומת 3% בלבד מהבומרז.

בתחום ה־Carpooling ושיתוף כלי רכב עם משתמשים אחרים, עומד שיעורם של הצעירים על 7%, לעומת שיעורם של המבוגרים שנושק לאפס. במילים אחרות – בלי הצעירים שיניעו אותה, עתידה של הכלכלה השיתופית נידון לאבדון.

לנתונים אלה צריך לחבר את הערכת הלמ”ס האמריקאי, שצופה כי עד סוף השנה הנוכחית יעקוף דור המילניום את הבומרז מבחינה מספרית ויהיה השכבה הבוגרת הגדולה ביותר בארה”ב. המשמעות היא שהמילניאלז הם הכוח הכלכלי החשוב ביותר כיום, אשר מחזיק שוק של מאות מיליארדי דולרים ומהווה מנוע צמיחה אדיר. על פי PWC, שוויה המצרפי של הכלכלה השיתופית צפוי לתפוח עד 2025 לכ־355 מיליארד דולר.

מרד נעורים

אבל לא רק כלכלה חדשה וטכנולוגיה “קולית” קסמו לצעירים שאימצו את הטרנד. הכלכלה השיתופית ייצגה עבור הדור הצעיר את המרד בעולם הישן שהכירו. התרסה כנגד מוסדות הבנקאות המעונבת והשמרנית, החלקלקות של וול־סטריט או התעשייה הארכאית הכבדה – כל הכוחות שבגלל חמדנותם הפושעת ותאבתם הבלתי נשלטת לכוח, המיטו על הדור שלהם אסון כלכלי.

אך מה שהוצג כמהפכה אידיאולוגית, תנועת נגד לקפיטליזם החזירי ותיקון לעוולות שגרם – התגלה כתעשייה צינית, דורסנית וחסרת מעצורים, תאבת שליטה וכוח לא פחות מזו שהתיימרה לתקן. כזו שבמקרים מסוימים גורמת אפילו לזאבים מוול־סטריט להיראות כמו להקת גורים מייללים.

המהפכה החברתית שהבטיחו נושאי הבשורה השיתופית מתגלה עם השנים כלא יותר מעוד שלב בגלגולו האבולוציוני של הקפיטליזם התאגידי. רק שהפעם מי שמניע אותו הם לאו דווקא אנשי החליפות, אלא מנכ”לים צעירים ועדכניים, שהצליחו לשטות בבני דורם ולשכנע אותם שהם לוקחים חלק בבניית העולם החדש – זה שישחרר אותם מכבלי התעסוקה המיושנת והחונקת, ימקסם את המשאבים הכלכליים של האנושות ויחסל את אי השוויון שיצר הקפיטליזם. עולם ישן עדי היסוד נחרימה – רק תורידו, תשתפו, תשתמשו או תעבדו בשבילנו.

הפלטפורמות השיתופיות לא רק שלא הביאו את השינוי המיוחל – הן דרדרו את מצב התעסוקה והחזירו אותו עשרות שנים אחורה. ה”כלכלה השיתופית” הפכה ל”כלכלת החלטורה”, שמונעת כולה על ידי עובדים חסרי זכויות. פרילנסרים שאינם זכאים לשום רשת בטחון סוציאלית – לא חופשת מחלה, לא חופשת הריון או ימי חופשה בכלל, וגם לא פנסיה או זכות לדמי אבטלה או פיצויי פיטורין. כלום. מהמהגר שנוהג ברכבו עבור אובר ועד הסטודנט התפרן שמחלטר בשליחויות של wolt – כולם חסרי זכויות או הגנה. אם יפגעו בתאונה – לחברות ש(לא) מעסיקות אותם אין שום אחריות או עניין. או ביטוח בשבילם. ואם סתם יחלו, או ירצו להיות בבית עם הילד החולה, או אולי איזה חצי יום חופש – הם יכולים לדבר אל הקיר בפייסבוק. להם אין שום רשת הגנה. סביבת העבודה שיצרה הכלכלה החדשה נראית זרה ואכזרית למי שחי במדינות המערב במאה השנים האחרונות – אך כנראה שהיתה מוכרת מאוד לסבי סביהם של בני דור המילניום.

מהמודל הכלכלי הזה כולם מרוויחים. חוץ מהעובדים כמובן. וגם חוץ מהלקוחות, ששותפים למעשה בכלכלת עושק מודרנית. כלומר, היחידות שמרוויחות מכך הן אותן החברות שהשיגו לעצמן עובדים בתנאי העסקה בלתי נתפסים. הפלטפורמות השיתופיות העניקו לחברות כוח רב שלא היה בידן מצד אחד העניקו גמישות וניידות כמעט מוחלטת, המאפשרת לחברות לנייד עובדים או לסיים את העסקתם איפה, איך ומתי שירצו. ומן הצד השני, החברות נדרשו לשלם עבור השירותים שקיבלו ורק עבורם.

עלות ההעסקה ירדה למינימום ואפשרה להגדיל את הרווחים ללא הוצאות העסקה מכבידות הנלוות למעמסה הקרויה “עובד בעל זכויות”. כך קיבלנו למעשה תאגידי ענק המעסיקים עשרות אלפי “עובדים”, ספקי שירותים גרידא, המקבלים תשלום אך ורק עבור השירות שסיפקו. זכויות בסיסיות? הגנות סוציאליות? התאגדויות עובדים? הצחקתם אותן. זהו גלגולו של הקפיטליזם החדש – קפיטליזם על סטרואידים.

הטרנד הקולי והפופולארי שאומץ בחום על ידי דור הצעירים חדור האידיאולוגיה נחשף כהתגלמות של תעשייה קפיטליסטית בצורתה הנצלנית ביותר, שמאיצה את אי־השוויון, ומגדילה את העוולות החברתיות ואת השסעים ההולכים ומתרחבים גם כך בין המעמדות. מתחת למעטה הנוצץ של האפליקציה המלוטשת והמסרים השיתופיים הקליטים, פועל לו למטה חדר המכונות בו עובדים הפועלים השחורים שמניעים את גלגלי התעשייה המנצלת הזו. אין זה מקרה ש־75% מבין כלל האנשים המציעים את שירותיהם למהירי הקליקים השיתופיים נמנים על מעמד הביניים והנמוך וכמעט מחצית מסך ה”מועסקים” בתעשייה השיתופית משתכרים מתחת לשכר החציוני בארה”ב.

רוצים שינוי?

כעת נעשה ניסיון ראשוני מצד הרשויות לתת מענה לבעיה, לתקן את העיוות שנוצר ולעגן את זכויותיהם של עובדי הקבלן והפרילנסרים על ידי הפיכתם לעובדים מן המניין. במדינת קליפורניה, ה”גראונד־זירו” של הכלכלה השיתופית, עבר לאחרונה חוק המחייב חברות להעסיק כעובד כל תושב אשר מספק להן שירותים בתשלום, אלא במקרה ומקבל התשלום חופשי לחלוטין מכל פיקוח ובקרה של החברה, מעניק שירותים לא בליבת פעילותה ופועל כעסק עצמאי אמיתי – או במילים אחרות, ההגדרה ההפוכה בדיוק לכל המועסקים בכלכלה השיתופית.

מוקדם להעריך לאן זה יתפתח, שכן ברור שהחברות צפויות להיאבק ולהמציא פתרונות יצירתיים, משפטיים ועסקיים, כדי לעקוף את התקנה החדשה. בינתיים הצורך במתן מענה לבעיה המחריפה הולך וגדל בשעה שמספר העובדים צומח בקצב מטאורי. על פי ההערכות בכלכלה החלטורה עובדים כיום כ־36% מכוח העבודה האמריקאי, כשעד 2027 מספרם צפוי לזנק ושיעורם בכוח העבודה יצמח לכ־50%.

ואכן, ייתכן כי בתקופה האחרונה מתגלים ניצנים ראשונים של התפכחות מחלום השיתופיות. סקר מקיף שעורך מדי שנה תאגיד הביטוח אליאנץ’, במטרה לאמוד את רמת האמון והיקף השימושים הצפוי בכלכלה השיתופית, מצביע על ירידה מגמתית וברורה ברמת האמון והרצון של דור ה־Y להשתמש בשירותים אלו, אשר ירדו בשנה האחרונה לשפל. רמת האמון של ילידי דור ה־Y בשירותי כלכלה שיתופית דוגמת Airbnb ,HomeAway Uber ו־Lyft ירדה מ־83% בסקר שנערך ב־2017 ל־71% בסקר שנערך השנה ובהתאם לכך גם שיעור הנשאלים הצעירים שהצהירו כי ישתמשו בשירותים של החברות האלה, שירד מ־77% לפני שנתיים ל־63% השנה.

המודל הכלכלי השיתופי כבר שינה את הכלכלה. בזכותו עלות השירותים פחתה ואינספור אפשרויות חדשות נפתחו בפנינו ונהפכו זמינות ונגישות יותר. אך במקביל גם עלות העבודה פחתה במידה ניכרת – אולי ניכרת מדי. המודל שאומץ בהתלהבות מבלי לחשוב על כלל ההשלכות שלו, מציב בפנינו אתגרים כבדי משקל.

המילניאלז, שהם הכוח המניע של גלגלי הכלכלה השיתופית, הם גם אלה שיכולים לתקן את העיוותים. אם ישמיעו את קולם ויידחו את הכשלים והעיוותים של הכלכלה שנוצרה בשמם, הם יוכלו להיות חלק מתיקון כלכלי־חברתי נדרש. וכפי שכבר הוכיחו בעבר, יש להם את הכלים והאמצעים לעשות את זה.

פורסם במקור בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

המשפיעות ביותר: אלה הנשים שניווטו את עולם הטכנולוגיה ב-2019

Huawei מזהירה את גוגל: אנחנו קרובים מאוד למצוא לכם תחליף

 

Avatar

פורבס ישראל

הגב

24 תגובות על "הצד האפל והנסתר של הכלכלה השיתופית"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
סייבר סייבר
Guest

הכל טוב ויפה חוץ מהעובדה שגם החברות עם שווי של מיליארדים, גם הן לא מרוויחות כסף, ככה שיוצא תנאי שוק נצלניים לעובדים שאפילו לא מחזיקים מעמד כלכלית.
דינו של המודל לקרוס לתוך עצמו ברוב המקרים.

אלון
Guest

איזה שטויות, מי שלא רוצה לעבוד שלא יעבוד, לא הכריחו אף אחד. אנשים עובדים במקומות האלו כי הם רוצים לעבוד במקומות האלו וכי זה משתלם להם, נקודה.
תפסיקו לנסות להחליט לאנשים אחרים מה טוב ולהם ומה לא.

ארז
Guest

אולי תחשוב על התגובה הזאת מחדש, כי בפעם האחרונה שבדקתי המון אנשים עובדים במה שמציעים להם כדי להתפרנס ולא לשקוע בחובות. מתי חיפשת עבודה בפעם האחרונה? לא לכולם יש השכלה והזדמנויות למחביר והמעסיקים מנצלים את הסיטואציה ואותם.

אבי
Guest

אז אם אין להם כישורים, מזל שיש להם פתרון. לא?

משתמש אובונטו
Guest

תגובה טיפוסית לעובד היי-טק. כן, גם אני משתכר 35K ברוטו בחודש. אבל יש עוד אנשים שהם לא ב5-10% של המעגל שלנו. זכויות עובדים הומצאו לפני כ150 שנה והכלכלה שגשגה יפה מאוד. אין סיבה לבטל אותן עכשיו.

אלון
Guest

1. כל החברות האלו רק מביאות להורדת מחירים לצרכן ולאזרח הפשוט.
2. איזה שטויות, מי שלא רוצה לעבוד שלא יעבוד, לא הכריחו אף אחד. אנשים עובדים במקומות האלו כי הם רוצים לעבוד במקומות האלו וכי זה משתלם להם, נקודה.
3. תפסיקו לנסות להחליט לאנשים אחרים מה טוב ולהם ומה לא.

אחד
Guest

וואו בלבול מוח אחד גדול, שכולו מבוסס על הנחה אחת שגויה מיסודה. השירותים השיתופיים מעולם לא התיימרו למרוד בקפטליזם, נהפוך הוא, הקפטילזם הוא זה שאיפשר את התפתחותם. שוק חופשי זה לא קללה, זו הפלטפורמה היחידה שחותרת תמיד להתייעלות מקסימלית וניצול משאבים מירבי שגוזרים הורדת מחירים. זו גם הדרך היחידה לעודד יזמות והתפתחות טכנולוגית. הכותב מניח שכל דור המילניום הוא סוציאליסט, בעוד המפלגות הסוציאליסטיות בישראל נאבקות על הישרדותן.
בקיצור, אתם אתר על טכנולוגיה אז תתעסקו בזה.

מורן
Guest

נכון ולעיתים הקפיטליזם הזה הוא גם ממש חזירי ועושים הכל להרוויח כסף מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות של מה שקורה עם העובדים או הסביבה.

רועי
Guest

75% מהעובדים במעמד בינוני, 50% מרוויחים מתחת לשכר החציוני – מה הבעיה? מישהו מהעובדים חשב שהוא יהיה מיליונר מהכלכלה השיתופית? הכלכלה מספקת פתרון מהיר לאנשים שרוצים השלמת הכנסה או משרה בה יוכלו לשלוט באופן מלא על זמנם. לרוב גם לא מדובר בכח עבודה מיומן. משכורת נמוכה/ממוצעת מינוס זה מה שהגיוני שירוויחו. זכויות סוציאליות? יכולים להפריש לעצמם אם זה חשוב להם.

אאא
Guest

תפסתי מכם אתר רציני. כתבה בזיונית

צודק
Guest

מה זה קשור לטכנולוגיה?
אם הייתי רוצה לקרוא כתבות של פורבס הייתי נכנס לאתר פורבס…

דור הקרטלים
Guest

לא סתם זה פורסם בפורבס- כתבה שכל כולה כאב וצער על עולם שהולך ומשתנה ועל הכסף שעומד להגזל מהגופים המוסדיים המונופולים והטייקונים למינהם

מכבש
Guest

כתבה מעניינת!
כמה הערות למעירים:
1. יש קשר לטכנולוגיה. חברות כמו אובר, וולט, גט וכד’ הן לגמרי טכנולוגיות, אבל מודל ההעסקה שלהן הוא כזה שאין בו יחסי עובד מעביד. זה בד”כ יוצר ניצול. אולי יכול לבוא המחוקק ולשנות את זה.
2. אף אחד לא רוצה להחליט בשביל האחר סתם ככה. אבל אנחנו כן רוצים לחיות במקום שבו אוכלוסיה מוחלשת זכאית להגנה (למה? כי אנחנו נולדים לא מבחינתנו ובצורה אקראית).

תומר
Guest

אם הקפיטליזם הוא כל כך חזירי וכוחני, למה שלא כולם יקנו מניות של אותן חברות נצלניות וירוויחו מהחזירות שלהם במקום לעבוד אצלן?

אין סכום מינימום לקנייה של מניות, זה לא דורש מינוף כמו נדלן וכל אחד יכול לפתוח חשבון בבנק ולקנות ניירות של אותם חזירים נצלניים.

בקיצור, סוציאליזם זה לילדודס!

דניאל
Guest

תפתח חשבון בבנק ותשלם לבנק עמלות קפיטליסטיות
והנה חזרת לאותה הבעיה..

DJ Khaled
Guest

אין כמו לכתוב טור דעה ולהציגה כעובדות. בעיקר כשגונבים אותה מיבשת אחרת.
דעתה היא שהדבר ציני ונורא, בפועל יש הממנפים ומרוויחים מהעניין באופן מדהים.
אובר וליפט עובדות כמו תחנת מוניות, רק מאפשרות לנהגים לקבל נסיעות ממספר “תחנות” במקביל במקום להגבילם לאחת.
מטעיני קורקינטים יכולים לאסוף קורקינטים של מספר מפעילות במקביל לפי שיקולם במקום לעבוד בעבור אחת, ובעצם להכפיל את ההכנסות.
ואיירביאנבי? בסה”כ מתווכים לך סאבלט. באידאל. הם נותנים שירות לבעלי הנכסים ולא להפך.

יש חסרונות, אבל גם כאן כמו בכל תחום אחר – מי שלא יודע לנהל עסק, שלא יפתח אחד.

השועל
Guest

1. הכלכלה הזו מגשרת בפרקים הזמן של מציאת עבודה קבועה, לחלק מהאנשים
2. מתאימה לאנשים שרוצים עבודה עם לוז יותר חופשי.
3. מתאימה לאנשים בגילאים מסויימים.

מה אתם פוסלים כיודעי דבר?

WOLT
Guest

20 ש”ח מתנה בהזמנה ראשונה קוד קופון : LIKE30

שמעון
Guest

היום הנושא לא אקטואלי כי גם אנשים ללא השכלה וכסף יכולים לפתוח עסק פרטי באינטרנט בעזרת טלפון. אנשים שבוחרים ללכת בדרך הקלה ולא להשקיע בעתידם שלא יצפו מאחרים לממן את עצלנותם

יובל קליין
Guest

כמו כל חברת סטרטאפ או מודל מצליח, הוא עובר שינויים עד שהוא בשל.. נכון כרגע המודל לא מושלם, אך גם הביטקוייניט וזה לא אומר שנמשיך גם בעוד שנים להיות עם מטבעות ושטרות בכיס כי זה לא עובד. הכלכלה השיתופית היא הזרעים והצירים של הכלכלה החדשה שלה יתווסף DAO , מערכת ניהול מבוזרת. בטבע שלנו תמיד יש הרס לפני תיקון, כמו שנאמר יפה בכתבה.

אני
Guest

זאת לא כלכלה שיתופית, זה פשוט להפעיל אנשים כפרילנסים וזהו

תומר
Guest

״כמעט מחצית מסך ה”מועסקים” בתעשייה השיתופית משתכרים מתחת לשכר החציוני בארה”ב.״ . פה הפסקתי לקרוא.

מושיק
Guest

וואו, כמה שטויות ובולשביזם במסווה דאגה לעובדים. הכתב הוא נציג ההסתדרות?

אף אחד לא מכריח את העובדים לעבוד ויש בשוק מספיק אפשרויות עם תנאים סוציאליים. האנשים *רוצים* את הגמישות הזו – חיסכון אפשר לעשות בעצמך (בארה”ב גם באופן נקי ממס) והבחירה היא שלך בלבד מה לעשות עם הכסף שלך.

להיפך, העובדה שיש כל כך הרבה חברות מבוססות כלכלה שיתופית מייצרת תחרות על כל עובד, אפילו אם הוא זמני. הכסף שהחברות האלו שורפות הוא בעיקר כספי משקיעים – שגם הם לא חייבים להשקיע.

בקיצור, חרטא בפיתה.

אברהם
Guest

”כמעט מחצית מסך ה”מועסקים” בתעשייה השיתופית משתכרים מתחת לשכר החציוני בארה”ב”??
תגידו, אתם רציניים?! *בהגדרה* מחצית מכל המועסקים מרוויחים פחות מהשכר החציוני, זו ההגדרה של המושג. אם רק ”כמעט” חצי מהם מרוויחים פחות מהשכר החציוני, מצבם *טוב יותר* משאר העובדים. תלמדו קצת סטטיסטיקה בסיסית, באמת.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: