”הצעירים הבדואים חושבים שהייטק זה לא בשבילם. אנחנו פה בשביל לשנות זאת”

שתי חברות הייטק וחלל עובדה משותף נפתחו בנגב במטרה לעודד צעירים בדואים להיכנס לענף שמוביל כיום את המשק. איך הם מתכננים לעשות זאת, מה השאיפות שלהם לעתיד והאם יש סיכוי גם לנשים הבדואיות להשתלב במקצוע כל כך תובעני?

עובדי סאדיל. צילום: אנאס אבו דעאבס

ענף ההייטק מוביל את המשק הישראלי, הוא מספק משרות איכותיות ומהווה מקור לגאווה ועשייה בישראל. אך לא הכל ורוד ולצד הסופרלטיבים האלה יש גם ביקורת: מדובר בענף שהכניסה הראשית אליו היא בשיטת “חבר מביא חבר”, מה שיוצר הדרה של אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית. כך, אם האתגר של ענף ההייטק עד כה היה למצוא פתרונות חדשניים, כעת – כדי להגיע לאותם פתרונות ולהמשיך להוביל את המשק – האתגר הגדול הוא שילובן של אוכלוסיות מגוונות, שמביאות איתן בעיות ופתרונות חדשים, דרכי מחשבה ועבודה שונות וזווית ראייה מרעננת על אתגרים קיימים.

איך משלבים אוכלוסיות חדשות בענף שדורש ידע מסוים ומיומנות? בארץ פועלות כמה עמותות שמטרתן לשלב את כל חלקי החברה הישראלית בהייטק. העמותות האלה עושות הרבה יותר מיצירת שוויון בין כל חלקי החברה, הן דואגות לתעסוקה איכותית בכל רחבי הארץ, ולא רק במרכז, מעניקות הכשרה ויוצרות הזדמנויות הן לבני המיעוטים, הן לחברות הטכנולוגיה והן למדינה עצמה. אוכלוסייה אחת שתופסת הרבה כותרות לא מחמיאות, בעיקר ביחס למספרה היחסי בחברה, היא האוכלוסייה הבדואית שפועלת קשה במיוחד כדי להיכנס לקטר ההייטק. בצל חוק הפונדקאות וחוק הלאום, נקווה שענף ההייטק יישאר בחוד החנית גם בכל הקשור לשוויון הזדמנויות לכל אחד בחברה הישראלית.

1. סיראג’ טכנולוגיות

חברת סיראג’ טכנולוגיות בע”מ הוקמה בנובמבר 2016 על ידי קבוצת יזמי הייטק, אנשי אקדמיה ויזמים חברתיים מהחברה הבדואית והכלל ישראלית. מטרתה היא ליצור מקומות עבודה לחברה הבדואית בתחום מקצועות הטכנולוגיה וההייטק, על מנת לעודד את השתלבות הבדואים בנגב (ובהמשך בשאר הארץ) בתחום. סיראג’ נותנת שירותים בתחום ה-IoT ומתמחה בחיבור ציוד קצה לענן ובין לקוחותיה אפשר למנות את GE, P&G ו-Mprest. היא מעסיקה 7 עובדים וממוקמת בפארק ההייטק בבאר שבע.

מייסדי סיראז’. מימין: ג’יהאד אל-סאנע, חאד’ר אל-שייך, גיורא ירון, סארה אבו-כף וסמדר נהב

“אנו מאמינים שהקמת חברת הייטק בלב הנגב, קרובה למרכזי הישובים הבדואים ומבוססת על אנשי טכנולוגיה בדואים, תהווה גורם משיכה ומודל לחיקוי לסטודנטים, לתלמידי תיכון ולחברה הבדואית ככלל”, אומר עותמאן אלשייך, היועץ המשפטי בסיראז’, “שילוב נרחב בהייטק יהיה מקפצה כלכלית ותהיה לו השפעה משמעותית על המצב החברתי והכלכלי של כלל החברה הבדואית”.

בין מייסדי סיראג’ וחברי הדירקטוריון שלה נמצאים פרופ’ ג’יהאד אל-סאנע, ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע; חאדר אל-שיך, איש עסקים ויזם עסקי מוביל בחברה הבדואית; ד”ר סארה אבו-כף,- דוקטור לפסיכולוגיה ומרצה באוניברסיטת בן גוריון בתכנית לישוב סכסוכים; סמדר נהב, אשת הייטק, יזמית טכנולוגית, ומייסדת ארגון צופן לחיבור ההייטק עם החברה הערבית; ד”ר גיורא ירון, דוקטור לפיזיקה, יזם סדרתי, איש עסקים ואנג’ל ישראלי ויושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.

מה היא לדעתכם הבעיה הגדולה ביותר של הבדואים בענף ההייטק?

“נהוג לחשוב שהבעיה הקשה ביותר שרמת ההשכלה של הבדואים נמוכה ולכן לא מגיעים להייטק. סיראג’ מאמינה שהבעיה החמורה ביותר היא התפיסה העצמית של הצעירים הבדואים, שחושבים שהייטק זה לא בשבילם. אחרת קשה להסביר את העובדה שיש מעל 1,500 בדואים שהם רופאים או לומדים רפואה, אבל בהייטק, בכל ההיסטוריה של ההייטק הישראלי, עובדים פחות מ-50 בדואים”.

“קשה להסביר את העובדה שיש מעל 1,500 בדואים שהם או רופאים או לומדים רפואה, אבל בהייטק, בכל ההיסטוריה של ההייטק הישראלי, עובדים מתחת ל-50 בדואים”

ואיך סיראג’ עוזרת לפתור זאת?

“במקום להצטרף לכל העמותות שמקדמות הכשרות בלבד, החברה שמה דגש על יצירת ביקוש לעובדים בדואים. הקמנו חברה טכנולוגית ברמה הכלל-ישראלית, ששמה דגש על ביקוש לעובדים בדואים שמפתחים טכנולוגיות עמוקות ומרוויחים שכר זהה לזה מקבלים המהנדסים הישראלים. בנוסף, אנחנו פועלים בקרבת הקהילה ומהווים הוכחת היתכנות וגורם משיכה לצעירים הבדואים”.

אם מחר נכנס אליכם צעיר בדואי ומעוניין להיכנס להייטק, איך אתם מסייעים לו? 

“אם הוא ברמה המקצועית המתאימה, אנו מציעים לו עבודה. למועמדים חסרי התנסות מעמיקה, נציע הכשרה אינטנסיבית עם מלגות קיום מכובדות, שיאפשרו להקדיש 3 חודשים ללמידה ואז להצטרף לסיראג’ או לחברות ההייטק בפארק בבאר שבע. בנוסף, אנחנו משתפים פעולה עם עמותות אחרות שמבצעות הכשרות להייטק”.

“הקמנו חברה טכנולוגית ברמה הכלל-ישראלית, ששמה דגש על ביקוש לעובדים בדואים שמפתחים טכנולוגיות עמוקות ומרוויחים שכר זהה לזה מקבלים המהנדסים הישראלים”

מה השאיפה שלכם בנוגע להשתתפות האוכלוסיה הבדואית לעוד 10 שנים?

“אנו מאמינים שבתוך 10 שנים יהיו מאות בדואים בתפקידים שונים בהייטק, כולל משרות פיתוח מתקדמות. ההערכה היא שכ-100 עובדים בדואים בהייטק יהוו את נקודת המפנה, שתאפשר תאוצה בכניסת בדואים לתעשייה ותשפיע על מי ששוקל להיכנס לענף, על סטודנטים ואפילו על תלמידי תיכון”.

2. SadelTech

SadelTech היא חברת שירותי פיתוח תוכנה לווב ומובייל, שהוקמה בשנת 2013 על ידי המייסד והמשקיע, איברהים סאנע, ומעסיקה כיום 10 עובדים, במטרה לעודד ולסייע לצעירים מהמגזר להשתלב בענף שמוביל את המשק הישראלי.

“חלק גדול מהאוכלוסייה הבדואית מסיים תואר הנדסי, ולמרות זאת אחוז המועסקים בקרב הבדואים הללו הוא אפסי”, מספר סאנע, “הרוב הגדול הולך בסוף לעבוד כרכזי תקשוב, נותני שירות בתחנות דלק וכו’. בנוסף, המודעות לענף ההייטק כמעט שלא קיימת וזו בעיה שמתחילה כבר בבתי הספר. לצערי, בחברה הבדואית עדיין מעדיפים ללמוד רפואה ומשפטים, ותופסים את מקצועות ההייטק כמותרות”.

איך סאדיל עוזרת לפתור את הבעיות הללו?

“ראשית, אני מעסיק בדואים בחברה שלי. בזכות הקמת סאדיל טק יצרנו מודל שבזכותו אנחנו מראים לחברה הבדואית שמדובר בתחום חדשני שיש בו הרבה כסף, אתגר ועתיד. אנחנו גם מייצרים מפגשים (Meetups) שמעלים את המודעות בקהילה במובן הרחב ומיועדים לכולם – הן לעסקים שזקוקים לטכנולוגיה והן לצעירים שהם בשלבים מסוימים של לימודים טכנולוגיים. אנחנו מנסים לייצר קהילה שבעתיד תביא את השינוי שבו אנו מעוניינים. לאט לאט התפיסות הישנות מתחילות להשתנות”.

איברהים סאנע. צילום: אנעס אבו דאביס

סאדיל החלה את דרכה כמיזם חברתי שיסייע לחברי הקהילה הבדואית לחזור למסלול הנכון ולמצוא את מקומם בעולם התעסוקה. המטרה הייתה להקים חברה שתיתן שירותי תוכנה לחברות הייטק, כמו פיתוח אפליקציות, פיתוח WEB ובדיקות תוכנה. “מעבר לסיפוק מקומות תעסוקה איכותיים לצעירים בדואים שלא מצליחים להשתלב בהייטק, המטרה היא גם לשמש כמטרייה לכל מה שקשור ליזמות טכנולוגית”, מוסיף סאנע, “עד היום הקמנו ארבעה סטארטפים שכולם בבעלות בדואית, ובחלקם הצלחנו לגייס הון, אפילו מהמדינה, מהמדען הראשי”.

אז איך זה עובד? מה קורה אם נכנס עכשיו צעיר בדואי לסאדיל ומבקש עבודה?

“אנחנו מחפשים אנשים שיש להם פוטנציאל גדול ולא בהכרח אנשים עם ניסיון. אם נגלה שלאותו צעיר יש פוטנציאל, אנחנו נכשיר אותו (On the job training) ונלמד אותו תוך כדי עבודה”.

“המודעות לענף ההייטק כמעט שלא קיימת וזו בעיה שמתחילה כבר בבתי הספר. לצערי, בחברה הבדואית עדיין מעדיפים ללמוד רפואה ומשפטים, ותופסים את מקצועות ההייטק כמותרות”

ומה המשכורת הממוצעת עבור עובד מתחיל?

“זה מאוד תלוי באיזה תחום. בחברה שלנו יש שלושה תחומים – בדיקות תוכנה, פיתוח WEB ופיתוח אפליקציות. מי שמתחיל בבדיקות תוכנה, שזהו התפקיד הזוטר ביותר, מתחיל עם משכורת של 7,500-8,000 שקל, ובשני התחומים האחרים השכר ההתחלתי הוא 11,000-10,000”.

האם גם הנשים הבדואיות משתלבות בהייטק?

“באופן כללי אני חושב שיש חשש להיכנס למקצוע תובעני, גם בקרב גברים. הנשים בדואיות משתלבות, אבל אצלן החשש הזה מתבטא יותר. הנשים מעדיפות מקצוע שבו הן יוכלו לחזור ב-16:00-15:00 הביתה, ואילו אנחנו נשארים לפעמים גם עד חצות. אצלי עובדות שלוש נשים ואני מאמין שגם המגמה הזאת תשתנה”.

מה יהיה אחוז ההשתתפות של האוכלוסייה הבדואית בענף ההייטק בעוד 10 שנים?

“אנחנו מעוניינים להגיע למצב שבעוד 10 שנים, בסקטור ההייטק, נהווה לפחות כאחוז מהאוכלוסייה הבדואית בדרום. אחוז האוכלוסייה הוא 20%, אז אנחנו שואפים שכ-20% מעובדי ההייטק, יהיו עובדים בדואים. אני יודע שזה מאוד שאפתני, אבל בהחלט ניתן להגיע לזה. יש המון עמותות, עסקים וגופים ממשלתיים שמתחברים ורוצים לנצל את המומנטום של התפתחות ההייטק בדרום, ושואפים לשלב גם את האוכלוסייה הבדואית”.

“מעבר לסיפוק מקומות תעסוקה איכותיים לצעירים בדואים, המטרה היא גם לשמש מטרייה לכל מה שקשור ליזמות טכנולוגית. הקמנו 4 סטארטפים בבעלות בדואית, ולחלקם הצלחנו לגייס הון, אפילו מהמדינה, מהמדען הראשי”

3. NETGEV חורה

חללי העבודה המשותפים פורחים בכל מקום במרכז הארץ, אך לא רק – NETGEV היא רשת חללי עבודה משותפים שלה סניפים בדימונה, ערד וחורה. הרשת שמה לה למטרה לייצר שינוי תודעתי ולספק צורות העסקה שונות ומגוונות, לעודד יזמים לפתוח עסקים במודלים עסקיים מקוונים ולשתף פעולה עם רשויות המדינה, חברות עסקיות והמגזר השלישי. “כפועל יוצא, הנגב והנגב המזרחי בפרט יהיו חוד החנית של תחומי תעסוקה חדשניים”, אומר דני גדייב, ממייסדי הרשת.

נטגב חורה. באדיבות אשכול נגב מזרחי

שלושת המתחמים נפתחו בשנה האחרונה, אך Netgev חורה הוא הייחודי מבין שלושתם, מאחר שהוא חלל העבודה המשותף והטכנולוגי הראשון שהוקם בחברה הבדואית. הוא אף ממוקם צמוד למסגד ומבליט את החדשנות לעומת המסורתיות. מדובר בהאב מעוצב, עם חדרי ישיבות וכל שירותי המשרד הקיימים בחללים אחרים, אך הוא מציע גם קורסים טכנולוגיים של Cisco, מנטורינג וליווי אישי ליזמים ומפגשים עם בכירים מתחום הטכנולוגיה. “פתחנו את מתחם חורה יחד עם מתחמים נוספים בדימונה ובערד בתחילת שנת 2017”, אומר גדייב, “חברנו עם שותפים כמו אשכול נגב מזרחי, ארגון ארץ עיר, חברת CISCO, JNF USA, המשרד לשוויון חברתי ומרכז לאודר כדי לקדם תעסוקה עם הרשויות המקומיות, לייצר שינוי בנגב, להנגיש תחומי תעסוקה חדשניים ולעודד יזמות טכנולוגית ועסקית”.

איך מתחם חללי עבודה יכול ליצור שינוי מהותי שכזה?

“פיתוח ענפי התעסוקה, תוך קידום האוכלוסייה והרקעים המגוונים, יאפשרו לחברה ולשותפיה להיות חלק מעיצוב ופיתוח ענפים חדשים וחדשניים בנגב כולו. אנחנו שואפים להיות גוף מפתח לקידום תחומים נוספים כגון: חינוך, רפואה, תחבורה ציבורית ועוד, באמצעות טכנולוגיה חדשנית והכשרות, וכך ניצור ערבות הדדית בין החברות השונות הקיימות בנגב המזרחי. אך מעבר לכך ש-NETGEV הוא חלל עבודה משותף (האב), עם כל מה שמשתמע מכך, אנו מקדמים תכנים עבור הקהילה במיטאפים, הרצאות וגם קורסים בעלי אופק השמה, או קורסים קצרים לחיזוק תחום מסוים כמו שיווק, אנגלית עסקית ועוד. למשל רק באחרונה קיימנו הרצאה על הקמת סטרטאפ מפי יזם בדואי, ובקרוב נקיים מיטאפ לתחום של חדשנות בעולם ה-e commerce ונפתח קורס לבניית אתרים בוורדפרס וקורס עיצוב גרפי”.

האם יש יוזמות חדשות שנוצרו כתוצאה מנטוורקינג של יהודים ובדואים בחלל שלכם? 

“יש המון אינטרקאציה בין יזמים בדואים ויהודים שחברים בקהילה שלנו. שיתופי הפעולה עד היום הם בעיקר בלמידה משותפת ונטוורקינג עסקי, ואנו מקווים שיקומו יוזמות משותפות של יהודים ובדואים בתקופה הקרובה”.

אילו חברות יושבות במתחם כיום? 

כיום ב-NETGEV חורה יושבת חברת Sadel Tech; מנכ”לית עמותת ג’נסיס, שמטרתה לצמצם מחלות גנטיות דרך חדשנות פורצת דרך; ובתקופה הקרובה נקלוט את חברת “סמא 19″, משרד פרסום הפונה לשוק דוברי הערבית ויעסיק נשים מהחברה הבדואית. כרגע אנחנו בכ-60% תפוסה. בנוסף בימים אלו אנו עובדים יחד עם שותפים נוספים על פתיחת תוכנית יזמות טכנולוגית המיועדת רק לחברה הבדואית. הסטרטאפים שישתתפו בתכנית יקבלו מענקי SEED של עד 60,000 שקל”.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

4 תגובות על "”הצעירים הבדואים חושבים שהייטק זה לא בשבילם. אנחנו פה בשביל לשנות זאת”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אייל
Guest

בושה וחרפה שבאתר כזה מערבים פוליטיקה!
“מקבלים כותרות לא מחמיאות”, “בצל חוק הפונדקאות וחוק הלאום”…. תוציאו את הפוליטיקה מההייטק!

רועי
Guest

זה באמת לא במקום בכלל.

fad
Guest

ממתי הערות כאלו נחשבות פוליטיות?

13.5 ילדים בממוצע
Guest
13.5 ילדים בממוצע

“בצל חוק הפונדקאות”…חחח

wpDiscuz

תגיות לכתבה: