אם המוצר טוב – גם הכסף יגיע

חלקם עשו אקזיט מהיר, חלקם השקיעו בחברות סטארט־אפ בחיתוליהן וחלקם הקימו חברות שתפחו לממדים מרשימים. כולם נמצאים היום עמוק בקלחת ההיי־טק והיזמות הישראלית – וכולם יופיעו השבוע בכנס GeekU. בינתיים, קבלו מהם כמה עצות איך להתחיל

הרבה גבות הורמו כאשר פורסם, רק לפני שבועיים, על מכירתו של אתר גרופר הישראלי לענקית גרופון העולמית ב־13 מיליון דולר. 3 היזמים שעומדים מאחורי האתר לרכישות חברתיות ‏(דילים יומיים‏), דותן סתיו, יובל קרז’בסקי ודורי הללי, שלשלו לכיסיהם סכומי כסף נכבדים – שהגיעו למעשה מאותה חברה שהמציאה את הפטנט שבו השתמשו.

אי אפשר לזלזל בעבודה הקשה ובתושייה של יזמי גרופר שהביאה את האתר להיות אחד הגדולים בארץ מסוגו, אבל קשה להתעלם מכך שלעומת הדרך הסבוכה שעוברים סטארט־אפים רבים אחרים בדרך להצלחה – גרופר עשתה את האקזיט בקלות יחסית: בלי השקעה כספית גדולה, בלי רעיון מקורי ובלי עבודת פיתוח ממושכת.

רוצים לשמוע עוד? הרשמו עכשיו לכנס – ישי גרין, רועי אדלר, אדן שוחט, ליעד אגמון, יובל חמודות, צחי וייספלד, אייל מילר, אביחי ניסנבאום – בואו לשמוע מיזמים שכבר עשו את זה ב- GeekU שיערך ב-26 בינואר.

מרוץ למליון ואקזיט מהיר או בנייה ממושכת של חברה?

ההצלחה המהירה של גרופר מעלה שוב את אחת הסוגיות הוותיקות והמרכזיות שמלוות כל יזם וסטארט־אפיסט: מרוץ למיליון ומרדף אחר אקזיט מהיר עם התעשרות נוסח “מסודרים” – או בנייה ממושכת של חברה שמסוגלת לייצר הכנסות, לעמוד בפני עצמה ולגדול?

“הייתי שמח לראות הרבה יותר מהנדסים ואנשי פיתוח מעסיקים עצמם בבניית טכנולוגיות אמיתיות, עמוקות וחדשניות – ולא מתעסקים בשאלה איך עושים כמה שיותר כסף כמה שיותר מהר”, אומר רועי אדלר, מנהל המוצר של סולוטו, אחד הסטארט־אפים הישראליים שזכו לתהודה רבה בשנה החולפת. “יש אנשים שנמשכים לסטארט־אפים בגלל הכסף הגדול, ויש כאלה שעושים את זה בגלל הריגוש העז להמציא משהו חדש”, מסביר אדלר. “המטרה של סולוטו היא לבנות משהו חדש שישפיע על מאות מיליוני אנשים – זה מה שמרגש אותנו. אם נעשה מוצר טוב, גם הכסף יגיע”.

אדן שוחט, שותף בקרן ההון סיכון ג’נסיס וממייסדי הסטארט־אפ Face.com, מסכים שיזמים צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים משהו שיש לו משמעות – ומדגיש שאם המטרה של היזם היא אקזיט, הדבר עלול לשחק לרעתו בהמשך. “לדוגמה, במצב שבו יזם מזהה שחברה גדולה כמו גוגל יש חוסר בתחום כלשהו – הוא בונה מוצר שיתאים לה באופן ייחודי, בשאיפה שהיא תקנה אותו. אבל הוא לא יוכל לדעת למשל מהם הפרויקטים הפנימיים שלה. אם התאוריה שלו לא תתאים – הוא עלול למצוא עצמו בחברה חסרת משמעות”.

שוחט מספר שהדבר הכי חשוב שלמד הוא שצריך לבנות חברה אמיתית שמרוויחה כסף וגדלה – ואם בדרך מקבלים הצעות, אפשר לדון בהן ברצינות. “בנושא הזה, האינטרס של היזם והמשקיע זהה. אם אתה בונה משהו אמיתי יש לך משהו בידיים בכל מקרה, ותהיה לך אופציה לאקזיט בגודל המשקף את העובדה שבנית חברה אמיתית”.

חוסר סבלנות ישראלי

הדילמה הזו לא נוגעת רק ליזמים – יש לה השפעות נרחבות גם על מצב שוק ההיי־טק הישראלי ואף על הכלכלה כולה. נדמה שרק חברות מעטות בישראל הצליחו להתבסס כחברות “אמיתיות” שמייצרות הכנסות. “בישראל מוכרים מהר מדי”, מודה צחי וייספלד, סמנכ”ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי במרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל. “אני פוגש הרבה כאלה שעוד לא פיתחו כלום – וכבר רוצים למכור. יש אצלנו נטייה למהר וחוסר סבלנות לעבור את כל השלבים”.

וייספלד סבור שהעובדה שבארץ לא התפתחו מספיק חברות בינוניות וגדולות פוגעת בישראל ובתעשייה המקומית. “אנחנו מפספסים את האפשרות לפתח קבוצות של אנשים עם ניסיון מצטבר, מעבר לניסיון שמאפיין התחלה. מבחינת רמת הניהול, אין כאן מספיק ניסיון בהתמודדות עם סוגיה של חברה צומחת לאורך זמן, בניגוד לחברה שעושה דברים קצרי טווח כדי למכור”.

אך באורח לא מפתיע, הקמה של חברה כזו – אם למען האקזיט ואם במטרה להפוך ל”נוקיה ישראלית” – הוא לא תהליך קל במיוחד. בכנס GeekU שייערך ביום רביעי השבוע באוניברסיטת תל־אביב, ידברו יזמי סולוטו, שוחט, וייספלד ואחרים על התהליך הסיזיפי והמפרך הזה – וינסו לשתף מניסיונם את מי שמעוניין להתחיל בו.

“כל מי שקורא על ההצלחות הגדולות לא מביא בחשבון שמהיום הראשון צריך להיות מוכנים לעבודה הקשה וערוכים להחזיק 6־7 שנים בלי משכורת קבועה”, מדגיש וייספלד. אדלר מסכים עמו ומחדד: “התכונה הכי חשובה ליזם היא אדישות, צריך להבין שכל הזמן נעים במעגלים. יש הצלחות וכישלונות, וצריך לקבל את שניהם בפרופורציה המתאימה. רוב האנשים שהצליחו נכשלו קודם לכן, והמפתח הוא לעבוד קשה ולהאמין בעצמך”.

יובל חמודות, סמנכ”ל תפעול ראשי ‏(COO‏) בחברת אינקרדימייל, שמתפקדת מזה עשור כחברה עצמאית, ישתתף גם הוא ב־GeekU. אינקרדימייל, שמפתחת יישומים כמו אנימציות, רקעים ותוספות אחרות לדואר האלקטרוני, נחשבת כיום לחברה מצליחה. זאת למרות שנתקלה בקשיים רבים בדרך ועל אף שבאוקטובר האחרון עברה תהליך התייעלות, שכלל פיטורים של כ־20 עובדים.

“בפברואר 2000 התפוצצה הבועה והיינו צריכים לעשות שינוי אסטרטגי. אי אפשר היה לגייס כסף והיה צריך לייצר הכנסות. החברה היתה על סף סגירה. לא היו לנו מותרות כמו הקצאת שנתיים עבור פיתוח וגיוס – היינו צריכים לייצר במהירות מודל הכנסות ולהצמיח את החברה”, מספר חמודות. “מה שאפיין אותנו הוא שלא ראינו קיר שאי אפשר לשבור, לא בתחום המוצר ולא בטכנולוגיה. אם יש חזון, אפשר להשיג את המטרות”, הוא מחייך.

להישען על האמריקאים

אחד הצעדים החשובים בהתפתחותו של סטארט־אפ הוא גיוס הכספים בשלב הראשוני ‏(המכונה “שלב ה־Seed”‏). שוחט, שקרן ג’נסיס שבה הוא שותף מתמחה בהשקעות בשלבים הראשונים, מסביר שהקריטריון החשוב ביותר לבחירת השקעה הוא האנשים. “אני תמיד אעדיף להשקיע באנשים טובים עם רעיון פחות טוב מאשר באנשים פחות טובים עם רעיון טוב יותר”, הוא מסביר. “קריטריון חשוב נוסף להשקעה הוא גודל השוק, גודל הפוטנציאל של הרעיון. במקרה כזה, אם צריך לשנות קצת את הרעיון המקורי – יש מספיק חופש פעולה מפני שהתחום גדול”.

שוחט אומר שאחד המבחנים החשוב של היזמים הוא ההוכחה של מעשים מאחורי מילים. “זה מאוד זול לבוא עם רעיון נחמד, אבל אני רוצה לראות שהוא מתחיל להריץ את זה, שהוא מצא אנשים, שהוא התפטר מהחברה הגדולה שבה הוא עובד”.

קרנות ההון סיכון הן אמנם מקור המימון הכי חשוב של סטארט־אפים רבים, אך שוחט מספר שבשנים האחרונות היה חוסר בהשקעות בחברות בשלב מוקדם. “הדרך לפתור את זה לטעמי היא בבניית סינדיקציה של משקיעים עם שותפים אמריקאים – אנחנו עוזרים לבנות את החברה, והאמריקאים עוזרים לנו בחדירה לשוק. כך עשינו בהשקעה שהובלנו בסטארט־אפ Any.DO יחד עם מנכ”ל גוגל אריק שמידט”.

כל שצריך זה להיות יזם – ואפשר להצטרף

שכנוע משקיעים וקרנות להשקיע כסף בסטארט־אפ בשלביו הראשונים הוא משימה קשה, במיוחד במדינה עתירת סטארט־אפים ויזמים כמו שלנו. יזמים שדיברו בימים האחרונים עם אונליין מתארים תמונה לא פשוטה של סצינת הסטארט־אפים הישראלית. התחושה של אחדים מהם היא שמדובר בברנז’ה סגורה או במועדון מבודד של יוצאי יחידות עלית בצה”ל כמו ממר”ם ו־8200.

לחילופין, מדובר בצעירים בעלי גב כלכלי חזק מהבית – שיכולים להרשות לעצמם להסתדר כמה שנים ללא משכורת ולהשקיע את מרצם וזמנם בהקמת חברה מאפס. “לא קל למצוא שותפים ומשקיעים אם אתה לא נמצא בתוך הברנז’ה הזאת”, מספר סטארט־אפיסט. “מתייחסים אחרת לחבר’ה מ־8200 או מממר”ם ואם אין לך יוצאי יחידות כאלה בצוות – משקיעים בקושי יסתכלו עליך”.

שוחט מסכים שלמי שמגיע מיחידות המודיעין יש נקודת פתיחה טובה יותר, אך מדגיש: “התפקיד שלי הוא לאתר רעיונות טובים ואנשים טובים, שהראו שהם מסוגלים לממש אותו. לא משנה מאיפה הם מגיעים”. גם אדלר מסכים שכמו כל דבר בחיים, יש מקומות שעושים עבורך קיצורי דרך, “אבל במקום לחשוב למה אתה מקופח, צריך לשפר את מצבך. יש עשרות אירועים שקשורים לגיוסים, שבהם קרנות ויזמים נפגשים ומחליפים רעיונות. כל שצריך זה להיות יזם – ואפשר להצטרף”.

רוצים לשמוע עוד? הרשמו עכשיו לכנס – ישי גרין, רועי אדלר, אדן שוחט, ליעד אגמון, יובל חמודות, צחי וייספלד, אייל מילר, אביחי ניסנבאום – בואו לשמוע מיזמים שכבר עשו את זה ב- GeekU שיערך ב-26 בינואר.

מספר המקומות מוגבל – שריינו את מקומכם עכשיו!

נותני החסות של GeekU:

הפוסט פורסם במקור במהדורת און ליין מעריב ב-23.1.11

Avatar

שגיא כהן

בן 27, כתב ועורך במעריב עסקים

הגב

1 תגובה על "אם המוצר טוב – גם הכסף יגיע"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דגנית
Guest

יש גם את אתר תבוא שמרכז את כל הדילים במייל אחד. אני בחרתי לקבל רק את אזור תל אביב ומסעדות כי כל השאר לא מעניין אותי למשל

wpDiscuz

תגיות לכתבה: