גיק-על-אחד: יאיר שוהם, שותף בקרן אינטל קפיטל

יאיר שוהם, שותף בקרן אינטל קפיטל מסביר מעט על תפקידו, כיצד הגיע אליו ומה הוא חושב על סצנת הסטארטאפ הישראלית

יאיר שוהם. צילום: ישראל הדרי

יאיר שוהם, שותף בקרן אינטל קפיטל נמצא כבר יותר מ-30 שנים בעולם הטכנולוגיה. את דרכו התחיל בתור עורך דין בשיקגו ולאחר מכן בתל אביב, כאשר ההתמקדות שלו הייתה בחברות טכנולוגיה בשלביהן המוקדמים. במסגרת תפקידו, היה מעורב בכמה מהחברות הבולטות שיצאו בסופו של דבר מישראל, בהן M-Systems וקבוצת DSP (חברת האם של DSPG ו-DSPC). יאיר המשיך בעיסוק זה כיזם וכמשקיע Seed, כאשר ב-1995 עזב את התחום המשפטי והצטרף לשני חברים / שותפים, שיחד הקימו את מה שהיום מוכר בשם ‘חממה טכנולוגית’.

כיום, יאיר הינו שותף בקרן אינטל קפיטל, תכנית ההשקעות של אינטל, כאשר קבוצת ההשקעות הישראלית של אינטל קפיטל השקיעה עד היום בעשרות חברות סטארטאפ ישראליות. בראיון לניוזגיק מסביר מעט על תפקידו בקרן, כיצד הגיע אליו ומהן התובנות אליו הגיע לגבי סצנת הסטארטאפ הישראלית.

למי שאינו מכיר, נשמח אם תספר קצת על התפקיד הנוכחי שלך באינטל וכיצד הגעת אליו.

לאחר ששותפי ואני הקמנו את ‘החממה הטכנולוגית’, אופן הפעולה שלנו היה לזהות טכנולוגיות מבטיחות עם יזמים טכנולוגיים יוצאי דופן בשלבים מוקדמים מאוד של הפיתוח. סיפקנו ליזמים את המימון הראשוני, ויחד איתם הקמנו וגיבשנו צוותי ניהול מקצועיים במטרה ליצור חברות ברמה עולמית עם טכנולוגיות חדשות וחדשניות.

תוך פחות מחמש שנים, הקמנו והענקנו מימון לחמש חברות כאלו העוסקות בטכנולוגיות שונות שפונות לשווקים שונים. שתי החברות הראשונות הצליחו טוב יותר מהשלוש האחרות, כאשר הטובה מכולן הייתה חברה שקראנו לה Butterfly Communication. באטרפליי פיתחה טכנולוגיה לתקשורת אלחוטית על פני מרחקים קצרים אשר לימים שימשה כאבן הפינה של תקן בלוטות’ לתקשורת אלחוטית. במהלך 1997 (כשנה וחצי אחרי שהשקענו בחברה הזו ואני שימשתי כסמנכ”ל הפיתוח העסקי שלה), באטרפליי חתמה על הסכם OEM (יצרן ציוד מקורי) עם אינטל לפריסת הטכנולוגיה שלה וגייסה מימון מקרנות הון סיכון בהובלת ג’נסיס פרטנרס ואינטל קפיטל (ועוד קרנות הון סיכון), וכשנה לאחר מכן החברה נרכשה על-ידי טקסס אינסטרומנטס.

מכירת באטרפליי הייתה האקזיט השני שלי בחממה. מייסד ג’נסיס ביקש ממני להצטרף אליו בגיוס וניהול של הקרן השנייה של ג’נסיס. הצטרפתי לג’נסיס ביוני 1999 ובתשע השנים שלאחר מכן, סייעתי לשותפי להקים ולנהל את ג’נסיס II בשנת 1999, ג’נסיס III בשנת 2005 וג’נסיס IV בשנת 2008. במסגרת עבודתי התמקדתי בחברות טכנולוגיה מעמיקות בתחומי התקשורת האלחוטית והסלולרית, מוליכים למחצה, דחיסה והפצה של וידיאו ואבטחת מידע ותוכן – רובן בשלב מוקדם – חברות שפיתחו טכנולוגיות ליבה וטכנולוגיות ייחודיות המשרתות שווקים גדולים, וצרכו סכומי כסף גדולים יחסית כדי לפתח את הטכנולוגיה ולהגיע לנפח מכירות משמעותי. הובלתי שלוש חברות לאקזיטים מוצלחים מאוד, ובפורטפוליו של ג’נסיס יש עדיין מספר חברות מבטיחות המוכרות בעשרות מיליוני דולרים בהן השקעתי בשלבים מוקדמים.

מדוע עברת מג’נסיס לאינטל? במה שונים שני התפקידים הללו, אם בכלל?

כיום ברור לרבים שהתחום של השקעות הון סיכון נמצא על פרשת דרכים ממגוון סיבות שונות. רוב קרנות ההון סיכון הישראליות צריכות להתמקד במגזרים או בשלבי השקעה מסוימים ומרביתן מתמקדות בהזדמנויות השקעה בשלבים מוקדמים שכמותן יש בישראל. כמשקיעה גדולה ובינלאומית בטכנולוגיה, אינטל קפיטל משקיעה בהרבה מגזרים ומה שעוד יותר חשוב מנקודת המבט שלי, יש לה יכולות ורצון להשקיע בחברות בכל השלבים.

כמשקיע, אני מרגיש יותר נוח דווקא בחברות שמפתחות טכנולוגיה מבודלת; חברות בעלות מוצרים בעלי מחסומים טכנולוגיים משמעותיים הפונות לשווקים גדולים מאוד. ברוב המקרים, השקעות כאלו מצריכות יותר כסף מחברות עם אוריינטציה פחות טכנולוגית, בפרט בשלבים המוקדמים. חברי הצוות של אינטל קפיטל שכנעו אותי שאינטל קפיטל היא המקום הטוב ביותר בשבילי שבו אוכל להמשיך עם ההשקעות מהסוג שהצלחתי בו בעבר ואשר גם מושך אותי יותר.

קרוב לוודאי שהעבודה תהיה דומה למה שעשיתי ב-13 השנים האחרונות בג’נסיס, אבל הכלים יהיו שונים, כמו גם הכיסוי הגלובלי שאינטל מציעה לכל החברות שבהן היא משקיעה. היכולת של אינטל לסייע לחברות הזנק בכל שלב היא עובדה מוגמרת, בין אם מדובר בפיתוח המוצרים, בחדירה לשווקים השונים ובמיסחור המוצרים והורדת עלויות הייצור שלהם. היכולת להשקיע בחברות הטובות ביותר ולסייע להן לממש את הפוטנציאל הגלום בהן קסמה לה וזו הסיבה העיקרית שבחרתי להצטרף דווקא לאינטל קפיטל.

מהניסיון שלך, מהם ההבדלים העיקריים והבולטים בין עבודה בקרן ישראלית לעבודה בקרן שהיא חלק מחברה בינלאומית גדולה?

ההבדלים שמשכו אותי לאינטל קפיטל הם דווקא הכיסוי הכלל עולמי של אינטל, יכולתה להשפיע באמת ובתמים על האסטרטגיה והכיוון של החברה ויכולתה לבצע השקעות גדולות ומשמעותיות בכל שלבי החיים של החברות. אני סבור שהסיכויים של חברת סטארטאפ להצליח משתפרים במידה רבה עם גיבוי פיננסי או כל גיבוי אחר מחברה גלובלית כמו אינטל, גוגל, פייסבוק, סיסקו או מיקרוסופט. מאידך, אני בטוח שלא קל לאתר השקעות, משום שאנו משקיעים רק בחברות שחשובות לאינטל (חברות ש”אכפת” לנו מהן) והרף גבוה למדי.

אינטל קריית גת. מקור: cc-by Pikiwikisrael, עיבוד תמונה

מהי דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ, על עתידה, על השינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות?

אתם יכולים להגיד שאני נאיבי, אבל אני מאמין גדול בחברות סטארטאפ ובתעשיית חברות ההזנק של ישראל במיוחד. העולם זקוק נואשות לחדשנות בהיבטים רבים של חיינו – רפואה, מזון, תקשורת ותחבורה, ואלו רק כמה דוגמאות. למרות שהחברות הגדולות הוציאו סכומי עתק על טכנולוגיות חדשניות, הכוח המניע היה והינו חברות ההזנק. התעשייה הזו השתנתה ובדומה לענפים אחרים, גם היא חוותה כישלונות. אבל ככלל, מדובר בתעשייה תוססת מאוד, וחשוב מכך, תעשייה שאין לה תחליף.

אין דרך טובה יותר להביא חדשנות לשוק. כמו תעשיות אחרות, גם תעשיית הסטארטאפ תצטרך להסתגל למציאות כלכלית חדשה, הכוללת פחות מימון (הזדמנות נהדרת לגופים שיש להם כסף להשקיע), התגבשות גושים גדולים בשוק (קונסולידציה), תיאבון מופחת לסיכונים טכנולוגיים גדולים וצורך לספק מוצרים חדשים לשוק בתכיפות גדולה והולכת. אבל בעיקרון, השינויים האלה בריאים משום שהם מובילים להתייעלות ולהתמקדות. אנו צריכים להמשיך להשקיע בכל המגזרים בישראל. מגזרי האינטרנט והאפליקציות הסלולריות מאתגרים בדיוק כמו מגזרים אחרים ואנחנו חייבים להמשיך להשקיע בחידושים שיכולים להשפיע על חיינו.

ישראל אכן זקוקה לעוד כספי השקעות, אבל כפי שכולנו יודעים, בכל מקום שיש היצע יש גם ביקוש. אם יזמים ישראליים ימשיכו ליצור טכנולוגיות מבטיחות העונות על צרכים אמתיים, המימון למיזמים האלה יגיע, בין אם מאנג’לים, מקרנות הון סיכון ישראליות טהורות, מעורבות או ממשקיעים אסטרטגיים.

מהי לדעתך הטעות הגדולה ביותר שסטארטאפים ישראלים מבצעים בעת פנייה לשוק האמריקאי?

כישראלים, אנו נוטים לרוץ לשוק היעד מוקדם מדי או מאוחר מדי. אנו נחפזים להציע את המוצר שלנו עוד לפני שהוא מוכן או שאנו מעמיסים עליו פיצ’רים כדי להבטיח שהוא יהיה חסין-כשל. השגיאה הגדולה ביותר של חברות סטארטאפ ישראליות בניסיון לחדור לשוק זר (השוק האמריקאי הוא אחד מהם) היא התזמון. זה נכון הן לחברות ששואפת למכור מוצרים בשווקים זרים והן לחברות סטארטאפ ששואפות לגייס כסף ממשקיעים זרים.

מניסיונך, האם כדאי לחברה ישראלית להתחיל את פעילתה בארץ, או שעדיף לה להתחיל את פעולותיה בארצות הברית? מהן ההשפעות העיקריות של כל אחד מצעדים אלה?

לטעמי, חברה ישראלית צריכה תמיד להתחיל את פעילותה בישראל. זמן קצר לאחר מכן אפשר להחליט להעביר חלק מפעולות החברה או כולן אל מחוץ לישראל, אבל צריך להתחיל כאן. כאן נמצאת מערכת התמיכה של החברה והיזמים; כאן נמצאת רשת הקשרים המתאימה ביותר; כאן נמצאים העובדים האיכותיים וה”אכפתיים” ביותר וכאן המקום שממנו יגיעו קרוב לוודאי המשקיעים הראשונים. ברור שיש יוצאים מהכלל, אבל ברוב המקרים ישראל היא המקום שבו אני הייתי מתחיל. החסרונות האפשריים של הקמת הפעילות בישראל מתגמדים לעומת פוטנציאל ההצלחה. וההיפך: הסיכוי להיכשל בחו”ל גדול יותר מהסיכונים הכרוכים בהתחלה בישראל, גם אם החברה מרוחקת בהתחלה משוק היעד שלה. והכי חשוב: זכרו להתכונן להרבה טיסות, ולא במחלקת עסקים.

מהו לדעתך התזמון הנכון ביותר לסטארטאפ ליצור קשר עם משקיעים בכלל ועם קרנות בפרט? האם הגישה “הישראלית” של פנייה ברגע שיש מוצר (או אפילו תוך כדי תהליך הפיתוח) עדיפה, כי אז יש לקרן את האפשרות לעצב את החברה ולסייע לה בשלב מוקדם יותר? או שמא הגישה “האמריקאית”, הטוענת שיש לגשת רק ברגע שכבר יש מוצר עובד ויש משתמשים משלמים ומודל עסקי עובד?

בעברית אומרים “מכל מלמדי השכלתי”. אני מעדיף וממליץ לחפש כמה שיותר מידע וייעוץ ולעשות זאת בהקדם האפשרי. זה אומר שבמידה ואתם מוכנים נפשית לקחת שותפים (ואם אינכם מוכנים לראות את המשקיעים כשותפים , אל תפנו אליהם בכלל) מומלץ להתחיל לחפש משקיעים והשקעות בשלב הכי מוקדם שניתן. במיוחד בישראל, אני לא מוטרד מ”אפקט הגבינה העבשה” (“ראיתי את החברה הזו בעבר ואין בה שום חידוש”). כל הקרנות משקיעות בחברות שבעבר הן בדקו ודחו. שוב, היתרון של הייעוץ שתקבלו בשלב מוקדם גדול בהרבה מהסיכון שיסרבו לכם או הסיכון שתצטרכו לגלות את הרעיון שלכם למישהו אחר, או דברים אחרים שעלולים להשתבש.

בבחירות בשיקגו מקובל לומר “להצביע מוקדם ולעתים קרובות”, הרעיון הוא לצאת ולדבר עם כמה שיותר אנשים שאפשר מבלי לסכן את המיזם. לאחר מכן תוכלו לבחור איזו עצה לקבל וליישם ומאילו עצות להתעלם.

מהם 3 הטיפים החשובים ביותר שהיית נותן לסטרט-אפ שרוצה לגייס כספים ומציע את עצמו לקרנות הון סיכון?

כשאני בוחן השקעה פוטנציאלית חדשה, אני מנסה לזהות:

  1. את היתרונות של הצוות (במיוחד בהשקעות בשלבים מוקדמים יחסית);
  2. היקף השוק הפוטנציאלי – האם השוק צפוי להתרחב ולהפוך למשמעותי אם נפעל נכון;
  3. מה אני צריך לעשות כדי להצליח, בהנחה שיש שוק לטכנולוגיה והצוות הניהולי חזק.

ברוב המקרים מדובר בטכנולוגיה, יתרון על המתחרים, וגישה לשוק. לכן, שלושת הטיפים שיש לי לחברות שמחפשות משקיע הם:

  • לגבש את ההנהלה הטובה ביותר ולא להניח לשיקולי אגו להפריע;
  • להכיר את השוק ולוודא שהוא חשוב מספיק;
  • להכיר את מפת הדרכים ולדעת איך אתם מתכוונים להגיע מפה לשם ושיש לכם את הכלים לעשות זאת.

ואז, לפני שאתם יוצאים לדרך, שאלו את עצמכם את השאלה החשובה מכל: האם ככה אתם רוצים לחיות את חייכם בעשר השנים הבאות? האם אתם מוכנים לשלם את המחיר האישי שהיזמות תיגבה מכם וממשפחתכם? וקחו בחשבון כי מדובר במחיר כבד.

אינטל קריית גת. מקור: cc-by Pikiwikisrael, עיבוד תמונה

חן אידן

אוהבת גאדג’טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

1 תגובה on "גיק-על-אחד: יאיר שוהם, שותף בקרן אינטל קפיטל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
טל אור
Guest
שמתי לב שיאיר כמו רבים בתעשיית הון הסיכון בישראל מתייחס ליזמות טכנולוגית בלבד, ואני שואל במי כדאי להשקיע, ביזם עם רקע טכנולוגי או ביזם עם רקע עסקי? אני מבקש להעלות כאן את הסוגיה הזו לדיון פתוח. הסטרטאפים בישראל אשר מקבלים יותר תמיכה ויותר זוכים להשקעות מהחממות ומשקיעי הון הסיכון, מתאפיינים בדרך כלל ברעיונות אשר נולדים במוחם של יזמים טכנולוגים, מהנדסים, יוצאי 8200, מתכנתים ומעצבים. איני מעוניין להיגרר להכללות, אבל תופעה נוספת שהבחנתי בה היא שיש יותר יזמים עסקיים ושווקים מאשר יזמים טכנ ולוגיים, ולמרות זאת, כך מתקבל הרושם, ישנה העדפה להשקיע ביוזמות של היזמים הטכנולוגיים. הסיבה שאני מעלה את הנושא… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: