גיק-על-אחד: שחר נמר, מנהל שותף בקרן Sushi Ventures

שחר נמר, מנהל שותף בקרן Sushi Ventures מספר לנו על ההבדלים המשמעותיים בין אירופה לישראל, על תכנית ההאצה שפתחו ומעניק מספר עצות ליזמים המגייסים

שחר נמר. מקור: יח”צ

Sushi Ventures Partners הינה קרן הון סיכון חדשה, המתמקדת בעיקר בתחום היישומים הדיגיטליים ברחבי המדיה, אינטרנט, מובייל ומסחר אלקטרוני. הצוות של הקרן כולל בתוכו אנשי מפתח בתעשיית ההייטק והטכנולוגיה, כגון יושב הראש ומנכ”ל לשעבר של קבוצת Warner Music, יזמי טכנולוגיה מישראל ומאירופה, מומחי מדיה טכנולוגית ומומחי השקעות בתחום הדיגיטל.

הקרן מתבססת על אקזיט מוקדם של החברות, אך גם מתעניינת בחברות סטארטאפ בעלות סיכויי צמיחה מבטיחים וכאלה המציעות קשרי B2B (עסק-לעסק) חזקים. לאחרונה הודיעה הקרן על האקסלרטור הראשון שלה, אשר יתקיים בשיתוף עם StartupBootcamp בחיפה. רגע לפני פתיחת המחזור הראשון, תפסנו את שחר נמר, מנהל שותף בקרן ומומחה להשקעות בסטארטאפים טכנולוגיים, פיתוח עסקי, רישוי מוצר ושירותי ייעוץ בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית באירופה, לשיחה קצרה על הסטארטאפים בישראל לעומת חו”ל, תכנית ההאצה החדשה שפתחו ועוד.

הקרן הוקמה במקור בבריטניה. מה הביא אתכם לישראל?

ישראל הייתה על הראדר של הקרן תקופה ארוכה, ועבורי מדובר גם בבית, שכן גדלתי כאן וחייתי תקופה מסויימת בתל אביב ובחיפה. אך החיבור בין האוניברסיטאות המקומיות והסצנה הטכנולוגית היוו את המפתח שעזר לנו לבסס את הזרימה העסקית והשותפויות השונות. הזדמנות העבודה ביחד עם Startupbootcamp הגיעה אלינו לפני כשנה, וההחלטה לקחת את הצעד ולהקים תכנית האצה מקומית התאימה בדיוק לתוכניות של Sushi Ventures.

האם זהו צעד נבון להקים עוד תכנית האצה, כשכבר יש כל כך הרבה קיימות?

יש הרבה מאוד תוכניות האצה, אבל רובן נמצאות בתל אביב. לכן, החלטנו להתמקד דווקא בחיפה – מדובר בעיר חיה ופעילה בכל הנוגע לסטארטאפים, והופתענו לגלות כי רק חברות מעטות קיבלו חשיבות או התייחסות מצד מוסדות טכנולוגיה ידועים, כגון הטכניון, בעוד שחברות טכנולוגיה גדולות וידועות כגון גוגל, IBM, קוואלקום ואפל ביססו את מרכז המחקר והפיתוח שלהן בעיר זו.

לגבי האם זה נכון, צריך להסתכל על כיצד תחום ה-Consumer הדיגיטלי נראה כיום. לקחת רעיון ולפתח אותו למוצר בתחום זה הוא תהליך מהיר וזול יותר מבעבר, שמסתכם בהרבה מאוד “ניסויים” בתחום הדיגיטל. גם קידום המוצר, במיוחד לאפליקציות בעלות פן חברתי הוא קל יותר, בזכות עלייתן של הרשתות החברתיות ושל שימושן במובייל. הדינמיקה הזאת משמעותה שצריך סכום כסף קטן בתחילת הדרך, והמון פוקוס ואנרגיה על מנת להפוך את הרעיון למוצר, עם משתמשים פעילים ולעיתים אפילו עם הכנסות.

כשהמוצר הופך לפופולארי, התגמול הוא בדרך משמעותי במידה והצוות או החברה נרכשים, או שמצליחים לפצח מודל הכנסות רווחי במיוחד. כך, ככל שהמוצר והחברה תופסים יותר תאוצה, קל יותר לשכנע קרנות הון שאתם החברה הנכונה להשקיע בה.

אלמנטים אלה יושבים טוב ביחד עם מודל ההאצה (Accelerator). תכנית האצה, בהן ניתן לפתח אבטיפוס ולהתפתח בסביבה ממוקדת, גם גישה לאנשי קשר בתעשייה וכמות כסף התחלתית, עוזרת לצוות הפיתוח ולחברה עצמה להתקדם בכיוון הנכון. כלומר, לייצר מוצרים דיגיטליים נהדרים. יותר תוכניות האצה משמעותן יותר דרכים למימון – ובתיאוריה מדובר בדבר טוב עבור סביבת הפיתוח המקומית ועבור האקוסיסטם של הסטארטאפ.

כמובן שתמיד יש סיכון שיותר מידי מדבר טוב עלול לדלל את האיכות של החברות, אך עד כה קומץ הסטארטאפים שראינו בישראל ובאירופה בעל ניהול המגיע מהון פרטי וארגונים שמבינים שהם עובדים עם חברות המציגות את “מנהיגי המחר”. הם רציניים לגבי הכיוון אליו רוצים לקחת את החברה, ובדרך כלל מעורבים במיוחד בתהליך הגדילה והפיתוח.

לכן, אנו מאמינים שתוכניות האצה טובות יכולות להיות טובות עבור סטארטאפים, וזאת הסיבה בגללה בחרנו לעבוד עם Startupbootcamp – במטרה להביא את התכנית שלהם לחיפה ביחד עם האוניברסיטאות המצויינות, שותפויות הטכנולוגיה העולמיות, התרבות העשירה וסצנת הסטארטאפים הגדלה, ואנו מאמינים שמדובר בגורמים חשובים שיעזרו להגדיל את האקוסיסטם המקומי שיעזור ליצור חברות נהדרות.

מקור: flickr, cc-by Images_of_Money

האם אתה חושב שתוכניות האצה פוגעות בהתפתחות הטבעית של חברות הסטארטאפ?

במידה והתוכניות הללו נעשות כמו שצריך, הן למעשה משלימות אותו. מודל זה הינו פשרה טובה בין מימון על ידי קרן הון סיכון בשלב מוקדם, לבין מתן סוג נכון של תמיכה וטיפוח לסטארטאפ ולצוות שלו, שיוצר מוצר שעונה על צריכהם של עסקים בשוק, או פשוט הופך ללהיט בקרב המשתמשים.

לדוגמה, בערים אחרות ראינו צוותי סטארטאפים שהחליטו לבצע פניות פרסה בכל הנוגע למוצר, המיצוב והאסטרטגיה שלהם – לטובה, כמובן – בתוך מספר שבועות לאחר שהצטרפו לתכנית האצה. בנוסף לבדיקת המציאות, הפגישות עם המנטורים והמשקיעים באופן קבוע, לצד שאלות בלתי פוסקות על המוצר שמפתחים הינם בעלי השפעה חיובית על החברות. פעולות אלה משפרות את איכות פיתוח המוצר, וכתוצאה מכך משפרות את הפיץ’ והפנייה ללקוחות ולמשקיעים פוטנציאלים.

מהם לדעתך ההבדלים הבולטים בין חברות סטארטאפ ישראליות לבין חברות סטארטאפ הממוקמות מעבר לים?

לפעמים אנו רואים חברות מקומיות, שבצורה מובנת, מנסים להרוויח כסף מהר מידי – מה שהורג את חווית המוצר. בארצות הברית, שם השקעה בשלב מוקדם של החברה היא דבר שבשגרה, צוותים נוטים להשקיע יותר זמן ומשאבים במטרה לבנות בסיס משתמשים חזק ולעדן את המוצר שלהם. עם זאת, האיכות הטכנית כאן היא מצויינת וצד המוצר משתפר גם הוא במהירות, ככל שיותר יזמים נחשפים לחברות סטארטאפ ושווקים בארצות הברית, אירופה ואסיה.

מהם לדעתך ההבדלים המשמעותיים בין תכנית האצה ישראלית, לבין תכנית האצה אמריקאית או אירופאית?

כולנו רוצים להיות כמו תכניות האצה אמריקאיות, אך עם זאת, אנו מודעים היטב להבדלים המשמעותיים בין התרבויות שלנו לשלהם. לתכנית האצה בעלות איזון טוב יש צוותים ניהוליים במספר מקומות בעולם, כאשר בארצות הברית ובמידה מסויימת גם באירופה, המשקיעים נגישים ישירות באמצעות הרשתות החברתיות. פה בישראל, עלייך להיות עקשן מאוד על מנת לפתוח את הדלתות הנכונות, ולפגוש את המשקיעים.

מנסיונך, מהן הטעויות הגדולות ביותר אותן יזמים מתחילים נוטים לעשות, כאשר ניגשים לשוק האמריקאי?

היזמים נוטים להמעיט בערכם של האמריקאים, לא מבינים את השלכות המס במדינה ונוטים לא להיות מחוברים לסצנת הסטארטאפים במקום – שם ייתכן כי מישהו כבר עובד על הרעיון שהגית. בכל הנוגע לאירופה, על היזמים להיות מודעים לתקנות שונות, כגון רישוי מוזיקה מקומית – יוטיוב עדיין מנהלת משא ומתן עם סוכנות התמלוגים הגרמנית GEMA, שלמעשה הופכת את פייסבוק לכמעט ובלתי ניתנת לשימוש בגרמניה, במידה והחברים שלכם משתפים מוזיקה פופולארית – כך שיש השלכות משמעותיות על סטארטפאים המתעסקים בתחום המוזיקה. גם חוקים הנוגעים לפרטיות המשתמשים נוטים להיות חמורים יותר באירופה, כך שעלולה להיות השפעה ישירה על אפליקציות חברתיות. אלה מגיעים לצד הנורמות החברתיות של כל מדינה ואיזור, המשפיעים על העסקים ועל העלות הכוללת שלהם בצורה משמעותית.

יזמים רבים תוהים היכן להקים את החברה – בארץ או בחו”ל. מהנסיון שלך, מהן ההשלכות המשמעותיות של אחת מהאופציות הללו?

כתכנית האצה מדובר בבעיה פחות משמעותית – עד שיש לסטארטאפ מוצר חיוני ובר השקעה, מבחינת הצוות ומבחינת המוצר, וזה מה שאתם צריכים להתמקד בו. תהליך זה הוא יותר קל בבריטניה, שם ניתן לעשות הכל אונליין, ורוב האנשים איתם תתמודדו בתחום הסטארטאפים הינם דוברי אנגלית ומכירים את החוק האנגלי. העלויות גם הן זניחות בכל הנוגע לפתיחת (וסגירת) חברה בבריטניה. אנו מכירים את אנגליה, שהינה ידידותית לעסקים אך ייתכן וישנם יתרונות נוספים באירופה, ושווה לבדוק את העניין.

בשורה התחתונה, עליכם קודם כל להתמקד בפיתוח המוצר שלכם והצעת מוצר לשוק, היכן שתפתחו את החברה שלכם אינו רלוונטי בשלב זה.

מקור: flickr, cc-by 401(K) 2012

מה דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ?

אנחנו חושבים שהיא מדהימה. קיים שיפור משמעותי בחדשות בתחום ה-Consumer, ולאחרונה שמענו על רכישות רבות על ידי שחקנים מובילים בעולם הטכנולוגיה, המצביעות כולן על עתיד טוב בכל הנוגע לישראל. העולם מתחיל לגלות את מה שאנחנו יודעים כבר הרבה זמן – בישראל יש שחקניות חזקות.

מהנסיון שלך, כיצד סטארטאפ צעיר יכול לשפר את סיכויו למציאת מימון?

קודם כל, עליכם להציג למממן הפוטנציאלי שלכם מוצר מעולה, להציג כיצד הלקוחות עתידים להשתמש בו ולהסביר מדוע יספרו עליו לחבריהם. עליכם ליצור צוות טוב ולהיות כנים בצורה קיצונית לגבי מה שאתם יודעים, ומה שאתם לא יודעים. מממנים רבים בנקודה זאת, היכן שסביר שיפסידו כסף מאשר ירוויחו אותו, הינם בעלי אינטרסט אמיתי לעזור לקבוצות בהן הם מאמינים. לא מדובר רק על תשואה פוטנציאלית של פי 5 או פי 10, אם כי זה עוזר לשמור על המיקוד של הצוות.

הכירו עיתונאי טכנולוגי, הלהיבו אותם לגבי המוצר שלכם ומה אתם עושים. הכירו יזמים וסטארטאפים בערים מקושרות ובעלות סצנת סטארטאפים גדולה, כמו סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון וברלין – הם יעזרו לכם לבצע אינטרו למשקיעים ויספרו לכם בכנות מה הם חושבים על המוצר שלכם, ומהו הרושם הכללי אותו אתם מעבירים. בנוסף, ראוי לציין שחברות סטארטאפ שעברו תהליך של מנטורינג ולמידה בתכנית האצה כגון Startupbootcamp רואות גידול משמעותי בסיכויים של מימון Seed, לעומת כאלה שלא.

מלבד הקשרים הבינלאומים עם תכניות אירופאיות, מה הם הערכים הנוספים שמציעה התכנית של Sushi Ventures לעומת האחרות?

אנו באמת ובתמים מאמינים בסיפור הישראלי, ומתכוונים להיות המאיץ המוביל בישראל. התכנית שלנו היא להביא מנטורים מנוסים ממגוון חברות גדולות, סטארטאפים, ואנשי מפתח מחו”ל בעלי קריירות בינלאומיות בתחום הטכנולוגיה, Consumer ובעיצוב מוצר. לקרן יהיה תפקיד פעיל בתכנית, היא תציע תמיכה בצוותים לאורך כל הדרך ותעקוב אחר ההשקעות השונות. כתוצאה מכך, תוכלו לשים דגש חזק על תחום פיתוח המוצר, שלדעתנו הוא קריטי, בנוסף למיצוב החברה ושיפור ההגשה הכללית שלה.

כל חברה המעוניינת להתמודד על מקום בתכנית ההאצה שלנו, יכולה להגיש מועמדות עד סוף חודש אוקטובר, במיוחד חברות היוצרות אפליקציות שעונות על צרכיהם של עסקים בתחום המדיה והטכנולוגיה, Consumer והתחום הדיגיטלי. תכנית ההאצה אורכת שלושה חודשים, מדצמבר עד פברואר ובמידה ואתם מעוניינים להרשם, תוכלו ליצור קשר ישירות עם הקרן באמצעות כתובת מייל, או דרך אתר החברה.

חן אידן

אוהבת גאדג’טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

2 Comments on "גיק-על-אחד: שחר נמר, מנהל שותף בקרן Sushi Ventures"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
SBCIsrael
Guest

INTERVIEW: @newsgeekcoil talks to Shahar Namer from @sushivp about Startupbootcamp & what makes Israel special. http://t.co/BHgB9RVJ

Sbootcamp
Guest

RT @SBCIsrael: INTERVIEW: @newsgeekcoil talks to Shahar Namer from @sushivp about Startupbootcamp & what makes Israel special. http://t.co/BHgB9RVJ

wpDiscuz

תגיות לכתבה: