גיק-על-אחד: רן חקלאי, מנכ”ל uTest ישראל

רן חקלאי מסביר לנו על תפקידה המשמעותי של uTest בסצנת הסטארטאפים הישראלית והעולמית ומציע מספר תובנות אודות כיצד ליצור מוצר מנצח

רן חקלאי. מקור: יח"צ

רן חקלאי, מנכ”ל uTest ישראל, החל את דרכו בתחום אחר לחלוטין – תחום החינוך. במהלך לימודיו בתחום כלכלה וניהול, הצטרף לתכנית למצוינות בחינוך במסגרתה לימד בבתי ספר תיכוניים במשך 5 שנים.

מאוחר יותר עבר לעבוד בחברת תוכנה בה הכיר את דורון ראובני, מייסד uTest. לאחר תקופה בה עבד בחברת ייעוץ טכנולוגי שהקים, קיבל הצעה מדורון להקים ולנהל את האופרציה של uTest בישראל – בזמן שהחברה כבר עברה לארצות הברית והתבססה שם.

בראיון לניוזגיק מספר רן על הדרך שעבר, תפקידה של uTest בעולם הסטארטאפים הישראלי ומציע לנו מספר תובנות אודות כיצד לבנות ולהשיק מוצר בהצלחה, ההבדלים בין המודלים השונים בהם הם משתמשים וכיצד uTest יכולה לתרום לכל חברה – קטנה או גדולה – ולעזור לה להתרומם ולהצליח.

למי שאינו מכיר, נשמח אם תוכל לספר לנו מעט על uTest ועל תפקידך שם.

uTest היא חברה שמביאה אל עולם פיתוח התוכנה את בשורת הבדיקות בתנאי עולם אמיתי. המערכת של uTest משלבת 3 אלמנטים משמעותיים: קהילה מקצועית, פלטפורמה אינטרנטית וניהול אקטיבי של הפעילות באמצעות מתודולוגיה שפותחה בחברה.

הקהילה המקצועית של uTest מורכבת מעשרות אלפי משתמשים מלמעלה מ-180 מדינות. אלו הם צוות הבדיקה (טסטרים) של uTestף שיושבים בביתם או יוצאים לרחוב כדי לבדוק בתנאי אמת את האפליקציות של מאות הסטארטאפים שעובדים עם uTest, כמו גם חברות גדולות כגון גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק וזינגה. באמצעות הקהילה של uTest, יכול היום כל סטארטאפ לבדוק את המוצר שלו לא רק בתנאי המעבדה הסגורה, אלא גם בשווקי היעד, על ידי קבוצות גדולות של אנשים אמיתיים עם יכולות מקצועיות מגוונות.

הפלטפורמה האינטרנטית של uTest, במודל SaaS, היא זאת שמאפשרת את הפעילות. במסגרתה אנחנו מריצים נכון להיום למעלה מ-700 פרויקטים שונים בכל העולם. המערכת מספקת את הכלים הנדרשים לניהול פרויקט בדיקות: איוש טסטרים למשימות (בממוצע כ-25 טסטרים לכל פרויקט), העברת המידע המדויק לטסטרים, כלי תקשורת ישירים בין הטסטרים לבין הלקוחות, כלי דיווח ממצאים ובאגים ואינטגרציה עם מערכות ניהול באגים חיצוניות. כמו כן, המערכת מנהלת גם את כל מערך התגמול לטסטרים ואת מערך תיעוד-הביצועים והרייטינג של כל טסטר במערכת.

הניהול האקטיבי מהווה מרכיב ייחודי ל-uTest. בשונה מרוב חברות ה-Crowdsourcing שמסתפקות בהעמדת פלטפורמה בלבד (ובעצם אומרות לקהל וללקוחות “תסתדרו לבד”), uTest לוקחת חלק פעיל ומהותי בניהול הפעילות עבור הלקוחות ובפועל מיישמת מתודולוגיה של בדיקות עולם אמיתי. הניהול האקטיבי הוא זה שמאפשר לחברה להפעיל אנשים רבים במקביל במקומות שונים בעולם, להתמודד עם משימות ופרויקטים מורכבים ולקחת אחריות כוללת על התהליך, תוצר והערך של העבודה.

אני מנהל את האופרציה של החברה בישראל ואחראי על מתן השרות של uTest לקהילה הטכנולוגית בישראל. אנחנו מחזיקים כאן קבוצת מנהלי פרויקטים ויחידה עסקית קטנה. ישראל חשובה מאד לחברה מכמה סיבות: החברה נולדה בישראל ומייסדיה, דורון ראובני ורועי סולומון, הם ישראלים. החברות הראשונות שנתנו הזדמנות ואמון במודל של החברה היו כולן מישראל, כך ששמור למדינה יחס מיוחד.

אולם מלבד סיבות רגשיות אלו, ישראל היא גם מרכז יזמות וטכנולוגיה בקנה מידה עולמי עם פתיחות רבה לחדשנות. אנחנו נמצאים בליבת העשייה של עשרות רבות של חברות, ששוקי היעד שלהן נמצאים לרוב מחוץ לישראל. עבור חברות אלו, uTest מספקת מרכיב משמעותי להצלחתן – ולכן בישראל נמצא ריכוז הלקוחות הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה”ב.

כיצד הגעת מתחום החינוך אל ההייטק ומשם ל-uTest?

לא מעט אנשי הייטק מצליחים, מחפשים את הדרך לתרום מעצמם לחינוך בישראל – בעוד שאני עשיתי דרך הפוכה. עוד כשהייתי סטודנט לכלכלה וניהול הצטרפתי לתוכנית למצוינות בחינוך בשם מיכא”ל. במסגרת התוכנית לימדתי בבתי ספר תיכון במשך 5 שנים תוכנית לימודים מיוחדת שהנחילה ערכי מצוינות וגיבוש שאיפות גבוהות לתלמידים רגילים לגמרי, כולל כאלו שסווגו על ידי המערכת כחלשים או לא מתאימים למסלולים עיוניים לבגרות.

הגעתי לחינוך ממניעים אידיאליסטיים ונהניתי מהעשייה הזאת, אבל גם נשחקתי מאד – התחושה הייתה שה”שירות” בשדה הקרב של החינוך היה קשה יותר מהשירות הצבאי הקרבי שלי, כשבמקביל תמיד נמשכתי מאד לעולם הטכנולוגיה והקדמה. המסר שלי לתלמידי היה שהעתיד הוא בקדמה ובטכנולוגיה ושלשם כדאי לשאוף מבחינת השכלה ועשייה.

בסופו של דבר, הרגשתי שאני חייב לעשות זאת בעצמי: עזבתי את תחום החינוך והצלחתי להתקבל לעבודה בחברת תוכנה בשם “אניגמה” – הרבה בזכות אחי הגדול שעבד שם. אני חייב הרבה לחברה הזאת שהסכימה להעסיק אותי כמעט ללא רקע רלוונטי. הייתי להוט ללמוד והתקדמתי מהר במסלול טכני ששילב היבטים של ניהול פיתוח ומוצר עבור פרויקטים של מיליוני דולרים. באניגמה הכרתי את דורון ראובני שמאוחר יותר היה מהמייסדים והמנכ”ל של uTest. אחרי 8 שנים באניגמה החלטתי שמספיק לי להיות שכיר ופתחתי עם שותף חברת ייעוץ טכנולוגי. החברה הייתה מצליחה ובמסגרתה עבדנו עם מגוון חברות גדולות בישראל ובעולם.

במקביל, הייתי מודע להתקדמות של uTest שבינתיים עברה לארה”ב. זמן קצר אחרי ההשקה של השירות, דורון הציע לי להקים ולנהל את האופרציה בישראל. הייתי בפרשת דרכים, אבל הפעם ההחלטה הייתה מהירה מאד והתחלתי להקדיש את כל זמני ל-uTest. בהתחלה עשיתי הכל לבד ממשרד ביתי. אספתי עוד לקוח ועוד לקוח וניהלתי בעצמי את כל הפרויקטים. היו הצלחות וכישלונות אבל בסך הכל המודל “תפס” היטב. מאז כבר גייסתי צוות מעולה שעובד איתי וגדל כל הזמן. כיום אנחנו יושבים במשרדים בהרצליה ואנחנו מכפילים את היקף הפעילות שלנו מדי שנה.

uTest משתמשת בשני מודלים פופולארים שרבים נוטים לחשוב שהם זהים: CrowdSourcing וחוכמת ההמונים. מהם ההבדלים המשמעותיים בין שני המודלים הללו?

אכן פעמים רבות משתמשים בשני מונחים אלו כבמילים נרדפות, כאשר למעשה מדובר בשני מושגים שונים – אמנם עם זיקה ביניהם, אולם כל אחד עומד בפני עצמו.

המושג “חוכמת ההמונים” (Wisdom of the Crowd) מתייחס לאיכותה ושלמותה של תשובה לשאלה המוצגת להמון אקראי של בני אדם. “חוכמת ההמונים” מניחה ששקלול התשובות שיתקבל מההמון, יספק תשובה שכמעט תמיד תהיה מדויקת יותר מהתשובה שתתקבל ממומחה יחיד. ה”תשובה” האיכותית היא המטרה של “חוכמת ההמונים”.

לעומת זאת, המושג “מיקור המונים” (Crowdsourcing) מתייחס למטרה אחרת – ביצוע “משימה”. מיקור ההמונים מפנה משימות שבאופן מסורתי היו מתבצעות על ידי עובדי החברה, לקהל שיכול להיות מורכב ממומחים ו/או חובבים. מערכות המיישמות מיקור המונים באופן יעיל וחכם, יכולות להביא לתוצאות יעילות יותר כלכלית ועדיפות מעשית, על פני ביצוע המשימה באמצעים המסורתיים. ברוב המקרים מערכות אלו הופכות את “הקהל” ל-“קהילה” ומספקות כלים ותמריצים לביצוע המשימה במהירות וביעילות.

“חוכמת ההמונים” ו”מיקור ההמונים” מתחברים במקום בו ביצוע המשימה מחייב מענה איכותי על “שאלה” מורכבת. אולם לא כל המערכות המפעילות “מיקור המונים” מביאות לידי ביטוי גם את “חוכמת ההמונים”. לדוגמא, פעמים רבות מערכות מיקור-המונים בנויות באופן כזה שה”משימה” מופנית בסופו של דבר לאדם בודד. ייתכן שהתאמת המשימה לאותו אדם הביאה לידי ביטוי את חוכמת ההמונים (באמצעות מנגנון רייטינג למשל) אולם ביצוע המשימה עצמה יהיה נתון בידי אותו אדם בודד. השרטוט הבא ממפה את הסוגים השונים של מיקור-ההמונים וממנו ניתן להסיק היכן באה לידי ביטוי חוכמת-ההמונים באופן ישיר והיכן היתרון העיקרי במיקור ההמונים יתבטא כנראה בזמינות, עלות נמוכה יותר או מרכיב אחר:

Crowdsourcing Landscape

רוב מערכות מיקור ההמונים שמבוססות על תגמול כספי, נמצאות בסופו של דבר ברביעים השמאליים ולכן אפקט חוכמת ההמונים שלהן הוא נמוך. לעומת זאת ברביע הימני התחתון נמצאות בין השאר גם חברות שאינן מציעות תגמול כספי אלא ערך רב למשתמשים – המהווים גם את המשאב המרכזי למילוי המשימה של החברה. במקרים אלו המשתמשים ממלאים משימה שאינה דורשת מומחיות, כמעט אגבית, ובכל זאת שיקלול המידע שמגיע מההמון מייצר ערך רב המוחזר אל המשתמשים – חוכמת ההמונים במיטבה. דוגמאות מוכרות לחברות כאלו הן Waze ו-BillGuard.

uTest נמצאת ברוב המשימות שהיא ממלאת, ברביע הימני העליון המשלב “Team-Sourcing” עם “Expert-Sourcing”. אנחנו בחברה מפעילים קהילה גדולה עם מגוון רחב של יכולות וכישרונות כאשר כמעט כל המשימות מבוצעות על ידי קבוצות של עשרות אנשים במקביל. זהו שילוב שיכול להביא לידי ביטוי את חוכמת ההמוניםף תוך כדי ביצוע משימות מורכבות יחסית ועל בסיס יום-יומי. המגוון העצום של המשימות והחשיפה למוצרים של מאות חברות, יוצרים איכות חדשה של “חוכמת ההמונים” בתוך הקהילה של uTest – ניסיון מקצועי ייחודי שכנראה לא ניתן להשיגו כיום בשום דרך אחרת.

 uTest למעשה מלווה חברות רבות משלב ההקמה ועד לשלב האקזיט. מלבד איכות הבדיקות, מהו הערך המוסף שהחברה מציעה ללקוחותיה?

אכן במקרים רבים uTest הולכת דרך ארוכה מאד עם חברות סטארטאפ, לעיתים משלב מאד מוקדם. אנחנו אוהבים מאד את העשייה הספציפית הזאת שמכניסה אותנו לתוך התהליך המרגש של גדילה ומימוש החזון של הסטארטאפ. אנחנו חווים עם הסטארטאפים “שלנו” את כל החוויות שעוברות עליהם ועושים כמיטב יכולתנו להיות שותפים נאמנים. חשוב לציין שכמעט כל הסטארטאפים שהולכים איתנו “כל הדרך”, ממשיכים לעבוד איתנו גם אחרי האקזיט – וכך אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מתחברים שוב לחברות הגדולות בעולם – הפעם דרך האקזיטים. כשזה קורה, אין סיפוק גדול מזה.

הערך המוסף של uTest לחברת סטארטאפ ישראלית הוא בעל מספר רבדים:

  • יצירת קהילה בשוק היעד ומתן הכלים לעבודה ודיאלוג רציף עם הקהילה, תוך כדי שמירה על דיסקרטיות ומחויבות לאורך זמן.
  • הממצאים והמידע שזורמים ללא הפסקה מהקהילה של uTest אל החברות, משפיעים באופן משמעותי על תהליכי הפיתוח וההשקה של המוצרים – הם מאיצים אותם, מעלים את האיכות וההתאמה לקהל היעד ומפחיתים את הסיכון בהשקה. התוצאה: זמן ההגעה אל השוק (Time to Market) מתקצר והסיכוי להצלחה בהשקה עולה משמעותית.
  • השירות של uTest מקיף את מחזור החיים של הפיתוח וההשקה וכולל 5 ערוצים: בדיקות פונקציונליות שמלוות את הפיתוח לכל אורכו, אבטחת מידע, לוקליזציה, עומסים, שימושיות ומשוב על חווית המשתמש. בכל ההיבטים הללו אנחנו מאפשרים לחברה גישה לאנשי מקצוע מוכשרים ומומחים תוך גמישות מרבית בהפעלה וכן גישה לכל מצרף קיים של חומרה/תוכנה, כגון מחשבים, מערכות הפעלה, סמארטפונים מכל הסוגים וכו’. אחת התוצאות המיידיות – חיסכון משמעותי בכסף, ללא פשרה באיכות כוח האדם והתוצרים.

כיצד העובדה שמדובר בחברה ישראלית משפיעה, אם בכלל, על קהל הלקוחות והעובדים שלכם? מנסיונך, האם קיימת פוליטיקה גם בעולם ההייטק?

העובדה ש-uTest נוסדה בידי ישראלים ידועה לכל, אולם כיום uTest היא חברה אמריקאית לכל דבר. השפעת “הישראליות” על קהילת הבודקים והלקוחות, אם היא קיימת, היא מינורית ובלתי מורגשת. תופעה דומה של ניתוק בין הדימוי הפוליטי של ישראל לבין היחס כלפי ההייטק בישראל חוויתי גם בעבר כמו רבים אחרים.

לאור הביקורת והיחס הקשה שישראל סופגת בשדה המדיני, באקדמיה ובענפי מסחר, היחס הסופר-חיובי כלפי תעשיית ההייטק הישראלית הוא סוג של תעלומה: התעלמות מוחלטת מהנושא הפוליטי וסוג של חיבוק שמצד אחד הוא מפנק ומצד שני מרגיש מוזר.

הייתי לאחרונה בכנס באנגליה, מדינה שמתקיימות בה תופעות אנטי-ישראליות מדאיגות. אבל את האנגלים שנכחו בכנס – יזמים, בנקאים, משקיעים, מפתחים ואנשי IT, חלקם ממוצא מוסלמי שאי אפשר היה לטעות בו, לא העסיק באותו הרגע שום דבר בהקשר הפוליטי או השנוי במחלוקת בישראל. הנושא פשוט לא עלה אפילו לא בעקיפין. כל מה שעניין אותם לשמוע ממני היה איך זה שישראל מצליחה כל כך בתחום היזמות הטכנולוגית, מה “עושה את ההבדל” עבור ישראל ומה בריטניה יכולה ללמוד מישראל בהקשר הזה. בסוף כולם התחברו בפייסבוק ובלינקדאין.

העולם הטכנולוגי החליט כבר לפני שנים על עמדתו כלפי ישראל ונוקט בעמדה שהיא למעשה עמדה פוליטית עצמאית – כל הפירמות הגדולות בעולם מפעילות כאן מרכזי פיתוח, משקיעות הון ומחפשות הזדמנויות רכישה כאילו לא מדובר באזור של קונפליקט מדיני. גם הצרכנים בכל העולם כבר החליטו שהם מעוניינים לצרוך את הטכנולוגיה, היזמות והחדשנות שמקורם בישראל וזה כולל גם את האוכלוסייה במדינות שרשמית עוינות את ישראל.

העשייה שלנו ב-uTest לא שונה והנושא ה”ישראלי” פשוט לא עולה לדיון. נכון שעדיין אין לנו לקוחות במצרים או ברשות הפלסטינית (היו מגעים מספר פעמים, שלא הבשילו), אבל יש לנו טסטרים פעילים ומצוינים בכל מדינות ערב, בטורקיה ובמדינות מוסלמיות באסיה ובאפריקה. היחסים עם מנהלי הפרויקטים שלנו בישראל הם ידידותיים ובלתי אמצעיים עם המון התכתבות במייל וצ’אטים. עם זאת, אף אחד לא מוותר על הזהות או התרבות שלו ויש אפילו אלמנטים פטריוטיים בעבודה, לדוגמא בפרויקטים של לוקליזציה. אז אנחנו רואים עד כמה חשוב לטסטרים שהממשק בשפת האם שלהם (ולא משנה אם מדובר בשוודית, ערבית או טורקית) יהיה לא פחות ממושלם ומותאם לנורמות המקומיות ועד כמה ממשק שלא מתורגם טוב או לא מותאם לנורמות המקומיות נתפס כ”לא רציני”.

לסיכום, יש פוליטיקה בעולם ההייטק אבל יש לה סדר-יום נפרד שלא ממש סופר את הממשלות וקובע עובדות בשטח. ההייטק הישראלי מהווה מין שמורת טבע ומקבל יחס מיוחד ומובחן מכל העולם. אבל היחס הזה אפוף בעיני בתחושה קצת מוזרה של ניתוק. כולם מעריצים את ה-Startup Nation אבל לפעמים זה נראה כאילו מדברים על מדינה אחרת.

מנהלי הפרויקטים של uTest

האם העובדה כי ישנם משרדים לחברה בארץ ובחו”ל מקלה או מקשה על העבודה המשותפת? האם היית ממליץ לחברות ישראליות אחרות לעבוד בצורה דומה?

הקמת משרדים בחו”ל מאפשרת קרבה הכרחית לשוק היעד, הן למשקיעים והן ללקוחות. במקרה של uTest ההתייחסות לשוק הישראלי היא כאל שוק יעד – בשל החשיבות והמעמד של ההייטק הישראלי בעולם ועצם הביקוש הגבוה לשירות שלנו בישראל. לכן, המקרה שלנו הוא מעט שונה מהרגיל כי אנחנו פועלים בישראל כיחידה עסקית עצמאית ולא, לדוגמא, כמרכז פיתוח.

במציאות של היום השיקולים לפתיחת משרדים צריכים להיות ענייניים. יש את כל האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים שיתוף פעולה כמעט שקוף בין משרדים הפזורים ברחבי העולם ופרט להפרשי השעות המגבלות הן מינימאליות. אבל חייבת להיות הצדקה כלכלית ומעשית לכך אחרת המבנה של החברה מסתבך וגם ההוצאות עלולות לגדול באופן שעלול להפריע להצלחת החברה ולפגוע באטרקטיביות שלה עבור משקיעים ורוכשים פוטנציאליים. לעומת זאת, אם ההצדקה קיימת, לא כדאי להסס ולזוז לאן שצריך לזוז, לארה”ב או לכל מקום אחר בעולם בו נמצאים שוקי היעד והמשקיעים שמאמינים בחברה.

מהי דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ, על עתידה, על השינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות?

סצנת הסטארטאפ בארץ היא מהמרשימות בעולם וכל העולם מנסה להבין מה הסוד שלה. אנחנו מכירים ונפגשים כל יום עם אנשים מוכשרים הפועלים במגוון עצום של תחומים וחברות ישראליות פעילות בכל אחד מהתחומים החמים בעשייה העולמית – מחשוב ענן, רשתות חברתיות, חכמת ההמונים, תעשיית המשחקים, אחסון נתונים, שבבים, תקשורת ועוד. לא קשה היום לראות כמעט בכל תחום טכנולוגי חברה ישראלית העומדת בקדמת הבמה.

מבחינה ארגונית חל שינוי שמעיד שהמערכת המקומית מתאימה את עצמה ומגיבה למגמות הרווחות בעולם: הסטארטאפים למדו לעבוד “רזה”, להציג ערך כבר בשלב מוקדם, להשקיע בעיצוב ובחוויית המשתמש וניכר שהופנמו הכללי המשחק של השנים האחרונות באופן שמעלה את הסיכויים לחדור לשוק ולקבל השקעות.

אחד הדברים שבולטים בעיני לטובה ומגדילים את החוסן של התעשייה הוא העזרה ההדדית והפרגון הרב שמאפיינים את הקהילה הטכנולוגית והמשקיעים בארץ. אנשים עוזרים ומייעצים אחד לשני ויוצרים רשתות קשרים אפקטיביות בכל העולם שנראה כאילו עומדות לרשות כולם – כי אף אחד לא שומר ידע, ניסיון או קשרים רק לעצמו. העובדה שקיימת קהילה עם אווירה החיובית וידידותית המאופיינת בעזרה הדדית היא אחד מה”מרכיבים הסודיים” החשובים שיוצרים יתרון לעומת העולם וחשוב מאד לשמר זאת.

אני שומע היום ממשקיעים שיש הרבה יותר חברות ש”מגיע להן” לקבל השקעה לעומת ההון שעומד לרשות התעשייה. יש הרבה תלונות על מחסור במימון בעיקר בשלב ה”Seed” לעומת פריחה יצירתית. בעיני זאת דווקא אבחנה מעודדת כי לכאורה היא מעידה שרמת הסיכון בתעשייה בישראל נתפסת כפחותה. בהנחה שהדבר נכון, הרי שהתוצאה תהיה משיכה של השקעות נוספות לישראל שיאזנו את הביקוש להון. גם במצב הנוכחי, זמינות ההון להשקעות בטכנולוגיה בישראל גבוהה לאין שיעור מהקיימת בגרמניה או באנגליה. חשוב מאד ואפילו קריטי שהיתרון הזה ישמר – וגם למדינה יש תפקיד בכך באמצעות מדיניות שתעודד ותמשוך השקעות.

נקודה נוספת היא הביקורת על מדיניות האקזיטים, בסכומים שנתפסים לעיתים כנמוכים יחסית. הטענה היא שהאקזיטים מובילים לפיטורי עובדים ולא ממצים את הפוטנציאל של החברות. אני חושב שצריך לתת קצת יותר קרדיט ליזמים ולראות את חצי הכוס המלאה – לא מעט אקזיטים הובילו לפתיחת מרכזי פיתוח של החברות הרוכשות בישראל, שמתבססים על הצוות והעובדים המקוריים של החברה ומגייסים המון עובדים חדשים. לא חסרות דוגמאות – רק לאחרונה נפתחו בישראל מרכזי פיתוח גדולים של Jive, Social eBay, Limelight ועוד על בסיס אקזיטים כאלו. כל סטארטאפ כזה, שגרם לחברה עולמית להקים מרכז פיתוח בישראל, תורם תרומה גדולה מאד לתעשייה ולחוסן של מדינת ישראל ומגיע לו כל הכבוד.

מהן שלוש הטעויות הנפוצות שחברות וסטארטאפים נוטים לעשות בשלבים הראשונים שלהם?

אני לא יודע אם אלו שלוש הטעויות בהא הידיעה, אולם אלו טעויות שאנו נתקלים בהן הרבה במהלך העבודה שלנו:

  • התמקדות יתר בטכנולוגיה וניתוק מן השוק – לעתים הפתרון הטכנולוגי הוא מרשים, אך הרלוונטיות שלו נמוכה וכך גם הסיכוי להצלחה.
  • התנהלות ריאקטיבית ולא פרואקטיבית – אנו רואים פעם אחר פעם חברות אשר מגיעות אלינו לאחר שחוו כישלונות והתרסקויות או מנסות להתחקות בדיעבד אחר ‘למה משהו לא עובד להן’ ומדובר בבעיות שיכלו להימנע ברובן, אם היו מלכתחילה מאמצות תפיסה של חיבור אל העולם האמיתי (אם באמצעותנו או בכל דרך אחרת).
  • שימת דגש על סודיות על חשבון המהירות והביצוע – בעולם של היום, היתרון מושג על ידי מהירות הפיתוח והיכולת להתאים ולהוביל את השוק. הקשב, הדינמיות והאיכות בביצוע (Execution) הם גורמי הצלחה משמעותיים הרבה יותר מבעבר. היכולת לשמור על הובלה בעזרת יתרון טכנולוגי סודי הופכת לקשה ויקרה מתמיד.

מהן התוכניות העתידיות של uTest?

החזון שמובילה החברה נקלט היטב ומאומץ כיום על ידי מגוון רחב מאד של חברות טכנולוגיה או כאלו שעושות שימוש נרחב בטכנולוגיה – כגון חברות מדיה, מסחר, אופנה, מוצרי צריכה ועוד. החברה גדלה בקצב מואץ וכל יום אנחנו לומדים דברים חדשים על הפוטנציאל של המודל שלנו. מיצוי הפוטנציאל, התרחבות ופתיחת מרכזי פעילות נוספים בארה”ב ובמידת הצורך במקומות נוספים ממקדים את תשומת הלב והתוכניות לעתיד.

מרכז פיתוח חדש שהוקם בסיאטל מתמקד בפיתוח כלים טכנולוגיים משלימים וכלים שיעצימו את הפוטנציאל של הקהילה והמידע שהיא יוצרת. ניצנים ראשונים לעבודת הצוות הזה התגלו לאחרונה כשיצא ה”אפגריידר” – מערכת שמאפשרת לקבל אינדיקציה מהירה להתאמת אפליקציות מובייל למגוון מכשירים וכן “ציון” שמשווה את האפליקציה לאפליקציות דומות מובילות.

לאחרונה הרחיבה החברה את פעילותה עבור מפעילות סלולריות בארה”ב וביצעה פרויקטים מעניינים של בדיקות סמארטפונים בשיתוף סמסונג ו-HTC. לאור ההצלחה, אנחנו מתכוונים להרחיב משמעותית את שיתוף הפעולה עם מפעילות סלולריות וחברות תקשורת בכל העולם כמו גם ארגוני IT בחברות גדולות.

בהקשר זה, הודיעו ביום שני האחרון אמדוקס ו-uTest על הסכם לשיתוף פעולה שיאפשר לאמדוקס להציע ללקוחותיה לשלב את משאבי בדיקות המעבדה שלה עם שירותי הבדיקות בעולם האמיתי (“In the wild testing”) של uTest. ההסכם יאפשר ללקוחות אמדוקס להשיק אפליקציות Web ומובייל שפועלות היטב בשטח על פני מגוון מערכות הפעלה, מכשירים, ושוקי יעד בכל העולם.

The Mobile AppGrader

מהם שלושת הטיפים שלך ליצירת מוצר מוצלח?

  1. ייעוץ חיצוני יכול להועיל מאד בגיבוש ה-MVP שלך (Minimal Viable Product): ברוב המקרים החזון של היזמים הוא גדול ומקיף וצריך לחלץ מתוכו את הגדרת המוצר הראשוני המינימאלי של החברה. זהו תהליך לא קל עבור היזמים שמחייב “ניוון” ו”זיקוק” של הרעיונות הגדולים המקוריים מתוך ראייה מאד מפוכחת. למרות שמדובר בשלב מאד מוקדם, היעזרות בגורם חיצוני רב ניסיון יכולה להקל ולייעל את התהליך הזה שהוא קריטי עבור עתיד החברה.
  2. אל “תעמיס” את המוצר שלך בפיצ’רים ובפרט לקראת ההשקה: עוד פיצ’רים = עוד באגים = עוד זמן פיתוח ומשאבים שנשפכים = דחיות וסיכון מיותר בהשקה. מוצר טוב לא קם ונופל על פיצ’ר כזה או אחר. במקום להוסיף עוד תכונות, תשקיעו את הזמן בליטוש המוצר, בתשתיות מאחורי המוצר (יותר חשוב שהשרתים לא יתרסקו…) ובווידוא שהכל יעבוד חלק ויפה באופן שימקד את תשומת לב המשתמשים בערך של המוצר שלכם ובמשוב שלא עוסק בבעיות איכות וביצועים אלא במוצר עצמו.
  3. תשקיעו בעיצוב, באסתטיקה ובחוויית המשתמש של המוצר מהיום הראשון: מוצר יפה לעין הוא מוצר מושך שעושה חשק לנסות אותו. אם חוויית המשתמש היא משחקית, חלקה ומגניבה – אז בכלל קניתם את המשתמשים. בנוסף – צוות פיתוח שנותן את הדעת על ההיבטים האסתטיים של המוצר, לרוב מוציא תחת ידו מוצר איכותי יותר גם בהיבטים אחרים

 In The Wild Testing

חן אידן

אוהבת גאדג’טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

8 Comments on "גיק-על-אחד: רן חקלאי, מנכ”ל uTest ישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
bngilad
Guest
רן – ראייה נכונה על הנעשה בסטארטאפים בישראל, וטיפים בהחלט חשובים – אם אתם במסע הזה – והדברים שנאמרו לא ברורים לכם, או נראים לכם כלא חשובים – ממליץ בחום ללמוד עוד את הנושא, ולהבין שהדברים הללו נכתבו ונתמכים על ידי נסיונם של רבים אחרים שהגיעו לאותן תובנות – וודאו שאתם מבינים ומסכימים עם המסרים הללו, או לפחות עם רוח הדברים. uTest – ככל שאני חושב על זה יותר, יזמים וסטארטאפים חייבים לשלב מודל עבודה כזה (עם uTest או אחרים שיכולים לחשוף אותך למשתמשים אמיתיים כמה שיותר מהר.) במקום להתעסק בספקולציות איך השוק יגיב – תבדוק זאת, ותשנה ובטרם תשיק… Read more »
שולמית
Guest

מאמר מרתק.כתוב בשפת בני אדם,המאפשרת גם למי שאינו מצוי בפרטים,להתרשםמהחדשנות,האחריות ותחושת המחויבותלאיכויות גבוהות בכל המובנים.
אותי גישה כזאת מרגשת

Adi
Guest

מה, קיבלת מחזור או משהו?

נחום
Guest

לכאורה עוד פרזנטציה מסחרית… אבל מי שקורא בעיון מקבל במתנה תובנות לא טריוויאליות לגבי התנהלות פיתוח, המנוסחות בצורה ברורה ופשוטה. כל מי שעבד פעם בהייטק יכול להזדהות עם הבעיות שהחבר’ה האלה מזהים בדייקנות. רק שבנוסף לזיהוי הם מציעים פתרונות מהפכניים ומוכחים.

אני לא מתבייש לומר שאני גאה בכם!

Idan Carmeli
Guest

ראיון מצוין עם חברה מצליחה ומעניינת שהיתה מפוקסת מהרגע הראשון ובהצלחתה מיישמת את העקרונות שרן מדבר עליהם. כדאי לכם להקשיב לו. ואני לא אומר את זה רק כי אני אקס-אניגמה :)

רונן ששון
Guest

רעיון מעולה שעזר לנו רבות לוודא כי התכנה שלנו פועלת כראוי במפעיל בסינגפור. החברה עזרה לנו די מהר לאתר את הטסטרים נמתאימים למשימה במהירות ובאיכות. יישר כח!
רונן ששון, מנכ”ל קומיוניטייק

רונן ששון
Guest

רעיון מעולה שעזר לנו רבות לוודא כי התכנה שלנו פועלת כראוי במפעיל בסינגפור. החברה עזרה לנו די מהר לאתר את הטסטרים נמתאימים למשימה במהירות ובאיכות. יישר כח!
רונן ששון, מנכ”ל קומיוניטייק

זוהר
Guest

הנה מקרה ברור בו הקנאה חושפת את הטיפשות במלוא “תפארתה…”,
ה-Adi לא זקוק לטסט… ריקנותו ברורה…
עכשיו נצפה בטח לעוד “דבר חוכמה” מפרי הריקנות…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: