גיק-על-אחד: אייל גורה, יזם סדרתי

אייל גורה עונה על שאלות הנוגעות לסצנת הסטארטאפים בארץ, קרן תמורה, אסטרטגיות עסקיות, פרוייקט Zell ליזמות ועוד

אייל גורה, מקור: cc Joi Ito

תפסנו את אייל גורה, בוגר בית ספר אריסון למנהל עסקים ותוכנית Zell ליזמות, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת וורטון, שירת בצוללות והקים שלושה סטארטאפים עד היום לשיחה על קרן “תמורה” ועל סצנת הסטארטאפים בארץ.

הוא הקים וניהל את חברת PicApp, שנמכרה לחברת Ybrant Digital. לאחר מכן הקים וניהל את חברת PicScout – וגם היא נרכשה על ידי חברת GettyImages. פרוייקט נוסף שהוא עומד מאחוריו הוא חברת The Gifts Project, שנרכשה גם היא לא מזמן, על ידי ענקית הקניות eBay.

גורה מתמקד כיום בהתנדבות בקרן “תמורה” המציעה להכפיל השקעות חברתיות ראשונות ובכך להגדיל את התמיכה בתכניות חינוך ונוער בארץ. הקרן, שנוסדה בשיתוף הקרן האמריקאית Legacy Heritage Fund, נותנת מענק זהה לתרומתם של אנשים פרטיים או חברות. את המודל החדשני, המאפשר לחברות סטארט-אפ לתרום לקהילה, יזמה קרן תמורה לפני עשר שנים. במקום לגייס תרומות מזומנים, פונה הקרן לחברות ומבקשת מהן תרומת מניות. הקרן משתמשת ברווחים מ”אקזיטים” מוצלחים – כגון הנפקה לציבור או רכישת החברה – על מנת לתמוך בתוכניות חינוך לנוער בישראל.

כיצד הגעת לעולם הסטארטאפים? מה גרם לך להחליט להיות עצמאי ולא שכיר?

התשובה פה היא קצת מאכזבת כי אין בה את מרכיבי אומץ הלב והגבורה המצופים כשמדובר על נושא היזמות. אנחנו (אני ואחי המזדקן רון), באים ממשפחה של הורים יזמים וזה הדבר היחידי שאנחנו מכירים. חברי מבית הספר תמיד מזכירים לי כל מיני מיזמים רווחיים יותר ופחות שעשיתי עוד בתיכון. ההחלטה להיות עצמאי היא לא כל כך החלטה מודעת אם אתה לא יודע שיש משהו אחר ובייחוד אם אתה מקבל את “הדחיפה” הראשונה. אני חושב שכל מי שיש ביכולתו ליצור יש מאין חייב לנסות לעשות זאת שכן זוהי דרך מאוד מלמדת ומרתקת.

מה הרעיון העומד מאחורי קרן “תמורה”? מהי המעורבות שלך בקרן זו?

אם מסתכלים על מספר ה”אקזיטים”, אז תמורה היא הקרן הון סיכון המוצלחת בישראל. קרן תמורה הוקמה בידי ידין קאופמן לפני בדיוק כעשור כדי להביא לעולם הסטראטאפים הישראלי מודל מוכח של אחריות-חברתית שעובד בחו”ל. הקרן, שמנוהלת ביד נאמנה על ידי ברוך ליפנר, מקבלת אופציות כתרומה מחברות סטארט-אפ וברגע שהאופציות הופכות לכסף נזיל – עקב תהליך מימוש: מכירת חברה או הנפקה, “תמורה” מעבירה את הכסף לעמותות המתמקדות בחינוך. עד היום העבירה הקרן יותר מעשרים מיליון שקל לעמותת השונות ובפרוטפוליו שלה (חברות שהעניקו כבר אופציות לארגון ושטרם מומשו) נמצאות חברות מבטיחות רבות נוספות כגון פרימסנס, Emefcy, בילגארד, Infinite Memory, סולוטו, Oliver Solutions, אאוטבריין, MultiPhy, MySupermarket, Compass-EOS, Totango, Waze ומעל מאתיים חברות נוספות.

המעורבות שלי בקרן התחילה באופן עקיף דרך שלוש החברות בהם הייתי מעורב (פיקסקאוט, פיקאפ, גיפטספרוגקט) שהעניקו אופציות לארגון. בגיפטספרוגקט קרה משהו חריג מבחינת מודל קרן תמורה ובעצם הקרן קיבלה לראשונה אופציות בחברה עוד לפני שהחברה גייסה כסף מקרנות הון סיכון. מיותר לציין שההחזר היה בריא ומהיר וזה בעצם מה שהביא אותי לרצות לסייע לתמורה לשכפל את המודל הזה בחברות אחרות. ברגע שהחברה נמצאת בשלב יותר בשל, יש לה דיריקטוריון עם משקיעים מוסדיים ויש שווי למניה – אז קיים מחיר מימוש למניה ו “pain to pay” שבעצם מקטין משמעותית את הערך של האופציות הניתנות (אם בכלל) לתמורה.

הצטרפתי לוועד המייעץ של הארגון ואנו עובדים בימים אלו מול גופים שותפים רבים על מנת להפוך את עניין תרומת האופציות המוקדמת לסטנדרט בתעשיה. תמורה כארגון תהיה בשאיפה יותר מחוברת ליזמים בתחילת דרכם וגם תוכל לעזור להם “בתמורה” ועל בסיס נטראלי לחבר אותם לאנשים וגופים תומכים שיוכלו לעזור להם להצליח.

מדוע החלטת להשקיע זמן כיום בקרן “תמורה” ולא להמשיך לפתח חברות סטארטאפ משלך?

אין סתירה בין הנושאים. בעוד אני אוגר אנרגיה ובודק רעיונות לסטארטאפ הבא, אני עוזר ככל יכולתי לקרן תמורה, שכן אני מאמין ש”ההחזר על ההשקעה” של הזמן שם יהיה מקסימלי. בדומה לאלגוריתם או טכנולוגיה טובה, גם המודל של תמורה ניתן לשכפול והגדלה לאינסוף וכמעט ללא עלויות תקורה (עלויות עקיפות שאינן קשורות בתהליך הייצור של מוצר או שירות אלא נובעות מהחזקת המערכת הכוללת).

תמורה תמשיך להיות ארגון רזה מאוד גם אם היא תכפיל ותשלש את מספר החברות התורמות וזה מה שמדהים במודל הזה. ארגון תמורה עומד כיום בפתח העשור השני לקיומו ויש היום הזדמנות עצומה – לכלל המגזר השלישי ובייחוד עמותות הקשורות בחינוך – להגיע למספר גדל והולך של חברות צעירות בתחילת דרכן בצורה כזו שתכפיל ותשלש את היקפי הכספים שהארגון מזרים לעמותות השונות. היתה לנו שנה מאוד מוצלחת ומתגמלת במשפחה אך כל מי שמודע לאספקטים האמיתיים של סטארטאפים מבין את העוצמות והאנרגיות הנדרשות ומצד שני גם את פקטור “היד הנעלמה” (כל אחד לפי דרגת אמונתו קורא לזה בשם אחר) שלא בהכרח קשור ביזם עצמו, מוכשר ככל שיהיה.

לכן אני חושב שיהיה טוב אם הסטארטאפים כתעשייה יכרכו את גורלם כבר מיום הקמת החברה בתרומה לקהילה ויווצר מעגל של נתינה. כאמור ארגון תמורה עצמו גם ישים יותר פוקוס על מה אפשר להעניק ליזמים הצעירים “בתמורה”, בין אם זה בהכרויות נחוצות וקשרים להטבות אחרות שממש יחסכו לסטרארט-אפ הצעיר כסף.

לדעתך, מהי חשיבותה של קרן “תמורה” והיכן קיים פוטנציאל הגידול שאתה מדבר עליו?

תעשיית ההיי-טק הישראלית מייצרת בשנה כשני מיליארד דולר בשווי אקזיטים ממיזוגים ורכישות ואילו הסכומים שמגיעים בצורת מימוש אופציות לתמורה מהווים כרגע בערך 0.01% מסך כל הסכום, כך שיש לאן לשאוף (ואני לא מרחיק לכת ומדבר על מה שהיום נתפס כשגעון קיצוני ופעם קראו לו ביהדות “מעשר”). ארגון תמורה נהג לפנות באופן מסורתי לקרנות המובילות על מנת שאלו יציגו בפניו את היזמים וכך הכל התנהל בעשור האחרון ואכן בעזרתם של השותפים הטובים מהקרנות נרשמו הצלחות נאות וסכומים גדולים הועברו לארגונים השונים.

המציאות השתנתה בשנים האחרונות ובמקביל לקונסולידציה של ענף ההון סיכון בארץ, אנו רואים יותר ויותר חברות שמצליחות לעבור יותר ויותר שלבים ללא גיוס מקרנות. כל החברות האלו בעצם יצאו מחוץ לרדאר של קרן תמורה ומה שאנו מנסים לעשות עכשיו זה לייצר מנגנונים שיחזירו אותם חזרה אל הרדאר, בין אם זה עבודה מול האינקובטורים והאקסלראטורים המובילים, תכנית זל ליזמות, פורום טק-אביב או אפילו שיתופי פעולה עם חברות שעוזרות לקהילה היזמית כגון גוגל-ישראל שיארחו את תמורה בכנס המפתחים שלהם בנובמבר ויעזרו לה להחשף למאות יזמים צעירים.

מקור: אתר קרן תמורה

כיזם ומשקיע, מהי האסטרטגיה שלך בנוגע להעברת חברות ישראליות לארצות הברית, או לחו”ל בכלליות?

אני מאוד נזהר מלעשות הכללות או אסטרטגיות שכאלו. הצוות המייסד של החברה (ובשאיפה המשקיעים המנוסים) צריך לקבל החלטה הנובעת ממה שטוב לחברה במצב נתון. חוויתי על בשרי איך הקונספציות האלו לא עובדות, אז אני לא מתיימר להכליל. בפיקסקאוט הצלחנו, אני ושותפי לפשע אופיר גוטלזון, בתור יזמים חסרי נסיון וקשרים לכבוש 90% מהשוק ללא פתיחת משרד בחו”ל.

בפיקאפ לעומת זאת היותי בסן-פרנסיסקו והקשרים מהלימודים בארצות הברית סייעו מאוד לחתום שותפויות גדולות, אך לעומת זאת המודל העסקי לא עבד והעומס הניהולי עקב צוות שמפוצל ולא עובד ביחד היה בעוכרי החברה. בגיפטס פרוגקט גם הוכח, הרבה בעזרת קשרי המשקיעים, שאפשר היה לעשות רבות מישראל ללא צורך בהעתקת החברה לחו”ל. חשוב גם להכיר את השלב בחיים בו נמצא הצוות המייסד כמו כן את הרקע שלהם – צוות צעירים שעובד ממקום אחד ללא “זמן אמבטיה והשכבת תינוקות” יוכל להיות יותר פרודקטיבי בשעות האמורות (של שיחות מול הוואלי, בזמנים הפוכים מישראל), לעומת צוות מפוצל של הורים צעירים. צוות שרגיל לעבוד הרבה ביחד מהסיירת למשל או מעבודה קודמת לאו דווקא יצטרך הרבה שעות טלפוניות כדי להסביר אימיילים שלא הובנו. מנכ”ל או איש מכירות עם ניסיון וקשרים בחו”ל שעובד מישראל יצליח ליצר יותר פגישות בשנת המכירות הראשונה גם אם הוא מגיע מישראל לשבוע פגישות, מאשר יזם צעיר שנוחת ללא קשרים ומתחיל לפלס את דרכו מאפס ויש עוד הרבה דוגמאות הפוכות לגמרי. צריך לעשות מה שהגיוני במצב הנתון לחברה הנתונה והצוות היזמי הנתון ולקוות להרבה מזל – ולא לפחד משינוי, אם צריך.

במסגרת היותך בוגר Zell ליזמות, האם תוכל להרחיב כיצד לדעתך התכנית תורמת, אם בכלל, לסטודנטים הלוקחים בה חלק?

אני מאוד לא אוביקטיבי לגבי כל מה שקשור למרכז הבינתחומי בכלל ולתכנית זל בפרט. כמה שהערצתי את המקום ואת היוזמה שמאחוריו בזמן שלמדתי שם, האסימון באמת נפל לי רק אחרי שהבנתי שהפרופסורים שמלמדים אותי בוורטון בארצות הברית לתואר שני, הם אותם אנשים שלימדו אותי בתואר הראשון בבינתחומי.

בתוך המיזם החינוכי המדהים הזה של הבינתחומי קיימת תכנית זל, בראשותה של ליאת אהרונסון, שלוקחת אוכלוסיה קטנה מאוד של סטודנטים מכלל בתי הספר ומעבירה אותם תהליך סינון רצחני, בסיוע הבוגרים ואז נותנת להם את הכלים על מנת שיוכלו להיות יזמים יותר טובים. מי שרוצה להיות יזם, יהיה יזם אם או בלי התכנית אבל אם כבר יצא להתקבל לתכנית אז כמות ועוצמת הכלים שמקבלים הינה עצומה – החל מהתנסות אמיתית בהקמת חברה ופיתוח מוצר, לימודים בחו”ל וביקורים בחברות גלובליות, וכלה במערכת קשרים ענפה ועוזרת מול יותר מ 200 בוגרי תכנית זל שפזורים במשרות בכירות במגוון מקומות וחברות ברחבי העולם.

התכנית ממשיכה גם אחרי ששנת הלימודים נגמרת ובפועל יצא לי להיות נוכח לאחרונה בכמה מפגשים שארגנו הבוגרים, בהם הוצגו מיזמים חדשים בפני פורום בוגרים מנוסים יותר, עליהם קיבלו הבוגרים פידבק רציני וסט הכרויות שעזר למייזמים החדשים לרוץ קדימה. מתוך החברות שהוקמו על ידי בוגרי התכנית ניתן לציין את: לאבפיקסיס, פיקסקאוט, וויביה, אוברוולף, וויביטז, פיקאפ, גיפטספרוגקט, ביזזאבו, סאבי, דיבייט ועוד. שלושה ממרכזי הפיתוח היותר חדשים של חברות גלובאליות בישראל – סאמסונג, גטי-אימגס, ואיי-ביי – הפכו למציאות בזכות בוגרי התכנית.

מהי דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ?

לטווח הקצר אני מאוד אופטימי לגבי מה שאני רואה פה מאז חזרתי מהשהייה בארצות הברית. בהשוואה לקולגות מהסיליקון ואלי יש לנו בארץ אתגרים לא פשוטים של הבדלי תרבות מול הלקוחות, כמו כן הבדלי גיל של הצוותים עצמם – בייחוד בתחום האינטרנט והמובייל. באינקובטורים בסן פרנסיסקו ילדים “מצטיינים” בני 20-25 בונים חברות עד הלילה ונשארים לשתות בירה ביחד ואילו בארץ אותם ילדים “מצטיינים” כנראה עדיין עם הצוות שלהם ביחידה המובחרת או רק התחילו ללמוד באוניברסיטה ומנסים להבין כיצד לשלם שכר לימוד.

פערים אלו מצטמצמים באופן יפה ולאחרונה רואים חברות ישראליות שמגיעות באופן בשל מאוד לשווקים ואף כובשות אותם. את השיפור ניתן לייחס למספר גורמים כגון זינוק ברמת המנטורים בארץ עקב דור שלם של יזמים ומשקיעים שכבר הצליחו ועוזרים לדור הבא, לשיתוף גדל והולך בתוך התעשייה, לחלוקת ידע בין החברות וכן לישראלים שהתחנכו במיטב המוסדות האקדמים והעסקיים, החוזרים לארץ עם נסיון ותרבות עסקית משודרגת. התחזיות לטווח הארוך הן הרבה פחות אופטימיות וקשורות לרמת ההשקעה הממשלתית המאוד ירודה בחינוך מדעי וטכנולוגי, אבל זה כבר נושא אחר.

אם היו נותנים לך את האפשרות לתת טיפ אחד ליזם הישראלי שבדרך, מה היית אומר?

נראה לי שזה טיפ כללי לכל דבר בחיים אבל טוב ליזמים צעירים בפרט והוא: לשים את עצמך בנעליו של האדם שמולך. זה מאוד יעזור להבין לקוחות פוטנציאלים וקיימים, כמו כן לפתור להם את הבעיות האמיתיות שלהם ובזמן שמתאים להם – לעומת הבעיות שאתה חושב שיש להם ובזמן שדווקא לחוץ לך. זה גם עוזר להבין את המשקיעים שלך ואת הצרכים שלהם – ולא, הם לא תמיד אנשים רעים שרוצים לגזול אותך. כמו כן, זה עוזר לך כמנהל מול עובדים, שרוצים להרגיש שהם עובדים על משהו חשוב, שיש להם ממי ללמוד וכל זה בסביבת עבודה תומכת.

שנה טובה!

חן אידן

אוהבת גאדג'טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

4 תגובות על "גיק-על-אחד: אייל גורה, יזם סדרתי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אסתר פומרניץ
Guest

כל מילה בסלע. אלו חדשות נפלאות המעוררות השראה, על כוחה של נתינה והשפעתה החברתית, במיוחד בנושא החינוך.
תודה אייל.

כל הכבוד על דחיפת תמורה
Guest
כל הכבוד על דחיפת תמורה

הגיע הזמן שארגון תמורה יהיה על המפה. שאפו!

כן ירבו !
Guest

תודה על הטקסט הכנה והמפורט . שנה טובה !

טעות
Guest

“אם או בלי התכנית”

wpDiscuz

תגיות לכתבה: