גיק-על-אחד: אסף ליטאי, יזם, מייסד Contondo

אסף ליטאי, יזם סדרתי המכהן היום כסמנכ”ל חשבונות אסטרטגיים בחברה שהקים לפני כשנה וחצי, Contondo, משתף יזמים צעירים ומנוסים במעט טיפים ותובנות שצבר במהלך השנים במקצוע

מקור: יח”צ

אסף ליטאי הינו יזם המכהן היום כסמנכ”ל חשבונות אסטרטגיים בחברה שהקים לפני כשנה וחצי העונה לשם Contondo. במהלך תפקידיו השונים היה ליטאי אחראי על עיצוב פתרונות להגנה על נכסי המידע של ארגונים שונים, שכללו בין היתר הגנה על המידע הפרטי, הקניין הרוחני והמידע הכלכלי. הוא הוביל יוזמות אבטחה רבות ועזר במניעת הפצה של מידע סודי.

לפני עבודתו ב-Contondo, עבד ליטאי בחברת PortAuthority, שגם אותה הקים בעצמו, הוביל מאמצי מחקר ופיתוח שונים שכללו פענוח אותות עבור מערכות צבא בישראל ובחו”ל. במסגרת תפקידיו השונים, העיד בפני ועדה של הקונגרס על פיראטיות וההשפעה של רשתות peer to peer כגון נאפסטר וכמו כן נחשב לבוגר המכון הטכנולוגי לישראל ובעל תואר ראשון בתחום האלקטרוניקה וההנדסה.

בראיון לניוזגיק מסביר ליטאי איך הכל התחיל, כיצד נדבק בחיידק היזמות, כיצד החברה שהקים הפכה לחברה אחרת לחלוטין ומקנח במספר עצות ליזמים המתחילים וליצירת מוצר מנצח.

אשמח אם תוכל לספר לי קצת על הרקע שלך, מבחינה אישית ומקצועית, ומה הוביל אותך לעמדתך הנוכחית, או לתפקידך כיזם ומייסד חברת Contondo?

Contondo הינה חברת הסטארטאפ השניה שהקמתי. היא נוסדה בשנת 2011 יחד עם ניב כפיר ושותף נוסף, והיא מספקת כלים בתחום ה-Sales enablement (כלים לתמיכה במכירות).

את חברת הסטארטאפ הראשונה שלי, PortAuthority, הקמתי לפני כעשור יחד עם אריאל פלד, והיא עסקה בתחום מניעת דליפות מידע (Data Loss Prevention DLP). החברה נמכרה ל-Websense, חברה אמריקאית בתחום הגנת המידע, בשנת 2007 וגם לאחר המכירה המשכתי לעבוד בה בתור סמנכ”ל לקוחות אסטרטגיים. לאחר סיום האינטגרציה של יכולות PortAuthority ב-Websense, התחלתי לשקול שוב כיווני יזמות חדשים.

במהלך עבודתנו נתקלנו (אריאל פלד ואני) בבעיית מכירות שהתבטאה במספר מישורים כגון איבוד מספר לא מבוטל של עסקאות למתחרים והתפשרות על תמחור – כלומר, מתן הנחות מפליגות על מנת לנצח את התחרות. הבעיה הייתה ביכולתם של אנשי המכירות למצב את המערכת ולמנף את יתרונותיה על פני המוצרים המתחרים. השקענו רבות בהעברת הדרכות במשרדי החברה ובכנסים של אנשי המכירות שלנו, אבל השוק התפתח מהר ונותר פער ידע בשדה: חסרה נגישות אנשי המכירות למידע מיצובי ותחרותי עדכני. מתוך צורך זה, הוקמה Contondo.

כיצד הגעת לעולם הסטארטאפים? מה גרם לך להחליט לצאת לדרך עצמאית ולא להיות שכיר?

מעבר לפירוק כל מכשיר אלקטרוני שהיה מגיע אלינו הביתה כשהייתי ילד, חיידק היזמות שלי התחיל בעקבות השירות הצבאי והכלים שרכשתי בצבא. צה”ל בכלל וחיל הים (בזכות גודלו הקטן של החייל) בפרט, מעניקים כר פורה ליזמות אישית. במסגרת תפקידי איפיינו ויישמנו פרויקטים בהיקפים שונים, ומשם החל להתפתח חיידק היזמות.

כיצד התפתחה PortAuthority מתוך Vidius? מה הייתה Vidius ומה קרה לה?

בתחילת דרכה של Vidius התמקדנו בהפצה מקוונת של סרטי קולנוע ווידאו. השנה הייתה 2000 ולהערכתנו דאז, יצירת שוק מקוון להפצה והורדה של סרטים היה עניין של מספר שנים מועט, כהמשכו הטבעי של שוק הפצת המוזיקה המקוונת. הקמנו מערך הדגמה של יכולתנו באחת מסוכנויות האמנים הגדולות בלוס-אנג’לס ואולפני הסרטים הביעו עניין רב.

לצערנו, התפוצצות בועת ה-dot com ונפילת כמה מענקיות התקשורת בארה”ב האיטה את קצב האימוץ (Adoption) של ה-Broadband וראינו שיקח זמן רב עד שיווצר שוק אמיתי ובר-קיימא להפצת סרטים. רצוי היה להיות בחזית הווצרות השוק אבל אנחנו, לצערנו, הקדמנו אותו. כשהבנו שזה המצב, בדקנו מספר כיוונים להמשך.

סיעור מוחות לא פשוט הביא אותנו להבנה שחלק מהיכולות שלנו התמקדו בטכנולוגיות של מניעת גניבת תוכן, ומתוך כך ולאחר בדיקת שוק מקיפה, החלטנו לנסות למצב את הטכנולוגיה ולעזור לעסקים למנוע דליפת מידע. לכלי החדש שיצרנו קראו PortAuthority ולאחר שהמוצר הוכיח את עצמו בשוק, הבנו שזה הכיוון – והחברה מוצבה מחדש כחברת PortAuthority על שם המוצר המצליח.

מקור: Contondo

מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפני היזמים של ימינו?

כיום, עומדים לרשות היזמים הרבה מנגנוני מימון ואפשרויות למיקור חוץ לפיתוח. מיזמים רבים מתחילים את דרכם בחממות, באתרי מימון ציבורי כגון Kickstarter ועדיין חלקם ממומנים על ידי אנג’לים וקרנות הון סיכון. את הפיתוח ניתן לבצע בקבוצות קטנות וזריזות וניתן להשתמש בשירותי מיקור חוץ, כמו Vworker.

למעשה, האתגר העיקרי העומד בפני היזמים כיום הינו מיצוב ההצעה שלהם לשוק. השוק של היום רווי מוצרים ופתרונות עסקיים ונדרש מיצוב מקצועי על מנת לגרום לעניין. היכולת של היזם להגיע לקונים ולשכנע אותם לקנות, במודל סקלבילי, לטעמי הינו ותמיד היה האתגר האמיתי.

כיצד העובדה שאתם ישראלים משפיעה, אם בכלל, בשוק הכללי או כאשר אתם בקשר עם לקוח חדש או גורם שת”פ פוטנציאלי?

היתרון שישנו לישראלים הוא בדרך כלל באיפיון ובפיתוח של הפתרונות הטכניים. למשל, הדימוי הכללי שיש לארגוני פיתוח ישראלים בארצות הברית הינו של יכולת פיתוח יצירתי רב ומוכשר, שבו בזמן דורש ניהול מוצר אמריקאי. ישראלים אמנם בונים פתרונות יצירתיים, אבל מתקשים ביצירה של מוצרים בעלי רמת גימור שמאפשרת ניצחון בשוק, כגון מהירות תגובת ממשק, שגיאות תחביר וכתיב, אחידות ממשק ושפת ממשק אינטואיטיבית, פשטות הפעלה, דוחות אטרקטיביים המציגים את הקונה באור מקצועי ועוד.

קטונתי מלהבין את כל הסיבות התרבותיות לכך, אבל אני חושד שלישראלי הממוצע יש גישה יומיומית מועטה למוצרים איכותיים עקב עלויות יבוא מוגזמות (מכס, מע”מ, מס קניה, עלות רישומון, והובלה יקרה מחו”ל). יוצא שרובנו – בניגוד למשל לאמריקאים, מתפשרים על מוצרים ברמה בינונית מסין. חשוב להדגיש שאין הכוונה אך ורק למחשבים וטלפונים עליהם רובנו בעלי הראש הטכנולוגי מוציאים ממיטב כספנו, אלא אפילו למוצרים כגון מכוניות, ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים, כלי עבודה וכד’ המשאירים את חותמם עלינו ועל יכולתנו לזהות ולתכנן מוצרים באיכות המצופה בחו”ל.

מהי דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ, על עתידה, על השינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות?

סטארטאפים הינם ב-DNA הישראלי. אני פוגש כל הזמן יזמים צעירים ומוכשרים, ולכן איני מצפה שסצינת הסטארטאפים תיעלם, כך שגם בעתיד היא צפויה להשאר אקטיבית כבעבר. אולם לצערי, מכיוון שהשוק ברובו מעבר לים, התופעה של עזיבת יזמים, חלקם עם צוותי הפיתוח, המוצר והשיווק אל מחוץ לגבולות המדינה תשאר ואולי אף תגדל.

מהם שלושת הטיפים שלך ליצירת מוצר מוצלח?

  • בניית מוצר בסטנדרט איכות גבוה: אתר שמגיב מהר, בעל מראה מושך ומקצועי, ממוקד יעוד, המשתמש בקונבנציות גרפיות וטרמינולוגיה מקצועית – וללא שגיאות כתיב ותחביר.
  • מיקוד מוצר: יש להזהר ממוצר טוב יותר, שהוא מסובך יותר. יותר קל למכור פתרון מקומי לבעיה כואבת מאשר פתרון מורכב שפותר הרבה בעיות שפחות כואבות.
  • יעילות: יש ליצור מוצר שיהיה אינטואיטיבי למשתמשי קצה, שאינם מעוניינים להשקיע מאמץ וללמוד את המוצר – ומדובר בתהליך הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע. האידיאל הוא כמובן לפתח מוצר שהיזם עצמו היה משתמש בו.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

עוד חמש שנים מהיום ככל הנראה אמשיך ליזום משהו, איפשהוא. כנראה שאני מכור למאבק הסיזיפי שקשור ביזמות.

אם היו נותנים לך את האפשרות לתת טיפ אחד ליזם המתחיל, מה היית מציע?

יזמות, כשמצליחה, מאד מתגמלת את היזם – לא רק כספית – אלא רוחנית: עצם ההצלחה ביצירת דבר חדש. אבל זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה מהצד, ותפקיד היזם הינו תפקיד שוחק. שמירה על איזון כלשהו בין חיי הסטארטאפ לחיים החברתיים והרוחניים תאריך את היכולת לעמוד בקשיים. בירות עם חברים, סרטים, חופשות סקי, ריצות בוקר ו\או טיולים בעולם, חשובים לעיתים יותר משעה נוספת של עבודה.

חן אידן

אוהבת גאדג'טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

1 תגובה על "גיק-על-אחד: אסף ליטאי, יזם, מייסד Contondo"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
פבל
Guest

הוא בדק סטטיסטית את ההצעות שלו? כי פייסבוק התחיל כאתר מאוד לא מקצועי עם מראה מאוד לא מושך, ובכל זאת הצליח פלאים; גוגל התחילה כעמוד אחד עם תיבה ולוגו ילדותי, שנראו כאילו נבנה ע”י סטודנטים בטכניון (לא רחוק מהמציאות)
לעומתם אני מכיר כמה אתרים עם עיצוב וUX מדהימים, שכשלו.
ההמלצה שלי היא אחרת: תנהלו את המשאבים שיש לכם בהתאם למטרה. אם הדבר הכי חשוב עכשיו זה להשקיע במכירות, אז אל תבזבזו את מעט הכסף שלכם על UX מושלם.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: