G.fast הוא הסיב האופטי החדש

התקן, שיאפשר פס רוחב במהירות 1Gbps על קווי טלפון סטנדרטיים, עבר את השלב הראשון בביסוסו כתקן חדש.

shutterstock optic fiber

לפני מספר ימים הכריז ארגון התקשורת העולמי (ה-ITU – ראשי תיבות של International Telecommunication Union) על השלמת השלב הראשון באישור תקן G.fast. כשיושלם באופן סופי, התקני תקשרות שיתמכו בתקן זה יוכלו להעביר מידע במהירות של 1Gbps על קווי טלפון סטנדרטיים, למרחק של עד 250 מטר.

בעיית ה-“קילומטר האחרון” היתה מאז ומעולם עקב האכילס של חברות התשתית ומיוחד אלה שהתבססו על כבלי נחושת, כמו “בזק”. בעוד שהחלפת כבלי הנחושת הקיימים בסיבים אופטיים, המגיעים עד לארון התקשורת השכונתי (FTTC) או עד הבניין (FTTB) היא משימה יחסית קלה, הרי שפריסתם עד לפתח הדירה של כל משתמש היא משימה מסובכת ויקרה.

בעיית קווי הנחושת

המשמעות היא שקווי הנחושת הקיימים הופכים להיות צוואר הבקבוק של חברות הטלפוניה ומעמידים אותן בנחיתות טכנולוגית משמעותית מול פרוייקטים חדשים, המבוססים על סיבים אופטיים, המגיעים עד לדלת של כל לקוח (כמו זה של חברת החשמל – IBC). כתוצאה מכך ובגלל העלות הגבוהה הכרוכה בהחלפתם, נאלצות חברות הטלפוניה להשקיע בטכנולוגיות המנצלות את התשתית הקיימת עד תום. כך פותחו, לאורך השנים, סטנדרטים המאפשרים להעביר תקשורת על חוטי נחושת בקצבים הולכים ועולים – ADSL שאיפשר מהירות של עד 8Mbps,‏ +ADSL2 שאיפשר מהירות של עד 24Mbps ו-VDSL המאפשר מהירות של עד 100Mbps.

דוגמא ליישום VDSL ניתן למצוא בפרויקט ה-NGN של חברת בזק. על מנת לחסוך את העלויות הכרוכות בפריסת תשתית חדשה ב-“קילומטר האחרון”, התבססה חברת “בזק” על סיבים אופטיים המגיעים לארון הסעף השכונתי (MSAG) ומשם, לכל לקוח, על בסיס חוטי הנחושת הקיימים. הפרויקט, שהבטיח מהירות של 100Mbps לכל לקוח שירצה בכך, לא השיג את מלוא מטרתו – חוטי הנחושת המיושנים, המרחק מארון הסעף והרעשים על הקווים גורמים לבעיות רבות ומעטים הלקוחות הזוכים לקבל מהירות זו.

על מנת להתגבר על בעיות אלו בחנה “בזק” טכנולוגיה בשם Bonding, שנועדה להכפיל את המהירות ל-200Mbps, וכיום היא בוחנת טכנולוגיה בשם Vectoring שמטרתה להפחית את הרעשים על חוטי הנחושת, מה שיכול להשפיע לטובה על המהירות המושגת על התשתית הקיימת. סטנדרט ה-G.fast החדש, המספק מהירויות של סיבים אופטיות על גבי קווי טלפון קיימים, מפיח חיים חדשים בתשתית הנחושת המיושנת ואם ייושם, הוא יאפשר לחברות הטלפוניה להתחרות מול מיזמי הסיבים ורשתות הכבלים המשיגים בקלות מהירויות העולות של 100Mbps.

השלמת השלב הראשון של אישור תקן ה-G.fast מאפשר לחברות המתמחות בפיתוח רכיבי תקשרות, כמו Broadcom, להתחיל בתכנון ויצור צ’יפים (silicon) שיתמכו בסטנדט זה. ה-ITU הבטיח שבמקביל לכך, הוא יאיץ את קצב העבודה על הסטנדרט והוא צפוי להגיע לאישור סופי לקראת אמצע שנת 2014. יחד עם זאת, ובהתחשב בקצב האימוץ של הסטנדרט על ידי חברות התקשורת, בדיקות השטח, המכרזים ותהליכי הפריסה, קשה להאמין שניתן יהיה למצוא רשתות G.fast פעילות לפני שנת 2016 ואולי רק ב-2017.

יחד עם זאת, עבור המשתמשים ברשת האינטרנט בארץ מהווה תקן G.fast בשורה חשובה. במקביל לפריסה של רשת הסיבים האופטיים של IBC והתפתחות רשת הכבלים של HOT, גם לחברת בזק יהיה בקרוב מענה טכנולוגי לצורך במהירויות חיבור הולכות וגדלות. המשמעות היא שהתחרות על ליבו של הצרכן לא תשכך ואולי אף תתגבר.

קרדיט תמונה: optic fiber via Shutterstock.

הפוסט פורסם לראשונה בבבלוג NetCHEIF.

לביא שיפמן

לביא הוא המייסד והבעלים של "NetCHEIF Articles" – אתר תוכן הכולל עשרות מדריכים וסקירות על נתבים, חיבורים אלחוטיים ורשתות ביתיות. החיבה לטכנולוגיה וגאדג'טים מלווה אותו מאז היה ילד, ובשנים האחרונות הוא מנסה להדביק בה גם אחרים. לביא הוא בוגר הטכניון בהנדסת מחשבים וממקימי הסניף הישראלי של מיקרוסופט

הגב

1 תגובה על "G.fast הוא הסיב האופטי החדש"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שלמה תמיר
Guest

היי, האם דרוש ציוד קצה כלשהו בצד של הלקוח, שאליו יתחבר הסיב האופטי?

האם הכבל האופטי הזה יכול להתחבר ישירות לקופסת חיבורים רגילה של בזק, שנמצאת על הקיר החיצוני של הבניין?
תודה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: