ישראל הופכת מאומת הסטארטאפ לאומת הסקייל-אפ

טדי וורדי, שותף בקרן אינסייט, אחת הקרנות הפעילות והדומיננטיות בהייטק הישראלי, מסביר שעם כל הכבוד למיתוג ”סטארטאפ ניישן”, ישראל צריכה להתמקד בסקייל-אפ

מרכז פרס לשלום. צילום: גיקטיים​

מאת טדי ורדי, שותף בקרן אינסייט

כל סטארטאפ מצליח מתחיל עם רעיון. רעיון מבריק וחדשני, שמשבש את התעשייה הנוכחית ומייצר הזדמנויות חדשות דרך הטכנולוגיות החדישות ביותר. אותו רעיון מתגבש ומתהווה לכדי סטארטאפ, השלב הראשון במחזור החיים של חברה טכנולוגית. בשלב זה, החברה עוסקת בבניית התוכנית העסקית, מגייסת צוות קטן של מתכנתים ומהנדסים ומחפשת אחר מימון ראשוני – אך בראש ובראשונה, היא נדרשת לתרגם את אותו רעיון גולמי לכדי מוצר או שירות. על אף היותה שוק קטן, וריחוקה היחסי מבירות הטכנולוגיה והפיננסים העולמיות, ישראל הפכה למובילה עולמית בשלבים אלה. עם מספר הסטארטאפים הגדול ביותר ביחס לגודלה, האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי כבר משך את תשומת ליבם של משקיעים בולטים וחברות בינלאומיות. עם זאת, מחקר חדש של קרן אינסייט, שמתמחה בהשקעה בחברות תוכנה, מראה כי בשנים האחרונות ישראל החלה להפוך למוקד משמעותי עבור חברות סקייל-אפ (Scale Up) – סטארטאפים מצליחים, שכבר נמצאים שלב אחד קדימה בתהליך הצמיחה שלהם.

חברות הסקייל-אפ הושפעו פחות מהמשבר

חברות סקייל-אפ נבדלות מסטארטאפים במספר היבטים שנוגעים להתבגרות החברה. השוני הוא לא רק עניין של גודל, אלא גם של מהות: חברות סקייל-אפ הן ארגונים ייחודיים, עם צרכים ואתגרים משלהם, לכן להמשך צמיחתם נדרשת מנהיגות פונקציונלית ייעודית, תהליכי גיוס מובנים, המשך חדשנות מוצרית ושותפי השקעה.

סטארטאפים לרוב מוגדרים כחברות עם מחזורים נמוכים מ-10 מיליון דולרים ועד 40 עובדים, שמתמקדות בגיוס מימון, פיתוח המוצר והתאמתו לשוק, תוך בניית מודל עסקי שיאפשר לחברה לצמוח בקנה מידה משמעותי. יתרה מכך, המייסדים מעורבים משמעותית בכל היבט של החברה: הם לוקחים חלק בפעיל בתהליך גיוס העובדים, שמתבסס לרוב על קשריהם האישיים, ומעורבים בפעילות המחקר והפיתוח.

לעומתם, המחזורים השנתיים של חברות סקייל-אפ נעים בין 10 מיליון דולר ועד מיליארד דולר. מספר העובדים נע בין 50 ל-1,000 אנשים והחברות מתאפיינות בצמיחה שנתית של לפחות 20 אחוז בשלוש השנים האחרונות. לחברות סקייל-אפ יש מודל עסקי חסין יותר, מוצר שכבר מותאם לשוק ולקוחות. הן יוצרות הזדמנויות תעסוקתיות והוכיחו את עמידותן גם בתקופות כלכליות מאתגרות.

המחקר החדש של קרן אינסייט מראה כיצד גם בזמן משבר הקורונה, בו חברות רבות עמדו בפני קשיים, חברות הסקייל-אפ הגיבו במהירות עם אסטרטגיות ממוקדות לקוחות במטרה להבטיח הכנסות והמשיכו להשיק מוצרים חדשים.

בפורטפוליו שלנו יש למעלה מ-200 חברות תוכנה בשלב הסקייל-אפ. ראינו כיצד מספר המשרות הפתוחות נשאר יציב בין מאי לאוגוסט, עם ממוצע של כ-3,500 משרות פתוחות בכל יום; לאחר מכן, מספר המשרות הפתוחות טיפס חזרה לממדים שלפני המגפה. יתרה מכך, 80% מהחברות שממוקדות כעת בסקיילינג מעריכות, כי ישקיעו בצמיחת החברה במהלך 2021, ו-85% מהעומדים בראשן צופים עלייה בהכנסות במהלך שלוש השנים הקרובות – לעומת 58% מקרב כלל חברות התוכנה.

כדי להפוך לסקייל-אפ, חברות נדרשות להתרחב בקצב מהיר יותר משהמשאבים שלהן מאפשרים – וזו משימה שמתגלה כבלתי אפשרית עבור רוב הסטארטאפים. החברות צריכות להוכיח את כוחו של המודל הכלכלי שלהן, וכן את היכולת שלהן לתחזק צמיחה משמעותית גם בתנאים מאתגרים. מנהלי החברות מתמודדים עם מכשולים משמעותיים, שעלולים להסית אותם ממסלול הצמיחה, כשעליהם לשפר את יכולת הגו-טו-מרקט, להמשיך ולשכלל את המוצר שלהם ובמקביל גם לפתח פונקציות חדשות, שיסייעו בניהול גיוס העובדים ובגיבוש התרבות הארגונית.

ההתמודדויות השונות הולכות ונהיות מורכבות יותר, והנהלת החברה כבר לא יכולה להרשות לעצמה להיות מעורבת בכל נדבך קטן בעסק. הניווט בין האתגרים היום-יומיים הופך בבת אחת למסובך יותר. אחד המשמעותיים ביותר הוא דווקא בתחום הגיוס, כשחברות סקייל-אפ רבות לא בהכרח מצליחות למשוך אליהן את הכישרונות הנכונים. אם סטארטאפים נוהגים לגייס עובדים דרך היכרות אישית, סקייל-אפים מחויבים לבסס תהליך סדור ועקבי לגיוס של הכשרונות החדשים.

המושג סטארטאפ ניישן אמנם הפך לביטוי שגור בשיח הישראלי – אבל לאורך השנים, ישראל עשתה צעדי ענק לקראת הפיכתה לסקייל-אפ ניישן. פעילות הסקיילינג צברה תאוצה בשנים האחרונות, כשיותר הון הושקע בפחות עסקאות. ההשקעה בחברות הסקייל-אפ הישראליות זינקה בכ-66% בין השנים 2015-2019, ביחס לחמש השנים שלפני כן; תל אביב דורגה במקום ה-15 מקרב הערים בעולם ביחס לסבבי ההשקעות בסקייל-אפים, עם 290 סבבי השקעות של חברות סקייל-אפים באותן שנים. בין השנים 2009-2019, היו יותר מ-390 השקעות בחברות סקייל-אפ בתל אביב.

חברות סקייל-אפ: המנוע של הצמיחה הכלכלית ויצירת מקומות עבודה

המחקר שערכה אינסייט מוכיח שחברות סקייל-אפ הן הכוח המניע לצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה. אך בעוד תרבות הסטארטאפים זוכה למרבית תשומת הלב, האימפקט של חברות הסקייל-אפ עדיין לא זוכה לדי הכרה והערכה של המגזר העסקי העולמי. בשעה בה חברות סקייל-אפ נוגסות נתח משמעותי מהאקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי ותורמות לכלכלות ברחבי העולם, ישראל ניצבת בנקודת ציון משמעותית שאסור להתעלם ממנה. לישראל יש את הפוטנציאל להפוך למובילה עולמית עבור חברות בשלב הסקייל-אפ – שעם המשאבים הנכונים יוכלו להפוך לחברות בוגרות – שלב ה-GrownUp. ​

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "ישראל הופכת מאומת הסטארטאפ לאומת הסקייל-אפ"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
חושב רחוק
Guest

חלום לראות סטארטאפ ישראלי שמגיע לרמות הגבוהות בעולם ולא נמכר אחרי כמה שנים בודדות, היזמים הישראלים נמצאים בחרדה קיומית ולא מצליחים להחזיק בחברה שלהם מתוך פחד שיגיע יום והיא לא תהיה שווה מספיק, הם צריכים להאמין יותר במוצר שלהם ולהגיע למצב שישראל תהיה באמת חלק מהתעשיה הטכנולוגית בעולם, ולא רק תחרות כשרונות עבור החברות הגדולות בעולם שרוכשות אותן והן נמחקות.
בהצלחה לנו :)

יזם
Guest

נחמד מאוד, רק שאלה מי שמוכר בסוף זה לא היזם שעשה סקייל אפ והפסיד את החברה למשקיעים בשנים ספורות…

רי שרפר
Guest

צ’ק פוינט עשתה את זה בדיוק

מבין כלכלה
Guest
זו טעות להתמקד בחברות סקייל בלבד! כי כשהן ימכרו או יועברו לשליטת זרים לא נרוויח עוד מלבד מקומות העבודה אלו, היום ההייטק ובום האקזיטים מזרים הון ענק לתוך החברה הישראלית ומגדיל עשרות מונים את המוביליות החברתית האפשרית ומטפח/ מתגמל את היזמים שימשיכו ליזום וגם להשקיע פנימה כעת כשיש להם הון נוסף. להתמקד באקזיטים ובסטארטאפים כדי שהזרם יגבר ולא יחלש! צריכים עוד עסקים – לאו דווקא עוד עבודות זוטרות. בסוף זה נחמד שיש חברות סקייל אבל הן מתמעטות לאורך זמן ועם התגברות תאוות המשקיעים להחזר ואם לא יהיה משפך רחב ככל האפשר (ורצוי כמובן להרחיב כמה שיותר!) של יוזמות חדשות כל… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: