הרפואה עוברת ממולקולות לביטים, וזו ההזדמנות הגדולה של ישראל

אחת מהמהפכות הגדולות המתרחשות בשנים האחרונות בעולם הרפואה היא המיזוג בין הביולוגיה ובין המחשב. ד"ר אורי זליכוב, חוקר סרטן, חושב שזה בדיוק המקום שבו ישראל יכולה לפרוח

מקור: Unsplash

מאת: ד"ר אורי זליכוב

אחת המהפכות הגדולות המתרחשות בשנים האחרונות בעולם הרפואה היא המיזוג בין הביולוגיה ובין המחשב. על פניו, החיבור בין ביולוגיה ומחשבים הוא לא טבעי – הביולוגיה עוסקת בעולם החומר, וחוקרת תאים וחלבונים בעוד המחשבים עוסקים בעולם הוירטואלי, בביטים ובייצוגים מתמטיים. אלא שהחיבור הזה הוא דווקא הגיוני מאוד – הדבר שמחשבים מצטיינים בו זה עיבוד של מידע, והביולוגיה אוצרת בתוכה כמויות מידע עצומות. כל שדרוש בשביל לחבר בין ביולוגיה למחשבים, בין החומרי לוירטואלי, הוא לקחת את המידע הביולוגי הפיזי ולייצג אותו באופן דיגיטלי – לתרגם אותו לשפה שמחשבים יכולים להבין.

כמו שאנו יודעים להמיר את גלי האור לביטים שמאפשרים לנו לקיים שיחת ועידה בזום, כך אנו יודעים היום "לקרוא" את המידע הביולוגי הטמון בגוף האדם ולייצר ממנו מידע דיגיטלי. מכונות הריצוף הגנטי הופכות את מולקולות ה-DNA לביטים, סריקות של תמונות ה-MRI והביופסיות הפתולוגיות הופכות תמונה אנלוגית לפיקסלים והתיקים הרפואיים שבמשך שנים נכתבו על גבי דפים מוזנים כיום למערכות אלקטרוניות. כלל המידע הרפואי הזה שהיה עד כה מבוזר וסתום, יכול כעת לעבור ניתוח על ידי מחשבים במטרה לייצר ממנו תובנות רפואיות.

לצד היכולת ״לקרוא״ מידע ביולוגי בצורה מעמיקה אנחנו נכנסים לעידן בו אנחנו גם מסוגלים ״לכתוב״ מידע ביולוגי. שיטות חדשות מאפשרות לנו לתקן פגמים ב-DNA באופן מדויק, להנדס חלבונים שלא קיימים בטבע ולסנתז מולקולות חדשות לפי דרישה. הכל במחיר נמוך ובצורה פשוטה ונגישה.

שילוב היכולות הללו – קריאה, כתיבה ודיגיטליזציה של מידע ביולוגי צפוי לשנות את עולם הרפואה ללא היכר ולאפשר לנו לראשונה לגשת לפתרון בעיות רפואיות בצורה רציונלית ולא אמפירית, יותר כמו מתכנתים ופחות כמו ביולוגים. אם היום הרפואה היא מדע אמפירי בקרוב היא עשויה להפוך לדיסציפלינה הנדסית.

חברות התרופות מבינות את הפוטנציאל הגלום בחיבור בין ביולוגיה ומחשוב ובהתאם תעשיית הפארמה המסורתית הופכת להיות יותר ויותר דומה לתעשיית ההייטק. בשנים האחרונות יותר ויותר חברות תרופות מתחילת לקנות תוכנה במקום חומרים כימיים, ביטים במקום מולקולות. ב-2019 ענקית התרופות נוברטיס וחברת מיקרוסופט הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי בהיקף מיליארדי דולרים שמטרתו פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לטובת גילוי תרופות חדשות. עבור נוברטיס לא מדובר באנקדוטה או בעוד שיתוף פעולה מני רבים, אלא בשינוי קונספטואלי שלפי מנכ"ל החברה צפוי להפוך את נוברטיס לחברת דאטה.

מעבר להשפעה הטכנולוגית, הדיגיטליזציה של הביולוגיה אף מערערת ומשנה את מוקדי הכוח שמאחורי תעשיית הבריאות. לראשונה, היכולת למצוא פתרונות לבעיות הגדולות ביותר של הרפואה, היא כבר לא רק נחלתם של אוניברסיטאות ובתי חולים, אלא גם של חברות סטארטאפ ויזמי הייטק. במאה שעברה הגוף היחיד שיכל להנחית אדם על הירח היה NASA, ומי שגילה את הכימותרפיה היו מכוני המחקר. אלא שהמציאות הזו השתנתה – בעקבות הדיגיטליזציה של תהליכים ביולוגיים וירידת המחירים הדרסטית של ניסויים ביולוגיים ושל הנדסה גנטית, הביולוגיה עוברת תהליך של דמוקרטיזציה שמאפשר לכל יזם לנסות למצוא תרופה לסרטן מהגראז' עם לפטופ וציוד מעבדה בסיסי.

כשעולם המחשבים עבר דמוקרטיזציה על ידי האינטרנט, הופיע פרץ של חדשנות שהתחיל בשנות ה-90 ונמשך עד היום. היום זהו עולם הביולוגיה אשר נמצא לפני מהפכה היסטורית בסדר גודל של האינטרנט שתשנה את העולם ללא היכר. אלא שהפעם הטכנולוגיה החדשה לא תייצר רשתות חברתיות ומנועי חיפוש אלא תרופות חדשניות ומערכות אבחון מתקדמות. אכן, יזמי הביוטכנולוגיה של 2020 מזכירים את יזמי האינטרנט של 1990. למעשה, בהרבה מן המקרים מדובר באותם האנשים ממש. בכירי הסיליקון ואלי מקדישים היום יותר ויותר ממרצם ומכספם על מנת לפתור בעיות ברפואה במקום לפתח עוד אפליקציה נוצצת. שון פרקר, מייסד שירות שיתוף המוזיקה נאפסטר הקים ב-2016 מכון מחקר לאימונותרפיה בהשקעה של 250 מיליון דולר ומארק צוקרברג הקים את ה-Biohub, ארגון ששם לו למטרה "לרפא או למנוע את כל המחלות עד שנת 2100".

גם קרנות ההון סיכון מזהות את המהפכה ומגיבות בהתאם. תעשיית הבריאות שווה 3 טריליון דולר והיכולת לערער אותה באמצעות תוכנה ובזמן ומחיר סבירים מציתה את הדמיון של משקיעים שמעולם לא העזו להפנות את כספם לחברות בעלות פרופיל הסיכון וזמני הפיתוח הארוכים המאפיינים את עסקי הביומד. קרן אנדריסן הורוביץ, מהקרונות החשובות בסקטור הטכנולוגי הקימה בשנת 2016 קרן ראשונה שלא עוסקת בתוכנה אלא בביוטק. "ביו זה לא הדבר החדש הבא, זה עומד להיות הכול", צייצו בטוויטר השותפים עם השקת הקרן.

אך מי שיכולה ליהנות יותר מכל מן המהפכה הזו היא דווקא מדינת ישראל. המעבר של תעשיית הביוטק מתעשיה מוטת ייצור לתעשייה עתירת ידע המבוססת על מחשוב היא הזדמנות ישראלית היסטורית. ישראל ידועה במצוינות שלה בתוכנה, ביזמות ובשימוש במשאבים צרים. היכולות הללו אפשרו לה להפוך למעצמת תוכנה וסייבר. כעת, אותן יכולות הופכות להיות רלוונטיות לעולם הרפואה ועשויות להביא את ישראל לקדמת התחום. התעשייה הישראלית כבר הוכיחה שהיא יכולה לשבש תעשיות מסורתיות שעוברות דיגיטליזציה. קחו את תעשיית הרכב לדוגמה, שמקומה של ישראל נפקד ממנה לכל אורך שנותיה. ברגע שתחום התחבורה והרכב הפך להיות מבוסס תוכנה ראינו כיצד ישראל הופכת למעצמת אוטו-טק עם חברות כמו מובילאיי, וייז, אינוביז ואחרות. באותו אופן, ככל שהתוכנה תהפוך לרכיב יותר ויותר משמעותי בתרופה לעומת המולקולות המרכיבות אותה, תוכל ישראל להצטיין ולהוביל את המהפכה בתחום. תוסיפו לכך את מערכת הבריאות הישראלית המצוינת ואת מערכות המידע האחודות והדיגיטליות של קופות החולים ותקבלו כר פורה לחדשנות בתחומי הרפואה. בעשור הבא, אם תיטיב לנצל את המשאב האנושי הייחודי שלי, תוכל מדינת ישראל להפוך מסטארטאפ ניישן לביוטק ניישן ולהביא מזור למיליונים ברחבי העולם.

הכותב הוא רופא, חוקר סרטן וסמנכ"ל קליני בחברת Nucleai

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 תגובות על "הרפואה עוברת ממולקולות לביטים, וזו ההזדמנות הגדולה של ישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
בוגר ביולוגיה חישובית שהתפכח
Guest
בוגר ביולוגיה חישובית שהתפכח

אני שומע את זה כבר 15 שנה. כשתהינה בארץ מספר דו ספרתי של חברות רציניות בתחום, נדבר

דגכ גכעכג
Guest

נשמע כמו שילוב הגיוני. DNA הוא התוכנה של התאים בגוף
רק צריך disassembler

קאטו
Guest

נניח שהכותב התכווו לכך שדיגיטציה היא – הבסיס לחדשנות באיסוף נתוני מולוקלות טמון בעיקר באיגום ביג דאטה ואלגורתמים של AI.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: