”ב-2020 היינו 30 עובדים, היום 300”: מה הסוד של אחד מחדי-הקרן המהירים בישראל?

היוניקורן הישראלי מליו (Melio) פיתח מערכת טכנולוגית שמאפשרת לעסקים קטנים בארצות הברית להעביר תשלומים לספקים בצורה דיגיטלית. מתן בר, שותף-מייסד ומנכ”ל החברה, מספר בפרק חדש של ”עוד פודקאסט לסטארטאפים” על המסע היזמי, האתגרים והחוויות שצבר, וכיצד בונים תשתית לצמיחה כבר ביום ההקמה

צילום מסך: Melio

מאת: טל סלמן, מצוות “עוד פודקאסט לסטארטאפים”

“לא אני ולא השותפים שלי הצלחנו לחזות את מה שעברנו בשנה האחרונה. בינואר 2020 היו בחברה 30 עובדים. כיום, שנה וכמה חודשים אחרי, החברה כבר מונה כ-300 עובדים, כאשר הגדילה כמובן נובעת מהגדילה העסקית שהייתה לנו. השקנו את המוצר לקראת סוף 2019 והיו לנו מאות משתמשים, רק שאז הגיעה הקורונה ואיתה ימים דרמטיים, שבהם הבנו שאנחנו צריכים להתכונן לתקופה קשה במליו. ציפינו לשנה קשה אבל קרה בדיוק ההפך. הקורונה בעצם האיצה את המעבר לדיגיטל של העסקים הקטנים שבהם אנו תומכים, ואת הרצון של שלהם לשלם לספקים בצורה דיגיטלית”.

הדובר – מתן בר – הוא יזם סדרתי, ומייסד ומנכ”ל חברת היוניקורן הישראלית מליו (Melio) אשר פיתחה פתרון טכנולוגי המאפשר לעסקים קטנים בארצות הברית להעביר תשלומים לספקים בצורה דיגיטלית. בפרק חדש של “עוד פודקאסט לסטארטאפים” סיפר לנו בר על המסע היזמי המיוחד שעבר, על האתגרים והחוויות שצבר במהלך הדרך, והסביר כיצד בונים תשתית המכינה את הסטארטאפ לצמיחה כבר מיום ההקמה. בר עצמו בעל רקע עשיר בתחום הפינטק, והספיק למכור את הסטארטאפ הראשון שהקים ל-eBay וניהל בפייפאל צוות בינלאומי בתחום תשלומי P2P. בשנה האחרונה מליו גייסה 240 מיליון דולר בסבב B לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר מכמה קרנות נחשבות.​

“בעיית התשלומים בין עסקים קטנים לספקים היא בעיה מאוד טריויאלית שעוד לא נפתרה כמו שצריך ושם נכנסים מליו” מספר בר. “רוב התשלומים שבין עסקים קטנים מתנהלים באוף ליין, עם נייר. אם זה חשבונית שספק הדגים נותן למסעדה או הצ’ק שעדיין משמש כאמצעי התשלומים הנפוץ ביותר בין עסקים קטנים. לנו זה היה נראה הזוי והתחלנו לראיין בעלי עסקים קטנים בשביל להבין את הרגלי התשלום שלהם. דיברנו עם בעל עסק שהיה משלם לחבר עם אפליקציה דיגיטלית (כמו ביט או פפר), היה קונה בגדים לילדים שלו ומשלם דרך אתרי האינטרנט אבל כשהיה צריך לשלם לספקים של המסעדה שהוא מנהל, הוא היה מלקק בולים ושולח מעטפות עם צ’קים”.

לדברי בר, מליו זיהתה שיש שוק ענק, “משהו כמו עשרה טריליון דולר שעוברים בצ’קים כל שנה בין עסקים קטנים”. בנוסף, מספר בר כי החברה גילתה גם חוסר יעילות, שגרם לבעיות הקשורות בניהול כספים וגם העניק יתרונות לחברות גדולות, שניצלו עסקים קטנים: “רצינו לחסוך זמן ולשפר את חייהם של בעלי העסקים כי לא היו להם כלים מותאמים ומספיק פשוטים”.

– היית שותף לאקזיט, עבדת וניהלת בתאגיד בינלאומי מצליח, למה לצאת למסע יזמי נוסף?

בר: “זה שילוב של לבנות משהו מ-0 ל-1 והשותפים שלי. ברמת הסיפוק המקצועי מבחינתי אין הרבה דברים שמתחרים בלהקים משהו מאפס. יש בי תשוקה ליצירת מוצר מאפס, ליצור תרבות מאפס, ליצור צוות מאפס, ליצור תהליכים מאפס, למצוא משרד מאפס. יש הרבה דברים שהם פשוט קסם כאשר הם קורים מ-0 ל-1 ואנחנו עדיין בקסם הזה. וכמובן השותפים שלי, זיו ואילן, ראינו שיש כימיה טובה בינינו ורצינו לעבוד ביחד”.

– מה עזר לכם לגבש את הרעיון?

“ראיינו לקוחות. בערך 100 עסקים קטנים מכל המינים והסוגים בארצות הברית אבל ראינו שאנחנו מקבלים את אותן התשובות בכל פעם, והבנו שאנחנו צריכים להגיע עמוק יותר. לכן החלטנו לפתוח חברה לניהול חשבונות בניו יורק כדי להיות באמת חלק מתהליך התשלומים הזה. ניהלנו את החשבונות של עשרה עסקים והיינו עושים להם הכל – אם זה לשלוח צ’קים בשמם או לעדכן להם את המערכת החשבונאית, וכל התהליכים נעשו באופן ידני דרך הודעות לטלפון. ככה בעצם הבנו מה הם התהליכים שקורים ומה צריך ואפשר להפוך לאוטומטי”.

– איך מתמודדים עם צמיחה כל כך מהירה?

לדברי בר: “יש עקרונות מאוד בסיסיים, אני אגיד משהו שישמע מוזר אבל בסוף ההבדלים בין לנהל אופרציה שמעבירה עשרה מיליון דולר לאופרציה שמעבירה חמישים מיליארד דולר הם לא ענקיים אם בונים את התשתית נכון. היה לנו חשוב מהיום הראשון לבנות תשתית שמוכנה לצמיחה. זה התחיל בלתעד ולאסוף דאטה כל הזמן, מהיום הראשון היו לנו דאשבורדים של דאטה ותיעוד ברמה הכי גבוהה. בכל רגע ידענו בדיוק מה כל יוזר עשה, מאיפה הוא בא, כמה הוא עשה, כמה הוא היה מעורב במוצר, האם הוא חזר אחרי השימוש הראשוני. הכל היה מדויק ככל הניתן. בנוסף, התשתית הניהולית צריכה תמיד להקדים את הצמיחה בחברה ולכן גייסנו עובדים שהם “Over Qualified” לתפקיד, כך שיוכלו להרגיש בנוח עם השלב הבא שאליו החברה אמורה להגיע”.

הקטעים האלו הם רק חלק מתוך הפרק המלא שלנו עם מתן בר:

עוד פודקאסט לסטארטאפים

"עוד פודקאסט" הוא הפודקאסט המוביל בישראל לסטארטאפיסטים ולמתעניינים ביזמות. אנו מארחים דמויות מובילות בתעשייה – יזמים סדרתיים, משקיעי הון-סיכון ואנשי מקצוע מובילים - בכדי לאפשר לכל מי שמקים סטארטאפ או חושב להקים אחד, לשמוע את סיפורם וללמוד מהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף פעולה עם גיקטיים. הפודקאסט הינו בתמיכת מערכת גיקטיים ו-Google for Startups. את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, מייסד תחום Supertools (עוזרים לאנשים וחברות להפוך לעל-אנושיים של סביבת העבודה המודרנית), וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארטאפים ישראלים בלוס אנג'לס).

הגב

6 תגובות על "”ב-2020 היינו 30 עובדים, היום 300”: מה הסוד של אחד מחדי-הקרן המהירים בישראל?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אריק
Guest

קורא ולא מבין איפה הטכנולוגיה?
אני בעל חברה הנדסית, עצמאי כבר 23 שנה + יזם של סטארטאפ אחר בתחום hardware שמכרתי אותו.
אוקי…ברור שכבר לא שולחים צ’קים במעטפות עם בולים אבל ברור גם שעושים העברה בנקאית לספקים.
אז איפה הטכנולוגיה???
משום מה, מתסכל אותי לקרא על חברות היוניקורן שאני לא ממש מבין איפה הטכנולוגיה הגאונית שלהם. אני לא מפסיק להשוות אותם לחברת hardware שבזה אני מבין מעולה. איפה הפיזיקה? איפה הייצור של כל מכונה נוספת? איפה היצירתיות וההמצאה?

אלון
Guest

יש חברות בהן הטכנולוגיה היא לא לעומק אלא לרוחב. למשל במקרה הזה יכול להיות שהם התחברו לעשרות בנקים עם עשרות API שונים, ומאות תוכנות הנהלת חשבונות, עברו תהליכי אישור בירוקרטי כמו אישור מרשויות המס. זה לוקח המון זמן ומאמץ לבנות מערכת שעובדת. תחשוב על בנק למשל, כמה מערכות מיחשוב יש שם, וכמה מעט מה שאתה קורא לו טכנולוגיה.

אריאל
Guest

גם Operational Excellence מצדיק סטארטאפ, לא רק טכנולוגיה עמוקה

רונן
Guest

אופק
Guest

בחווית המשתמש כנראה

פלוני
Guest

איך צמחנו – השקיעו בנו 240 מיליון דולר, מה שאפשר לנו להגדיל את כמות העובדים מ30 ל300.

נו באמת…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: