מהשדה ועד המזלג: הבינה המלאכותית בשירות החקלאות

כ-40 אחוז מהמזון בעולם נזרק לפח, ולעובדה הזו יש השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. אלה הטכנולוגיות שיעזרו לנו לצמצם את פחת המזון, לעזור לסביבה ולהאכיל יותר אנשים בעולם

 The Washington Post / Getty Images Usrael

צילום/תמונה: The Washington Post / Getty Images Israel

כ-40 אחוז מהמזון בעולם נזרק לפח, ולעובדה הזאת יש השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. אספקת מזון מתכלה תלויה כיום במה שאנו מכנים “שרשרת מזון קרה” – שרשרת הפצה מורכבת של מזון מהחקלאי ועד למזלג, התלויה במקסום האיכות ואורך החיים של היבול.

תותי שדה למשל מתחילים להתקלקל מהרגע שבו נקטפו בשדה, כך שהקטיף הוא למעשה שריקת הפתיחה למרוץ לאספקת תותים טריים לצרכנים. לפני כמה דורות, המשימה הייתה קלה יותר משום שאנשים עסקו בחקלאות וגרו קרוב למקור הייצור של המזון, אך כיום הפצת מזון היא משימה מורכבת יותר. טכנולוגיות של שרשרת מזון קרה, כמו ראיית מחשב, בינה מלאכותית וניתוח נתונים, מאפשרות לעקוב אחר התוצרת הטרייה מהחווה, דרך המשאית ועד החנויות במאמץ להפחית את בזבוז המזון, ומייעלות את הלוגיסטיקה של שינועו וקירורו.

“המטרה ברורה ופשוטה למדי,” אומר דן הוג’סון, שותף ב-Linn Grove Ventures, קבוצת הון סיכון חקלאי מפארגו שבדקוטה הצפונית, “הסביבה שבה נמצא היבול, בין אם זה במשאית או במטוס, צריכה להישאר מתאימה לאורך כל המסע. המורכבות מתחילה במסע”.

אבל שמירת תותי שדה בתנאים הנכונים מבחינת טמפרטורה, לחות וזרימת אוויר היא רק בעיה אחת. הפירות צריכים גם להגיע לשווקים המתאימים, בכמויות הנכונות ובימים הנכונים כדי להירכש על ידי הצרכנים. “ניהול איכות משמעותו ניהול של הרבה אנשים בכל שלב של ההפצה ושל המהירויות השונות שבהן היא מתרחשת”. מוסיף הוג’סון, “ופה חיישנים ומחשוב ענן מסייעים לנו להשתלט על המשימה”.

שרשרת המזון הקרה שומרת על טריות התותחים מהחקלאי דרך החנות ועד השולחן

חברת AgShift מסנטה קלרה, קליפורניה, מתמחה בבינה מלאכותית לתחום החקלאות הטכנולוגית וזיהתה את החשיבות של ניהול איכות המזון. החברה פיתחה אפליקציה לסמארטפון שמשתמשת באלגוריתמים כדי לסייע לבוחני מזון בשלבים שונים של ההפצה. בוחני המזון מצלמים את התוצרת, התמונות נשלחות לענן לצורך ומנותחות על ידי שימוש בראיית מחשב ואלגוריתמים של למידה עמוקה, כך שאיכות התוצרת נאמדת בנקודות שונות לאורך המסע. “נניח שאנחנו בודקים 20 תותים”. אומר מיקו ג’ה, מנכ”ל AgShift, “שני בוחנים עשויים לחזור עם תוצאות שונות. הטכנולוגיה, לעומת זאת, מאפשרת לבוחנים לגבש חוות דעת אובייקטיבית יותר על איכות התותים”.

בדיקות מדויקות יותר מספקות למוכרים תובנות משופרות לגבי חיי המדף והתמחור של משלוחי תוצרת שונים, והבנת האיכות של כל קופסת תותים – ומוצרים מתכלים אחרים – משמשת כקו הבסיס להחלטות רבות לאורך שרשרת המזון הקרה.

טכנולוגיה לפני שתילה

שרשרת המזון מתחילה הרבה לפני זריעת הזרעים באדמה. החקלאים ממפים כל סנטימטר של השדה בטכנולוגיית GPS, וכך יודעים אילו גורמים ישפיעו על איכות היבול. “אנו צריכים לחזות את הצרכים שלנו שנה מראש, משום שאנו מתחייבים לאספקת כל תוצרת החסה והברוקולי”. אומר ברוס טיילור, מנכ”ל חוות טיילור מסלינאס, קליפורניה שידועה כמאמצת מהירה של טכנולוגיות שטח, “אם הפסדנו לקוח, אנחנו נשארים עם יותר מדי חסה; אם השגנו לקוחות חדשים מהר מדי, אנו מסתכנים בכך שלא תהיה לנו מספיק חסה לספק. זהו תרגיל מסובך בתכנון”.

חוות טיילור משתמשת בסרט נע לאריזה מהירה יותר של חסה. צילום: חוות טיילור

טיילור אומר שהתכנון כה מדוקדק עד שהחווה זורעת את עיקר החסה כמה חודשים לפני היום שבו צריכת החסה מגיעה לשיא, הלוא הוא “יום האם” בארה”ב. “אנחנו חייבים לעמוד בהתחייבויות שלנו ליום הזה,”. הוא אומר.

הפצת מזון ללא נהג

מעבר לבקרת איכות המזון בעת הפצתו, יש גם לשנע אותו למרכולים, וכיום כשהחדשות מלאות בכותרות על מכוניות אוטונומיות, קל לדמיין את משאיות ההפצה נוסעות ברחבי ארה”ב ללא נהג. “זה יהיה נהדר”, אומר סטיב ג’רסי, קצין הרכב של Certified Freight Logistics, חברה המספקת שירותי הפצת תוצרת לקוסטקו בסנטה מריה בחוף המרכזי של קליפורניה. “גיוס נהגים הוא בעיה מתמדת בשבילנו משום שלא כל אחד מסוגל להתמודד עם אורח החיים המתלווה לימים שלמים בדרכים”, הוא אומר.

אך הימים האלה לא יגיעו לפני שיתקבלו כמה החלטות מדיניות של הממשלה, וגם אז ייקח שנים לפני שמפיצי המזון יוכלו להתחיל להשתמש במשאיות ללא נהג. בינתיים, שיפורים ממשיים כבר מתרחשים ביחידות הקירור במשאיות של קוסטקו.

משאיות קירור מפחיתות את פחת המזון במסע בשרשרת האספקה. צילום: UTC

“יחידות הקירור האלו הן מחשבים חזקים”, אומר ג’רסי, “הן עוקבות כל הזמן אחר המנוע, הטמפרטורה, הלחות וזרימת האוויר פנימה והחוצה מאזור האחסון”. המידע מיחידות הקירור מועבר לענן, ושם ניתן לעקוב אחריו בזמן אמת במשך כל תנועת המשאית על הכביש. “עד לפני חמש שנים עוד לא היו לנו משאיות כאלו”. אומר ג’רסי.

שרשרת המזון הקרה ופתרון בעיית הבזבוז

חברת יונייטד טכנולוג’יס קורפ (UTC) מפתחת טכנולוגיות לשרשרת המזון הקרה, במטרה לצמצם את פחת המזון. “אנו מגדלים ומייצרים מספיק מזון בכדור הארץ כדי להאכיל 10 מיליארד בני אדם”, אומר ג’והן מנדיק, מנהל קיימות ראשי ב-UTC ושותף לכתיבת “Food Foolish: The Hidden Connection Between Food Waste, Hunger and Climate Change” (“כסילי המזון: הקשר הסמוי בין בזבוז מזון, רעב ושינויי האקלים”).

“אנו חיים על כוכב של 7 מיליארד בני אדם אך רק כ-6 מיליארד מהם מקבלים מספיק מזון”, הוא מוסיף, “במלים אחרות, חוסר היעילות במערכת הוא של 40 אחוזים: 40 אחוזים מהמזון שלנו לא מגיעים מהחווה למזלג”.

הבזבוז הזה גורם לכך שיהיו אנשים רעבים בעולם, אך יש לו גם השלכות חברתיות:  ארגון האומות המאוחדות מדווח שמזון שנזרק לפח מייצר 3.3 מיליארד קוב של דו תחמוצת הפחמן. פתרון בזבוז המזון באמצעות יעילות משופרת של שרשרת המזון הקרה משמעותו לא רק למלא את הצרכים התזונתיים של אוכלוסיית העולם עד 2050, אלא גם להתמודד עם סוגיות משמעותיות של פליטות פחמן.

בעזרת האינטרנט של הדברים, משקים חקלאיים יכולים לנהל טוב יותר את בזבוז המזון. צילום: ניו הולנד

“אם היינו מודדים זאת במונחי מדינות, מזון מבוזבז היה מדורג במקום השלישי מבחינת פליטת גזי חממה,” אומר מנדיק, “לו לחקלאים הייתה גישה להון שיאפשר להם לרכוש משאית קירור קטנה, הם היו יכולים להביא את מלוא יבול העגבניות לשוק, להשיג תשואה גבוהה יותר על השקעתם ולהאכיל יותר אנשים”.

הצוות של מנדיק סייע בתכנון מערכת קירור קטנה למשאיות המשמשות בהודו ובסין ומאפשרת להביא מזון גם לשווקים שאינם זוכים לאספקה נאותה. למרות שלא מדובר במשאיות חכמות המסונכרנות עם הענן כמו המשאיות ש-UTC מפתחת עבור חקלאים בצפון אמריקה ואירופה, משאיות הקירור הזולות שומרות על טמפרטורה של 4.4 מעלות צלזיוס ובכך מאריכות את תוחלת החיים של מזונות מתכלים.

בזבוז המזון הגדול ביותר מתרחש כנראה במדינות העשירות ביותר, שבהן החקלאים מניחים לעתים ליבולים להירקב משום שהם יודעים שלא יקבלו עבורם מחיר רווחי, מרכולים משליכים תוצרת עודפת וצרכנים קונים יותר מדי מזון שאותו הם זורקים בסופו של דבר.

“אנחנו מנסים לחבר את הנקודות בין כל האנשים שמוטרדים מבעיה זאת”. אומר קווין פיי, מנהל בכיר ב-Global Food Cold Chain Council, “מצאנו שיש הרבה יוזמות לצמצום בזבוז מזון, אך רבות מהן אינן מתואמות”.

פיי סבור שפתרון בזבוז המזון חשוב מאוד וכי הוא טומן פוטנציאל לפתרון בעיות גלובליות חשובות אחרות. “70 אחוזים מאספקת המים המתוקים בעולם מנותבת לחקלאות”. הוא אומר, “אנו לא רק מבזבזים 40 אחוזים מהמזון שאנו מגדלים, אנו מבזבזים גם 30 אחוזים מאספקת המים המתוקים שלנו”.

הטכנולוגיות החדשות של בסיסי נתונים בענן ובינה מלאכותית יכולות לסייע בצמצום בזבוז המזון, ופיי מצביע על אפליקציות כמו YourLocal, המפנה את המשתמשים למרכולים בקרבת מקום שמציעים מזון במחיר מוזל משום שאם לא יימכר הוא עלול להיזרק לאשפה. “חיבור כל הנקודות מאפשר להזין יותר בני אדם, לצמצם את פליטות גזי החממה, להפחית את בזבוז המים המתוקים ולשפר את רמת החיים של חברת האדם בכל העולם”, אומר פיי.

העתיד טמון בנתוני החווה

הזמן שלוקח לשנע את המזון ליעד הוא רק משתנה אחד שחברות היו שמחות לטייב בשרשרת האספקה, ועל אחת כמה וכמה בשרשרת המזון הקרה. אך בניית מטוסים, אניות ומשאיות מהירים יותר יכולה לעזור רק עד לנקודה מסוימת. לעומת זאת, הזנת יותר מידע לצינור מסייעת בשיפור המהירות, אך עלולה להוביל לפסולת ועלויות מוגדלות. מכאן שדרושה גישה הוליסטית לטיוב וליכולת להפיק נתונים איכותיים משרשרת האספקה המקיפה כדי לצמצם את בזבוז המזון.

נתונים הם מרכיב חשוב בשיפור שרשרת המזון הקרה

כדי שזה יתאפשר, יש צורך לשלב מספר רב של טכנולוגיות ותקנים, והטכנולוגיה של האינטרנט של הדברים מאפשרת להפיק נתונים זולים, גרנולריים ובאיכות גבוהה. שרה מנקר, מנכ”לית Gro Intelligence מניו יורק, נוקטת בעמדה דומה לגבי השימוש בנתונים לצמצום פחת המזון. “מה שמרגש הוא היכולת להפוך את הנתונים באקוסיסטם של המזון לאמצעי עזר שימושי”, היא אומרת.

מנקר סבורה שמידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר בחקלאות, בהפצה ובשיווק, אך בה בעת הגישה לנתונים היא אתגר קשה מאוד – המידע קיים אבל אין פורטל מרכזי שיאפשר להגיע אליו באופן חסכוני. הארגון של מנקר לוקח כמויות גדולות של נתונים חקלאיים גלובליים מכל רחבי האקוסיסטם של המזון ומסנתז אותם באפקטיביות עבור המשתמשים, שבהם גם חברות ייעוץ, קרנות גידור, סוכנויות ממשלתיות וקבוצות אחרות.

גם הוג’סון מ-Linn Grove Ventures מסכים שמידע הוא גורם מניע חשוב בשיפור שרשרת המזון הקרב. “ככל שאני יודע יותר על הקרקע ומצבה, על בריאות היבול בשלבי צמיחתו ועל מצבו לאחר הקטיף כאשר הוא במשאית, כך אני יכול להביא לשוק מוצר איכותי יותר”.

הכתבה בחסות אינטל

אינטל היא חברת ההייטק הגדולה בישראל. המעבדים של אינטל מותקנים במאות מיליוני מחשבים – רבים מהם פרי פיתוח וייצור ישראלי. אולם אינטל היא הרבה יותר משבבים. בשנים הקרובות החברה תתמקד בפתרונות ענן, אינטרנט של הדברים, זיכרונות מתקדמים, רובוטים, רחפנים, לצד פיתוחים פורצי דרך נוספים.

גיא גרימלנד

גיא גרימלנד הוא דובר אינטל בישראל.

הגב

2 Comments on "מהשדה ועד המזלג: הבינה המלאכותית בשירות החקלאות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
צריך להתקדם
Guest

הפתרון הטוב ביותר לחקלאות העתיד זה גידול יבולים אוטונומי בגורדי שחקים
גם יתפנו שטחי חקלאות עצומים וגם זמן האספקה יצטמצם ל-0 בערים הגדולות שכן “מגדלי האוכל” יוקמו בסמוך לערים
באופן אידיאלי הכל יונע ע”י אנרגיה ירוקה( הבניין יצופה בלוחות סולרים וטורבינה בגג )
רובוטים יפקחו על התהליך…
רק הכסף שיחסך בתהליך אספקת המזון שווה את ההשקעה( לטווח ארוך כמובן )

Levi Doron
Guest

כדאי לפרגן גם לחברות “כחול לבן” בתחום לדוגמת:
http://www.pickapp.farm/en/

wpDiscuz

תגיות לכתבה: