תחום הפודטק יפרח בעידן הפוסט-קורונה וישראל יכולה להוביל אותו

בעידן שבו ההשקעות בהייטק הופכות בררניות יותר נראה שדווקא תחום הפודטק מציע למשקיעים הזדמנויות מבטיחות. ישראל יכולה להפוך לחלוצה מרכזית בתחום, עם השקעה מצד הממשלה

צילום: Bee Naturalles on Unsplash

מאת: ד”ר אסתר לוצאטו

משבר הקורונה האט את התפתחותם של תחומים מסויימים בעולם ההייטק, אך יש דווקא תחום שיכול לצאת נשכר מהמשבר והוא ענף הפודטק. על רקע החזרה של המשק לפעילות כמעט מלאה כדאי לבחון את החוזקות וההזדמנויות של ישראל בתחום זה. בעידן שבו ההשקעות בהייטק הופכות בררניות יותר נראה שדווקא תחום הפודטק מציע למשקיעים הזדמנויות מבטיחות, כשממש בימים אלה נתבשרנו כי חברת אינובופרו, יצרנית חלבון מחומוס, גייסה 15 מיליון דולר . בכלל, בעקבות המודעות הגוברת בעולם לצורך בחדשנות במזון עתיד להגיע לתחום הון רב יותר.

מקום חמישי בעולם בחדשנות בפודטק

עוד בטרם משבר הקורונה סומן תחום זה כאחד ממנועי הצמיחה הבאים של ישראל, וזאת בזכות השילוב בין הידע שנצבר בתחומי האגרו-טכנולוגיה, הכימיה, הפלסטיקה, ההנדסה הגנטית ועוד, שהעניקו לישראל יתרון התחלתי בתחום. לפי אחת ההערכות, ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם בחדשנות בפודטק כאשר בתחום זה פועלים למעלה מ-300 סטארטאפים, 245 חברות בוגרות ו-17 מכוני מחקר ואוניברסיטאות המסתייעים בכ-250 משקיעים.

ואז הגיע משבר הקורונה. לדעתי, על אף שתחומים רבים יחוו קושי רב בעקבות המשבר, דווקא תחום הפודטק צפוי לחוות פריחה משמעותית. קודם כל, מפני שהסברה העיקרית היא שמחולל המגיפה מקורו בממשק שבין אדם לבעלי החיים ובאכילתם. זה לא המקרה הראשון. הערכה דומה נשמעה ביחס למחלות “הפרה המשוגעת” (ספגת המח) ו-“שפעת העופות”, שהועברו מאכילת בעלי חיים חולים או ממגע עם עופות נגועים.

לאור זאת, יש להניח שבעידן שלאחר הקורונה יתעצם המאמץ הגלובלי למציאת תחליפי מזון מהחי. סביר מאוד שהדגש יהיה על פיתוח חלבונים, אם ממקור צמחי ואם מבשר מתורבת, או בשר שמיוצר במעבדה מתאי גזע ממקור חי.

ייצור מזון מזבובי פירות וחרגולים

בתחום קיימות טכנולוגיות פוטנציאליות רבות, כמו למשל ייצור מוצרי חלב על בסיס צמחי, ללא חלב וללא סויה, וזאת על בסיס טכנולוגיה וכימיה מתקדמת, מוצרים המבוססים על שקדים, גידול זרעים תוך כדי שימוש ברצפי דנ”א, אלגוריתמים לייעול תהליך הרבייה וקבלת זרעים בעלי ערכי מזון חשובים באחוז גבוה, פיתוח נוזל ביצה טבעוני בעל ערכי תזונה גבוהים וללא כולסטרול, שגם אינו לפגוע בבעלי חיים ובסביבה, תחליפים טבעיים ובריאים בשוק צבעי המזון ועוד.

מבין החברות הרבות שעוסקות בתחום זה אפשר לציין את Amai Proteins, שמייצרת תחליף סוכר המיוצר מחומרים טבעיים; Aleph Farms, המפתחת בשר בקר מתורבת בתנאי מעבדה ללא שימוש בתאים מן החי; Flying SpArk, המייצרת מוצרי מזון מזבוב הפירות; Equinom, שמפתחת זני אפונה עתירים בחלבון ו-Hargol, שמגדלת באמצעות טכנולוגיה חרגולים כמקור לחלבונים ואומגה 3 ו-6.

תחום נוסף שסביר שיתחזק הוא תחום בטיחות המזון, שהופך לאטרקטיבי עבור משקיעים ושחקנים גדולים המחפשים להשקיע בסטארטאפים קטנים. זהו למשל סיפורו של הסטארטאפ Bio-Fence הפועל בחממת שטראוס ומפתח ציפויים שנועדו למנוע זיהום בסביבות ייצור מזון. בכלל, טכנולוגיות לבדיקה מיידית של משטחים לייצור מזון מפותחות כיום באינטנסיביות רבה בעקבות הקורונה, שכן מפעלי המזון אמנם חוו זינוק עצום במכירות עם פריצת המגפה, אבל נאלצו להתמודד עם דרישות היגיינה מחמירות. במקביל נהיה עדים לשגשוג של חברות שמפתחות בדיקות מתקדמות לזיהוי בקטריות, קוליפורמים או חיידקים פתוגניים במזון, כמו למשל חברת BactuSense.

צפויה מהפכה בתחום המשלוחים

הסגרים המוניים של חלק גדול מאוכלוסיית העולם הביאו לדפוסי התנהגות חדשים בכל הקשור לצריכת מזון ואריזתו, אשר קרוב לוודאי יישארו עימנו גם בחלוף המשבר. בהקשר זה אפשר לציין למשל את חברת הסטארטאפ Oplon Pure Science שפיתחה אריזה שמחסלת חיידקים. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על חומר פולימרי חדשני המאפשר לשמור על טריות המזון ללא חומרי שימור וללא ואקום, להאריך חיי מדף ולמנוע זיהומים שעלולים לסכן בני אדם.

בתחום זה נהיה עדים להקמת סטארטאפים שישבשו את כל נושא הפצת מזון במשלוחים. הדגש יהיה על שינוע המזון ממקום הייצור למקום הצריכה ללא תקלות, תוך שימור המזון, הרכבו הכימי והתזונתי ותוך פיתוח חלופות לאריזות הפלסטיק מחומרים מתכלים, בעזרת פולימרים קומפוסטבילים שהופכים לקומפוסט עם הזמן. קחו למשל את הסטארטאפ הישראלי SurpriseDelivery, שנע על התפר בין פודטק לבין סמארט מוביליטי, ומבטיח להעביר משלוח מזון עד הבית תוך חמש דקות. החברה בנתה אלגוריתם המאפשר לה לזהות אילו מנות מוזמנות לעתים תכופות בשכונות מסויימות ולשגר את שליחי המסעדות לשכונה עם מנה בעלת סיכוי טוב שמישהו יחפוץ בה. חברה נוספת – Tastewise – מאפשרת למסעדות ויצרניות מזון לדעת בזמן אמת מה הצרכנים שלהם אוהבים לאכול, ומה הטעמים והרכיבים החדשים שנחשבים לטרנדיים, בכל רגע נתון – מה שיאפשר למסעדות להפוך לרווחיות יותר.

לסיכום, הקורונה האיצה תהליכי פיתוח בתחום הפודטק העולמי, שנאמד בכ-770 מיליארד דולר, במטרה לתת מענה לצרכים שעלו מהמשבר ובה בעת עונים על צרכים ארוכי טווח בשוק המזון העולמי. ישראל יכולה להפוך לחלוצה מרכזית בשוק זה, אך כדי לממש זאת על הממשלה להגדיל כעת את ההשקעות במו”פ המחקרי והיישומי, לפתח תשתיות ולספק תמריצים לתאגידי מזון בינלאומיים על מנת שישקיעו כאן. יש מקום לחממות פודטק נוספות ולפיזורן בפריפריה, בה החקלאות והייצור התעשייתי ממילא שוכנים זה לצד זה. היתרון ההתחלתי של ישראל עשוי להפוך את החזון ליצור כאן את “עמק הסיליקון של טכנולוגיות המזון” מסיסמה למציאות כלכלית.

הכותבת היא מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: