הצצה לפיתוחים הישראלים בתערוכת המובייל הגדולה בעולם [MWC 2015]

כ-5 אחוז מכלל המציגים בתערוכת הסלולר בברצלונה הם ישראליים, מספר מרשים בהתחשב בגודל האוכלוסיה. פגשנו כמה מהם בדוכנים ובביתנים ושמענו מהם על התערוכה וההשפעה שלה

סואן ושוקק כל שעות הפעילות הביתן הישראלי של מכון היצוא. צילום: גיקטיים

סואן ושוקק כל שעות הפעילות הביתן הישראלי של מכון היצוא. צילום: גיקטיים

כ-90 אלף מבקרים הגיעו השנה לתערוכת הסלולר בברצלונה והם באו לראות אלפי חברות מציגות מכל העולם. מנתונים רשמיים של הנהלת התערוכה קיימת פה נציגות של יותר מ-200 מדינות וטריטוריות, כשהחברות הישראליות אחראיות לבדן על כ-5% מכלל המציגים בתערוכה. קשה להצביע על סקטור פעילות אחד של חברות ישראליות שבולט אל מול השאר וניתן למצוא כאן חברות תשתית, בילינג, חומרה, AdTech, וכמובן הרבה מפתחות אפליקציות. הסתובבנו בין הדוכנים והביתנים השונים כדי לנסות לאתר כמה מעניינות במיוחד.

סייבר, אלא מה?

הפתרון של SkyCure. צילום: גיקטיים

הפתרון של SkyCure. צילום: גיקטיים

SkyCure

כמובן שאמרתם ישראל, אמרתם סייבר, ופה בברצלונה ההתמקדות היא מן הסתם במובייל. החברה מציעה פתרון כנגד נוזקות שפועלות בלי ידיעת המשתמש. דניאל קנדל שמרכז את המחקר והפיתוח של החברה מספר לנו שכרבע מהמכשירים בעולם נגועים בצורה זו או אחרת. כמובן שבעולם שבו כולנו מחברים את הסמארטפונים לרשתות הארגוניות, מדובר בצרה של ממש. מה שעושה SkyCure היא סריקה של האפליקציות המותקנות והשוואתן למאגר שלה, כך יכולה לדעת החברה האם מישהו התעסק עם האפליקציה והזריק בה למשל קוד זדוני. במידה ומתגלה בעיה, מדווחת המערכת למנהלי ה-IT. בדמו שהציג לנו קנדל, הוא הדגים כיצד הוא לוקח את אחת מהאפליקציות הפופולאריות ביותר בגוגל פליי, מזריק לה קוד זדוני בצורה פשוטה ותוך שניות משחרר קובץ APK להורדה. קבצים מסוג זה נפוצים כמובן באתרי הורדות פיראטיים ועלולים ליצור בעיה של ממש – בעיקר בארגונים.

היזמים של MobiWol. צילום: גיקטיים

היזמים של Mobiwol. צילום: גיקטיים

Mobiwol

החברה מציגה בברצלונה את הפיירוול שלה שמיועד למכשירי אנדרואיד, פיירוול, שלפי טענתה, הוא היחיד בחנות של גוגל שלא דורש הרשאת ROOT. הפיירוול מנהל מעקב אחרי כל התקשורת היוצאת והנכנסת של האפליקציות שמותקנות במכשיר. למעשה, האפליקציה מאפשרת לכם לשלוט בכל תעבורת הנתונים שלכם ולוודא שאפליקציות שונות עושות שימוש בגלישה סלולארית רק כשהן פעילות ולא כשהן ברקע. כך, מעבר לעניין האבטחה, אתם חוסכים גם כסף על גלישה (למשל בחו”ל) וגם בזמן סוללה. בחברה מספרים לנו שעד עתה הותקנה האפליקציה כ-700 אלף פעם.

הפרסום במובייל עובד

ישראל, כך מסתבר נחשבת לכוח משמעותי גם ב-Ad Tech, תחום שכולל את כל הטכנולוגיות, השירותים והמוצרים שמשמשים לצורך פרסום אונליין, טירגוט צרכנים ומעקב אחר ביצועים. בין שמות מוכרים וגדולים כמו Outbrain, Taboola, Innovid ו-Matomy, קיימים שחקנים רבים אחרים. עו”ד טל יצחק רון, המתמחה בייצוג חברות Ad Tech, טכנולוגיה פיננסית ואון ליין גימינג, מתלווה אלינו בסיור בין חברות ה-Ad Tech ומפתחי האפליקציות בתערוכה. כמי שמבקר בתערוכה מדי שנה, הוא מספר לנו כיצד שטחי התצוגה של מפתחי האפליקציות צומחים בקצב מואץ ומתפרשים כעת על שני ביתנים, עקב הביקוש הרב לנושא. לדברי עו”ד רון, תעשיית האפליקציות גלגלה ב-2014 סכום בלתי-נתפש של 35 מיליארד דולר, כשהצפי הוא שהשנה הסכום כבר יגיע ל-45 מיליארד דולר וב-2017 הסכום צפוי להיות יותר מ-76 מיליארד דולר. אנחנו שואלים, אולי בתמימות, האם לא מספיק פשוט לפתח אפליקציה טובה ולתת לה להפוך ויראלית? עו”ד רון מחייך ומסביר שהמפתחים יודעים לפתח אפליקציות טובות, אולם עדיין, הם צריכים להגיע למסת המשתמשים הגדולה ביותר, ולכן הם עושים שימוש בחברות Ad Tech. “גם אם אתה מייצר את השוקולד הכי טעים בעולם, אתה עדיין צריך שישמעו עליו, ואת זה עושות חברות ה-Ad Tech הישראליות בהצלחה” הוא מסכם.

חן לבנון, מנכ"לית ClicksMob. צילום: גיקטיים

חן לבנון, מנכ”לית ClicksMob. צילום: גיקטיים

ClicksMob

החברה מפעילה רשת הפרסום למפתחי אפליקציות, שנהנית מצמיחה מואצת במיוחד בשנה האחרונה. החברה עובדת במודל של CPI, כלומר, Cost per Install, במסגרתו המפרסם, כלומר מפתח המשחק או האפליקציה, משלם רק על התקנה בפועל ולא על חשיפה לפרסומת שלו. פגשנו בדוכן את חן לבנון, מנכ”לית החברה, שמספרת לנו כי רשת הפרסום של החברה גדלה פי עשרה ב-2014. הצמיחה של החברה לא נעלמה ממגזין פורבס האמריקאי, שבחר לאחרונה בחברה כאחת מ-100 החברות המבטיחות ל-2014. כרגע החברה פועלת מול כ-500 מפרסמים, שנהנים מכ-5,000 מקורות טראפיק שהחברה מספקת, אולם לבנון מספרת לנו כי השנה תפתח החברה נציגות בסן פרנסיסקו, כך שהם מצפים שהמספרים יעלו בהתאם.

מימין: שני גן-פרקל, אמיר מורג, עו"ד טל יצחק רון, ערן טל

מימין: שני גן-פרקל, אמיר מורג, עו”ד טל יצחק רון, ערן טל. צילום: גיקטיים

המשלחת הגדולה מעידה על החשיבות של התערוכה. צילום: גיקטיים

המשלחת הגדולה מעידה על החשיבות של התערוכה. צילום: גיקטיים

AppNext

המערכת של החברה משמשת כמעין מרקט פלייס למפתחי אפליקציות. אבי הדס שאחראי על ה-BizDev בחברה מסביר לנו שהחברה מציעה למפתחים 2 אפשרויות: התקנות במודל CPI, וכך להשיג יותר התקנות; והאפשרות השנייה היא מכירת “הנדל”ן” שלהם באפליקציה. הדשבורד שמספקת הפלטפורמה מאפשר ללקוחות לקבל  מידע מקיף בצורה שקופה ולדעת מאיפה בדיוק הגיעו ההתקנות השונות של האפליקציה ולנהל את התקציב בהתאם. החברה, שכוללת 35 עובדים פעילה עם יותר מ-15 אלף מפתחים שונים ומגיעה ל-350 מיליון משתמשים שונים. ועל כמה הורדות אחראית המערכת? בחברה לא חשפו בפנינו מספר מדוייק, אולם מדובר בעשרות מיליוני התקנות בחודש אחד בלבד. מרשים.

SuperSonic: רכישות InApp באמצעות הורדות או צפייה בוידאו. צילום: גיקטיים

SuperSonic: רכישות InApp באמצעות הורדות או צפייה בוידאו. צילום: גיקטיים

SuperSonic

נדמה שאף אחד לא אוהב In-App Purchases, כלומר רכישות בתוך האפליקציה של שלבים חדשים, כלי נשק או שדרוגים שונים למשחק.  SuperSonic פונה למפתחי אפליקציות ומציעה להם מודל מוניטיזציה מעניין במקום. החברה פיתחה פלטפורמה שתאפשר למשתמשים לזכות בכל אותם בונוסים, מבלי להוציא שקל. במקום זאת, מוצעות לבחירתם 2 אפשרויות: צפייה בפרסומת וידאו או הורדה של משחק או אפליקציה אחרים מתוך רשימה. כמובן שגם המפתח עצמו נהנה משיתוף הפעולה כשהאפליקציה שלו מוצעת על ידי מפתחים אחרים ברשת.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

AppsFlyer

החברה מפחתת כלי למדידה ולניטור של הפרסום במובייל. השירות של החברה, שמוצע במסגרת SaaS, מספק ללקוח דשבורד אחד שמאחד את כל המקורות של הפרסום. כך הוא יכול ליהנות ממעקב אחרי היוזרים מהשלב של הפרסום עד לשלב של ההתקנה או הרכישה ולקבל כמובן אנליטיקס מפורט על אפקטיביות הפרסום.

הביתן הישראלי – יותר מ-3,000 פגישות

התעניינות רבה בדוכן של WinkApp. צילום: גיקטיים

התעניינות רבה בדוכן של WinkApp. צילום: גיקטיים

הביתן הישראלי של מכון היצוא ריכז מספר שיא של 140 חברות מתחומים שונים. במכון מתגאים ביותר מ-3,000 פגישות שנערכו בו בין החברות המציגות ובין נציגים של חברות רבות ביניהן ספקיות כמו דויטשה טלקום, ספרינט, קוריאה טלקום, צ’יינה טלקום, טלפוניקה, O2, טלקום איטליה, יצרניות רכב כמו ג’נרל מוטורס, BMW, פורד, שברולט וסיאט, חברת התעופה לופטהאנזה, בנקים, ואפילו ענקית הטכנולוגיה גוגל שבחנה מספר חברות שהציגו במתחם.

WinkApp

כולנו כבר נתקלנו ואפילו עשינו שימוש בקוד QR. אולם עדיין נדמה שהטכנולוגיה לא הצליחה לפרוץ ולהגיע למיינסטרים. אחת הבעיות היא שהטכנולוגיה דורשת ממי שרוצה להשתמש בה לייצר קוד ולהדפיס אותו על גבי המוצר או האריזה.  מה שמציעה WinkApp הוא לדלג על השלב הזה. כלומר, אתם רוצים לקבל קופון הנחה על מוצר כלשהו? פשוט צלמו אותו. אתם קוראים במגזין מודפס כתבה מעניינת? פשוט צלמו את הדף ותקבלו וידאו רלוונטי. כמובן שהשימושים הם רבים ומגוונים ותלויים ברצון של הלקוח. החברה מציעה SDK שניתן לשלב לתוך אפליקציות קיימות, למשל של רשתות שיווק. הדוכן של החברה אינו מרשים מבחינת שטחי התצוגה, אולם בכל זמן הביקור שלנו הוא המה מבקרים ומתעניינים.

למה מדריך משתמש מודפס כשאפשר במציאות רבודה? אנשי WakingApp מדגימים את הטכנולוגיה. צילום: גיקטיים

למה מדריך משתמש מודפס כשאפשר במציאות רבודה? אנשי WakingApp מדגימים את הטכנולוגיה. צילום: גיקטיים

WakingApp

מפרסמים וגופי תוכן רבים רואים שימושים מגניבים בטכנולוגיות כמו AR – מציאות רבודה ו-VR – מציאות מדומה. אולם התפישה היא שהמרחק בין המפרסם ליישום של טכנולוגיה כזו הוא רחוק בגלל משאבים כמו זמן וכסף. מה ש-WakingApp מציעה הוא כלי ליצירת AR ו-VR שמיועד למפרסם או לגוף התוכן, מבלי שיזדקק לתהליך פיתוח ארוך ויקר. כל שעליו לעשות הוא להשתמש בכלי היצירה של החברה, ה-Entiti Creator, וליצור את התוכן הרצוי. החברה אף היתה מועמדת לפרס בתחרות ה-Best Technolgy Enabler הרשמי של התערוכה.

ליאור פייט, מנכ"ל Saguna. צילום: גיקטיים

ליאור פייט, מנכ”ל Saguna. צילום: גיקטיים

Saguna

חברת Saguna מפתחת פתרונות תוכנה שנועדו להאיץ העברה של תכנים כמו וידאו וטקסט על גבי רשתות סלולריות מדור 3.5 ו-4. הטכנולוגיה שמציעה החברה מאפשרת לספקיות הסלולר ליהנות שיפור דרמטי במהירות ההעברה של תוכני וידאו כבדים תוך הוזלה משמעותית של העלויות. בין השאר עושה זאת החברה בעזרת מנגנון Caching כמו זה המוכר לנו מהדפדפנים, כך שאם משתמש מסויים בעיר מסויימת צפה בסרטון וידאו ששוקל 500 מגה בייט, המערכת תוריד אותו לרמה המקומית. עתה, כל משתמש באותו איזור שירצה לראות את הסרט יוכל ליהנות מגישה מקומית מהירה והרשת תיהנה מהקלה בעומסים.  החברה פונה לספקי תשתית דוגמת אריקסון, סימנס ונוקיה. במסגרת התערוכה בברצלונה, זכתה אתמול החברה בפרס Network Intelligence Award 2015 בשותפות עם Akamai.

חנות האפליקציות הישראלית

חנות האפליקציות הישראליות. צילום: גיקטיים

חנות האפליקציות הישראליות. צילום: גיקטיים

בביתן הישראלי של מכון היצוא נתקלנו בגימיק מעניין: מסך מגע ענק שהציג את חנות האפליקציות הישראליות. הכוונה היא לכל אותן עשרות חברות פיתוח אפליקציות שלא יכלו להרשות לעצמן את העלויות של הקמת ביתן והצגה בתערוכה. כל האפליקציות מקוטלגות בממשק דמוי חנות אפליקציות כשהמבקרים הרבים יכולים לעיין באפליקציות השונות על פי תחומים, לצפות בהדגמות ואף ליצור קשר ולקבוע פגישות עם המפתחים שנמצאים בארץ. ליטל פרנקל פורת, סגנית דוברת מכון היצוא, מסרה לנו כי התקבלו עשרות פניות לשיתופי פעולה דרך המערכת.

הכתב הינו אורח של משרד טל רון, דריהם ושות’ בקונגרס המובייל בברצלונה.

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים, ובזמנו החופשי גיק, קופירייטר, אבא, חולה על גאדג'טים וקוד, לא בהכרח בסדר הזה

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: