החווה בפייסבוק – תולדות ההתמכרות

כולם מכירים את החווה של פייסבוק. לא משנה אם אתם מהמכורים או מהשונאים, מעניין לגלות את הסיפור שמאחורי ההצלחה החקלאית הווירטואלית

מיליוני משתמשים בפייסבוק עמלים להם מדי יום בחוות וירטואליות וחלקם אף משלמים על חקלאות זו מכספם הלא-וירטואלי כלל. עם הגידול העצום בפופולאריות המשחק FarmVille, צצו להם אינספור חיקויים בדמות משחקים להקמת ערים, מסעדות, בתי קפה ואף ציביליזציות שלמות. אז מדוע הפכו משחקים אלו לפופולאריים כל-כך ומהו מקורם? בנוסף, מדוע נהנים כל-כך משתמשים רבים ברשתות החברתיות לגדל פרות בזמנם החופשי?

אם ניקח לדוגמא את משחק פארמוויל, המצליח מבין כל המשחקים בסגנון אז חוקי המשחק פשוטים למדי: השחקן הוא חוואי, שצריך מדי פרק זמן מסוים ללחוץ על הפרה או על השדה בתוך החווה. התהליך הוא זהה בכל משחק, פשוט ומשמים. אי אפשר להפסיד בחווה של פארמוויל, אין צורך בחוכמה מיוחדת או יכולת אסטרטגית. התחרות היחידה היא בקישוט החווה, כך שלא נתבייש להראותה לשכנים. בעצם אין גם צורך לחכות להתפתחות החווה במשחק, אפשר פשוט לפתוח את הארנק הלא-וירטואלי ולקבל הכל ומיד. משחקים אלו הם מאוד מוצלחים לא רק מבחינת פופולאריות, אלא הפכו גם להצלחה פיננסית מרשימה. מספר שחקנים לא מבוטל מסכימים להוציא לא מעט כסף כדי לסדר לחווה הוירטואלית מראה ראוי ומותאם אישית.

המשחק Harvest Moon. נראה מוכר?

שורשים יפניים

פארמוויל חייב את מקורותיו לסדרת המשחקים היפניים Harvest Moon בקונסולות ניטנדו. אביו הקדמון של החווה בשנות ה-90 של מאה הקודמת כלל לא יועד לרשתות חברתיות, אך ביסס את יסודות המכאניקה הפנימית של משחקים אלו כפי שאנו מכירים אותה היום. התסריט של Harvest Moon לא היה מסובך: השחקן מגלם דמות היורשת חווה מקרובים שנפטרו, שאותה הוא חייב לטפח. הכל מתרחש בזמן אמת, כך שאם פרשת מהמשחק, הייבול ממשיך לגדול וחוזר חלילה.

תקופה ארוכה נחשבו אותן חוות וירטואליות לעוף מוזר בין משחקי הקונסולות וצברו קהל אוהדים מצומצם מאוד. המצב השתנה כשבתחילת 2009 ברשת החברתית פייסבוק הופיע משחק Farm Town שפותח על ידי חברת Slashkey ושאל את סגנון המשחק מ-Harvest Moon. המשחק שילב בתוכו שכנים שהינם שחקנים, בניגוד לדמויות ווירטואליות, שאפשר לקפוץ ולבקרם בחוותם שלהם וגם לעזור בקצירת ודישון הייבול.

הנאים השכנים בעיניך?

סגנון משחקי החווה מבוסס על ניהול כלכלה עם אלמנטים של סוציאליזציה. השוני, לדעתי, בין משחקי החוואות למינהם למשחקי אסטרטגיה וכלכלה כמו SimCity ו-Civilization, הוא שבחווה המשתמש אינו מסתמך על התקציבים נווירטואליים שקיבל כרווחים מהמשחק, אלא מתבסס על שיתוף פעולה ועזרת השכנים במשחק. אתה עוזר לשכן וביום מן הימים השכן כבר יעזור לך. הבעיתיות שאני רואה בהשוואה של משחקי החווה למשחקי סימולציה לא חברתיים הוא ההבדל העצום בזמן המושקע במשחק. אם על כל שכן יש להשקיע כדקת זמן, בשלבים המתקדמים כבר יצטברו עשרות מהם וכחצי שעה מדי יום מתבזבזת רק על ההשקעה בשכנים.

Zynga – לקשקש בכלב

רק שישה חודשים חלפו מרגע הופעת Farm Town בפייסבוק וחברת זינגה (Zynga) הקרויה על שם כלבה של אחד מהיוצרים, יצרה משחק חווה משלה, פארמוויל. למרות הדמיון למשחק Farm Town כמעט מייד המשחק של חברת זינגה פתח פער משמעותי על משחקי חווה אחרים והפך לפופולארי בעולם. היום בפארמוויל משחקים יותר משישים מיליוני חוואים והמספר רק הולך וגדל.

ביל מוני (Bill Mooney), סמנכ”ל זינגה, סיפר בבלוג החברה על תכניות זינגה לפיתוח משחקי רשת מוצלחים נוספים. חוץ מפארמוויל החברה מציעה מגוון רחב של משחקים נוספים ברשתות חברתיות ולדברי מוני, עקרון המשחק צריך להשאר פשוט ומובן לכל רמת משתמש ואלמנטים חדשים במשחקים יש להכניס בהדרגה. חשוב לחדש ולהביא אלמנטים נוספים לעתים תכופות ולפעמים ניתן אף לכלול הצעות או המלצות של אוהדי המשחק. אכן, ניתן לראות כיצד אסטרטגיה פיתוח זו מניבה פירות ומהר.

למי שיש חווה, לא צריך חיים

חשוב לזכור שרווחיות של זינגה לא נובעת רק מהמשתמשים המשקיעים כספים אמיתיים על מוצרים וירטואליים. השחקנים יכולים, למשל, לזכות בשדרוגים במשחק תמורת צפייה בפרסומות כמו במשחק Маfia Wars, ותקציבי הפרסום הינם הסעיף העיקרי ברווחי החברה. מוני גם מביע סקפטיות בקשר לעתיד משחקי המחשב ה”רגילים”. לדבריו גם משחק מתקדם כמו Bioshock אמנם נראה לו מעניין, אך לא מושך לשחק בו יותר מפעם, פעמיים בשבוע, בזמן שהחוואות הוירטואלית הינה עסק ללא סוף הנראה לעין, והחשוב יותר שהוא עסק הרבה יותר רווחי מיצירת משחק מחשב גדולים. פיתוח משחק כזה לוקח מספר שבועות – למשל הקוד והגרפיקה של פארמוויל נבנו בתוך חודש. היום ערכה של חברת זינגה מוערך בכ-3 מיליארדי דולרים והחברה אילצה גם את ענקיות הרשת כמו הפייסבוק להכיר בחשיבות משחקי החווה, הרשת החברתית אליה נכנסים המשתמשים לעיתים רק כדי לבדוק את מצב החווה. גם גוגל מודעת לערך של חוות וירטואליות אלה והשקיעה בזינגה, על פי הדיווחים, כ-100 מיליון דולרים.

הקליקה של הפרה

האם אפשר לייצר סגנון משחק יותר טיפשי ופשוט ממשחקי Cow clicker? לחיצת כפתור אחת, והמשימה בוצעה – ולמרות כל הנאמר, מדובר מאחר מסוגי המשחקים הפופולאריים ביותר בעולם. אז למה אנשים ממשיכים לשחק בקליקרים אינסופיים כאלה? אולי בגלל שאלו לא ממש משחקים. בכל משחק צריכה להיות קריאת תיגר או תחרות. במרבית המשחקים אפשר לנצח או להפסיד, אך לא ניתן לנצח או להפסיד במשחקי החווה. משחקים אלו מקנים ערך מוסף לביקורי עמוד הפרופיל ברשת החברתית. כאשר השחקנים מסיימים לקרוא את החדשות ולענות על כל ההודעות שקיבלו, לא נותר לשחקנים בדרך כלל מה לעשות בתוך הרשת וחלקם שמחים להרוג את הזמן במשחק בסגנון החווה. הערך הנוסף ברשתות חברתיות בא לעזרת המשתמש – כך מבלי ליצור כלל תוכן נוסף (תמונות, דברי חוכמה בסטטוסים או סרטונים), המשתמשים יכול להשוויץ בחווה בפני חברים ואף לטייל בשדות של השכנים. אלו הם הדברים שנותנים ערך לחוויית המשחק הלא-משחקית בעליל.

חוויה במערב הפרוע

בשנה האחרונה שאלו עצמם אנשי זינגה אם ניתן להכניס עומק נוסף למשחק החוואות כדי למשוך קהל שחקנים נוסף והפתרון לכך נמצא. לשם מציאתו נעזרה חברת זינגה בבריאן ריינולדס, אחד מיוצרי משחק האסטרטגיה הידוע בעולם Civilization. פרי יצירתו של ריינולדס ברשת הפייסבוק נקראת Frontierville. במבט ראשון לא נראה כאילו משחק זה נבדל משאר משחקי החווה, אך זה לא באמת כך. מדובר במשחק המהווה את השלב הבא במשחקי החווה, מעין שילוב בין משחק קליקים למשחק אסטרטגיה.

השחקן מגלם חלוץ אמריקאי ונאלץ להתמודד עם איתני הטבע הפרוע – לחטוב עצים, לנכש עשבים ולהתמודד מול מזיקים. יתרה מכך – לנקות את שטח החווה פעם אחת לא מספיק. אם הזנחת את המשחק ליום או יומיים אתה עלול לגלות שהעצים והעשבים גדלים בחזרה, ומאיימים לכבוש מחדש את השטח שנוקה בעמל כפיים רב. בכל מה שנוגע לייבול, גם הוא נוטה לההרס אם לא נקצר בזמן. בעצם, לא הכל רע כי השכנים יכולים תמיד לעזור. בביקור בשדות חבריהם הם תמיד יכולים להשקות עצים במים ולהאכיל את התרנגולות, הם גם יכולים לשלוח במתנה מצרכים נדרשים להשרדות.

השחקן נאלץ לבקר בחווה שלו יותר מפעם אחת ליום, שהחיטה לא תגדל או שהשכן יקדים ויסיים עם בניית האסם לפניו. Frontierville הוא ללא ספק יותר מעניין ומושך מכל החוות האחרות – בתוכו יש יסוד של מה שאנחנו רוצים כמשחק. יש גם כמובן דברים מרגיזים בתוך החווה באמריקה הפרועה – למשל הסברי Tutorial שלעיתים אפשר לחשוב שפשוט שכחו לנתק אותם. המשחק מתעקש להסביר איך לשחק בו, גם שנה לאחר תחילת ההרפתקה הווירטואליץ בחווה. גם המחסור באנרגיה או באוכל לעיתים קרובות מרגיז את המשתמשים. תמיד אפשר לבחור מבין שלוש אפשרויות – המתנה מייגעת עד שהאנרגיה הנדרשת תחזור, רכישתה בכסף אמיתי, וישנה גם אפשרות שלישית שאולי לא נלקחה בחשבון על ידי יצרני המשחק – חלק מהשחקנים פשוט ינטשו לבסוף את החווה בשביל לא להיסחט כלכלית או בשביל להשקיע זמן במשהו יותר חשוב.

כיום ניתן לשחק בפארמוויל גם בפייסבוק, גם ביישומים יעודיים במכשירי אפל השונים וצפויים לחכות לנו גם במערכת המשחקים החברתית העתידה לבוא מבית גוגל. בין אם אתם כבר מכורים, ובין אם אינכם כלל מבינים את פשר ההתלהבות, משחקי החווה מהווים נדבך חשוב גם בתולדות עולם משחקי המחשב וגם בהתפתחותן של רשתות חברתיות.

Avatar

מיכאל ויצמן

מורה לאנגלית בהשכלתו, שוטר מג"ב בשירותו הצבאי (כן שוטר בגן ילדים). פריק של טכנולוגיה, סלולר וכל דבר דיגיטלי. בזמנו הפנוי מכתיבת שורות אלו משחק איירסופט.

הגב

2 תגובות על "החווה בפייסבוק – תולדות ההתמכרות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Kisin
Guest

אין ספק, האנושות הולכת ונעשית משועממת ומטומטמת מיום ליום

אלרון
Guest

לייק

ניוזגיק, תעשו שאפשר לעשות לייקים לתגובות!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: