הציפייה הארוכה הסתיימה: Farcry 5 כאן – היה שווה לחכות? [ביקורת משחק]

הבעיה הכי גדולה של אחד הכותרים המצופים שזכה עתה למשחק המשך היא המשחקים הקודמים בסדרה – הם פשוט היו טובים מידי

קצת יותר מ-3 שנים של המתנה, והנה קיבלנו את כותר ההמשך לסדרה המצליחה של יוביסופט. אז האם הפעם מדובר בחוויה מרגשת וחדשה לגמרי או שמא העתק משודרג לגרסאות הקודמות?
נאמר בקצרה שלמרבה האכזבה קיבלנו חווית משחק כמעט זהה לכותרים הקודמים. מעבר ללוקשיין ולנרטיב שהשתנה, ממש קשה להפריד את הכותר הזה מקודמיו. אבל לא הכל מאכזב. ממש לא. אז הנה הסקירה בהרחבה.

השקה של כותר Far Cry חדש היא חגיגה לגיימרים שאוהבים משחקי עולם פתוח. הציפייה לראות איזה ״ארגז חול״ יעניקו לנו הפעם המפתחים הורגשה היטב בעולם הגיימינג בחודשים האחרונים, ואם אפשר לזהות מגמות בתוך הציפייה הזאת אז שתיים מהן בלטו במיוחד – האחת הרצון של שחקנים לראות משחק חדש לגמרי הפעם, שיפתיע ויציג כותר חדש באמת. בשיטת ההתקדמות, בכלי הנשק וכו׳. המגמה השנייה היא של שחקנים שכל כך אוהבים את הסדרה הזו ומה שהיא מביאה להם, שהמטרה מבחינתם הייתה שיעניקו להם יותר מכל הדברים הטובים שכבר הם מכירים. ולאו דווקא שיחליפו אותם. אחרי כמה עשרות שעות עם המשחק נראה שיוביסופט עצמה הסכימה עם הדעה השנייה.

הסטנדרט פשוט גבוה מידי

צריך לומר, חברת המשחקים הזו הציבה לעצמה סטנדרט גבוה במיוחד למשחקי העולם הפתוח שלה עוד בנובמבר 2012 אז הושק אחד המשחקים הכי טובים של החברה הזו מאז ומעולם: Far Cry 3, ובעצם מאז, כל כותר חדש שעתיד לצאת בסדרה הזו, יעמוד בהשוואה מיידית לכותר ההוא. אין דרך להתחמק מכך (וגם כמובן לשאר משחקי העולם הפתוח שלהם: אססינס קריד, טום קלאנסי וכו׳). ובעוד שהכותר הקודם (far cry 4) שהיה משחק מהנה בפני עצמו, הרגיש כמו רימייק איכותי לקודמו במקרה הטוב, הפעם חיכינו לראות האם יש הפתעות חדשות.

ברוכים הבאים ״למחוז התקווה״ HOPE COUNTY. נתחיל עם העלילה וסיפור הרקע החדש. אז העולם הפתוח בכותר שלנו כבר לא מתמקד בלוקשיין אקזוטי רחוק מהעולם המערבי (כיאה לסדרת far cry הישנה, ומכאן גם ההסבר לשם המשחק), אלא דווקא בלב ליבה של ארצות הברית, במרחבים הפתוחים והאינסופיים של מונטנה.

וכדי שיהיה ברור כבר מן ההתחלה, מבחינה גרפית אין הרבה חברות שיודעות להוציא לפועל עולם פתוח באמת, שהוא כל כך ענקי וכל כך יפה. הנופים המתחלפים, ההרים ברקע, המרחבים הפתוחים, הנחלים הכל נעשה ברמה הגבוהה ביותר. בנקודה זו אני חושב שלאיש לא היה ספק.

דבר אחד מאוד בולט בבינוניות שלו בהקשר זה, וזה המזג האוויר הדינמי. ההתחלפות של זמן היום (בוקר, צהריים, ערב ולילה) ושל מזגי האוויר מרגישה מוזר מדי. לא מספיק הדרגתית, וכאילו בין רגע. בהחלט מאכזב למשחק ברמה הזו.

ואם היה משהו אחד כללי שבאמת הפך את כותר 3 למשחק פורץ דרך זה העובדה שהעולם הפתוח שאליו נזרק השחקן היה עולם שלא הפסיק להפתיע ולרגש אף פעם. זה לא משנה אם סתם הלכת ביער או בכביש או בכפר כלשהו, העולם תמיד לקח אותך מהרפתקאה אחת לשנייה. לא משנה באיזו ״משימה״ אתה.
וגם כאן החוויה נשמרה ואפילו קיבלה כל מיני שדרוגים קלים. למשל, במשחקים הקודמים היה צריך לבלות שעות רבות בחיפוש צמחים ובצייד של חיות שעזר לנו להשיג כל מיני מטרות ושדרוגים (לכלי הנשק, תרופות וכו׳). התופעה הזו לא נעלמה, אבל הפעם המפתחים הבינו שחייב לצמצם אותה, כדי לאפשר יותר חופשיות לשחקן להנות מהעולם הפתוח לפי בחירתו. אז נכון שגם הפעם תצודו דובים בואשים וקוגרים, אבל הרבה פחות מבעבר וגם תהליך לקיחת העור וכו׳ הפך מהיר וקל. אין ספק שיוביסופט הקשיבה היטב לטענות הגיימרים מהמשחקים הקודמים.

העולם הפתוח לא יתן לכם לנוע פשוט למשימה הבאה. תמיד יפתיעו אתכם עם משימות צד מלאות אקשן. שחרור שבויים, חיסול שיירה, יירוט מסוק ומה לא? מבחינה זו הכותר שמר על הדינמיות של הסדרה הזאת. הבעיה היחידה היא, שמי שמכיר כבר את הכותרים הקודמים ימצא את כל ההתרחשויות האלה מוכרות. מוכרות מדי.

הסביבה הגרפית של מונטנה כאמור נראית נפלא. ברמה הגבוהה ביותר. בהחלט מעניק תחושה אותנטית של הקאנטרי האמריקאי. קשה שלא להתרשם מהשתקפות העצים והשמים בנהר בזמן נסיעה פרועה באופנוע הים. האבנים והצמחייה במים קיבלו שדרוג משמעותי ונראים הרבה יותר ראליים ומהוקצעים מבעבר. בנוסף, יש יותר דגש על החלק הפנימי של הבתים. למרות זאת, בסך הכל יש תחושה הפעם שהעולם פתוח מגוון. פחות מפתיע. פחות מרתק.

הכירו את משפחת סיד

העלילה מתרכזת בכת נוצרית המחפשת להמיר כל מי שנקרה בדרכה. תכירו את הנבלים התורנים הפעם: משפחת Seed. מבלי לחשוף ספוליירים – זה העלילה בגדול. המפה עצמה מחולקת ל-3 חלקים. כל חלק שייך לשליטה של אחד מהאחים Seed: John, Faith Jacob וכמובן: יוסף Joseph.

המפה עברה שדרוג ובמצב זום אאוט לגמרי היא דו מימד וכל שתתקרבו תקבלו מפה תלת מימדית יפה ומרשימה בסגנון גוגל מפס. כמו כן, עקב הגודל המפלצתי של המפה, המפתחים הוסיפו הרבה יותר נקודות ״מסע מהיר״ מבעבר, דרכם תוכלו לקפוץ בין חלקים ביתר קלות. תוספת חשובה ומתבקשת.

דבר אחד מאוד בולט בהוצאה לפועל של העלילה. ביוביסופט ניסו הפעם לשחזר בכל כוחם את ההצלחה המסחררת של הנבל בלתי נשכח מהכותר השלישי ואס. הוא באמת היה טיפוס שקשה לשכוח. הקלוז-אפים הפסיכוטיים שלו, הטקסט המוגזם, החריפות והאכזריות. הכל ניסו לשחזר הפעם, אפילו בצורה מאולצת. אך למרות הניסיון, התוצאה בפועל לא ממש העניקה את אותה התחושה. הנרטיב ההוא של 3 בנה את הדמות של ואס בצורה מרתקת. הפעם הסיפור לא מספיק טוב כדי לקחת את משפחת סיד לאותה רמה. וזה לא אומר שהוא רע. הרף פשוט גבוה מדי.

בכל אופן, בחזרה למפה. כל חלק במפה קיבל ״אופי״ ייחודי משלו, בהתאם לאח/אחות. הכי מעניין הוא החלק של האחות פיית׳ שאותה תמצאו מופיעה בכל מיני חלקים בשדה כך פתאום משום מקום, רוקדת ומסתובבת, כמו מופיעה מתוך חלום.

בהקשר זה, וכמו שהאזהרה במשחק אומרת- שימו לב מהפרחים הלבנים הלאה. הם לא כאלה תמימים כמו שהם נראים.

וכאן שווה להזכיר שדווקא חלק מהאלמנטים שהעניקו למשחקי העבר את תחושת הראליזם שלהם הפעם עברו שינוי לא ברור. למשל בכותר הקודם, אם הייתם בוחרים לירות ללא הבחנה בעץ שלידכם, או להפגיז אותו, העץ כמובן היה נופל. הפעם גם את תכוונו אליו תת מקלע אוטומטי ותגמרו את המחסנית, העץ יעמוד בשלו. חבל כי זה ממש פוגע בתחושה המציאותית של העולם. כנ״ל לגבי אלמנטים אחרים כמו שלטים או מנורות שחלקם מגיבים וחלקם לא.

הפעם כאמור, אין לנו רשע אחד מרכזי, אלא משפחה כזו. ואין ספק שלמרות שמדובר במפה ענקית בכל קנה מידה של עולם פתוח, בכל זאת תוואי השטח קצת חוזר על עצמו.

השחייה בכל מקורות המים שתפגשו עברה קצת שינויים קלים, והפעם אם תצלצלו בנהר עכור, אז המים ירגישו הרבה יותר מלוכלכים מבעבר וגם האפשרות לדוג דגים תוך כדי שחייה (שאף פעם לא היה באמת ראלית), לא ממש אפשרית.

קורס מזורז בדיג

לעומת זאת המשחק ניסה לחדש בנושא הדייג, וכבר בתחילת המשחק אתם תקבלו חכה ותעברו קורס הדרכה מזורז לדייג. זה מרגיש מגניב בהתחלה אבל אחרי כמה פעמים זה די ממצה את עצמו. קחו בחשבון שדייג מאוד משתלם במשחק הזה. ובכלל נושא הצייד. אז אם אתם חסרים במזומן תקדישו את הזמן לצוד חיות. זה בהחלט ישתלם בהמשך.

ואם כבר דיברנו על צייד, אז מילה על הנשקים. שוב, לא חידוש גדול לעומת העבר. אותם סוגים (אקדחים, כלי עבודה, מקלעים,משגרי טילים, להביור וכו׳) ואותה תחושת ירי. ממש תתקשו לזכור באיזו כותר אתם. החץ וקשת היא תוספת נחמדה אבל גם בה נתקלו מספיק בעבר. היא בוודאי לא מספיקה כדי לחדש לנו כאן משהו. אתם עדיין תרגישו עוצמתיים מאוד, כיאה לסדרה, אבל לא ברור מדוע המפתחים לא ניסו לייצר כאן חוויה טיפה שונה. בכל זאת, הירי הוא חלק מרכזי מהמשחק.

בנושא התקדמות העלילה, הנוסחה זהה. תצפית משקפת על האזור, סימון מטרות, שחרור בסיסים, פיצוץ שיירות, שחרור אסירים וכו׳. הבחירה אם לבוא ״בשקט״ או בקול תרועה ופיצוצים בידיים שלכם. נכון שהפעם לא תצטרכו לטפס על אינספור מגדלים אבל צורת המשחק כלל לא השתנתה. וזה לא אומר שזה לא כיף גדול. פשוט לאחר כמה משימות הנוסחה מתחילה להרגיש חוזרת על עצמה. משימות הצד טובות ומענינות אבל לא כאלה שבאמת מחפות על הרפטטיביות של הקמפין.

עם כל זאת צריך לומר, אין הרבה משחקי עולם פתוח שמעניקים חוויה כל כך מהנה של משחק. זה כותר שיאפשר לכם כבר מהרגע הראשון לטוס במטוסים (חלקם עם אפשרות נחיתה במים), סירות מרוץ, אופנועי ים, משאיות ענק, רכבים פרטיים, טרקטורים וכל מה שאפשר. כל כלי נגיש ויש אינספור דרכים לחקור ולשחק בעולם הענקי כאן. לחובבי העולם הפתוח יהיה כאן שעות רבות של הנאה ועניין. בכלל, הקמפיין יכול בקלות לחצות את ה40 שעות.

הנסיעות ברכב, שברקע הרדיו המקומי של הכת (שידורי הרדיו האלו הפכו לסימן היכר של פארקריי) גם עברו עיצוב קל. הרכבים השונים מרגישים שונים זה מזה. אפשר לשים לב לכל מיני אלמנטים שהחברה לקחה ממשחק אחר שלה the crew (של הצוות האמריקאי) שיצא לאחרונה. כמו: הסימון הכחול של הדרך ברגע שאתם קובעים נקודת ציון, תחושת הנסיעה בקטעי שטח וכו׳.

סט הכלים האישי שלכם כולל את המצנח, חליפת הרחיפה והקרס שאיתה תטפסו על סלעים ומקומות גבוהים. השימוש בחליפת הרחיפה כדי לטייל כאן יעניק לכם רגעי גרפיקה עוצרי נשימה.
לא בטוח אם זה חיובי או שלילי, תלוי בכם, אבל הפעם תפגשו פחות מערות ומקומות חשוכים לעומת משחקי עבר.

עם התקדמות העלילה תוכלו לבחור ולהרכיב צוות שיעזור לכם במשימות. ביוביסופט הבינו שהשחקנים אהבו את אפשרות הקו-אופ מהמשחקים הקודמים, והפעם, בנוסף לאפשרות לשחק עם עוד שחקן בקמפיין, תוכלו גם לגייס צוות AI מקומי. החידוש הגדול כאן הוא השימוש בחיות. תכירו את ״בומר״. הכלב האישי שלכם שיעזור לכם לצוד, לחסל ולבצע משימות. בנוסף אליו תוכלו גם לבחור בבני אנוש/חיות אחרים ולצוות אותם לפי בחירתכם. אין ספק שזהו חידוש מתבקש והמשחק מאפשר לך תמיד לבחור האם לבצע את המשימות לבד לגמרי או עם סיוע מקומי.

הסדרה הזו תמיד הצטיינה בנושא הסאונד והמוזיקה וגם הפעם החוויה מצוינת. כמו כן, הנרטיב עצמו קליל ולעיתים מצחיק ומבחינה זו מרגישים שהמשחק לא לוקח את עצמו, וסיפור הכת ברצינות. ואולי זה בכוונה, כדי לא לעורר ביקורת גדולה בקרב הקהל הנוצרי.

בתחום האונליין תוכלו לבחור לשחק משימות סולו, קו אופ או מולטיפלייר. ובנושא זה החידוש הפעם הוא ״עורך המפות״ שהוסיפו. העורך יאפשר לכם לבנות מפה, פרי דמיונכם, בה יוכלו לשחק במצב סולו, קו אופ או מולטיפלייר. אל דאגה עד עכשיו כבר יצרו מספיק מפות כדי שתוכלו לשחק בהם, אבל ליצירתיים שבינכם בהחלט מדובר בתוספת מענינית. צריך לומר שלאחר ניסיון קל עם העורך, מדובר בפיצ׳ר לא פשוט כלל שדורש הרבה סבלנות, אבל בהחלט בר ביצוע.

לסיכום

אם היינו מקבלים את הכותר הזה ללא משחקי העבר שלו, אז הביקורות היו אחרות לגמרי. היינו מתפעלים מהגרפיקה, מגודל העולם הפתוח, מחווית הירי, מהאפשרויות הבלתי מוגבלות של השחקן. אפילו מהסיפור שביקורות רבות רואות בו כפורץ דרך. אבל זה לא המצב, פארקריי 5 הוא משחק יוצא מן הכלל, מהנה ויפה. אבל במקרה הטוב הוא המשך ישיר לכותרים הקודמים, ובמקרה הפחות טוב, הוא גם חוויה פחות מהנה, סך הכל, מהם. הנרטיב טוב אך לא מרתק ומפתיע כמו בעבר, המשימות מרגישות דומה אחרי כמה שעות. חווית הירי ממש זהה.

צריך לומר, לחובבי העולם הפתוח מובטחת כאן חוויה עשירה ושעות רבות של משחק. אם לא שיחקתם בכותרים הקודמים אז הנה כותר שקשה לוותר עליו, או כמו שמשפחת סיד אומרת: ״just say yes״.
אבל אם אתם כבר מכירים את הסדרה ורציתם חוויה שונה, תאלצו כנראה לחכות לכותר הבא.

שי בן שושן

שי בן שושן, מנכ״ל ומייסד SBS שיווק דיגיטלי, מומחה מדיה חברתית, מדריך ומרצה וגיימר בנשמתו

הגב

4 תגובות על "הציפייה הארוכה הסתיימה: Farcry 5 כאן – היה שווה לחכות? [ביקורת משחק]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
hertgerw
Guest

המשחק יצא כבר לפני כמה שבועות. מעניין שהסקירה יצאה כמה ימים אחרי שהוא נפרץ פיראטית.

ELAD
Guest

זה משחק ארוך מאוד, לא מסיימים אותו ביומיים.

משה
Guest

אתה צריך לשחק בו כמה שבועות או אפילו חודשים כדי להעברי ביקורת הוא משחק ממש ארוך עם משימות בכל פינה במפה

Asxvh
Guest

כרגיל כל דבר מגיע לארץ באיחור. יש לי את המשחק כבר מלפני כמעט חודש

wpDiscuz

תגיות לכתבה: