כשכל חברת הייטק היא ”משפחה”, חשוב לזכור את המשפחה הראשונה שלכם

מסטארטאפים קטנים ועוד חברות הייטק מבוססות – כולם רוצים להזמין אותנו ”להצטרף למשפחה”. דווקא היום זה בדיוק הזמן להציב גבולות, לייצר איזון ולזכור את מי שמחכים לנו בבית

מקור: Pixabay

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיו בישראל נכון לסוף 2018 כ-2.1 מיליון משפחות, עם ממוצע של 3.7 נפשות למשפחה. היום חוגגים בארצנו הקטנטונת את יום המשפחה, שקיבל את שמו בשנות התשעים במקום “יום האם” הלא מאוזן לכאורה. היום הזה, שמקבל עיסוק ציבורי משמעותי בסדרה של טקסים, מבצעים וכתבות, נועד להדגיש את הקשר בין בני המשפחה ואת מחויבותם ותרומתם לתא המשותף. אבל אי אפשר שלא לשאול: כמה כבר נשאר בישראל של 2020 מחיי המשפחה, כשכולם עובדים כל הזמן, בין אם במשרד או בבית?

רוב ילדי ישראל נהנים היום מבגדים, משחקים, גדג’טים, בילויים ושלל פינוקים, שאנחנו כהוריהם לא דמיינו אפילו כשהיינו ילדים. אבל כמעט כל ילד מרגיש את ההורים שלו כנוכחים בחייו בעיקר בשבתות וחגים. והמחיר הזה כבד מדי לשלם וגבוה בהרבה מכל קנייה או רכישה שתפצה על החסר. המדינה הוקמה אמנם על אתוס של האדרת עבודה עברית, אבל הייתה זו תקופה של הישרדות שעיקרה בנייה ולחימה. כמובן שראוי לשאוף לתחושת סיפוק מקצועי והגשמה עצמית מהעבודה, אבל עם יד על הלב, כמה מאיתנו באמת חווים את זה, וכמה פשוט איבדנו שליטה ונכנענו להתמכרות ההולכת ורווחת הזאת? בלי ששמנו לב, וורקוהוליזם הפך לשגרת חיים של ממש, בין אם אנו מודעים לקיומה או לא. וזה תקף במיוחד בתעשיית ההייטק הישראלית, בטח בסטארטאפים צעירים אך גם בחברות הייטק גדולות ותאגידים רב-לאומיים מבוססים – בין אם בגלל תחושת אחריות אישית או תרבות ארגונית.

שעות נוספות ביום המשפחה

זמן זה כסף, אבל מתי בפעם האחרונה קיבלתם שכר חודשי בהתאם למספר השעות הנוספות שביצעתם בעבודה בחברה פרטית? ידוע לכל ששעות העבודה השבועיות המרובות בישראל רחוקות מאוד מהמקובל ביתר מדינות ה-OECD. ממוצע כללי של 8.2 שעות עבודה ביום מעמיד אותנו נכון ל-2019 במקום השביעי והמדאיג בדירוג המדינות.

אלא שאם מתמקדים בנתוני תעשיית ההייטק, בכלל מדובר בסטייה ללא תקן: בסקרים שנערכו העידו כ-40% מאנשי ההייטק בארץ על בין 10 ל-12 שעות עבודה ביום “רגיל”. תוסיפו לזה שעתיים-שלוש שרבים מאיתנו שורפים בלית ברירה בדרך למשרד וממנו בכבישים המשובשים, המעטים והפקוקים. ובניגוד להיגיון, כשאבא ואמא כבר מגיעים הביתה סוף כל סוף, הם עדיין לא מצליחים להתנתק מהעבודה. כריפלקס בלתי נשלט של התמכרות הם מנתרים כנמרים על הטלפון הנייד עם כל צליל חיווי של הודעת וואטסאפ או דואר אלקטרוני – גם נטולי דחיפות ממשית.

התופעה מתחילה בציפיות הלא סבירות של המעסיקים. אם תחשבו על זה, אין מלכתחילה שום הצדקה מעשית לשהות במשרד כל כך הרבה שעות באופן קבוע. בטח כשקיים יחס הפוך בין משך העבודה לבין רמת הביצוע: חוק התפוקה הפוחתת בכלכלה קובע שביצועיהם של העובדים יורדים בשעות המאוחרות יותר. כשאנו מבינים שיום העבודה יהיה ארוך בלי כל קשר לתוצר שלנו, יעילותנו נפגעת וזה לגמרי טבעי. הרי מוכשרים, נבונים ומנוסים ככל שנהיה, לא נוכל לשמור על אותם ריכוז וקצב לאורך זמן. כאן המקום להפנים את ההבדל בין “לבוא לעבודה” לבין “לבוא לעבוד”, ולנסות להיות יותר ממוקדים כדי להספיק הרבה יותר בהרבה פחות וללכת הביתה מוקדם יותר ושחוקים פחות.

גם לאגו שלנו יש השפעה מכרעת על הבעיה. מה קרה לקונספט של כל עבודה מכבדת את בעליה? בישראל של היום, מעסיקים ומגייסים חושבים שהתפקיד יישמע לכם מצויין – בעיקר אם הוא יישמע לאחרים מצויין. בהייטק הישראלי אנשי QA הם מהנדסי בדיקות; גרפיקאים הם מעצבי UI; סטטיסטיקאים הם Data Scientist; אנשי מכירות הם מנהלי פיתוח עסקי; נציגי שירות הם Customer Success Manager; מזכירה או עוזר הם מנהלים אדמיניסטרטיביים; ותקציבאים הם מנהלי לקוחות.

גם בתחומים פחות טכנולוגיים מדובר בטרנד: שיפוצניק הוא קבלן עבודות גמר; שומר הוא קצין ביטחון; שרת הוא מנהל אחזקה; טבח הוא שף; וכבאי הוא לוחם אש. כמה שזה ציני, ככה זה יעיל. דרך טייטלים מנופחים כל אחד מתמלא בחשיבות עצמית, בתחושה שהוא חיוני, שייך ומוערך במיוחד לארגון שלו או אפילו למדינה כולה.

“להיות חלק מהמשפחה”

יותר מדי חברות טכנולוגיה לא מסתפקות בבחירת שמות מפוצצים למשרות של עובדיהן, ומשתמשות במטאפורות קלישאתיות של “להיות חלק מהמשפחה” או “להצטרף למשפחה”. למה? כי למשפחה תהיו מוכנים לתת את הנשמה ואת הלב. ומי לא רוצה עובדים כאלה בארגון שלו? מנגד, זה תקף לזמן מוגבל. כמה מכם באמת יכולים לענות לשאלה הכל כך מטופשת “איפה את/ה רואה את עצמך תעסוקתית בעוד חמש שנים”? הרי לעבודה תמיד יהיה תחליף ואין לדעת מה ילד יום, בפרט בעידן בו ההייטקיסט המצוי מחליף עבודה כל שנתיים ותמיד מוכן לשמוע הצעות מפתות, גם כשהוא לכאורה מרוצה לגמרי מתנאיו ותפקידו. לילדים שלנו, לעומת זאת, אין שום אלטרנטיבה ואין מקצה שיפורים.

מקור: Pixabay

בדיוק משום כך רווח היום בחברות טכנולוגיה המושג Work-Life Balance (“איזון עבודה וחיים פרטיים”). אבל המושג הזה לא יכול להישאר בגדר סיסמה ריקה מתוכן, בה מתהדרות חברות תוכנה שמנסות למשוך עובדים איכותיים ומחוזרים. אנחנו חייבים לפרוט את המושג לביטויים קונקרטיים. גם אבות יכולים לדרוש לצאת מהמשרד מוקדם פעמיים-שלוש בשבוע כדי לאסוף את הילדים, ולהשלים שעות בזמן אחר; לכולם כדאי להתנתק מהרשת או לפחות לשים את הסמארטפון על מצב שקט והרחק ממקום הימצאם כשהם אוכלים ארוחת ערב עם מקורביהם; ואת הלפטופ אפשר להדליק בעיקר בזמן אבוד של נסיעה ברכבת או באוטובוס הביתה או לעבודה אם חשוב לכם לסגור פינות.

נסו להקדיש לפחות שעה ביום לאיזושהי פעילות משותפת שאינה מקלחות או הרדמות עם הילדים. הם ירגישו מייד בהבדל, וגם אתם. תזכו בילדים שפחות צמודים למסכים ויותר מתקשרים איתכם. פחות מבקשים שתקנו להם צעצועים מיותרים ויותר יבקשו להשתעשע בחברתכם. זכרו שהם נותנים לכם את הזכות לעצב לחיוב את אישיותם המתפתחת ואת האפשרות לגדל דור מתוקן של אנשים נבונים, מוכשרים ואכפתיים. נצלו את השנים שבהן הם רוצים לבלות איתכם, לשחק איתכם, לספר לכם, ללמוד מכם, לאכול איתכם, ותקבלו גם הזדמנות פז למימוש ילדותכם השנייה.

יואב מלמד

מייסד ומנהל “משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון”, קהילת חיפוש העבודה הגדולה בפייסבוק בישראל. יזם חברתי שמתמחה בגיוס ובהשמת עובדים, מרצה לסטודנטים ובוגרים על בניית קריירה ומייעץ למועמדים ולארגונים ממגוון תחומים. בעבר עבד במשך 8 שנים בתפקידי שיווק ופרסום ושימש 6 שנים נוספות כתב ועורך ב"מעריב" ו"במחנה".

הגב

8 תגובות על "כשכל חברת הייטק היא ”משפחה”, חשוב לזכור את המשפחה הראשונה שלכם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
צחי
Guest

פה זה לא אירופה. זאת מדינה קטנה מוקםת אויבים עם הרבה הוצאות וגרעון גדול. לא יודע אם כדאי להשוות.

עובד באירופה
Guest
הנה עוד אחד שמחפש תירוצים לעבדות מודרנית. אתה באמת חושב שאם אתה עובד בפייסבוק אז יש משמעות לזה שאנחנו מדינה קטנה מוקפת אוייבים? או עבודה בכל חברת סטארטאפ אחרת? כל הרווח הוא של היזמים ובודדים העובדים שבסוף רואים ערך כספי אמיתי, אבל כמו שנאמר בכתבה, האגו טופח על השכם וכל מנהל חושב שהוא איזה אישיות חשובה. שלא תבין, גם אני הייתי חוטא בזה ועובד סביב השעון, אך לאחר שעברתי לגרמניה (ולא, לא בגלל המילקי הזול) הבנתי שאנחנו פשוט עבדים, יותר מידי שעות נמצאים מחוץ לפנאי שלנו. בהתחלה היה לי קשה להיות הרבה שעות בבית עם הילדים אבל שמתרגלים לזה, זה… Read more »
יאיר
Guest

לייק גדול לכתבה

גיק
Guest

הכתבה הכי חשובה שהיתה פה. אבל יש סיבות לאופטימיות, לדעתי מתחילים להרגיש את השינוי בשטח.

אדם
Guest

זה בדיוק הסיבה שמשלמים בהייטק משכורות גבוהות, כי אין לנו שעות, זה הכי נכון בעולם לחזור לילדים ולמשפחה אבל קשה מאוד לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, מצד אחד ילדים שיצאו מהצבא מקבלים 20 אלף שח בחודש, מצד שני הם צריכים לעבוד לפעמים 12 שעות ויותר.
ככה זה שאנחנו בעולם גלובלי וצריכים לעזור לחברה לתפקד גם מול לקוחות שמתעוררים ב15:00 זמן ישראל

עמית
Guest

אתה נשמע כמו בן אדם חשוב מאוד. העולם זכה בך!

משפחה בכאילו
Guest

משפחה עד שמגיעים הפיטורים

Clouder
Guest
יפה מאד ומלא חוכמה. שני ההורים עובדים כדי לקנות בית והילדים מתחנכים ברחוב (הקצנתי בכוונה). מצד שני חשוב להבדיל בין הורים בהיי טק לבין רווקים שמחפשים חיי חברה ויותר שעות במשרד אחרת ישתעממו בבית. להבנתי היום הכי אפקטיבי הוא 6 שעות כי אז חייבים להכנס לקצב של עבודה. כשהמשרד מחייב אותך לעבוד 9 שעות ביום אנשים מוצאים את עצמם מושכים עוד שעה וחצי על כוס קפה כדי לקבל את המשכורת שלהם וככה הארגון מתרגל לעבוד לאט. בקש ממישהו לתאר את עצמו. אם הוא אומר “מנהל חטיבה, אבא ל- 2” הוא ישאר במשרד. אם הוא אומר “אבא ל- 2, מנהל חטיבה”… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: