כך תזהו שמועות מזויפות בפייסבוק ובווטסאפ [מדריך]

הדודה שלחה שמועה על הרחבת המבצע הצבאי? חבר הפיץ תמונה של חיילים שנפגעו? המדריך השלם כיצד לאמת או להפריך את השמועות שמסתובבות בפייסבוק, בוואטסאפ ובטוויטר ולמנוע פאניקה מיותרת.

מקור: Shutterstock

קרדיט תמונה: Shutterstock

הפוסט נכתב על ידי הראל עילם

כמו בכל תקופה דרמטית, גם בזמן מבצע צוק איתן רב סרן שמועתי מרים את ראשו, והפעם הוא מככב בעיקר ברשתות החברתיות. פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר הפכו את השמועות לקלות בהרבה להפצה, והן מציפות אותנו בכמויות אדירות של מידע. אמנם בחלק מהמקרים מדובר בידיעות נכונות טרם פרסומן הרשמי, אבל לעתים קרובות מדובר במידע שקרי, מזויף ולא עדכני, והוא עלול לפגוע בשלומם של חיילי צה”ל ולעורר פאניקה בקרב משפחותיהם.

איך בכלל נדע כיצד להתייחס לשמועות ברשת? רובן לא חתומות, לא מגובות בנתונים ולא מאושרות. לפניכם מדריך שיסייע לכם לבדוק את הסיפור האמיתי מאחורי השמועות ששולחים בני המשפחה, החברים והקולגות.

לגלות אם התמונה מזויפת

קרדיט תמונה: כלכליסט

קרדיט תמונה: כלכליסט

לא מעט מתומכי חמאס מפיצים תמונות מזעזעות לכאורה מעזה או תמונות שמציגות חיילים שנפגעו כביכול. לעתים קרובות מדובר בתמונות ישנות ממבצעים קודמים, ממלחמת האזרחים בסוריה או אפילו מסרטי אימה הוליוודיים.

אחד הכלים החזקים העומדים לרשותכם הוא חיפוש התמונות ההפוך בגוגל. פשוט היכנסו ל-images.google.com ולחצו על סמל המצלמה ליד כפתור החיפוש. תוכלו להעלות את התמונה המפוקפקת כקובץ מהמחשב שלכם או להזין קישור מהרשת. תוצאות החיפוש ילמדו אתכם אם התמונה פורסמה בעבר.

לראות מי עוד התייחס למידע

קרדיט תמונה: כלכליסט

קרדיט תמונה: כלכליסט

ישנם מקרים שבהם הצליחו אתרים קטנים ובלוגים לחשוף חדשות מרעישות, אך לא מעט פעמים מדובר בשמועות לא מבוססות, ללא כל מקור רציני. האם מצאתם את הדיווח רק באתרי פורומים חרדיים כגון בחדרי חרדים, שבהם השמועות נפוצות? או אולי רק באתרים כמו תיק דבקה? ואולי השמועה עוברת רק בכמה קבוצות פייסבוק קטנות? אם אתם מוצאים את הדיווחים רק במקומות כאלה, מן הראוי להתייחס אליהם בספקנות.

ברשתות החברתיות התפרסמו לא מעט דיווחים ותמונות בשם המשטרה ופיקוד העורף, כולל דיווחים על אזעקות ואיסורי יציאה מהמקלטים. ברוב המקרים ניתן לאמת בקלות את המידע באמצעות ביקור מהיר בדפי הפייסבוק של משטרת ישראל ופיקוד העורף. אם אתם מוצאים את המסר שנשלח כביכול בשמם רק בקרב חבריכם בווטסאפ, מדובר בזיוף.

במקרים רבים השמועות כוללות פרסומים שאכן הופיעו בתקשורת הישראלית או הזרה לצד מידע חסר בסיס.

מומלץ להתחקות אחר הדיווחים המקוריים. אם אין למידע מסוים זכר בתקשורת (גם לא הזרה, שאינה כפופה להנחיות הצנזורה), קשה להאמין שיש לו אחיזה במציאות. מומלץ לחפש מילים הקשורות לשמועה בגוגל ובטוויטר כדי לברר את מקורה: גוגל מציעה כלים כמו חיפוש לפי זמן, שמקלים את הבירור אם מדובר בשמועה שחוזרת בכל מבצע צבאי.

לברר מי מפיץ את השמועה

קרדיט תמונה: כלכליסט

קרדיט תמונה: כלכליסט

מקורם של רוב הפרסומים הוא כמובן אנונימי, גם אם קיבלתם אותם מחברים או מאנשים שאתם סומכים עליהם. בדקו אם גם הם קיבלו את המידע בווטסאפ או שמא ממקור אמין. כשמדובר בטוויטר ובפייסבוק ניתן לבחון אם מדובר בחשבון של אדם מוכר, הפעיל לאורך זמן. בחלק מהמקרים גורמים התומכים בחמאס יוצרים פרופילים פיקטיביים כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שהם מנהלים נגד ישראל.

נוסף על כך, בחנו היטב את המסר. שגיאות כתיב, ניסוחים עילגים, התבטאויות דרמטיות יחסית לגוף שמפיץ כביכול את הדיווח – כל אלה צריכים לעורר סימני שאלה באשר לאמינות המידע.

האתר הוותיק ששמו “לא רלוונטי” מתעד כבר שנים בהצלחה רבה אגדות אורבניות ושמועות ישראליות. בניגוד לשמו, בזמן המבצע הצבאי האתר דווקא רלוונטי מאי פעם ומנתח לא מעט שמועות הקשורות לצוק איתן.

דוגמה מוכרת היא השמועה שחוזרת בתדירות גבוהה, ולפיה הודעות שמגיעות ממספרים המתחילים ב-000 נשלחות מחמאס כדי לאתר את מיקום הנמענים. לפי האתר, למעשה מדובר במסרים ממערכות אוטומטיות שכלל אינן קשורות לאיתור מיקום.

לשמור על אחריות

גם אם אתם סבורים שהשמועות נכונות, כמעט תמיד ישנן סיבות טובות שהן לא הופצו בצינורות הרשמיים. אחת ממשפחות החיילים המשתתפים במבצע בעזה, למשל, קיבלה בווטסאפ דיווח כוזב על מות בנה. במקרים אחרים משפחות שיקיריהן אכן נהרגו למדו על כך מהרשתות החברתיות לפני שנמסרה להן הודעה רשמית. רגע לפני שאתם מפיצים את השמועה הלאה חשבו היטב מה יכולות להיות ההשלכות.

הפוסט פורסם במקור ב״כלכליסט״

לקריאה נוספת:

קרדיט תמונה: Closeup portrait of guy whispering into man’s ear telling him something secret and disturbing. Shocked surprised disbelief wide open mouth response. Negative human emotions facial expression feelings / Shutterstock.com

כלכליסט

אתר החדשות הכלכלי המוביל בישראל. באתר מתפרסמות כל חדשות הכלכלה בארץ ובעולם, בורסה, טכנולוגיה, IT, נדל"ן, משפט ושיווק.

הגב

1 תגובה על "כך תזהו שמועות מזויפות בפייסבוק ובווטסאפ [מדריך]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אמיר
Guest

זה בכלל לא מדריך וחבל, אם אני מראה את זה לסבתא שלי היא תדע לזהות הודעות מזוייפות?(לא)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: