מחקר: הקהל שלכם בפייסבוק גדול פי 4 ממה שחשבתם

חוקרים מסטנפורד ומפייסבוק בדקו את היחס בין החשיפה הממוצעת של סטטוסים לחבריהם של המשתמשים לבין החשיפה המשוערת שלהם על ידי המשתפים עצמם. הפערים שנמצאו ישמשו בסיס למחקרים עתידיים.

תמונה: shutterstock

“מי צפה בפרופיל שלי?”; “כמה לייקים קיבלתי לסטטוס?”; “כמה תגובות ושיתופים קיבלתי לקישור המעניין ששיתפתי?” – כל אלו הן שאלות שכל משתמש פייסבוק שאל את עצמו לא פעם. על האחרונה לא קשה לקבל תשובה – פשוט מציצים בשורת הפידבקים מתחת לכל סטטוס. אבל על שתי השאלות הראשונות פייסבוק אינה מספקת תשובה – לפחות לא למשתמשים פרטיים.

סטטוס ממוצע מוצג בפני 25% מהחברים שלכם

מחקר חדש, שנערך ע”י מחלקת מדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד וצוות מדעי המידע בפייסבוק, חושף לראשונה נתונים אודות הפער בין כמות האנשים המבצעים אינטראקציות עם סטטוסים של חבריהם ברשת החברתית לבין כמות האנשים שרואים את הסטטוסים בפועל. החוקרים בדקו סטטוסים של כ-220,000 משתמשי פייסבוק אקראיים, תוך שימוש בכלים הזמינים רק לפייסבוק עצמה, כגון מספר וזמן הצפיות בכל סטטוס. לאחר מכן ביצעו סקר בין מדגם של יותר מ-500 מתוך אותם משתמשים סקר בו התבקשו הנשאלים לאמוד את כמות החברים שצפו בסטטוס מסוים שנבחר באקראי ובכל הסטטוסים יחד. כל המדידות נעשו על סטטוסים ששותפו תחת הגדרת הפרטיות “חברים בלבד”, במטרה להתרכז בכמות הצופים מתוך קהל היעד המיידי של כל משתמש, לעומת כמות קהל היעד הפוטנציאלי מבין כלל הגולשים.

מהשוואה בין הנתונים שנאספו ע”י שרתי פייסבוק לנתונים שנאספו בסקר עולה כי סטטוס ממוצע מגיע בפועל ל-24% מחבריו של המשתף, אך המשתמש מעריך את קהל הצופים הממוצע לסטטוס ב-6% מחבריו בלבד. במלים אחרות – משתמש ממוצע מעריך את קהל הקוראים שלו ברשת החברתית ב-27% בלבד מגודלו האמיתי. כשנשאלו כמה מחבריהם ראו לדעתם סטטוס כלשהוא שלהם במשך חודש, העריכו המשתמשים בממוצע כי מדובר בכ-15%, בעוד שבפועל ראו 54% מחבריהם את החומרים ששיתפו.

הדרכים ששימשו את המשתמשים להערכת גודל קהל קוראיהם מעידים על הקושי בהערכתו האמינה: 23% מהם דיווחו כי הם מתבססים על ניחוש בלבד, לעומת 21% שהתבססו על אינטראקציות כגון לייקים ותגובות ו-15% שהתבססו על אחוז קבוע ממספר חבריהם.

כשנשאלו הנסקרים על גודלו הרצוי של קהל הקוראים שלהם, ענו כמחצית (270) כי היו רוצים קהל גדול יותר, כאשר כמעט מחציתם בחרו באפשרות “הרבה יותר”, בעוד החצי הגדול יותר (295) אמרו כי הם מרוצים מגודל הקהל הנוכחי. רק 3% מהעונים (15 איש) אמרו כי היו רוצים פחות קוראים. מעניין לציין כי לפי הנתונים שהוצגו, קבוצת האנשים שהביעו רצון להקטין בהרבה את קהל קוראיהם היו דווקא אלה שממילא העריכו אותו באחוז בלבד מרשימת חבריהם ובפועל הגיעו לכ-8% מהם – מה שאומר שמדובר בקבוצת בעלי החברים הרבים ביותר. זאת בעוד אלה שרצו להקטין את קהלם רק במעט היו אלה שהעריכו את קהלם יותר מכולם – 19% מחבריהם (הקבוצות האחרות העריכו בממוצע את קהלם בכ-8% מחבריהם בעוד בפועל הגיעו כמעט כל הקבוצות לכ-24%).

למרות הקושי לאמוד את גודל הקהל בפועל לפי הפעילות הנראית, המחקר מצא שקיימת בכל זאת התאמה מסוימת בין מספר הלייקים והתגובות לפוסט לבין מספר האנשים שצפו בו בפועל, והתאמה דומה קיימת גם לגבי כלל השיתופים החודשיים של כל משתמש.

באופן כללי, מצהירים החוקרים, “שיתוף באתר רשת חברתית דומה לדיבור בפני קהל מאחורי וילון. הקהל נשאר בלתי נראה למשתמש – בעוד שרשימת ההזמנות ידועה, הוא אינו יודע מי הגיע בפועל”. הם מדגישים כי הפער בין הערכות המשתמשים את קהלם לבין גודלו בפועל נובע מהנחות היסוד לפיהן הקשר בין כמות האינטראקציות של המשתמשים והחשיפה שלהם הדוק הרבה יותר ממה שנמצא. בעתיד הם כבר מתכננים מחקרים שינסו לרדת לעומקם של הנתונים, כולל היכולת לצפות אילו חברים יראו אילו עדכונים – מדד שאתרים רבים היום מספקים שירותים ניסיוניים לניחושם לפי שעות פעילות ממוצעות של משתמשים שונים במדינות שונות.

קרדיט תמונה: Shutterstock.

יאיר מור

גרפומן עם קבלות (שאני כתבתי); חובב מושבע של טכנולוגיות ועתידנות ולא מחמיץ אף הזדמנות להתנסות בהדמיות העתיד או הדגמות ההווה; סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.

להגיב

אין תגובות

תגיות לכתבה: