”העולם חשב שישראלים מוכרים בזול ושאנחנו לא יודעים לבנות חברות”

עינת גז, מייסדת-שותפה ומנכ”לית Papaya Global, הביאה את החברה לשווי של מיליארד דולר ומתכוננת לשלב הבא: ההנפקה. בראיון מיוחד היא מספרת לגיקטיים על הדרך שעשתה החברה, מה היא חושבת על הנפקות ספאק ועל הדרך ליותר נשים בהייטק

עינת גז, מנכ”לית Papaya Global

השנה האחרונה הייתה מאתגרת עבור כולם, והיו סטארטאפים שלא היו בטוחים כיצד הם ישרדו את השינויים שהקורונה הביאה עימה לשוק העבודה. אבל בין אלו שנאלצו להקפיא תהליכי גיוסים, לנטוש משרדים או אפילו לצמצם פעילות – היו כאלו שפשוט צלחו היטב את השינויים האלו, כמעט ברמה שחיכו להם.

Papaya Global, הסטארטאפ שמפתח מערכת לניהול גלובלי של עובדים, בין אם הם עובדים ישירים או לא, ולא משנה איפה הם בעולם, הוא אחד מהסטארטאפים שהימרו על עבודה מרוחקת, והצליחו. בראיון מיוחד לגיקטיים מספרת מנכ”לית החברה, עינת גז, על השנה שהייתה ועל הכיוון של החברה בדרך להנפקה.

“גם צרות טובות גורמות לך לא לישון בלילה”

גז מספרת כי החברה השיקה לא מעט פיצ’רים במהלך 2020, שאמורים ללוות את החברה והעובד בכל השלבים בארגון, כמו גם הוספה של פיצ’ר חדש לניהול תשלומים באופן אוטומטי. “בסוף, הכסף עובר ישירות לעובדים ולכל הרשויות המשלמות, בלי שאף אחד נוגע בו. בלי טעויות ובלי הונאות”, היא מסבירה. גז מספרת כי יותר ויותר חברות ממשיכות לאמץ מודלי עבודה מרוחקים, וכבר לא מפחדות להעסיק עובדים מרוחקים מכל קצוות העולם.

“הקורונה לא תיעלם כל כך מהר”, היא טוענת. “העולם נכנס בבום ויוצא מאוד לאט מהדבר הזה”. אבל מה שאמנם טוב לפפאיה מבחינה עסקית, הוא כמובן לא המצב המועדף על גז ביומיום. “אני מקווה ברמה שלנו כצוות לחזור לעבודה משותפת לפי התקנות, ומקווה שזה לא יהיה רק עולם של מרחוק ושלא נפגשים בו”.

פפאיה גלובל סיכמה שנה מאתגרת במיוחד עם כמה הישגים. מתחילת 2021 הספיקה החברה לגדול ב-80 עובדים, כ-10 מהם בישראל. “אנחנו בתחילת שנה קשוחה”, מודה גז, “גם צרות טובות גורמות לך לא לישון בלילה”. הצרות הטובות האלו הגיעו בצרורות, כשמתחילת 2021 החברה קלטה 100 לקוחות חדשים והספיקה להודיע על מגה גיוס של 100 מיליון דולר, וזהו רק סבב ה-C של החברה שמגיע כחצי שנה לאחר הסבב הקודם. סבב הגיוס הזה הביא את סך ההשקעות בחברה ל-190 מיליון דולר, ואת שווי השוק של החברה אל מעבר לקו מיליארד הדולר – מה שאומר שגם Papaya Global מצטרפת למועדון המכובד של חדי הקרן הישראליים.

הצוות של Papaya Global

אם בעבר חדי-קרן היו מאורע יחסית נדיר, הרי שבשנת 2021 אנחנו מדווחים על חדי קרן ישראליים חדשים על בסיס כמעט שבועי. “זה משמח”, אומרת גז. “…בסוף, אחרי הרבה זמן שהעולם חשב שישראלים מוכרים בזול ושאנחנו לא יודעים לבנות חברות, משקיעים פה הרבה כסף והרבה דברים יוצאים מישראל. וזו תופעה משמחת”. עם זאת, היא טוענת שהעובדה שישראל היא שוק קטן, הולכת להוביל למאבק גדול מתמיד על הטאלנטים. “יהיה צפוף במגרש הזה”, לדבריה.

הנפקת SPAC? “כמו הקורונה… הגיעו ביום אחד ולא עזבו”

לצד הווליואציות שנתפסו פעם חריגות, אנחנו רואים בשנתיים האחרונות מגמה של הנפקות של חברות ישראליות, שבחרו לוותר על האפשרות המהירה יותר לרוב של מכירה או מיזוג עם חברות בינלאומיות. גז מאשרת שזו גם הדרך שבה בחרה לנוע פפאיה: “ברגע שלקחת צ’ק כל כך גדול, יש רק One Way Ticket וזה להנפקה. בסכומים שגייסנו והשווים שהגענו אליהם, הדבר המשמח הוא שכמות הרוכשים הפוטנציאליים יורדת והסבירות שתירכש יורדת. אתה כבר לא אטרקטיבי להיטמע בחברה אחרת”.

מייסדי Papaya Global: ראובן דרונג, עינת גז ועופר הרמן

גז מספרת כי לפי ההערכות שלה, החברה רחוקה כשנתיים-שלוש מהנפקה, וכי היא שואפת שהחברה תהיה “בנויה להנפקה נכונה ומשמעותית”. אבל מלבד ההנפקה המסורתית, השנה גם ראינו נתיב נוסף שקורץ ללא מעט יזמים ישראלים והגיע אלינו היישר מארה”ב: הנפקת ספאק (SPAC), במסגרתה חברות מתמזגות עם חברות שלד בורסאיות קיימות, שהוקמו לצורך זה. יזמים רבים טוענים שזהו כלי מימוני מוצלח שמביא את החברה במהירות למשקיעים ולהנפקה מהירה.

גז חושבת שמדובר בכלי מצוין “אם אתה פוגש אותו עכשיו כשאתה מוכן להנפקה, ובתור קיצור דרך משמעותי כדי להיפגש עם כסף”. לדבריה הנפקות הספאק הגיעו “כרעם ביום בהיר ומאז הן לא עוזבות. קצת כמו הקורונה”. אבל לאור העובדה שהחברה טרם מוכנה לאותה הנפקה משמעותית, היא לא יכולה להגיד האם החברה תבחר בנתיב הזה: “מה יהיה עוד שנתיים שלוש? אני לא יודעת לענות לך. נגיע לשם ונראה מה קורה בעולם”.

כל אישה יזמת יוצרת עוד מעגל של השפעה

נדמה שאחת מ”הצרות הטובות” עליהן דיברה גז, היתה אולי בפן האישי. בחודש פברואר זכתה גז בתואר מנכ”לית השנה בטקס פרסי ה-GeekAwards ה-9, לאחר שנבחרה ברוב קולות על ידי יותר מעשרת אלפים מצביעים וצוות שופטים מקצועי וגברה על כמה מועמדים בולטים. למרות שהתעשייה עודנה נשלטת על ידי רוב גברי, קטפו השנה נשים את התארים הנכספים גם בקטגוריית מנהלת המחקר והפיתוח של השנה, CMO השנה והתרומה לקהילה.

“יש הרבה יותר יזמות, הרבה יותר יזמות טכנולוגית ולא מגדרית”, טוענת גז בתגובה. לדבריה, יזמות שהיו מקימות סטארטאפים היו מתמקדות לרוב בעבר בנושאים שקשורים לנשים, אבל עכשיו כבר לא: “עכשיו זה Deep Tech לגמרי”. לטענתה, כל אישה שיוזמת חברה ועומדת בראש חברה או אפילו בחלק מהשותפות, יוצרת “אקוסיסטם של השפעה על עוד מעגל ועוד מעגל ונשים מרגישות שזה אפשרי”. עם זאת, גם גז מגדירה את המצב הנוכחי בתור תחילתו של שינוי: “לא נגיע מחר בבוקר ל-50% וגם לא ל-30% אבל אם נגיע ל-15% ו-20% זה בסדר, ככה מתחילים דברים גדולים”.

רוצים לראות את ההייטק הישראלי מבפנים? רוצים לראות את ההייטק הישראלי מבפנים? היכנסו עכשיו לגיקטיים אינסיידר

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

1 תגובה על "”העולם חשב שישראלים מוכרים בזול ושאנחנו לא יודעים לבנות חברות”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
נילס
Guest

אשמח לקבל את הניתוח מבוסס הנתונים שגרם לה להגיד את המשפט “הקורונה לא תעלם מהר”

wpDiscuz

תגיות לכתבה: