הקרן שהשקיעה 250 מיליון דולר בסטארטאפים ישראלים: "יזמים חיים עם סט הנחות מסוים ופתאום השולחן רועד"

היזם והאנג'ל יונתן סלע הפך לשותף ב-Square Peg, קרן ענק שהשקיעה כבר בחברות כמו פייבר, קנבה ו-Tomorrow. סלע משתף אותנו במה שהוא אומר ליזמים בהם הוא משקיע ומסביר למה הבלוקצ'יין כאן כדי להישאר. פרק חדש ב"עוד פודקאסט לסטארטאפים"

Canva, אחת מחברות הפורטפוליו של Square Peg

"היה Bull Run של 12 שנה בערך, תלוי איך אתה סופר, ואני חושב שבשנתיים האחרונות זה יוצר מציאות שהעניינים חמים והרבה מאוד הון רודף אחרי 'יותר מדי סטארטאפים'. יש יותר סטארטאפים ויותר חדשנות מאי פעם, אבל נוצר איזשהו עיוות". את הדברים האלו אומר יונתן סלע, שותף בקרן Square Peg (סקוור פג). סלע אומר כי הגורמים המשפיעים על אקלים ההשקעות הנתון הם התמורות בשוק, הדפסת כסף וכניסה של המשקיעים מהשוק הציבורי, "אם בעבר חברה הייתה מחכה שנה או שנה וחצי בין סיבובים, פתאום החברות הטובות ביותר התחילו לגייס כל כמה חודשים, הדבר הזה יצר עולם שבו החברות צריכות לגדול לתוך הווליואציה לאורך הרבה מאוד זמן".

קרן Square Peg, ששניים משותפיה בארץ, היא קרן המנהלת כ-3 מיליארד דולר ופועלת בעיקר באוסטרליה, אסיה וישראל. הפורטפוליו של הקרן כולל שניים מהיוניקורנים הבולטים בעולם בשנים האחרונות: Stripe ו- Canva, ורבים אחרים, כולל, Airwallex, Finaccel ו- Fiverr הישראלית. "בשנתיים האחרונות הרחבנו את הפעילות פה, השקענו עד היום מעל ל-$250 מיליון בחברות ישראליות שתורגמו גם להחזרים יפים מה-LP's שלנו. אנחנו משקיעים הרבה בשלב ה-A, ובשנתיים האחרונות גם בשלב הסיד".

בישראל השקיעה הקרן בחברות דוגמת tomorrow.io (טכנולוגיות אקלים), Aidoc (בינה מלאכותית בתחום הרפואה), Sternum (סייבר ל-IoT) ו- Deci (תשתיות בינה מלאכותית) ולאחרונה השקיעה ב- Exodigo ו-Retrain, ובחברות נוספות שההשקעה בהן עדין לא פורסמה. סקוור פג החזירה עד כה 550 מיליון דולר למשקיעים.

יהונתן סלע. צילום: Square Peg

חברות שבאופן אובייקטיבי עדיין לא עם product market fit צריכות להצדיק ברמת הביזנס את הוולאוציה, איזה מיינדסט הן צריכות להפעיל?

"יש אנשים שנוטים לחשוב שמה שקורה בשוק הציבורי אולי משפיע על השוק הפרטי" משיב סלע, "אני חושב שלהשפעה הזו יש עיכוב או דיליי מסוים, אבל היא מגיעה כי בסוף יש פה עניין של מכפילים. ברגע שכל המכפילים (על הרווח) יורדים בצורה דרסטית, כלומר בדיוק אותה חברה שווה 70% או 80% פחות, אז גם הסף שצריך לעבור כדי לגייס את הסיבוב הבא בוולואציה שתהיה שיפור לוולואציה של הסיבוב הקודם, עולה בצורה מאוד משמעותית". סלע מוסיף כי "זה אומר שה-KPI's שאתה צריך להגיע אליהם על מנת להכניס את ההון בסיבוב הבא הופכים להיות הרבה יותר שאפתיניים, אבל הכסף שבנית עליו הוא עדיין אותו כסף אז עכשיו אתה צריך לתכנן להגיע ליעדים יותר גבוהים ו-Runway הרבה יותר ארוך".

סלע מסביר כיצד תקופה שבה השוק הופך ל'דובי' (Bear), כלומר פחות אופטימי, משפיעה על ההשקעות. "המשקיעים מתחילים להסתכל גם על איכות הרווח בצורה אחרת ונהיית פתאום דינמיקה אחרת. אם שוק מסוים נחשב חם ויש הרבה הון שרודף אחרי השקעות לאותו שוק, מתחילה להיות תחרות גבוהה ואנשים מתחילים לחתוך מחירים. בשוק כזה נהיה מעין 'מירוץ לתחתית' שבמסגרתו כולם מנסים להגיע לגדילה בתיעדוף חריף על פני כמעט כל פרמטר אחר".

איך המצב משפיע על היזמים?

"יזמים חיים עם סט הנחות מסוים ופתאום השולחן רועד, הדברים משתנים ועכשיו גם האלמנט של איך נראית צמיחה, ויש לזה השפעה גדולה. הדבר הזה מצריך קודם כל להפנים את השינוי הזה מהר, זה שינוי שלא נעים להפנים אותו כי בדרך כלל הוא גוזר עולם עם יותר שפע. אם אתה רגיל לעולם שיש בו הון שהוא זול ומאוד קל להשיג אותו, בעולם שבו ההון פחות קל להשגה צריך לעשות דברים פחות נעימים. קודם כל לפני שאתה נוסע רוורס אתה מאט רגע, זה יכול להיות בהחלט התאמות בגיוסים שאנחנו רואים בהרבה מקומות".

לפי סלע המאזן בשוק התנודתי של התקופה האחרונה עוד לא התייצב ולכן מצריך יזמים לנהוג באחריות גדולה, "המטוטלת הזו של האיזון בין צמיחה בריאה, Runway, הוצאות וריווחיות, קצת השתנתה. מעולם שבו היא חזקה מאוד לצד הצמיחה, היום המטוטלת במקום הרבה יותר מאוזן".

עוד חברת פורטפוליו. מקור: fiverr

דו"ח של ויולה אמר שאין יותר משמעות לאותיות, איך אתם מסתכלים על שוק ההשקעות המוקדמות כמשקיעי סיד ו-A?

"אנחנו משקיעים גם בתקופה הזו, וזו אמרה שחוקה שהחברות הכי טובות נבנו בזמנים משבריים כאלה". משיב סלע, "אנחנו Price Takers, כלומר לוקחים את המחירים מהשוק ולא קובעים אותם. אבל אני חושב שהגמישות של הרבה משקיעים יורדת והציפיות של היזמים על הוולואציה שהם יקבלו משתנות, ואת זה אנחנו כבר מתחילים לראות". לטענתו עדיין יש כסף בשוק שמחפש השקעות (Dry Powder), קרנות עדיין רוצות להשקיע בחברות שיצליחו אבל הוולואציות ישתנו, "גם הקרנות צריכות בהמשך לצאת ולגייס את הקרן הבאה שלהם".

דווקא בעולם הקריפטו הקרוב לליבו של סלע, היו לא מעט התרסקויות בשנים האחרונות והוא מסביר כי קרה שם משהו מעניין שמשאיר מקום לאופטימיות נוכח התקופה. "תמיד יש תקופה של כניסת הון לתוך תחום, כפי שהיה בעולם הסטארטאפים בשנים האחרונות. בעולם הקריפטו זה הגיע בכמה גלים מאוד מאוד חזקים בגלל שהכל נזיל. יש גם חיווי מאוד מהיר להתחממות בשוק". אומר סלע, "העליות האלה מושכות פנימה המון טאלנט אבל אחר כך יש התרסקויות והשאלה היא מי יוצא. ראיתי את זה כבר בשני גלים בצורה ברורה ממקור ראשון – מי שהמשיך לבנות לאורך אותם Bear Markets – כשהגיעה הגאות הבאה והגל הגדול הבא זה האנשים שבסופו של דבר עשו את ההצלחות הכי גדולות ואני חושב שזה לא בהכרח יהיה שונה בשוק מחוץ לקריפטו".

בוא נדבר קצת על הקריפטו, זה אמיתי? איך אתה מצדיק את זה לעצמך ברמה התשתית?

"אני הרבה בשנים בתחום הקריפטו, מאז 2014. אחר כך בניתי חברה בתחום כיזם (2017-2020) והשקעתי בסביבות ה-20 חברות כאנג'ל. בסקוור פג התחלנו להשקיע בחברות קריפטו כשהצטרפתי לקרן ועשינו כמה השקעות מאוד מעניינות בתחום" משיב סלע, "התנודתיות בתחום באופן כללי היא חריפה". הוא מתאר כי הטרנד בתחום עולה למעלה וימינה, מתעשייה של מטבע אחד בשם ביטקוין זה הגיע לראש הרשימה של מה שטאלנט טכנולוגי יעבוד עליו.

לאן זה הולך בסוף? איפה יש לזה יישומים בעולם האמיתי שלא יכולנו לעשות לפני בלוקצ'יין?

"בסוף זו שאלה על איך שוק האינטרנט לפי האמונה שלך צריך להראות, כמה צריך להיות בבעלות פרטית וכמה בבעלות ציבורית, איזה שירותי אינטרנט הם ברמת הזכות הבסיסית של בן אדם בימינו ואיזה לא. אז כמו שלא בהכרח היית רוצה להפריט את הצבא והמשטרה, כמו שלא היית רוצה הפרטה מוחלטת של בתי החולים אולי, או אם אני אגזים: שמים ואוויר יהיו דברים שיש גישה מוגבלת אליהם – באותו אופן אתה יכול להגיד שתשתיות האינטרנט לא צריכות להיות בבעלות של כמה חברות שלמעשה דה-פקטו מחזיקות באחוז מאוד ניכר מהחיים הדיגיטליים שלנו".

סלע מתאר כי חדשנות מרכזית בעולם הקריפטו היא היכולת לייצר 'טוקן' ודאטה בייס שאינו בבעלות של חברה ספציפית. הוא מתייחס ליכולת להשתמש בדאטה באינטרנט – ממפות, למידע פיננסיים או פרטים אישיים במעבר בין רשתות.

כל שוק הוא א-סימטרי

"גם לשוק הקריפטו יש את הבעיות שלו והוא רחוק מלהיות מושלם" אומר סלע, "ה-Power Law שהיה בתחום הקריפטו משתפר ומשתנה לאורך הזמן. האינטרנט היום מורץ על ידי ענקיות דאטה כמו מטא, גוגל ואחרים, וזה נותן להן כוח א-סימטרי בצורה קיצונית. ברגע שהתשתית והמידע לא נמצא בבעלותן, יש איזושהי בדיקה ואיזון ללקוח". בשוק זה הכוונה היא שכל אחד יכול להיות בעלים של מטבעות, מידע ותשתיות. "באופן עקרוני, בשורש העניין זו השאלה 'האם אני רוצה שהדאטה שלי יהיה יותר בבעלותי או יותר בבעלות חברה'" לטענתו, כולנו נעדיף להיות בשליטה על המידע שלנו.

איזה עוד מגמות אתם מזהים כרגע בקרן?

"אנחנו אוהבים להשקיע גם בפרויקטים בתחום ה-Consumers", משיב סלע, "השותף שלי, פיליפ שוורץ, משקיע בתחומים קצת שונים לפי תחומי העניין שלו – השקענו בחברה שרוצה למפות את העולם התת-קרקעי, Aidoc מכניסה AI לבתי חולים ועוד. אם אני אנסה לסכם את זה, אני מאוד אוהב קריפטו וקונסיומרס. גם פינטק הוא תחום מעניין מאוד שהקרן שלנו התעסקה בו די הרבה. בעולם ה-SaaS זה יכול להיות רחב, השקענו גם בחברות שהן יותר קרובות ללקוח וגם כאלה שהן יותר דיפטק".

אתם דווקא הולכים לכיוונים אחרים ממשקיעים ישראליים, שאוהבים מאוד את הסייבר למשל

"האבולוציה של הטק הישראלי זה סיפור מאוד מעניין. הגודל של האקו-סיסטם הישראלי מאפשר להרבה דברים להיות ולהתקיים. יש לך פה נוכחות של כל הקונגלומרטים הכי גדולים בעולם עם מרכזי פיתוח, יש לך צבא שלם של דור ותיקים (Veterans) שכבר בנו חברות ועשו כסף ופעילים כאנג'לים, יש לך דור שלם של חברות שעברו מהעולם של 'סטארטאפ-מכירה' למיינדסט של בניית חברה גדולה. הרבה אנשים שעברו את הסקיילאפים – כל אלה הם חלק ממגמה יותר גדולה שיצרה פה אקו-סיסטם שלם של טק שהוא הרבה מעבר לתחום או שניים שהצבא מתמחה בהם ואפשר לעשות להם 'אזרוח'".

סלע מספר כי אחרי 10 שנים בארצות הברית, הוא מבין את כוחו של האקו-סיסטם הישראלי טוב יותר "חלק ממה שמרגש אותי כל כך זה לראות את מה שקרה פה מבחינת העומק ורוחב היריעה של התחומים שאנשים מתעסקים בהם" הוא אומר, "האמנות של בניית סטארטאפ וה-DNA של יזם שלא מפסיק להשתפר".

הפרק המלא מחכה לכם כאן:

ט

עוד פודקאסט לסטארטאפים

"עוד פודקאסט" הוא הפודקאסט המוביל בישראל לסטארטאפיסטים ולמתעניינים ביזמות. אנו מארחים דמויות מובילות בתעשייה – יזמים סדרתיים, משקיעי הון-סיכון ואנשי מקצוע מובילים - בכדי לאפשר לכל מי שמקים סטארטאפ או חושב להקים אחד, לשמוע את סיפורם וללמוד מהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף פעולה עם גיקטיים. הפודקאסט הינו בתמיכת מערכת גיקטיים ו-Google for Startups. את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, מייסד תחום Supertools (עוזרים לאנשים וחברות להפוך לעל-אנושיים של סביבת העבודה המודרנית), וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארטאפים ישראלים בלוס אנג'לס).

הגב

2 תגובות על "הקרן שהשקיעה 250 מיליון דולר בסטארטאפים ישראלים: "יזמים חיים עם סט הנחות מסוים ופתאום השולחן רועד""

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
סטארטאפיסט
Guest

חובב קריפטו לא מסוגל להסביר במשפט אחד פשוט מה השימוש של זה.
ציטוט: "באופן עקרוני, בשורש העניין זו השאלה 'האם אני רוצה שהדאטה שלי יהיה יותר בבעלותי או יותר בבעלות חברה'".

התשובה שלי: לרוב האנשים העולם ממש לא אכפת.

שלי
Guest

KPIs כותבים ללא גרש

wpDiscuz

תגיות לכתבה: