מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של דרופבוקס: גם אחרי הקורונה לא נשוב למשרדים

בראיון לגיקטיים טוען יונתן סרוסי, מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של Dropbox, כי הגישה ההיברידית, שמשלבת עבודה מהמשרדים ומהבית נידונה לכישלון, ומודה כי חלק מהשיקולים למעבר מלא לעבודה מהבית הם כלכליים

משרדי דרופבוקס בישראל. צילום: ישראל הדרי

עם הידיעות על חיסונים לוירוס הקורונה, אפשר להגיד שרואים אור בקצה המנהרה, אבל דבר אחד ברור – העולם של אחרי הקורונה עדיין יהיה שונה מהעולם של לפני הקורונה. חברות רבות מתחבטות עדיין בשאלת המשרדים והעבודה מהבית: עבודה מהמשרד כרגיל? מודל היברידי של ימי עבודה מהבית וימי עבודה מהמשרד? ב-Dropbox העולמית החליטו ללכת על אסטרטגיה קצת שונה שמעוררת לא מעט שאלות – גם בישראל. בשיחה עם גיקטיים, מספר יונתן סרוסי, מנהל מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל, כיצד זה יעבוד, ואיך הגיבו העובדים לשינוי המשמעותי הזה.

לא גישה היברידית, אבל גם לא בדיוק גישה אבסולוטית

בדרופבוקס מגדירים את האסטרטגיה החדשה שלהם כ-“Virtual First”. באופן כללי, כל עובדי החברה, בכל העולם, עוברים לעבודה מרחוק באופן מלא. “זו גישת עבודה ששמה את החוויה הוירטואלית שלנו כחוויית העבודה הראשית שבה אנחנו עושים Solo Work. עבודה יחידנית. הכוונה היא שהעבודה שאנחנו עושים יומיום מול המחשב, פיתוח, עיצוב, ניהול מוצר – העבודה המרכזית שלא מול אנשים תעשה Remote ולא בתוך איזשהו משרד או מקום מרכזי”, מסביר סרוסי.

בדרופבוקס כן משאירים פתח למקרים חריגים. כך למשל במקרים של פגישות חשובות, או עבודה שבבסיסה היא משותפת, הצוות יוכל להתכנס בחלל ייעודי בשם Dropbox Studio. הסטודיואים הללו צפויים להיפתח ברחבי העולם כבר בחודש יולי הקרוב. “זה חלל שיהיה בו את כל מה שצריך כדי לעשות שיחה ועבודות צוות בצורה מוצלחת”, מסביר סרוסי.

על הנייר, המצב הזה נשמע מאוד דומה למודל העבודה ההיברידי שבו חברות רבות בוחרות, במסגרתו העובדים יכולים להגיע למשרדים מתי שנוח להם או בימים קבועים, אבל העובדים של דרופבוקס לא יוכלו להגיע לסטודיואים מתי שרק מתחשק להם, אלא יגיעו רק למשימות ספציפיות.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

לדברי סרוסי, החברה מאמינה שהמודל ההיברידי נידון להיכשל בעיקר בגלל אי השיוויון שבו. כלומר, במודל היברידי חלק מהעובדים בוחרים להגיע למשרד וחלקם מעדיפים דווקא לעבוד מהבית, אבל בסופו של דבר, המשרד עדיין נשאר המקום המרכזי שבו דברים קורים. “מי שנמצא קרוב יותר לזירת ההתרחשות מתוגמל בהתאם”, אומר סרוסי, שמוסיף כי נושאים כמו קידומים במקום העבודה עשויים להיות מוטים לטובת אלו שיגיעו למשרד. “זה עקב האכילס… אני חושב שלאורך זמן הגישה הזאת תציג את הבעיות האלו”.

“אנחנו מאמינים שהעבודה במודל ההיברידי תייצר שני מודלים שונים. מודל של עבודה מהבית ומהמשרד, וייצר חוסר שיוויון מובנה שיחזיר את מרבית האנשים למשרד. אנחנו מאמינים בשיוויון ולכן נרצה ליצור חוויה שיוויונית בלי העדפה למי שקרוב יותר לאותו סטודיו”, כך לדבריו. אותו ניתוק מקירבה פיזית לסטודיו מאפשר לחברה להגדיל את ה-Talent Pool שלה. כלומר – למצוא את האנשים המתאימים ביותר עבורה, בלי ששיקולים כמו מרחק ממשרד, מגורים בפריפריה או מצבים משפחתיים כאלו ואחרים ישפיעו על הרצון של אלו להגיש את עצמם, או לחברה להעסיק אותם.

מענקים של אלפי דולרים לכל עובד לשדרוג העמדה

משרדי דרופבוקס בימים שמחים יותר. צילום: גיקטיים

למרות שעבודה מהבית נשמעה כמו חלום לרבים מאיתנו עם תחילת המשבר, רבים גילו שהבית שלנו לא מותאם בדיוק כתחליף למשרד. בין אם מדובר בציוד לא מתאים, או הילדים שמפריעים לריכוז. בדרופבוקס, כמו חברות הייטק רבות בישראל, הוחלט כי כל עובד יקבל סכום זהה להוצאות כדי לשפר את סביבת העבודה שלו. אבל ההבדל הוא, שלא מדובר בתשלום עבור שידרוג מסך או כסא. העובד יוכל להחליט כיצד להוציא את הסכום, בין אם על שולחן חדש, כיסא גיימינג, מסכים משוכללים או אפילו להשתמש בכסף כדי לשכור שולחן בחלל עבודה, אם הוא לא רוצה לעבוד מהבית. הסכום הסופי טרם נקבע על ידי החברה, אך ככל הנראה הוא יעמוד על כ-6000 דולר בשנה. סרוסי מספר לנו כי סכום המענק השנתי יהיה שיוויוני וזהה גם אם אתם ג׳וניורים, וגם אם אתם מנכ״לי החברה.

ובכל זאת, יגידו המבקרים, שלמרות כל המענקים וחוויית העבודה החדשה, לדרופבוקס יש גם סיבות כלכליות לסגור את המשרדים היוקרתיים, כמו אלו ששכרתם במגדלי שרונה בתל אביב בעלות של כ-33 מיליון שקלים

סרוסי: “בכנות. יש כאן מימד פיננסי. כמו כל חברה המטרה שלנו היא באמת ובתמים להעלות את הערך לבעלי המניות. זו חובתנו. אנחנו לא מסתירים את זה. עם זאת, אנחנו חברה שנמצאת בתעשיית ידע, והעובדים הם הנכס המשמעותי ביותר שלנו… יש לנו מנטליות של עסק שרוצה לשפר את שולי הרווח שלו אבל אין לנו מנטליות של חיסכון על העובדים. את הרווח שאנחנו רוצים לייצר כאן אנחנו משקיעים בתוך כוח האדם של החברה. היתרון הוא באמת ובתמים, מעבר ליתרונות הפיננסים, הם גמישות והתאמה לאסטרטגיה של החברה ויכולת לגשת ליותר טאלנטים. זה באמת ובתמים מה שקורה״.

מה שטוב לאמריקאים טוב לישראלים?

יונתן סרוסי, מנכל מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל

למרות שכולם נהנים שלא להיות בפקקי הענק כל בוקר, והאפשרות להגמיש את שעות העבודה, תקופת הקורונה הביאה להפרה בוטה של ״מאזן-עבודה-חיים״, כשחלקנו סובלים מימי עבודה מתארכים, זמינות יתר בוואטסאפ ובמיילים, ושליטה מופחתת על החוצץ שבין המשרד לבית. סרוסי טוען שגם דרופבוקס רואה ששעות העבודה התארכו, והחברה מנסה לשנות את זה באמצעות מספר ניסויים.

״הגדרנו Core Hours שהן שעות שבהן מצופה שנעבוד יותר בפגישות זום ובעבודה משותפת, ובכל שאר השעות העובדים מעודדים לחלק את השעות בהתאם למה שהם רוצים כדי להשלים את המשימות Solo שלהם: “זה ניסיון שלנו לגרום לזה שעובדים יגדירו מראש וינהלו את עצמם״. סרוסי מסביר כי החברה יצרה תוכנית שעות שמתאימה לכל איזור בעולם, כדי שאלו יוכלו גם לעבוד מול מרכזים שנמצאים בזמנים שונים.

סרוסי מציג בפני מחקרים שונים, כמו אלו של Colliers International שמצאו כי רוב גדול של הנשאלים היו מעדיפים להמשיך לעבוד מרחוק גם לאחר תום משבר הקורונה. דרופבוקס עצמה עשתה מחקר פנימי בין עובדיה, ומצאה כי 90% מהעובדים טענו שהם מסוגלים להיות פרודוקטיביים בבית, והדגישו כי הם לא רוצים לחזור לשבוע עבודה נוקשה בן 5 ימים. עם זאת, קשה שלא לתהות האם מה שנכון לאמריקאיים ולאירופאיים נכון גם לישראליים.

״התשובה היא לא״, טוען סרוסי. ״בתוך המרכז בארץ נעשה את ההתאמות לישראל… בישראל אנחנו במקום יותר קטן והיכולת שלנו להתראות פנים מול פנים טובה יותר. בארצות הברית הם יכולים להתפרש על יבשת גדולה כך שהם יפגשו פחות. הנהלים שלנו ברוח הגמישות יהיו כאלו שמתאימים למדינה. ניתן צבע מקומי לדרך שבה אנחנו עובדים״, הוא מסביר.

ואיך הגיבו העובדים הישראליים? בטוח שלא כולם מברכים על השינוי

סרוסי: “יש אנשים שהולכים לכאן ולכאן. כולם הופתעו מהבחירה שהיא מאוד חדה וחלקה. אנחונ מודעים לזה שזו בחירה שהולכת רחוק יותר מהבחירה של ההיברידי. הרבה מאוד אנשים מצאו בזה יתרון ומחכים ומצפים, וחלק מהאנשים אמרו שהם פחות מאושרים מהמעבר. מה שאני אוהב בצוות זה את הרצון והיכולת לנסות כל דבר. כולם מעורבים בגישה הזאת ובתהליך הזה ואני אופטימי”.

הפינוקים עוברים לבית

אבל חוץ מהיתרונות של סביבת עבודה ייעודית, חלק מהצ’ופרים של עבודה בהייטק הישראלי כוללים גם Happy Hours, חדרי המשחקים ומקרר מפנק. סרוסי מבקש להפריד בין תרבות ארגונית לבין אותן הטבות. ״אני מבין שיש ז׳אנר כזה של עובדים, והייתה לנו מכונת גלידה במשרד. אבל בסך הכל, כשאני מסתכל על כוח האדם, אני חושב שהאנשים שאיתי רואים את הערך שבתרבות מעבר להטבות״.

סרוסי מסביר שבמהלך הקורונה הפינוקים והכיף של המשרד הגיעו עד לבית של העובדים, כמו שהרבה סטארטאפים וחברות בחרו לעשות, אבל מציין שהקונספט של כל ״פינוק״ הוא ״פלטפורמה ליצירת חיבור חברתי מעניין. אין Perk שמגיע הביתה בלי סיפור שהמטרה היא להפגיש אנשים ולייצר שיח והוויה״. באשר לעתיד, הוא מבטיח כי הסטודיו שייפתח יהווה מקום מפגש עבור העובדים. ״אין תחליף לחיבור האנושי. קשה לשמר תרבות בלי לעשות את זה״.

המעבר סופי – אחרי ניסוי וטעייה

סרוסי מונה לתפקיד מנהל מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל בחודש פברואר האחרון, רגע לפני שמשבר הקורונה שיבש את העולם כולו. למרות המשבר – ואולי אפילו בגללו – סרוסי והצוות שלו השיקו בחודש האחרון 4 פיצ׳רים שפותחו בסניף הישראלי שרובם עוסקים בפרטיות ואבטחת המשתמשים והמידע שלהם: מערכת זיהוי והתראה מפני התנהגות חשודה ודליפת מידע; מערכת זיהוי מידע רגיש בצורה אוטומטית; מערכת דוחות, שמאפשרת לחלוק מידע ארגוני עם אנשים וגופים שאינם חלק מהארגון; ומערכת שמוודאת שהמידע שהארגון מאחסן בדרופבוקס עומד ברגולציות המידע השונות ולא נמחק למשל לפני פרק הזמן המוגדר בחוק.

סרוסי חוזר ואומר כי הגישה החדשה של החברה היא אמנם סופית, והיא לא תחזור למשרדים באופן מלא או חלקי, אך מדגיש כי בראשית המעבר לפחות, החברה תנקוש בגישה של ניסוי וטעייה, ותיעזר בפידבקים רבים מהעובדים כדי להבין איך להתאים את אותה גישת Virtual First כך שכמה שפחות עובדים יפגעו. בין אם המהלך ייחשב בסופו של דבר כהצלחה מסחררת או כישלון מהדהד, הוא עשוי להפוך למודל שיעזור לחברות רבות במשק להתאים את עצמן לעידן שאחרי הקורונה, שעדיין מלווה בהרבה חוסר וודאות.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

15 תגובות על "מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של דרופבוקס: גם אחרי הקורונה לא נשוב למשרדים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
איציק
Guest

בחור חכם. כן יירבו (ומסכנות העיריות)

פבל
Guest

מה בחור חכם ? מודל היברידי הוא אידיאלי מכל הבחינות. שלא יספר סיפורים על אי שיוויון בקידום איזה חארטה אם כבר הפוך בבית צריך לטחון יותר, מי שלא מחובר כל היום לא יקודם. יותר זול לו שתעבוד מהבית, החיי חברה שלך, הקשר האנושי בחברה , תרבות ארגונית, כל זה לא מעניין אותו.
החיסכון הכלכלי הוא עצום, נאמד בעשרות אם לא מאות מיליונים לחברה כמו דרופבוקס.

יוכי
Guest

טעות
מחקרים כבר מראים שעבודה מהבית פוגעת בחדשנות

איל
Guest

לעובד חדש שניקלט שעוד לא יכול לעבוד “Solo” המודל ההיברדי ניראה יותר מתאים.

Mailckon
Guest

לא בהכרח. ברוך השם יש היום סלאק טימס ושאר הקללות

בצל כחול
Guest

חברות כאילו צרכות לעבור חרם.
פשוט בושה שהחסכון הכלכלי יותר חשוב להם מהעובד עצמו.
עבודה מהבית זה זוועה.
לרוב העובדים אין מקום נוח לעבוד בו. לשבת בפינת אוכל על כסא שמיועד לאוכל במשך כל היום זה פשוט זוועה. שלא נדבר על זה שהילדים רואים שאתה בבית אז תכין לי, תעשה לי, תביא לי.
תפסיקו לתת יד לבזיון הזה. עבודה צריכה להעשות בעבודה. בבית תהיו בבית!!

הסביח של עובד מהבית
Guest
הסביח של עובד מהבית

גם העובדים צריכים להשתנות. עברנו דירה – דאגנו שיהיה חדר עבודה עם דלת שאפשר לסגור, מסך נורמלי ושולחן גדול. ב-6000 דולר לשנה תוכל לדאוג לפינת עבודה שקטה כמעט בכל בית סטנדרטי. מחנכים את הילדים לא להפריע כשאמא עובדת. את היחד עושים בארוחת צהריים מסודרת. בסופו של דבר זה עדיף בהרבה על לחזור בשבע הביתה לבתבת זוג סחוטים ואחרי ארבעים דקות באוטו (עשרים מהם בפקק).
צורת העבודה החדשה הזו טובה לשני הצדדים, אבל אי אפשר לצפות שעובד לא ינסה להתאים את עצמו והכל יעבוד חלק.

בצל כחול
Guest

לא יודע אם התגובה שלך צינית או רצינית.
יש בה כל כך הרבה “NOPE” שאני לא יודע מאיפה להתחיל….
אני צריך לקנות דירה יותר גדולה ממה שאני צריך לשימושים הפרטיים שלי רק בשביל שיהיה לי חדר בתור משרד? התחלקתם על הראש???
שוב אומר, בעבודה תעבוד כמה שאתה רוצה. בבית תהיה בבית!!
אסור לערבב בין הדברים האלה כדרך קבע. אחרת אתה תעבוד 24 שעות וזה ישפיע על כל הבית שלך (ילדים, אישה, חיי חברה, תחביבים וכו’)

מאיר
Guest

בצל סובייטי

בוט2
Guest

מודל 100% עבודה מהבית לא יעבוד אחרי הקורונה. חבר’ה צעירים וגם מבוגרים צריכים את האינטראקציה החברתית.
כמו כן, בעבודה מהבית אין הגדרה לסוף יום העבודה וכך עובדים מוצאים את עצמם עובדים עד שעות מאוחרות.
נשמע שהמודל ההיברידי יהיה אידיאלי – יום-יומיים מהבית.

מאור
Guest

גם אני חושב שהמודל ההיברדי הוא המתאים ביותר.
בחברה שאני עובד בה אפשר לומר שאימצנו את המודל ההיברדי עוד לפני הקורונה ולכן שכל עוד יש סכנה בריאותית אין חזרה למשרדים.
אבל להחליט שאין משרד/ מרחב כלשהו למפגש והפריה הדדית זו החלטה דרסטית שפשוט לא תעבוד ותפגע בבפריון, בחדשנות, בהווי החברה וברצון של העובדים להישאר בחברה.

Mailckon
Guest

בחור חכם. מצפה להצלחה של החברה

מושהי
Guest

אני לא הולך לעבוד במקום שבו אין משרד פיזי. אין תחליף להחלפת הרעיונות בין אנשים, לשיחות המסדרון… אדע לאן לא לשלוח קו״ח

שלום
Guest

כל הכבוד חשיבה נכונה, הכן העולם הולך להשתנות …

גוטייר
Guest
אין כמו לעבוד מהבית וכל מי שטוען שלא ככה הוא או שליח של חברות נדלן למיניהן או מאלה שבימים לפני הקורונה לא היה בדיוק ממהר הביתה בסוף היום… חסכון של 5-20 שעות בשבוע (!), רק תחשבו כמה זמן נוסף ניתן להקדיש לספורט, לחינוך הילדים ולהתפתחות מקצועית! אוכלים אוכל נורמלי ולא כל הג’אנק של תן ביס. העבודה הרבה יותר ממוקדת, הרבה פחות הפרעות ושיחות סרק במהלך היום. הכל מתועד, יש סלאק, ג’ירע, גיט, תוכנות טרעקינג שמאפשרות לדעת מה כל אחד עשה ומתי. מניסיון – מי שטוען שעבודה מהבית זה חלטורה הוא לרוב רגיל לעשות חלטורה במשרד וכעת מרגיש חוסר אונים כי… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: