עכשיו כבר יש רחפנים שנשלטים בכוח המחשבה

השבוע התקיים מירוץ רחפנים – כשהכלים המעופפים הופעלו באמצעות כוח המחשבה של הטייסים שלהם. מדע בדיוני? לא אם אתם עוקבים אחרי ההתפתחויות בממשק מוח-מחשב ונחשפים לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה המהפכנית הזו

רחפן. מקור: Pixabay

מאת: קריסטי קירנן, פורבס ישראל

עד לא מזמן, הזזת חפצים בעזרת כוח המחשבה היתה עניין לאבירי ג’דיי ולילדים קוסמים. אבל ב-6 באפריל התכנסו מתחרים וצופים באוניברסיטת טוסקלוסה באלבמה למרוץ הרחפנים הנשלטים בכוח המוח, שבו המתחרים מפעילים את הרחפנים שלהם רק באמצעות המוח שלהם. רחפנים שקוראים מחשבות נשמעים כמו כותרת שצריכה להופיע ליד חטיפות של חייזרים, אבל המציאות עולה על כל דמיון.

כריס קרופורד, שותף-מייסד בליגת מרוצי רחפני המחשבה הדגים את המדע שמאחורי הקסם במעבדת המחשבים שלו באוניברסיטת אלבמה. הסטודנט המתנדב שלו יושב מול מחשב ולובש כובע שמכסה את ראשו. “זה מוניטור EEG, שמנטר פעילות חשמלית במוח”, מסביר קרופורד. “כשאתה מחליט להזיז את הזרוע שלך, האזור המוטורי המרכזי שלך שולח אות לשרירים שלך”.

האזור המוטורי המרכזי, שבו מתוכננות הפעולות שלנו, נמצא בגדול בין האוזניים שלנו, בקצה העליון של הראש. כל חלק באזור המוטורי אחראי על חלק מסוים של הגוף. לדוגמה, האזור המוטורי שנמצא בערך שלושה סנטימטרים מעל האוזן הימנית שלכם שולט ביד השמאלית שלכם. החלק המסוים הזה במוח מתעורר כשאתם חושבים על הזזת היד שלכם. אלקטרודות בכובע מזהות את הפעילות, ושולחות את הסימנים למחשב.

כמובן, חלקים אחרים של המוח שלכם פעילים גם הם, כך שהסימנים המצטברים מעובדים באמצעות אלגוריתמים ומזהים דפוסי פעילות מסוימות. “אנחנו לא רוצים שהטייס באמת יזוז, בגלל שזה ייצור הרבה רעש חשמלי”, אומר קרופורד. “אנחנו רק צריכים שהוא יתרכז ברצינות בהזזת היד שלו, או בדחיפה של משהו, או באיגרוף כף ידו. זה באמת לא משנה איזה תנועה אנחנו בוחרים, כל עוד היא יוצרת חתימה אלקטרונית שאנחנו יכולים לאתר ולזהות”.

כשהמחשב חושב שהוא יודע בסבירות של 80% שהתנועה מהאזור המוטורי המרכזי מתאימה ליד השמאלית של הטייס, הוא ישלח סימנים חשמליים משל עצמו לרחפן, ויורה לו לנוע קדימה.

המשתתפים במירוץ לא לובשים כובעים מלאים, אלא רצועות שמותקנות על המצח שלהם. הרצועות זולות וקלות יותר לשימוש, יתרון גדול לצוותים קטנים, אבל הן לא יכולות לזהות תנועה. הן משתמשות בעוצמה של הפעילות המוחית שמתקשרת לריכוז. “יש תדירות שונה של גלי מוח שמתאימה למצבים נפשיים שונים”, מסביר קרופורד. “אנחנו משתמשים בגלי ביטא וגמא, שמתכתבים לריכוז ולרמות גבוהות של עיבוד מנטאלי. אז יש לנו טייסים שעושים תרגילים במתמטיקה שדורשים ריכוז רב, והרחפנים ינועו קדימה בהתבסס על עוצמת גלי המוח האלה”.

לא התשובות הנכונות יניעו את הרחפנים קדימה, אלא עוצמת גלי המוח שהטייסים יוצרים באמצעות הריכוז שלהם. “אנחנו עדיין מנסים להבין את המאפיינים שגורמים למישהו להיות טייס טוב של רחפנים שפועלים בכוח המחשבה”, אומר קרופורד. “אבל היכולת שלהם להישאר ממוקדים ולהתעלם מהפרעות כמו למשל הרעש שיוצרים הרחפנים, הקהל והמתחרים האחרים ישפיעו לרוב על הביצועים שלהם”.

לא קורא מחשבות

ליכולת לזהות ולרתום את הפעילות במוח יש פוטנציאל מלהיב. הטכנולוגיה הזאת יכולה לסייע לנכים להניע את הפרוטזות שלהם או יאפשרו לאנשים עם פגיעות חמורות בעמוד השדרה לתקשר עם סביבתם. לפני כמה שנים, קרופורד ועמיתו מרווין אנדוג’ר, השותף המייסד של ליגת מרוצי רחפני המחשבה, חלם על הרעיון שיאפשר לרתום את הגישה הזאת למרוצי רחפנים. “מרווין ואני עבדנו על מיחשוב מרוכז בני אדם באוניבריסטת פלורידה”, נזכר קרופורד. “הבנו שאנחנו יכולים להשתמש במרוצי רחפנים כדי לעודד אנשים מרחבי המדינה להתעניין בממשק מוח-מחשב”.

מרחבי המדינה זה הפך לרחבי העולם. “זמן קצר אחרי המרוץ הראשון שלנו ב-2016 התחלנו לקבל אימיילים מסטודנטים מכל העולם שהתעניינו בבניית אירועים דומים משל עצמם”, הוא מספר.

מקור: UNIVERSITY OF ALABAMA

עבור קרופורד, רוב ההתרגשות מגיעה מלראות משתתפים שמגיעים מהעולם שבחוץ – לאו דווקא אנשי אקדמיה מתחום מדעי המחשב. “האקתונים וחללים ליוצרים היוו תקדים, ואפשרו לאנשים שלא היו מעורבים קודם להשתתף”, אומר קרופורד.

גם המחיר היה מפתח משמעותי בצמיחה. “עד לא מזמן היית זקוק למעבדה ולתקציב גדול”, אומר קרופורד. “עכשיו אתה יכול לשחק עם הדברים האלה בגאראז’ שלך בהשקעה של מאתיים דולר”.

ההתפתחויות בעולם התוכנה איפשרו גם להתנסות בממשק מוח-מחשב בקלות רבה יותר. “תוכנת קוד פתוח כמו Robot Operating System הציגה את הדרך המודולרית הזאת של בניית מערכות רובוטיות שמפשטות את תהליך העיצוב”.

מערכות שנשלטות על ידי המוח צריכות עדיין להתגבר על כמה קשיים. נדרשת עדיין קפיצת מדרגה בנוירו-טק, בעיקר באגף החומרה, כמו רצועות EEG למצח עם רזולוציה גבוהה יותר שתאפשר להבחין בין סימנים, ושיפורים בתוכנה, כמו מודלים טובים יותר, שיאפשרו לזהות דפוסים מסוימים של פעילות מוחית. “האתגר הגדול ביותר שלנו הוא לעזור לאנשים להבין מה זה יכול ולא יכול לעשות”, אומר קרופורד. “הרצועה הזאת לא קוראת את המחשבות שלך ולא פולשת לך לפרטיות. היא לא שולחת אותות למוח שלך ולא עושה לך מניפולציה מחשבתית. היא יכולה לעשות הרבה דברים מגניבים, אבל היא לא יכולה לעשות את זה”.

ככל שאנשים ילמדו יותר על ממשק מוח ומחשב ויבינו את המשמעות האמיתית של הממשק הזה, התחום ייפתח ויצמח במהירות. “אנחנו נמצאים על סף הפיצוץ של יישומים חדשניים”, צופה קרופורד. “כשנקבל קבוצה מגוונת של אנשים שמשתמשים בטכנולוגיה הזאת וחושבים על דרכים ליישם אותה, נקבל משהו ששום קבוצה של מדעני מחשב לא תצליח לחשוב עליו”.

פורסם לראשונה בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

כשטכנולוגיה פוגשת באופנה: הכירו את משקפי-האוזניות MusicLens

היעד הבא: Airbnb משקיעה 160 מיליון דולר בסטארטאפ מלונאות

מערכת גיקטיים

גיקטיים, שהוקם בגלגולו הקודם כניוזגיק במרץ 2009, פונה לאנשי טכנולוגיה ואינטרנט בארץ הרוצים לקבל חדשות, עדכונים וכתבות בתחומים אלה בעברית. בנוסף לסיקור טכנולוגי לקח על עצמו גיקטיים לקדם את תעשיית ההיי טק בארץ.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: