בלי ספוילרים: דוקטור סטריינג' החדש נראה נהדר, אבל יש אבל
הסרט החדש מבית ה-MCU נראה מצוין, בנוי למסך הגדול, ומביא לראשונה את אלמנט האימה (באמת) לסרטים של היקום הקולנועי. אבל יש בו גם כמה חלקים מהותיים שפחות עבדו
דוקטור סטריינג', המנתח שהפך למכשף העליון, הוא רחוק מלהיות הדמות הכי מושכת קהל של מארוול. אבל ההבטחה של חיבור היכולות המיסטיות שלו עם המולטיוורס – תחום שבו מארוול נגעה קצת ב"ספיידרמן: אין דרך הביתה" יחד עם ההבאה של סם ריימי כבמאי הפכו את הסרט הזה להרבה יותר מעניין. אחרי שצפינו בו גילינו גם כמה אותיות קטנות.
סרט האימה הראשון של ה-MCU
בקצרה, ובלי ספוילרים חס וחלילה, "ד"ר סטריינג' בממדי הטירוף" (מעכשיו סטריינג' 2) עוקב אחרי סטיבן סטריינג' בימים שאחרי אירוע סרט ספיידרמן האחרון – וכמובן עם המשקעים שיושבים על המכשף אחרי "אנדגיים". הסרט, כמו שמעיד כל חומר פרסומי שחשוף לציבור – כולל גם את וונדה מקסימוף AKA מכשפת השני, ודמויות מוכרות כמו וונג וכריסטין (רייצ'ל מקאדמס) לצד דמות חדשה וצעירה בשם אמריקה צ'אבז.
נתחיל במה שאהבתי, וזה – שכמו בדוקטור סטריינג' הראשון – מדובר בסרט שנראה נהדר ויזואלית – ברמה שגורמת לי להתפעל בכל פעם מחדש מהיכולות של צוותי ה-CGI של מארוול על מה שהם מצליחים לייצר. יש בסרט סצינת קרב, שמשלבת אלמנטים מוזיקליים, שממש העיפה לי את המוח מבחינת המחשבה שמאחוריה – לצד ביצוע נהדר של כל האלמנטים שבה.
הוויזואליות האלו מתחברות היטב גם עם הבמאי החדש של ה-MCU, שלא זר לסרטי קומיקס (ויש מי שיאמרו שהוא אחראי לסנונית של עידן סרטי הקומיקס) – סם ריימי. הבמאי הוותיק הפך את סטריינג' 2 לסרט האימה הראשון של ה-MCU במלוא מובן המילה. אימה ברמה של לא לקחת אליו את הילדים שלכם, באופן מפתיע מבחינת מארוול, כי ספירת הגופות פה היא משמעותית – כולל כמה הפתעות.
ריימי ביים סצינת קרב משמעותית – כאמור בלי ספויילרים – שהזכירה לי מאוד סצינת קרב גדולה ב-Invincible – סדרה מבוססת קומיקס שעלתה באמזון (ממליץ בחום), שהייתה סופר-מגה-אלימה. עם זאת, ההבדל המשמעותי הוא כמובן היעדר ה-Gore בסטריינג' 2 – אין כמויות אדירות של דם או דברים מהסוג הזה, כי זה עדיין סרט מארוול המדורג עבור בני 13 ומעלה. מדובר בשינוי נחמד עבור מארוול, ולדעתי מדובר בסרט עם הכי הרבה מעט "דאחקות מארוול" כפועל יוצא מהיותו סרט מאוד קודר.
גם הפסקול המצוין של דני אלפמן, משתף פעולה ותיק עם ריימי, עבד פה מצוין והרים מאוד לחלק ה"אימתי" של סטריינג' 2. המוזיקה עזרה לייצר המון מתח במקומות הנכונים, ועבדה נהדר גם בסצינות הגדולות – כמו הקרבות למשל.
חלק שאהבתי מאוד, בהתחשב בזה ששני סרטי הקומיקס האחרונים היו ספיידרמן ובאטמן שארכו שעתיים וחצי ושלוש שעות בהתאמה, הוא שהסרט הזה ארך רק שעתיים ו-6 דקות – וזה היה אורך ממש מושלם. כל קווי העלילה שנפתחו נסגרו בצורה סבירה בטווח הזמן הזה, הסרט לא הרגיש ארוך מדי או קצר מדי, וזו לגמרי נקודה שסטריינג' 2 יכול לרשום לטובתו בעידן סרטי הקומיקס הארוכים כאורך הגלות.
הבעיה הגדולה של הסרט הזה
הרמנו לסרט החדש, עכשיו ברשותכם קצת נוריד. יש לי בעיה ענקית עם הסרט הזה, והיא העובדה ששם הסרט הוא "ד"ר סטריינג' בממדי הטירוף" – אבל אני יצאתי מהסרט במחשבה שסטיבן סטריינג' לרוב הסרט הרגיש לי כמו דמות משנית בסרט. זה מרגיש כאילו אנחנו בדרך לעידן שבו מארוול תייצר סרטי טים-אפ ללא הפסקה – כשהיא חייבת לתת להם שם של דמות מסוימת, גם אם אותה הדמות היא לא בהכרח הדמות הראשית.
בעיה נוספת, והיא כזו המתכתבת עם מה שציינתי פה למעלה, היא שהסרט הוא בכלל המשך ישיר לסדרה הראשונה שיצרה מארוול לדיסני פלוס – וונדה-וויז'ן. סדרה שלטעמי הייתה במקרה הטוב בינונית, עם סוף לא רע שהחיבור שלה לסרט הנוכחי כ"כ מסיבי, שלא ברור למה לא קראו לסרט הזה בכלל "מכשפת השני ו-X/Y/Z". גם הדמות החדשה שהצטרפה הרגישה רוב הסרט ככזו שהכותבים והבמאי ראו בה כ"חשובה יותר" מהדמות שעל שמה נקרא הסרט – בעיה רצינית בעיניי.
בתור מי שלא יצא מוונדה-וויז'ן עם רגשות משמעותיים, העובדה שהסרט הזה הפך להמשך של הסדרה גרמה לי לחוש די מהר מיאוס מהעלילה, בעיקר כי ה-pay-off היה כל כך נמוך מבחינתי – ואני חושש כך זה יהיה גם עבור לא מעט מהצופים. ואת זה כותב מי שמאוד נהנה מסרטי ה-MCU, גם אלו שנחשבו פחות מוצלחים (אבל לא מ"תור: העולם האפל", גם לי יש קווים אדומים).
הולכים לקולנוע?
סטריינג' 2 היה אמור לצאת בכלל לפני "ספיידרמן: אין דרך הביתה", ועבר על פי הדיווחים שלל צילומים מחדש ומשחק מבחינת התסריט של הסרט – וזה מורגש. הסרט מרגיש קצת תלוש, ולא ברורה ההחלטה לייצר את הסרט סביב דמות שהיא לא זו שבכותרת. אני מקווה שאלו הסיבות היחידות ליצירת סרט שהרגיש קצת כמו "טים-אפ עם שם של גיבור רנדומלי" ושהקברניטים של מארוול – ובראשם קווין פייגי – יצליחו להביא יותר תוצאות כמו "אין דרך הביתה" בסרטים הבאים שצפויים לנו. כרגע, העיניים שלי צופות לעבר "ת'ור: אהבה ורעם" שיצא ביולי, בתקווה לחזרה לשגרה.
מבחינת המלצת צפייה, הייתי הולך לראות את סטריינג' 2 בקולנוע רק בגלל האספקטים הקולנועיים והוויזואליים שלו, אבל בו זמנית אם אתם מתכננים כבר את המינוי שתעשו לדיסני פלוס בחודש הבא – לא הייתי פוסל פשוט לחכות שיגיע לשם.
הגב
15 תגובות על "בלי ספוילרים: דוקטור סטריינג' החדש נראה נהדר, אבל יש אבל"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
לגבי סוף הכתבה, למה החלטת שזה יגיע לדיסני פלוס בקרוב? דיסני שיחררו אותו בלעדית לקולנוע. בהצלחה לאוהדי התחום לחכות כמה חודשים בלי ספוילרים, ביחוד שסדרות או סרטים אחרים עשויים להתייחס לסרט.
רושם לכל מי שיקרא את זה ויגיד שאולי לא שווה ללכת לקולנוע בשביל הסרט הזה
סרט מעולה! לא מפתיע אף אחד שזה סרט שבנוי על מה שמארבל עשתה בעבר וככה ימשיכו להיות הסרטים וגם זה מה שמעריצי מארבל כלכך אוהבים
אוהבים מארבל? אוהבים סרטים טובים? הרבה אקשן קצת דרמה והפתעות מארבליות כמובן והכי חשוב הרבה ספישל אפקטס? לכו לסרט לא מאמין שמישהו בדעתו השפויה רושם שאפשר לחכות עם זה לטלווזייה עם כל מה שהלך שם
"ונדה-וויז'ן, סדרה שלטעמי הייתה במקרה הטוב בינונית". עצם המשפט הזה גרם לי לזלזל בכל שאר הדברים שנכתבו בכתבה הזו.
ולמה בדיוק? כל הסדרה ונדה וויז'ן היא על מכשפה נרקסיסטית שחטפה עיירה שלמה של אנשים בשביל הפנטזיות שלה ובסוף עושה כביכול טובה שהיא משחררת אותם. לא בדיוק שיא הדרמה.
ממש ככה. הסדרה הכי טובה של מארוול עד היום. התחילה קורע, המשיכה מותח ונגמרה בשברון לב.
בדיוק, וזה הפך את וונדה בעיני לדמות הכי מעניינת ב-MCU דווקא כי היא לא מושלמת ולגמרי שרוטה
ונדה ויז'ן אחת הסדרות הטובות ביותר שאי פעם ראיתי, לא רק של מארוול. קצרה וקולעת, עונה אחת, מעט פרקים, קלעו בול!
הסדרה מתארת כאב של אובדן בצורה מושלמת דרך כל שלבי האבל, ועם זה השאירה אותנו במתח לאורך כולה.
הפתעות וטוויסטים לא צפויים, רפרנסים על דמויות ותיקות, כל שניה בסדרה הזו הייתה זהב.
ואכן כמו ש"יול" כתב, עצם המשפט שהוא ציטט צבע את כל הביקורת כאחת שנכתבה על ידי מישהו שרק מחפש מכות ופיצוצים (אל תכחיש, חצי מהביקורת מדברת על סצינות הקרב) ולכן לא רלוונטית בעיניי.
חייבים גם לראות את הסדרה what if של מארוול לפני הסרט ולא רק את wandavision. יש שם הרבה הסברים לא רק על סטריינג אלא גם על הרבה דמויות נוספות בסרט.
כן…. לא….
לא בדיוק…
דווקא במובן הזה הסרט מאכזב, כי הוא היה יכול לנצל הרבה יותר את המולטיוורס ואת הדמויות שהציגו בWhat If…?
לדוג' היה פרק שלם על דוקטור סטריינג' האפל יותר. איפה הוא בסרט החדש?
אלו לא הדמויות מwhat if אלא גרסאות נוספות שלהם מיקום אחר
בקומיקס אין מספיק תוכן בישביל לעשות על וונדה סרט אחרי שהוציאו את וונדה ויזן
ולדעתי סדרה מדהימה, מציגה לנו צד אחר של גיבורי על ״צד אפל״ אפשר לומר, זה מרגיש כיאלו שאר האבנג׳רס ככ מושלמים ויודעים מה נכון ועושים מה שנכון וזה כיף הריענון הזה של מישהי שמנסה להיות בצד הטוב אבל לא מצליחה
אחלה סרט, לא הכי טוב של מארבל אבל בהחלט שווה לראות על המסך הגדול. חובבי סם ריימי יאהבו מאוד את הסרט ולמעריצים הרציניים של מארבל מחכות הרבה הופעות אורח מלהיבות
כן דמות די מרכזית בסרט היתה וונדה (והאיתי שמח לראות סרט אימה אמיתי עם וונדה בתור דמות האימה), אבל אי-אפשר להגיד שזה גרם לי להרגיש שסטריינ' היה רחוק מידי למרכז העלילה, המעבר בין עלילות רבות מנע מהסרט מלהיות משעמם כי אם היו מתרכזים במולטיוורס וסטרנג' בלבד היו ממצאים את הנושא די מהר והסרט היה הופך למשעמם, אם זאת הדמות של אמריקה היתה לא ברורה עד מיותרת אם היו מחליפים אותה לחפץ אף אחד לא באמת היה מבחין.