מחסור בעובדים בהייטק? התשובה נמצאת כאן מתחת לאף שלנו
מחסור בכח עבודה מיומן בהייטק? לפני שאנחנו רצים לחפש פתרונות דרסטיים או מעבר לים, כדי שנעיף מבט מתחת לאף שלנו. יום הגיוון הבינלאומי שחל היום הוא הזדמנות מצוינת
מאת: נטלי קרמר וגיא שמש
תעשיית ההייטק בארץ נמצאת בתנופה גדולה: משקיעים מחפשים הזדמנויות, ותנופת גיוסי כח-האדם מגיעה לשיאים חדשים. הדו”ח האחרון של רשות החדשנות הצביע על 13,000 משרות פתוחות שחברות ההייטק לא הצליחו לאייש בשנת 2020. היום המספר גדול בהרבה. לרגל יום הגיוון הבינלאומי שחל היום (ו’), חשוב לבוא ולומר: גיוון כח האדם הוא המפתח היחיד להתמודדות עם המחסור התמידי במפתחים מיומנים בארץ.
החזון מתגשם לנגד עיננו מזה זמן. נשות-פיתוח חרדיות עובדות בחברות רבות. הן מתמידות בתפקיד לאורך שנים (יותר מהממוצע הכללי) ולמרות כל הדעות הקדומות, הן נמנות עם צמרת המפתחים בחברות אלה. במרכזי פיתוח אחרים, עובדים ממוצא ערבי משתלבים בהצלחה במשימות פיתוח, ומעלים פתרונות עם עובדים אחרים ליד מכונת הקפה. לא קל לבנות קבוצות מגוונות – אבל בסוף התהליך נוצרים צוותים מוכשרים, המונעים על ידי רצון חזק להצליח ולתרום להצלחת החברה. וזו רק תחילת הדרך, כי ההייטק ברובו הוא עדיין מועדון הסגור בפני חלקים משמעותיים באוכלוסיה. אפילו נשים, המהוות 51% מהאוכלוסיה, נמצאות בייצוג חסר בענף.
חברות מגוונות מצליחות יותר
מחקרים מראים שיש תועלת עסקית של ממש בגיוון כח האדם בחברות. חברות מגוונות מצליחות יותר מחברות הומוגניות (שֵם נקי לחברות עם דומיננטיות גברית לבנה), עובדיהן מגלים מחויבות גבוהה יותר לחברה, וגם החדשנות בהן פורחת על רקע מגוון התרבויות והגישות. מחקרים מציינים בנוסף, שכּח אדם מגוון בחברה משקף את קהל הלקוחות המגוון שלה. מתוך כך, החברה מחזקת את הבנת השוק שלה ומיטיבה להכיר את הצרכים של לקוחותיה.
יש חברות המתמודדות עם המחסור בכח אדם מיומן באמצעות פניה למיקור-חוץ והעברת עבודות פיתוח תוכנה לחברות במזרח אירופה. זהו לכאורה פתרון מהיר וזול. אבל כבר נשמעים סיפורים על שוק שחור של פרויקטים, העוברים מיד ליד, כך שהמזמין לא יודע בדיוק מי המפתחים ומה בדיוק נכנס לקוד שהם סיפקו. עדיף ללא שיעור פתרון בו החברה מכירה את המפתחים/ות, מדברת בשפתם, ובונה איתם/ן מערכת יחסים מתמשכת, המאפשרת ביקורת על מבנה התוכנה ואיכותה. בסופו של דבר, זה טוב לחברות ולעובדים המקומיים, ומקרין על כלכלת המדינה כולה, על מצב הפערים במשק ועל חוסנה החברתי.
אולם שני קשיים משמעותיים עומדים בדרך לשילוב עובדים ממגזרים בתת-ייצוג בהייטק הישראלי. הראשון הוא חוסר היכולת של התעשייה לקלוט כמות משמעותית של עובדים ועובדות חסרי-ניסיון, כאלה המכונים ג’וניורים. בוגרי התוכניות המושקעות של הממשלה, רשות החדשנות ושל עמותות רבות וטובות, מגיעים לשוק העבודה חסרי ניסיון משמעותי. הם לא פיתחו פרויקטים אמיתיים, עבור לקוחות תובעניים ובסביבה טכנולוגית מאתגרת. חברת הייטק הקולטת עובדים כאלה, נדרשת להקצות עובדים מיומנים למשימות הנחייה והדרכה של העובדים החדשים – תוך התפשרות על לוחות זמנים ומשימות אחרות. חשוב שחברות פיתוח נוספות, שנמצאות היום בתנופת גיוס, יתמודדו עם האתגר הזה. זו השקעה המשתלמת עבורן לטווח רחוק. עם זאת, גם הממשלה צריכה לעשות יותר.
הממשלה היא הגוף המממן הגדול ביותר של הכשרות עובדים במגזר הציבורי. בשנה שעברה השקיעה מעל ל-140 מיליון ₪ בתוכניות הכשרה – אולם היא צריכה לדרוש וגם לקיים. לא די להתמקד בהכשרת העובדים והכנתם לראיונות עבודה. יש למצוא דרך לצייד אותם בניסיון מעשי בתחום. במגזר הציבורי מתנהלת פעילות מחקר ופיתוח בהיקפים של מיליארדי שקלים. הממשלה יכולה להגדיל את מחויבותה לגיוון ולחייב את ספקי התוכנה שלה להעסיק בוגרי תוכניות העשרה בהקפים גדולים – זאת, כתנאי במכרזי התוכנה שהיא מפרסמת. אתרי אינטרנט, מערכות תקשורת ממסדיות, מערכות ניהול משרדיות – כל אלה הזדמנויות עבודה והתנסות עבור ג’וניורים, הזקוקים לנסיון משמעותי שיפתח בפניהם את הדלת לעולם ההייטק.
הקושי השני מונח לפתחן של חברות ההייטק עצמן. הן צריכות להשתדל יותר. אם בעבר חשבנו שדי בלב ודלת פתוחים לקראת מועמדים מאוכלוסיות לא מיוצגות – היום ברור שנדרש מאיתנו יותר. עלינו לחפש ולייצר באופן פעיל את ההזדמנויות לגיוס מעודד גיוון, ולהכשיר את המנהלים להכיל כח אדם מרקעים שונים.
שיטת הגיוס חבר-מביא-חבר אינה מרחיבה את ציבור המועמדים למשרות הפתוחות, אלא מחפשת אותם שוב ושוב באותם המקומות: שערי האוניברסיטאות, הפייסבוק של יוצאי 8200 והחברים לכדורגל ביום ששי. ערבים ישראלים, חרדיות וחרדים, חברי וחברות הקהילה האתיופית, בוגרי תוכניות הכשרה וא.נשים עם מוגבלויות – כולם נמצאים מחוץ למאגר המועמדים, והמאגר אינו גדל. צריך לבקש מועמדים מהעמותות המתאימות, ללמוד לראיין מועמדים שבאים מרקע שונה, ולזהות את הטיות לב האנושיות שלנו הפוגעות בהערכה הוגנת של המועמדים.
להשלמת התהליך, על הממשלה להידרש לתהליך השמת העובדים על ידי חברות ההשמה המובילות, שמהוות היום את ערוץ הגיוס העיקרי עבור החברות. חברות השמה אלה אינן מתמחות באוכלוסיות מסוימות, ואינן משקיעות היום מאמץ מיוחד בשילוב מועמדים מרקע שונה או בתת-יצוג. יש לתגמל חברות השמה שיבחרו להשקיע בקהילות אלה, לאתר מועמדים מתאימים, להכין אותם לראיונות ולהציג אותן בפני הלקוחות.
אנחנו באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) שמנו לעצמו כמטרה לקדם את הגיוון וההכלה בתעשייה . בקבוצת העבודה של האיגוד המתרכזת בנושא הגיוון והכלה אנו פועלים בכל הגזרות האלה בתקווה להפוך את יום הגיוון הבינלאומי ליותר מציון יפה בלוח השנה. אנו קוראים לממשלה ולחברות הפיתוח לנצל את תנופת הגיוס הנוכחית כדי לשפר את המצב ולהביא לגידול משמעותי בנוכחות הקהילות שבתת-יצוג בהייטק. גיוון כח האדם הטכנולוגי בישראל הוא הכרחי לחיזוק התעשייה וגם לכולנו כאזרחים. עד שהתהליך יצבור תאוצה ונפח, ההצלחות היפות הנראות היום יהיו רק רמז למציאות שיכלה להיות טובה יותר עבור כולם.
נטלי קרמר היא סגנית נשיא עולמית ב-AT&T ומנהלת מרכז הפיתוח בישראל, גיא שמש הוא סגן נשיא עולמי ב-NOKIA ומנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל. הם מובילים את קבוצת הגיוון של IATI.
כתב אורח
אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.
הגב
31 תגובות על "מחסור בעובדים בהייטק? התשובה נמצאת כאן מתחת לאף שלנו"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
חרדים חרדים חרדים אבל מי שעשה צבא עבד שנים בהייטק והיום יושב בבית כי הוא מבודר הוא יכול להתפגר כי זה לא כלכלי למישהות כתבת יחצנות אחת גדולה למי שמרוויח מעבדות קבלן של נשים חרדיות. יש פה אלפי מהנדסים מבוגרים מובטלים שיש להם הרבה יכולת אבל את מי זה מעניין ?
בהייטק לא נותנים לאנשים מוכשרים להכנס, כשרון לא נמדד בתעודה או בקורס מסכן, מנסיון.
היי יצחק,
אני חרדי לא עובד בהיי-טק ולא יכול להתווכח איתך על ההתאמה של חרדיות לשוק העבודה,
אבל אני יודע דבר אחד שמה שכתבת בסוף דברך שהרב מבקש כסף קבוע זה שקר מוחלט!!!!
אני חרדי ורוב הסביבה שלי חרדים ובחיים שלי לא שמעתי את השטות הזאת שרב מבקש כסף קבוע, (ויוצא לי לפעמים שאני מתייעץ עם רב לגבי שאלות מהסוג הזה)
ולכן מבחינתי האמינות שכל מה שכתבת מוטלת בספק גדול מאוד.
יצחק:
אין לי ספק שזה מה שאתה חושב שאני לא אמין אז קצת פרטים:
אני ביקשתי לדבר עם הרב, זה אחרי שכבר עבדו 2 בנות חרדיות ואפילו אחת מהן הביאה את המועמדת…
בנינו מחיצות גבוהות באופן-ספייס שהבנות לא יהיו גלויות לכל המשרד… והרב המכובד בשיחה איתי ביקש להיות בודק קבוע בשכר… כמובן סירבתי והתכנתת לא עבדה אצלנו כי הרב אסר עליה לעבוד אצלנו.
אגב, אביה של התכנתת גם הוא רב וביקשתי ממנו להגיע לבדוק את התנאים אבל הוא השאיר את המשימה לרב “מומחה לעבודת חרדיות”
הישוב הוא רכסים – ויש לי עדיין פרטים אם אתה מאד מתעניין
חיים שלום,
אם אתה צריך פרטים, שמות ומידע נוסף… אוכל לספק לך
הסיפור של הרב הבודק מוכר לבנות שעבדו
שלום יצחק,
אשמח כמובן להבין על מי מדובר,
ע”מ להבין אם מדובר ברב מוכר? ובמקרה שהוא דורש על זה תשלום אני חושב שמדובר בחוצפה,
(אני אישית לא נתקלתי בכאלה מקרים אף פעם)
-במקרה אני גר ממש קרוב לרכסים ואשמח לדאוג שמי שאני מכיר לא יתייעץ איתו בשום נושא אלא רק עם רבנים הגונים,
– עוד משהו לגבי היישוב רכסים, אמנם עבור אדם שאינו חרדי זה ישמע אולי שולי, אבל מדובר במקום יותר קיצוני מרוב הריכוזים החרדיים האחרים.
מי אמר שהמגייסים בעצמם אנשים מוכשרים？אולי המועמד מוכשר וטוב אבל המגייס לא מבין מספיק את העבודה. בכל ארגון עובדים אחרת לכן ייתכן פער בין המועמד למגייס שברמת הידע מועמד יכול להיות מוכש בהרבה מאשר המגייס. כך נוצר מעגל סגור שיוצר מחסור בעובדים שלפעמים גם עובדים טובים עוזבים כי לא מתאים להם לעבוד עם אנשים הלא מקצוענים.
הבעיה הכי גדולה היא שאף אחד לא רוצה לעשות את העבודה הקשה של להכניס ג’וניורים. חוץ מחלק קטן מהחברות גדולות שיש להן תכניות מסודרות לקליטת אנשים בלי ניסיון, אף אחד לא מוכן להרים את הכפפה. רק רוצים לקטוף אנשים עם ניסיון ויכולות, אבל מה לעשות שאין הקצאה בלתי מוגבלת לכאלו. לפני עשר שנים כשאני התחלתי זה היה הרבה יותר פשוט, היום סטודנטים ובוגרים צריכים להתחרות במאות אנשים על כל משרה…
לדחות גיוס בנים בחצי שנה עד שנה. להעביר את כולם קורס תכנות.
לצערי הכל קשרים ויותר מהכל גניבת מוחות של אחרים וזה הכי עצוב כי כאשר עובד הייטק אשר נימצא בחברה מנצלים את הכישורים שלו ואת טוב ליבו נותנים לי פרוטות על הרעיונות שיש לו ובנוסף לוקחים לו את הקרטיד על העבודה והשם של החברה עולה פלאים .
בודדים הייטיקיסטים שבאמת מרוויחים מהרעיונות שלהם וזה עצוב!!!!
העיקר בוכים ואומרים שאין עובדים יש פשוט נימאס לאנשים ונשים שגונבים להם או להן את הקרטיד
אם סטארטאפ עם המון פוטנציאל היה רוצה להעסיק אותך בחינם לכמה שנים עד שהפוטנציאל יתממש ואז תתחיל לקבל שכר, היית מסכים?
כי זה בדיוק מה שהצעת שחברות יעשו, לקחת עובדים חסרי נסיון ולהמתין כמה שנים עד שהידע שלהם יגיע לרמה שמאפשרת להם להפיק רווחים ממשיים לחברה.
יש חברות שמסוגלות לעשות זאת, אבל לא כל חברה יכולה להרשות זאת לעצמה.
המעוות העיקרי בארץ זה הצבא
החברות התרגלו שהן יכולות לקבל אנשים מוכנים ובגלל זה כמות משרות הגוניור בארץ על סף הלא קיימות
העסקים פה התמכרו לרעיון שהצבא ייצר להם עובדים מוכנים והם לא צריכים להשקיע בשום צורה
סיפורי פוגי על היכולות של המגזר החרדי.
קורס של כמה חודשים לא מגשר על חוסר לימוד רלוונטי במשך 12 שנים, על סביבה ביתית חסרת יכולת, על דרישות מיוחדות ובלתי סבירות.
אנחנו מגדלים מגזר משמעותי חסר יכולת וזה בדיוק מה שאנחנו מקבלים, וכל מיני מילים מכובסות וני אייג’יות לא יכסו יל האמת.
ולמתגייסים, תמשיכו לחפש עובדים בני 24 עם 15 שנות ניסיון ולהתלונן שאתם לא מוצאים.
א) החברות לא מוכנות להשקיע שקל או חצי דקה בג׳וניורים מוכשרים. רוצות לקבל את העובדים מוכנים מראש.
ב) צריך לתת עדיפות לאנשים ששרתו בצבא או שעשו שרות לאומי משמעותי של שנתיים לפחות. הם אלו שצריכים לקבל עדיפות ולא כל מיני מגזרים שאפילו לא מכירים במדינת ישראל ואפילו מתנגדים לקיומה!
מעטמאוד מהחרדים מתנגדים למדינה.
אתה מדבר על נטורי קרטא,
ממש לא המגזר החרדי המיינסטרים
תודה על המקום להעיר
יהיה נחמד ומקצועי מצידכם לצרף קישורים למחקרים שאת מסקנותיהם אתם מצטטים. אנחנו בעידן הפייק ניוז, אתם כבר לא יכולים לזרוק לאוויר נתונים כשלפניהם כתוב “מחקרים מראים ש” ולצפות שהקוראים פשוט יקבלו את זה.
הכותבים מתעלמים מהעובדה הכי פשוטה – ההיטק זה כמעט התחום היחיד שכמה שיש לך יותר נסיון, יש לך פחות סיכוי למצוא עבודה. השוק מלא באנשי מקצוע מעולים מעל גיל 40 שאף מגייסת לא תסתכל עליהם.
אני בעצמי מתקרב ל 60 ונאלץ לעבוד כעצמאי בעיקר מול לקוחות בחו”ל רק בגלל שאני אוהב לכתוב קוד וארכיטקטורה של תוכנה, ומעדיף את זה על משרות ניהוליות.
חחחחחח כמה שטויות!!!!
כיף. כיף גדול לקרוא לעצמך גם הייטקיסטית וגם חרדית. כיף גדול גם להמציא וללכלך ולצאת אותה מחמדית חמודה. כיף גדול.
דברי בשם עצמך..
ואו! הרבה זמן לא קראתי כל כך הרבה שקרים ועובדות לא נכונות.
99% ממה שכתבת לא משקף בשום צורה את ה- הייטקיסטית החרדית. הקלאסית.
גם אני הייטקיסטית. גם אני חרדית.
וכמה מפתיע, אני לא מזדהה עם אף מילה שלך
לא יודע אם אני מייצג, אבל סיימתי תואר במדעי המחשב בטכניון בממוצע 84, שלחתי קורות חיים לחברת השמה אחת וכל שבוע היו לי לפחות שני ראיונות, ואני בתהליך מתקדם במקביל בשתי חברות מוכרות. לא יודע אם היה לי מזל, אבל בתור בוגר טרי בלי נסיון נראה לי שהמצב בשוק די סביר….
ניסית להשיג הלוואות מבנקים ללא הצלחה? זקוק בדחיפות לכסף כדי לצאת מהחובות? זקוק לכסף להרחבה או להקמת עסק משלך? אנו מציעים כל מיני הלוואות בריבית נמוכה של 3%. אתה רשאי ללוות לאורך כל תקופה בין שנה ל -25 שנים וללוות כל סכום מ -2,000 ליש”ט ל -50,000,000.00 ליש”ט לכל מטרה. אתה יכול להגיש בקשה באמצעות whatsapp: +447451283532 או דוא”ל: larryfox2017@hotmail.com
תודה לארי, אבל בדיוק היום חסן הנסיך הניגרי הציע לי הצעה טובה יותר.