כיצד מתמודדים הבנקים עם אתגרי הדיגיטציה ומהם הפתרונות הישראליים שעוזרים להם

בעידן הבלוקצ׳יין והמטבע החדש של פייסבוק, הבנקים חייבים לעמוד ביעדי חדשנות דיגיטלית מאתגרים. מהם הנושאים המרכזיים בהם הבנקים מרכזים את מאמצי הדיגיטציה שלהם, ואיזה פתרונות מפתחים עבורם, ממש פה אצלנו

צילום/ תמונה: pexels

מאת עזי שפר, מנכ”ל סוסא

עולם הבנקאות נמצא בעיצומה של רעידת אדמה טכנולוגית שבסופה יתכן שלא כל השחקנים הקיימים יישרדו, או שלא ייראו כפי שהם נראים כיום. גם לקוחות שלא הצטרפו עדיין לבנק אינטרנטי לבטח מרגישים כבר את הרוח הנושבת במוסדות הפיננסיים הוותיקים: פחות פקידים, יותר פעולות במכשירים דיגיטליים בסניפים, ההתנהלות עוברת לאפליקציות שונות, פחות ניירת ויותר פעולות במובייל. מחוץ לבנקים עצמם אפשר למצוא תכניות מעבר לעסקאות ללא מזומנים אפילו בחנויות הפיזיות, את עולמות הבלוקצ’יין ואת ההכרזה של פייסבוק על מטבע חדש שבוודאי יישאו גם הם השלכות על הדיגיטציה ומבנה המערכת הבנקאית. כל אלה לצד שירותים דיגיטליים חדשים המתחרים בשירותי הבנקים.

גידול בפעולות בערוצים הישירים

דוגמה למגמת השינוי ניתן לראות בדו”ח הפיקוח על הבנקים שהתפרסם באחרונה ולפיו 60% מהפעולות שביצעו משקי הבית בשנת 2018 היו בערוצים הישירים (אתר או מובייל) לעומת 55% ב-2017 ו-45% בשנת 2016. הגידול בולט בעיקר בפעולות כגון תשלומים והעברות. בפעולות הנתפסות כמורכבות יותר מבחינת משקי הבית או הבנקים, דוגמת אשראי ופיקדונות בערוצים ישירים, שיעור זה עדיין נמוך. גם בתחום השירות לעסקים אפשר לראות גידול בשימוש בערוצים הישירים, אולם בארץ הדרך עוד ארוכה.

מגמה אשר בוודאי מעסיקה לא מעט את ראשי ענף הבנקאות היא ה-challenger banks, בנקים חדשים דיגיטליים, שאינם שייכים לבנקים הגדולים, ומתחרים בשירותיהם. בארצות הברית ישנם כ-40 בנקים חדשים מבוססי אפליקציה ושירותים דיגיטליים. באנגליה מדווח על מספר כפול מזה. הגופים החדשים מביאים עמם בשורה של חדשנות, מהירות, שקיפות, עלויות תפעול נמוכות וכתוצאה מכך עמלות נמוכות ללקוחות.

אחת הדרכים בהן הבנקים הוותיקים מתמודדים עם מגמה זו היא הקמת בנקים דיגיטליים מטעמם, לעתים באמצעות מיתוג שונה ופנייה לדור הצעיר. במקרים אחרים, הם רוכשים מתחרים צעירים. אולם מהלכים אלה לא תמיד מוכיחים את עצמם. באחרונה פורסם על סגירתו של הבנק הדיגיטלי Finn של צ’ייס, שנועד למשוך צעירים לבנק. הבנק הודיע כי הגיע להבנה שאין צורך במותג נפרד, אלא בביצוע פעולות באופן דיגיטלי בלבד.

העברות כספים ומתן הלוואות

בישראל עוד לא ראינו בנק עצמאי המתחרה בבנקים הוותיקים, אולם ניתן לציין מיזמים שהחלו כמחליפים את הבנקים בפעולות שונות, בהם Paybox, אפליקציית התשלומים, שבשנה שעברה חתמה עם בנק דיסקונט על הסכם, במסגרתו קיבל הבנק רישיון להפעיל את האפליקציה בישראל. לצד זה ישנם מיזמים של הבנקים עצמם לאפליקציות העברת כספים דוגמת BIT, המופעלת על ידי בנק הפועלים או Pepper-pay של לאומי. הצעד הבא – סליקה בבתי עסק באמצעות אפליקציות העברת התשלומים אושר ממש לאחרונה על ידי בנק ישראל לתקופה מוגבלת של שנתיים וחצי.

תחרות נוספת לבנקים היא הקמת שירותים דיגיטליים למתן הלוואות וניהול השקעות, השוואת עמלות וביצועים ועוד. בהקשר זה, ניתן לציין בארץ את Tipranks, כלי המסייע בקבלת החלטות השקעה באמצעות ניתוח המלצות אנליסטים, בלוגרים ופעילות מוסדיים; Feezback, כלי לניהול ומעקב אחר הפעולות בחשבון הבנק, עמלות, חיובים ועוד; Tipigo, פלטפורמה שמאפשרת לבצע השקעות באופן אוטומטי, בהתבסס על מידע שוק, העדפות המשתמש ובינה מלאכותית, ומיזמים שונים המספקים כלים לניהול והעברות כספים בינלאומיות פשוטות דוגמת Rewire. בחלק מהמקרים נרקמים שיתופי פעולה או הטמעות של הטכנולוגיות לתוך הבנקים, כמו במקרה של Personetics, פתרון ניהול חשבון מבוסס AI ללקוחות פרטיים ועסקים קטנים, שדווח בשנה שעברה על שיתוף פעולה שלו עם הבנק הבינלאומי הראשון.

גם עולם המימון עובר מהפכה עם כלי P2P מתקדמים, המאפשרים פעילות הלוואה והשקעה גלובלית, מספקים הזדמנות לעסקים קטנים ובינוניים לקבל מימון שאינו דרך הבנקים במודלים של peer to peer ועוד. דוגמאות מהשוק הישראלי, המאפשרות הלוואות והשקעות בעסקים קטנים ובינוניים הן: BlueVine, FundBox ו־Behalf.

צילום/ תמונה: pexels

האתגרים מולם ניצבים הבנקים

לבנקים ברור, שאם לא יצטיידו באמצעים טכנולוגיים מתאימים, אשר יספקו שירות שלם בכלים חדשניים, הם ימצאו עצמם בפיגור. על מנת להבטיח הצלחה של התהליכים, עליהם לטפל במגוון אתגרים: מניעת הונאות וגניבת זהויות, שיפור השירות כך שיהיה יעיל ומותאם ללקוח, מיצוי אפשרויות שיווקיות מהמידע העצום הקיים כיום לקידום שירותים ומוצרים נוספים ללקוחות וכמובן השקת אלטרנטיבות לכלים החדשניים בתחום ניהול השקעות והלוואות. לשם כך, נדרשים שינויים גדולים ושילוב טכנולוגיות חדשות באופן שוטף.

על רקע המעבר לעולם הדיגיטלי, הבנקים מבקשים לשפר את יכולותיהם בשלושה נושאים מרכזיים:

1. שימוש בכלים של זיהוי ביומטרי ואמצעים לשמירה על פרטיות הלקוחות. אחד האיומים הגדולים על מערכת בנקאות דיגיטלית הוא גניבת זהויות ומידע פיננסי פרטי. לכן, הצורך בהגנת סייבר הוא צורך מהותי ביותר במעבר יישום בנקאי לדיגיטל.

במוקד הפעילות מול הלקוחות נמצאים אמצעי הזיהוי הביומטרי שמקלים על המשתמש, משפרים את ההגנה על פרטיותו ומקטינים סיכונים להונאות. על פי דוח של חברת המחקר GoodIntelligence, עד לסוף 2020 כ-1.9 מיליארד לקוחות בנקים ישתמשו בכלים ביומטריים של זיהוי קול או פנים לפעולות שונות דוגמת משיכת כסף מבנקט, ביצוע פעולות וכניסה לחשבון. כתוצאה, החברות הפעילות בתחום צפויות להניב הכנסות שנתיות של מעל 4.8 מיליארד דולר עד 2023.

2. עמידה ברגולציות אבטחה בינלאומיות – התפתחות הכלים הדיגיטליים גוררת איתה גם התפתחות של הרגולציה הבינלאומית. ה-GDPR כבר כאן, אבל לצידו מתפתחות דרישות רגולטוריות נוספות, שלא נוגעות רק לפרטיות, אלא גם לניהול פיננסים שונה בכל מדינה, כללים של הלבנת הון, מיסוי ועוד. המעבר לכלים דיגיטליים עוזר לכאורה לבטל גבולות גיאוגרפיים, אולם הרגולציה המקומית עדיין קיימת ומשפיעה.

3. איסוף וניתוח מידע – מילים רבות נכתבו על “הביג דאטה”. בנקים יודעים לאסוף המון מידע, אולם כיצד הם מטפלים בו? כיצד הופכים אותו לאנליזה איכותית, יכולות חיזוי ובהמשך גם לבינה מלאכותית? כיצד משתמשים בו לשם פרסונליזציה של שירותים? שיפור שירות מצד אחד ומיקסום הזדמנויות שיווקיות מהצד השני, זה שם המשחק. לא סתם רכשה מקדונדלס את ‘דינמיק יילדס’ (Dynamic Yields) לאחרונה. התאמה אישית של שירותי אינטרנט ומובייל, כך שכל גולש נחשף לתוכן מותאם אישית בזמן הגלישה היא משאת נפשם, לא רק של הקמעונאים, אלא גם של הבנקאים. שם מדובר באתגר מעט שונה, אולם העקרון של התאמת שירותים על בסיס מידע קיים על המשתמש וצרכיו, נכון בשני המקרים.

פתרונות תוצרת הארץ

כשסוקרים פתרונות ייחודיים שיכולים לשרת את עולם הבנקאות ולאפשר לו לשפר את השירות ללקוחותיו, ניתן לציין כמה יישומים טכנולוגיים מעניינים:

1. חיזוי תזרים מזומנים אישי של לקוחות באמצעות בינה מלאכותית, פרי פיתוח של חברת Change Labs. המערכת לא דורשת גישה למידע אישי כמו מקום מגורים, מצב משפחתי וכדומה. היא נותנת חיזוי מדויק בזמן אמת, שמשלב את כל פלטפורמות המידע הבנקאי ועובדת על כל שירותי הענן המרכזיים. כך, הבנק יכול להתאים ללקוחותיו את הגבייה בהתאם לתזרים המזומנים, להציע הלוואות, לעודד הפרשות לחסכונות ולספק שירות ללקוח בזמן אמת.

2. ניהול זהויות – בתחום הפרטיות ישנן כמה חברות שעוסקות בנושא, בין היתר באמצעות ניטור וניתוח של פרמטרים שונים. אחת מהן היא SecuredTouch שאוספת מידע המבוסס על אינטראקציה פיזית של המשתמשים עם הסמארטפון שלהם. לכל משתמש נוצרת חותמת ייחודית שיוצרת זיהוי רציף ומאובטח למשתמש מבלי שהלקוח יצטרך לשמור סיסמאות מיותרות. מוצר זה מוטמע בארנק הדיגיטלי של לאומי קארד ונמצא בשימוש בנקים ויצרני סמארטפונים.

3. רכישת מטבעות דיגיטליים – הסטארטאפ הישראלי Simplex, שהוקם על ידי 2 ישראלים שעבדו בפייפאל, מאפשר רכישה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין בעזרת כרטיסי אשראי, מונע הונאות במטבעות כאלה ומקצר עסקאות שהן בדרך כלל מסורבלות, כרוכות באישורי בנקים והעברות והכל באמצעות מנגנונים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית ו-Machine Learning.

4. הימנעות מהונאות – חברה נוספת שנותנת פתרונות אבטחה היא הסטארטאפ Riskified, שמאפשרת לחברות לאשר עסקאות אונליין בוודאות תוך הימנעות מהונאות. המערכת בודקת את הרקע של הרוכש ורק כשהיא מאשרת אותו, מתבצע החיוב. מערכת החברה מתבססת על טכנולוגיה שמנתחת התנהגות של צרכנים ברשת ואלגוריתמים מבוססי למידת מכונה בזמן אמת.

הבנקים בארץ ובעולם מחפשים טכנולוגיות שיאפשרו רמת חדשנות גבוהה בשירותים ללקוחות, באבטחת המידע והפרטיות ובהגדלת נתח השוק שלהם. הם עושים זאת בכל העולם, אבל בהחלט מזהים את ישראל ואת הטכנולוגיה הישראלית כרלבנטית עבורם. הם עושים זאת באמצעות מודלים שונים, דוגמת הקמת מרכזי חדשנות בישראל, כמו מרכזי החדשנות של ברקליס וסיטיבנק, לצד פעילויות של הבנקים המקומיים בתחום. הם עושים זאת גם באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים מקומיים ועם האקדמיה. לבנקים בישראל יש הזדמנות נדירה להתקדם לעולם החדשנות באמצעות טכנולוגיות שמקורן בישראל. חלקם כבר עשו צעדים משמעותיים בתחום, אולם הדרך עוד ארוכה.

הכתבה בחסות SOSA

SOSA, רשת חדשנות גלובלית אשר לה מרכזים בתל אביב ובניו יורק, נוסדה ב- 2014 על ידי קבוצת משקיעים ויזמים מהבולטים בישראל, על מנת לייצר מקום ייחודי עבור תעשיית החדשנות הטכנולוגית.
באמצעות מרכזי החדשנות שלה בתל אביב ובניו יורק, מקדמת SOSA, פעילות עסקית משותפת בין חבריה - תאגידים בינלאומיים, משקיעים, ממשלות וערים וכמובן מיזמים וחברות טכנולוגיה.
רשת החדשנות של SOSA מאפשרת כיום גישה לכ- 15,000 סטארט-אפים ו-250 משקיעים, קרנות הון סיכון וגופים ותאגידים בינ"ל, בהם ,HP, Jefferies, Munich-RE ועוד.
בכל שנה SOSA, מייצרת עשרות POCs ומקיימת אלפי אינטראקציות עסקיות בין חבריה.
באחרונה זכתה במכרז עירית ניו יורק להקמת מרכז הסייבר הגלובלי של העיר, במסגרת תכנית רחבת היקף של העיריה להפוך את ניו יורק למרכז עולמי בתחום אבטחת סייבר.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: