העולם הרבה פחות סבלני היום למי שלא מאמץ טכנולוגיה

בעבר היו מי שנלחמו באימוץ של טכנולוגיות מתקדמות והיום מדובר בזן כמעט נכחד. מה עבר עלינו והאם זה בהכרח טוב?

shutterstock

בשנת 1962 פירסם חוקר בשם אברט רוג’רס (Everett Rogers) ספר שבתוכו הוא מציג לראשונה תיאוריה שמלווה את עולם הניהול עד היום. בתיאוריה, הזוכה לשם המחקר Diffusion of innovation, או לשם העממי יותר “מודל אימוץ החדשנות”, מוצגת התפלגות נורמלית ומסומנים בה שטחים של חמישה סוגים של אנשים, הנבדלים זה מזה ביחסם לחדשנות.

בצד השמאלי ביותר ממוקמים המחדשים (Innovators), אלו שמחבקים ומחפשים טכנולוגיות כשהן כבר בחיתוליהן. האנשים הללו לא יסלדו ממשהו שנראה או נתפס כחדש, והם יהיו הראשונים לנסות ולקדם אותו, אך הם מכילים רק 2.5% מהאוכלוסייה. בצד הימני ביותר יהיו המעכבים הגדולים ביותר של הטכנולוגיה, ה-Laggards. האנשים הללו יבטלו את הטכנולוגיה החדשה, גם אם היא נתפסת כמוצלחת על-ידי הרוב, וינסו לעצור בעדה להתקדם על-ידי מתן ביקורת שלילית ו/או נסיונות להימנע ממנה. לפי רוג’רס, מעכבי הטכנולוגיה מרכיבים 16% מהאוכלוסיה.

pic1

היום, 48 שנים לאחר פרסום המודל שהכה גלים בזמנו, והפך למאמר השני המצוטט ביותר במדעי החברה, ההסתכלות נראית מעט תמימה. הדרך שבה מוצרים ושירותים חדשניים פוקדים את עולמנו, בין אם מדובר ברשתות חברתיות מכות גלים, ובין אם במכשירים חכמים, מצביעה לפחות לכאורה על אחוז גבוה יותר של “מחדשים”. מספיק להבחין בכך שלוקח הרבה פחות זמן עד שמוצרים חדשים נקלטים ומהווים יוזמה ברוכה בקרב בתי-אב מגוונים ושונים.

כדי לפייס את התיאוריה עם העובדות ניתן להניח שהמודל עצמו עדיין תקף, אך האינטרוולים של הזמן התקצרו משמעותית. הצלחה של מוצר או שירות אורכת הרבה פחות מפעם, תחת המודל הקיים, כך שההתפלגות נשארה בעינה והיא רק מתייחסת לזמני אימוץ חדשנות קצרים יותר.

עם זאת, התיאוריה עומדת מול קושי אמיתי ומהותי, שבו הטיעון על התקצרות הזמנים לא פועל. סיבות מגוונות, פסיכולוגיות, חברתיות ומעשיות פוקדות את הצרכנים היום יומיים וכמעט “מכריחות” אותם להשתמש או לרכוש את הדבר החדש בשוק. ניתן לשמוע לא פעם אנשים (ולא רק ילדים) מתהדרים בכך שהם מכירים משהו שנמצא יחסית מעט מאוד זמן בשוק. בדומה לאייטמים ויראליים, נוצרת תחרות לא פורמלית על ההכרזה של הדבר הבא שישנה את העולם, ורוב האנשים המקבלים את הבשורה ניגשים במהרה לבדוק על מה מדובר, מונעים עצמם ממבוכה עתידית ובורות.

פלטפורמות המונים

אם לרגע נסית את מבטנו מהסובייקטים המאמצים את הטכנולוגיה, ונזיז את הדגש לצורה שבה העולם פועל, נוכל לקבל היבט תצפיתי יותר. האינטרנט מנגיש ידע ומידע במהירויות שיא. ההבנה על מוצרים חדשים, כמו גם האימוץ שלהם מתרחשת לרוב במוצרים תלויי אנטרנט או טכנולוגיה מורכבת. כמו כן, רוב המוצרים הופכים להיות זולים יותר או לפחות נגישים יותר, ולעתים כל מה שדרוש כדי לאמץ טכנולוגיה או להוריד אפליקציה או לעדכן תוכנה. האייפון מהווה דוגמת מפתח לכך שאנשים משני מעמדות שונים בתכלית מחזיקים באותו המכשיר בדיוק.

כל הגורמים הללו מהווים סיבות מחזקות למה המודל של רוג’רס, שהוא חכם ומבריק בזמנו, פחות מדויק בימינו שלנו. לא רק התנאים הסביבתיים הם אלו שמשנים אותו, אלא גם הסובייקטים המשתנים בעקבותיהם.

אחת הדוגמאות הבולטות לאימוץ חדשנות היא אתרי גיוס ההמונים שבראשם עומד Kickstarter. האתר פועל ב-15 קטגוריות שונות וביניהם גם טכנולוגיה, מציע לכל משתמש פוטנציאלי לרכוש מוצרים טכנולוגיים חדישים, עוד לפני שהם נוסו ויצאו אל השוק הרחב. עד כה גויסו מעל ל-1.2 מיליארד דולר, וכמות של 6.5 מיליון אנשים שרכשו דברים עוד בטרם הם קיבלו עליהם ביקורת מקדימה או ראו אותם אצל חבריהם. המגמה הזו, שהולכת ומתגברת מדי שנה בצעדי ענק, מרמזת על כך שאחוז ה”חדשנים” גדול יותר ממה שנהוג היה לחשוב לפנים.

כדוגמא נוספת אפשר לראות את ההתנסות של צרכנים עם מוצרים יוצאי דופן כמו רשתות חברתיות חדישות לחלוטין שצוברות לעצמן עשרות מיליוני צופים כמו אפליקציית המסרים הנעלמים Snapchat, או לאחרונה כפי שראינו עם פלטפורמת המסרים האנונימיים סיקרט. הפלטפורמות החדשות הללו שחיות באופן כמעט בלעדי במובייל, מסמנות על נכונות לאמץ באופן מהיר יותר, לפעמים מתוך עקרון שבו מאמצים קודם כל ורק אז חושבים אם רוצים להמשיך להשתמש במוצר או בשירות.

במצב הזה ניתן לראות מעבר מהשאלה שהייתה “טורדת” מנוחתם של מעכבי החדשנות – “האם לאמץ או לא לאמץ את החדשנות” – לשאלה שונה במהותה: “מה דעתי על החדשנות שזה עתה אימצתי?”. במילים אחרות, הבחירה מצטמצמת במרוצת השנים, והשאלה אם לאמץ או לא לאמץ מתייתרת בעיני רבים. פעמים רבות אנו יכולים למצוא את עצמנו מורידים אפליקציה, בוחנים אותה קלות וממליצים עליה לחברים, לפני שגיבשנו עליה דעה מוצקה.

הכנסת משתנה חדש – “קדמה”

מאחר שההתפלגות הנורמלית מכילה בתוכה 100% בלבד, צמיחה בקטגוריה אחת מחייבת באופן הכרחי ירידה בקטגוריה אחרת. ההנחה היא שהיא באה על חשבונם של מעקבי החדשנות, ה-Laggards. לפיכך, ייתכן שהמודל של רוג’רס עדיין תקף רק בשינוי קטן: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר, כך מזיזים את העקומה שמאלה.

גרף קדמה1

 

ההזזה שמאלה, על-ידי כוחות בלתי-נראים של קדמה וחדשנות, יכולה להציג את המודל של רוג’רס גם בשנים הבאות כמודל רלוונטי ושריר. ההתפלגות משתנה מאחר שהביטוי בקצה השמאלי, שאמור לייצג רק אחוזים בודדים וזעומים באוכלוסייה מתחלף בכמות גדולה יותר, אך כזו שמייצגת נכוחה את המציאות היום-יומית. כך, על-אף שלא ידוע האחוז כיום, ניתן להניח מעין “הכחדה” של מעכבי הטכנולוגיה, שיחליטו לאמץ לאו דווקא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח לא להישאר מאחור.

קרדיט תמונה: sd card with negative via shutterstock

 

הכתבה בחסות מקאן דיגיטל

מקאן דיגיטל משרד הפרסום הדיגיטלי הגדול בישראל.
מובילים כבר 5 שנים בקריאייטיב בארץ ובין עשרת משרדי הפרסום הקריאייטיבים באירופה.
מקאן דיגיטל מהווה one stop shop ומתן מענה של פתרון דיגיטלי 360. המשרד כולל אנשי קריאייטיב יצירתיים ומופרעים, גיקים טכנולוגיים ואנשי תוכן דיגיטלי מובילים.
כולם עובדים בסינרגיה מלאה עם McCann Universal Digital, חברת המדיה המובילה בארץ,Performance McCann Universal, חברת הפרפורמנס המובילה בישראל, ו- McCann Universal Search, חברת שיווק במנועי חיפוש ואנליטיקס הגדולה והמובילה בישראל.
לאחרונה, הרחבנו את השלוחות הדיגיטליות שלנו למצפה רמון וכנרת Mccann Valley במטרה להעניק שירותי פרסום דיגיטליים ללקוחות בינוניים וקטנים בכל רחבי הארץ.

אופיר יהב, מקאן דיגיטל

פלנר אסטרטגי במקאן תל אביב, בוגר תואר בפילוסופיה וניהול מאוניברסיטת תל אביב, ומתעניין כדרך קבע בעולם הטכנולוגיה. בין שאר דברים אוהב לכתוב ולפשט מציאות מורכבת לכדי כמה עקרונות פשוטים.

הגב

1 תגובה על "העולם הרבה פחות סבלני היום למי שלא מאמץ טכנולוגיה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דוד
Guest

כתבה מעניינת, אך המסקנה שבסופה היא לא היחידה. ניתן לטעון גם שקבוצת ה- Laggards לא תשתנה בגודלה צורה משמעותית, ואילו יתר הקבוצות “יתרמו” אוכלוסיה האחת לקודמתה (Late majority ל- Early Makority וכו’). Fך יווצר פעמון “נמוך” ו”שמן” יותר מקודמו.

כמובן, צריך לבצע סקרים בפועל או להשתמש בנתוני משתמשים – גף שיעור ההצטרפות לאורך זמן וכד’ כדי להציג גרף בעל משמעות.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: