בבוטקמפ הזה יודעים ש-DevOps זה אופי

בוטקאמפ בחינם והלוואה שהופכת למענק: הכשרת המפתחים של דבליפ מיועדת גם לחסרי ניסיון או תואר רלוונטי, והיא מבטיחה עבודה מיידית לבוגרות ולבוגרים. ההרשמה פתוחה

תפקיד ה-DevOps לא הולך לשום מקום (צילום: Dreamstime)

שוק ההייטק אמנם מכין את עצמו לתיקון, אבל הסבת מקצוע היא הימור גם כשהמצב אידיאלי. לשאלות כגון "מה ללמוד" ו"כמה מרוויחים בזה" מצטרפות שאלות סביב השפעה ומשמעות בעבודה, מה שעשוי למלא את המסלול החדש שלכם בסימני שאלה. התהיה המרכזית שעולה מהם היא: האם אני יכולה להרשות לעצמי להשקיע סכום כסף לא מבוטל בלימודים, בלי ערבון שבסופם אמצא עבודה טובה ובמהירות?

כשבוחרים מסלול לימודים חדש תמיד כדאי לבדוק שהתחום יציב ולא ייעלם בעוד שנה-שנתיים, אבל לא פחות חשוב מכך – שהוא מעניין אתכם ויהיה לכם מה לתרום בו. לאלה נוספים שיקולי שכר, צמיחה אישית ומקצועית, תרבות ארגונית חיובית ועוד.

בענף ההייטק, שבו צרכים משתנים ומולידים תפקידים חדשים, אפשר לסמן את המקצועות שלא הולכים לשום מקום בשנים הקרובות. אחד מהם הוא DevOps, שבבסיסו עומד שיתוף פעולה בין צוותי הפיתוח, אבטחת המידע, ה-QA וה-IT. זה תפקיד שכולל הטמעת תהליכי אוטומציה, בנייה, בדיקות והוצאה לאור של גרסאות. אלו פעולות שתמיד נצטרך לעשות, לפחות בעתיד הנראה לעין, ולכן מדובר במקצוע יציב ומבוקש במיוחד – והמשכורות בהתאם.

אז את שאלת היציבות פתרנו, אבל האם המקצוע הזה עשוי להתאים לכם? מי שעוסקים בו סבורים שלאנשי ונשות דבאופס יש כמה מאפיינים ייחודיים: אלו אנשים שאוהבים לפתור אתגרים, לעבוד בצוות ובאותה נשימה להיות אוטודידקטים. אם אתם עונים על הפרופיל הזה, יש סיכוי שהרגע מצאתם את עבודת החלומות שלכם.

הכשרה עמוקה ועבודה מובטחת

אחרי שהחלטתם לעשות הסבה ל-DevOps, מגיע האתגר הבא: איך מוצאים עבודה בלי ניסיון? החדשות הטובות הן שבתפקיד הזה מה שקובע הוא הידע והכלים שרכשתם, ולא הזמן שבו עבדתם במקצוע. בהקשר הזה כדאי לציין כי יש הרבה קורסים בשוק, אבל רובם עובדים כמודל עסקי: קורס קצר שמטרתו להביא אתכם לרמה בסיסית של ידע ולהוציא אתכם לשוק העבודה. אלא שבמקצוע הזה השיטה הזאת עשויה לעבוד פחות טוב ברגע האמת.

הבוטקאמפ של חברת דבליפ, חברת הייעוץ וה-DevOps הגדולה והמובילה בישראל, נבנה כדי להכניס את הבוגרות והבוגרים שלו לשוק העבודה מיד עם סיומו, ולכן הוא מאופיין קצת אחרת. הקורס נמשך 13 שבועות שכוללים הכשרה עמוקה ורחבה, כדי להביא את המשתתפים לנקודת פתיחה מתקדמת יותר.

תוכנית הכשרת המפתחים, בוטקאמפ דבאופס, מיועדת גם לחסרי תואר או ניסיון והמחזור החדש ייפתח ב-31 ביולי. המשתתפים ירכשו מגוון מיומנויות, בהן כיצד לכתוב סקריפט אפקטיבי ב-Bash, שימוש ב-Git, פייתון, Docker, יסודות AWS, ג'נקינס, מערכת Kubernetes ועוד. המסיימים יקבלו תעודה מקצועית – CKA או AWS CSAA.

בוגרות ובוגרי הבוטקמפ יתקבלו באופן מיידי לעבודה בדבליפ, מה שיחסוך לכם את תקופת החרדה שבין סיום הלימודים למציאת עבודה. איך זה עובד? מי שסיימו את הקורס הופכים להיות עובדי דבליפ, ודרכה תשודכו לעבוד באחת החברות הטכנולוגיות בשוק. ההתאמה נעשית באופן אישי והיא מתחשבת ביכולות ובצרכים שלכם. העובדות והעובדים יהיו חלק מהאקוסיסטם של דבליפ ויקבלו ליווי צמוד ותמיכה של ראש הצוות, יפתרו אתגרים מעניינים ויעבדו על פרויקטים בינלאומיים. העבודה היא ברובה היברידית, ויש דגש מיוחד על תוכניות פיתוח וצמיחה אישית. אחרי שנתיים בחברה תרוויחו לפחות 20 אלף שקלים (הרוב המוחלט ברמת הוותק הזאת מרוויח שכר שגבוה מ-24 אלף שקלים).

ומה בנוגע לכסף? במטרה לפתח עובדות ועובדים ולבנות את הקריירה שלהם לאורך זמן, החברה מציעה פתרון כלכלי: מי שיתחייבו לעבוד בה במשך שנתיים מסיום הקורס לא יצטרכו לשלם על ההכשרה.

בהמשך לכך, החברה הכריזה על סיוע משמעותי נוסף: קרן דבליפ תעניק הלוואה של 13 אלף שקלים לכל משתתף שיחפוץ בכך, בשתי פעימות (הראשונה לאחר שישה שבועות והשנייה בסוף הקורס). חשוב לציין כי קבלת ההלוואה נתונה לבחירת המשתתפים, וניתן להחזיר אותה בכל זמן שתבחרו ללא ריבית. אם תעבדו בחברה במשך שלוש שנים מסיום הקורס, ההלוואה תהפוך למענק – ולא תצטרכו להחזיר אותה.

אז איך מתקבלים?

הקורס פתוח בפני כל מי שיש להם ניסיון בכתיבת קוד או סקריפטים, וכאמור לא נדרש ניסיון קודם בפיתוח או תואר אקדמי. ישנם ארבעה שלבי קבלה:

1. מבחן בית שיימשך עד חמש שעות, ויכלול כתיבת סקריפטים בכל שפת תוכנה שתבחרו (עדיפות תינתן לפייתון/Bash).
2. עבודת בית בשפת Bash.
3. ראיון לוח לבן.
4. ראיון עם המנכ"ל לצורך היכרות בלבד.

לפרטים נוספים והרשמה
ניתן ליצור קשר גם במייל [email protected]
ובטלפון 054-265-5424

מערכת גיקטיים

גיקטיים, אתר חדשות הטכנולוגיה הגדול בישראל, פועל משנת 2009, ומהווה הבית של קהילת ההייטק, הסטארטאפים והטכנולוגיה בישראל

אין תגובות

התגובות לפוסט סגורות.

תגיות לכתבה: