הטיסה של ריצ’ארד ברנסון השבוע היא רק המנה הראשונה ממה שצפוי לנו

השילוב בין התפתחויות בתחום ה-DevOps, יכולות AI, ראייה ממוחשבת ורובוטיקה הופך את ההתמודדות עם אתגרי החלל לפשוטה יותר. הפיתוחים הטכנולוגיים החדישים מורידים את החסמים בפני כניסה לשוק החלל ומאפשרים לחברות ליצור דריסת רגל בשוק בתולי שצפוי להגיע ל-1.4 טריליון דולר עד סוף העשור

סר ריצ’ארד ברנסון בטיסת החלל ההיסטורית השבוע. מקור: Virgin Galactic​

מאת: פרד סימון

החודש הנוכחי צפוי לסמן שיא חדש במסגרת המירוץ האנושי לחלל: לראשונה ישהו 16 איש מחוץ לגבולות כדור הארץ הודות לשיגור שתי טיסות תיירות חלל: הראשונה של וירג’ין גלקטיק של ריצ’רד ברנסון הסתיימה השבוע בהצלחה, והשנייה של בלו אוריג’ין של ג’ף בזוס, שצפויה לצאת לדרך בעוד מספר ימים. במובנים רבים השיא הזה רק מדגיש עד כמה עדיין ארוכה הדרך שצריכה לעבור האנושות כדי להגשים את חלום כיבוש החלל, דרך שעוברת דרך שני צמתים מרכזיים: הגברת הפיתוח לתחום לצד שימוש מוגבר ברובוטים בעלי יכולות בינה מלאכותית (AI).

תעשיית החלל חווה בימים אלו צמיחה מהירה שרבים בציבור לא מודעים אליה. תיירות החלל היא ההמחשה הפומבית ביותר של התנופה הזו, אך ברור שהיא רק השלב הראשון בניצול המשאבים העצומים שמחכים מחוץ לאטמוספירה. באוקטובר האחרון העריך Bank Of America כי הכנסות התעשייה יצמחו ל-1.4 טריליון דולר.

אמירה שחוקה בעת שמפנטזים על העתיד היא ש”עוד לא הומצאה הטכנולוגיה לעשות את זה”. אך טכנולוגיה אינה מגיעה יש מאין. יש להמציא אותה, לפתח ולבנות אותה. גם בפני תעשיית החלל לא ניצב כל מחסום מלבד הצורך בפיתוח והרצון להגשים את המטרה. תעשיית החלל נמצאת בעיצומו של תהליך של שיבוש (Disruption) מהיר, ושחקנים רבים, ותיקים וחדשים כאחד, מעצבים צורות עבודה חדשות בכל הקשור למימון ובניית כלים לתעשיית החלל.

שילוב בין AI ורובוטיקה יפחית את סימני השאלה

גורם מפתח בתהליך הוא הזינוק המתמשך ביכולת לייצר מודלים של Machine Learning (למידת מכונה או ML). בתעשיית החלל הזינוק מתבטא בשיפור היכולת לנחות על גופים שמיימיים – אתגר מורכב הכולל נעלמים רבים, שכבר ריסק את תקוותיהם של מיזמי חלל רבים, כולל של בראשית הישראלי. שילוב בין יכולות ML וראייה ממוחשבת (Computer Vision) הוא המפתח לנחיתות מוצלחות על כל גוף שמיימי שאי אפשר לגבש מיפוי מלא ומושלם שלו.

היכולת לפתח שבבים קטנים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה ויכולות ML וראייה ממוחשבת מספקת יתרון גדול בסביבה הבלתי מוכרת של החלל. השילוב בין יכולות אלו לבין התפתחויות בתחום הרובוטיקה מגביר את היכולת לבצע פעולות קריטיות בזמן הנכון על בסיס מידע חלקי – כמו בעת הנחתת גשושיות על הירח. החיבור בין יכולות AI, ML ורובוטיקה יאפשר לפתח דור חדש ומתקדם של כלי חלל, שיהיו קלים יותר ויוכלו לבצע סוגים רבים יותר של משימות, משום שהתוכנה שלהם תוכל להתאים את עצמה לסביבה המשתנה.

שדה ניסויים אפשרי ראשון ליכולות משולבות אלו עשוי להיות תחום הנצלת שברי חלל (Salvage): איסוף ואחזור שאריות של לוויינים מתים. סביב לכדור הארץ מרחפים המוני לוויינים ש”הוצאו לגמלאות” אך כוללים חלקים שימושיים כפאנלים סולאריים ומערכות הנעה שניתנים לשימוש חוזר. האתגר ההנדסי של גישה, פירוק ואיסוף אותם לוויינים דורש יכולות AI מתקדמות שמסוגלות להתמודד עם סביבה משתנה ולהגיב אליה. במקביל, הפעלת כלי החלל בקרבת כדור הארץ לצורך איסוף פסולת חלל תאפשר לעדכן את התוכנה במערכותיהם בצורה כמעט רציפה.

כלי ה-DevOps הנוכחיים מאפשרים לנו כבר עתה לעדכן תוכנות באמינות וביעילות על פני כל חומרה וסביבת עבודה. האיכות והדיוק של כלים אלו מאפשרים ליצור תוכנות אמינות, מעודכנות ובטוחות להתקנה גם בחומרות המצויות בלוויינים ורכבי חלל. הודות לכלים אלו, תהליך התקנת העדכונים בחלליות צפוי להפוך לאוטומטי, באופן שיאפשר לפקח על תקינות התהליך ולבצע שחזור במקרה של תקלה.

התפתחות חשובה נוספת היא בתחום אבטחת המידע (Security): המערכות הממוחשבות המותקנות ברכבי החלל נדרשות להיות מאד פתוחות כך שיוכלו לתקשר על פני הואקום עם מערכות נוספות, בכדור הארץ ובחלל, שחלקן נכתבו בסביבות פיתוח אחרות. דרישות אלו מחייבות לאבטח את ערוצי וזרימת התקשורת באמצעות העברת התוכנות והקושחות הרלבנטיות מבדקי אבטחה נוקשים לפני התקנתן. כיום יש לנו את האפשרות לדמות רבות מנקודות החולשה הללו ולהסתייע במחשבים כדי לאתר נקודות תורפה נוספות.

השילוב בין יכולות חדשות אלו – הידע המקיף על רגישויות המערכת והאפשרות לעדכן אותן בהמשכיות – מגביר את תדירות ואמינות עדכוני התוכנות ברכבי החלל ובאמצעי תקשורת ומחקר פעילים. כתוצאה מכך מתארך משך החיים של הכלים הנשלחים לחלל והם מספקים ROI (החזר על ההשקעה) גבוה יותר. במקביל, יותר ויותר שחקנים שבונים מערכות ייעודיות לשוק החלל החלו לפתח מערכות מדף שמאפשרות להוריד עלויות. וככל שהשוק למוצרי חלל ויגדל, תיווצר לולאת פידבק שתאפשר להוריד עוד יותר עלויות ומחירים.

יכולת להדפיס איברים ולייצר חומרים חדשים

עד כה המניע העיקרי של פיתוח לתחום החלל היה התבוננות חזרה אל כדור הארץ. חברות כ-OneWeb הלונדונית וסטארלינק של אילון מאסק אף ייצרו כותרות בימים האחרונים בעקבות שיגור לוויינים נוספים במסגרת תשתיות האינטרנט שהן פורסות בחלל. אין ספק שמהלכים אלו מספקים דלק לתעשייה, אך פוטנציאל המשאבים בחלל גדול בהרבה, וניצולם יאפשר את צמיחתה האמיתית.

כך, תנאי התת-כבידה בחלל מספקים תנאי ייצור ייחודיים שלא קיימים על פני כדור הארץ ומאפשרים יצירת תעשיות חדשות חומרים חדשים ומרגשים. דוגמה ראשונה ומעניינת לכך הם הניסויים הנעשים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) בהדפסה תלת-ממדית של רקמות חיות. הדפסה זו אינה אפשרית על פני כדור הארץ שכן התאים נוטים לקרוס תחת משקלם, ולכן צריך להדפיסם בחלל בתנאים של היעדר כבידה. הצלחה בניסויים אלו תהווה פריצת דרך מדעית שעשויה להוביל ליצירת תעשייה חדשה ומצילת חיים, שתאפשר להדפיס איברים שלמים ולהביאם חזרה לכדור הארץ להשתלה במטופלים.

ניסויים אחרים בתחנת החלל עוסקים בסוגים חדשים של סיבים אופטיים, שייצור הזכוכית המרכיבה אותה דורש ערבוב אטומים בתנאים של מיקרוגרביטציה. התהליך מאפשר לייצר סיבים אופטיים מזעריים ויעילים יותר מאלו הקיימים כיום, ושפותרים את בעיית אובדן האותות בטכנולוגיות הקיימות. בעתיד המעט רחוק יותר ממתין הפוטנציאל האדיר של כריית משאבים מאסטרואידים ומהירח עצמו, בדרך ליצירת תשתית של תעשיות כבדות וסביבת חיים אפשרית בחלל.

שחקנים שיזדרזו להמר על השוק בשלביו המוקדמים צפויים להיות מי שיובילו אותו בעתיד. מהלך זה דורש אומץ ונחישות מצד יזמים וקרנות הון סיכון, שנראה כי חלקם מעדיפים להתמקד במציאת דרכים או טכנולוגיות חדשות לפעול בשווקים קיימים. המחסום אינו טכנולוגי אלא תפיסתי ודורש מהמשקיעים להחליט כי הם נוטלים על עצמם את הסיכונים הנדרשים כדי לבחון טכנולוגיות חדשות ומבטיחות בתנאי החלל הייחודיים.

פיתוח תעשיית החלל כיום משול לצעדים האמיצים שביצעו האימפריות של ספרד ובריטניה כשיצאו לגלות וליישב את העולם החדש. כפי שמסעות הגילוי של אז יצרו אפקט חיובי עבור ארצות המוצא של יוזמיהן ופיתחו את כלכלותיהן ותעשיותיהן, כך תעשיית החלל צפויה לייצר פירות שתקטוף האנושות כולה ויסייעו בפתרון בעיות השעה על פני כדור הארץ. המהלכים המבוצעים היום מאפשרים לראות את ראשיתו של הפוטנציאל האדיר הטמון בשוק החלל בכללותו.

הכותב הוא שותף-מייסד ו-Chief Data Scientist ב-JFrog, ונמנה בין התורמים לפרויקט החלל הישראלי ‘בראשית 2’

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

5 תגובות על "הטיסה של ריצ’ארד ברנסון השבוע היא רק המנה הראשונה ממה שצפוי לנו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
טם בל
Guest

כן, כי ה DevOps הביא אותנו לחלל comment image

צ\'אפק
Guest

לא, אבל זה ישפר את הROI של חברות בתחום ועוד דמוקרטיזציה והנגשה

יובל
Guest

כתב: *כותב כתבה*
עורך ראשי: “לא מספיק טוב, תוסיף קצת buzzwords מעולם ההייטק, לא נירא אם זה לא קשור לכתבה”

יוק
Guest

חסרה בכתבה התייחסות ל blockchain :/

מיכל
Guest

וקורטוב סייבר

wpDiscuz

תגיות לכתבה: