שיחקנו במשחק מעורר מחשבה שכל חובב טכנולוגיה חייב לעצמו

המשחק Detroit: Become Human הוא לא רק משחק עם גרפיקה מפילת לסתות, הוא גם חוויה רגשית מומלצת לכל מי שאי פעם השתמש בעוזרת קולית, וחשש שהיא יום אחד תנקום בו

תמונה: Quantic Dream

משחקים הם לא תמיד מה שאנחנו חושבים. במקום מלחמות אדירות וסיפורים גדולים מהחיים, ישנם משחקי מחשב שלוקחים כיוון דומה, אבל שונה, וזונחים את היריות לטובת מהלכים נרטיביים, ואת העלילות הפשוטות לעלילות מסתעפות ומורכבות. Detroit: Become Human הוא משחק שהוא קצת יותר סרט אינטראקטיבי מאשר משחק, אבל זה ממש לא אומר שגיימרים צריכים לדלג עליו.

כשאלקסה תחליט לנקום בכם

תמונה: צילום מסך

עלילת המשחק מתרחשת בדטרויט של 2038, אחרי שהעיר הפכה להיות מעצמת אנדרואידים שכל אחד מסוגל לקנות, והאנדרואידים הללו משרתים את בני האדם בכל תפקיד: קניות, טיפול בקשישים, גידול ילדים, מערכות יחסים וכל מה שעולה לכם לראש כיוצא בכך. הם אפילו גורמים לעלייה אדירה באחוזי האבטלה כיוון שהם מחליפים בני אדם בחלק ענק מעבודותיהם, מה שגורם ללא מעט בני אדם להתנכל להם, לא לאפשר להם כניסה למקומות מסוימים, ולהתייחס אליהם כמו שאתם מתייחסים לסמארטפון שלכם לפעמים.

כמו בכל סרט או סדרת מדע בדיוני שעוסקת בנושא, גם הרובוטים הללו מפתחים תודעה, ומצליחים להתגבר על התוכנה שלהם ולהפוך ליישות עצמאית, וככאלה הם דורשים הכרה בזכויותיהם, כאשר חלקם רוצים לחיות בשלום לצד בני האדם כגזע חדש, וחלקם מבינים שבני האדם לא יוותרו על מקומם בקלות, ולכן רוצים להלחם בהם.

תמונה: צילום מסך

אתם משחקים שלושה אנדרואידים שונים. הראשון היא קונור, אנדרואיד חוקר מטעם חברת CyberLife שחובר לבלש במשטרת דטרויט, ומנסה להתחקות אחר עקבותיהם של האנדרואידים שפיתחו תודעה והתמרדו. הדמות השניה היא קארה (ולורי קארי מ”ורוניקה מארס”), אנדרואידית פשוטה שמגיעה לבית בעייתי ומחלצת ילדה קטנה מזרועות אביה האלים. הדמות השלישית והאחרונה היא מרקוס (ג’סי וויליאמס מ”האנטומיה של גריי”, אנדרואיד שנשלח לגריטה לאחר תקרית אלימה, אך יוצא לחופשי והופך למנהיג מחאת האנדרואידים.

כל אחד יכול לחוות סיפור שונה

תמונה: צילום מסך

אלה כל הפרטים שאני יכול לתת לכם בנוגע לעלילת המשחק, לא רק מחשש לספוילרים, אלא פשוט כי אני לא יודע איזה סיפור אתם תקבלו. כל החלטה שתקבלו במהלך המשחק, תוביל להסתעפות של אירועים אחרים שיכולים להוביל למוות של דמויות, שינויים ביחס של דמויות אחרות אליכם ואפילו סצנות שונות לחלוטין. לשם השוואה, לסוף הספציפי שאני הגעתי אליו בתום המשחק, הגיעו “רק” 11% מהשחקנים האחרים, כך שבעצם סביר להניח שכל אחד מאיתנו יחווה סיפור שונה עם רגעים אחרים לחלוטין.

בניגוד למשחקים אחרים כמו משחקי TellTale בהם אתם אולי מקבלים תחושה שאתם בשליטה על הסיפור, אבל בפועל חווים פחות או יותר את אותו נרטיב, בסיום כל סצנה ב-Detroit יפתח בפניכם מעין תרשים זרימה שיראה לכם באילו נתיבים לקחתם את הסיפור, וחשוב מכך, אילו נתיבים עדיין לא חשפתם. כך שאם תתחברו לדמויות ולסיפור, יש למשחק הזה ערך-משחקיות-חוזר (Replay Value) יחסית מעניין, כיוון שאתם מהר מאוד תגלו שכמעט לכל סצנה יש מספר נתיבים קיצוניים לחלוטין שמשפיעים על סצנות רבות בהמשך. זוהי מעין חשיפה של המבנה התסריטאי של הסצנות, וניסוי מעניין שאם יצליח, עשוי להשפיע על עוד משחקים בז’אנר.

סצנה אחת, חמישה סופים שונים. תמונה: צילום מסך

בסצנה הראשונה למשל, קונור מנסה להציל את חייה של ילדה שנלקחה בת ערובה על ידי האנדרואיד של המשפחה. לאחר המשא ומתן עם האנדרואיד, אני הצלחתי להגיע למצב שהצלתי את הילדה, אבל שילמתי על כך בחיי, בעוד שבניסיון השני שלי, נכשלתי בהצלתה ושניהם צנחו למותם. תוצאות אחרות שמצאתי מאפשרות חיסול של האנדרואיד הסורר והצלה של הילדה, ובגירסה נוספת האנדרואיד יורה בקונור. כאמור, הרבה שינויים קיצוניים מעניינים לאותה הסצנה (וזו רק הראשונה), וכולם תלויים בכם.

גרפיקה מהטובות שנראו אי פעם

תמונה: צילום מסך

הגרפיקה של המשחק הזה היא לא פחות מהישג טכנולוגי. כמו במשחקים הקודמים של הסטודיו (Heavy Rain ו-Beyond: Two Souls), הסטודיו שם דגש אדיר על הבעות פנים ו-Motion Capture. לאחר יותר מ-300 ימי צילום, 35,000 צילומים שונים, עשרות אלפי אנימציות ומאות שחקנים, התוצאה הסופית היא ככל הנראה הגרפיקה הריאליסטית והמשכנעת ביותר שראיתי במשחק עד כה. כל הבעת פנים, כל חיוך או בכי, צער או שמחה, מתבטאים בצורה כמעט מושלמת על המודלים המושקעים, ויוצרים חוויה סינמטית יוצאת מן הכלל.

אחת ההחלטות שקיבלתי בהיסח דעת במהלך המשחק גרמה למותה של דמות שולית, אך המונולוג קורע הלב של זוגתה פשוט פגע לי ישר ברגשות, והדמעות שנאספו בעינייים שלה הכאיבו גם לי. מיד מצאתי את עצמי מכבה את המשחק, מפעיל אותו מחדש, ומשחק את הסצנה מחדש כדי לתקן את העוול שעשיתי. אני אדם רגיש, אין מה לעשות.

תמונה: צילום מסך

מבחינת שליטה, מדובר כאמור קצת פחות במשחק, ויותר בסרט אינטראקטיבי. לאורך רוב המשחק אתם צופים בסצנות, ורק בנקודות מסוימות יש נקודה שבה אתם יכולים וצריכים להתערב. ההחלטות שתקבלו יכולות לנוע בין האם להשאיר דמות למותה, האם לשדוד מכולת כדי להשיג כסף ואוכל, האם לתקוף איש בטחון שמסייר במקום אליו אתם מתגנבים, והרבה שאלות מוסריות קשות.

המשחק יציג בפניכם מדי פעם אפשרות לבחירת דיאלוגים (למרות שלפעמים לא ברור הקשר בין התיאור של הדיאלוג לבין התוצאה עצמה), וכאשר תסתובבו בחדרים באופן חופשי תוכלו לבצע פעולות כמו להרים חפצים, לפתוח דלתות ופעולות נוספות באמצעות מחוות מעט מוזרות עם הג’ויסטיק. וכמובן, איך אפשר ללא פעולות-מהירות: אותן הוראות מהירות שקופצות על המסך באמצע הסצנה ודורשות מכם רפלקסים של פנתר כדי לנצח קרבות או להמלט במהרה. החלקים האלה לעיתים קצת פחות טובים בעיקר לאור העובדה שקשה להבדיל במהירות בין הפעולה שדורשת להזיז פיזית את השלט, לבין הפעולות שדורשות להזיז רק את הג’ויסטיק. עם זאת, הפעולות הללו יחסית פשוטות ומאפשרות לכם להמשיך לצפות בסצנה על גבי המסך בלי להוריד את העיניים ממנה.

אחד האלמנטים שאהבתי במיוחד במשחק, הוא סצנות החקירה בהן אתם משחקים את קונור, מתהלכים בזירות פשע, ומנסים לשחזר את מה שאירע שם. אם תמצאו פרטים מסוימים בזירות, תוכלו לפתוח אפשרויות לדיאלוגים נוספים בהם תעזרו בתגליות שלכם, ותוכלו להריץ סימולציות של ההתרחשות כדי לפענח פרטים נוספים. החקירות הללו מזכירות מאוד את סצנות הפענוח בסדרה “שרלוק” ויוצרות רגעים מוצלחים ומותחים במיוחד.

שיטת משחק חוזר מוזרה

תמונה: צילום מסך

המשחק אמנם מאפשר לכם לחזור בקלות לסצנות שכבר שיחקתם כדי לחוות אותן שוב ולקבל החלטות שונות, אבל הוא לא מאפשר לכם לעשות את השינויים הללו, ואחר כך להתקדם לסצנות אחרות. כדי לראות איך פעולה פשוטה משפיעה על עוד מספר סצנות קדימה, תצטרכו “לדרוס” את השמירה הקודמת שלכם ובעצם להמשיך את המשחק מאותה נקודה והלאה. בהתחשב בעובדה שישנן עשרות גירסאות שונות של סיום המשחק (שלא נדבר על מאות סצנות ודיאלוגים שונים במהלך המשחק עצמו), מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. זה די מצער כיוון שהקונספט הוא די מבריק ומוצלח, והסיפור והדמויות מספיק מוצלחות כדי שאני ארצה לחזור ולעשות סצנות שוב ושוב כדי לראות את ההשפעה שלהן על העתיד.

הסיפור של Detroit הוא סיפור מוכר למדי שראיתם כבר עשרות פעמים, אך עדיין סיפור מרתק על ההבדל בין האדם למכונה. האם מכונה יכולה לפתח תודעה? האם יש לה רגשות? ממש כמו “ווסטוולרד”, גם המשחק הזה לוקח את הרעיון המוכר לקצה, ובדרך שואל קצת רעיונות ממאורעות מהפכת העבדות בארצות הברית, ואפילו ממאורעות השואה. לא הכל כאן מבוצע בצורה עדינה, וחלק מהמסרים והאנלוגיות הן קצת “On The Nose”, אבל זהו סיפור אפקטיבי ורלוונטי מתמיד.

אם אתם מחפשים משחק מחשב שהוא קצת פחות אקשני, וקצת יותר עלילתי, עם תחושה שאתם שולטים בנרטיב שלו, אני ממליץ לשקוע בסופ”ש הקרוב אל תוך הספה, ולהתמסר לסיפור של דטרויט, זוהי חוויה רגשית מוצלחת, מותחת ומהנה מאוד, והישג טכנולוגי מדהים.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

6 תגובות על "שיחקנו במשחק מעורר מחשבה שכל חובב טכנולוגיה חייב לעצמו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דייב
Guest

עם כל הכבוד, אני לא מבין את הקונספט של המשחקים האלה.
זה ממש סרט אינטרקטיבי.

אילן
Guest

זה העתיד.
ממילא הפערים בין משחקי מחשב לסרטי קולנוע מצטמצמים כולל ההפקה והתקציב.

ASD
Guest

לא בדיוק.

זה אכן לא משחק קלאסי עם נקודות ומנצחים ומפסידים אבל אתה כצופה/שחקן יכול לבחור איך לקדם את העלילה. אתה תגיע לסוף מסויים והוא יכול להיות רע או טוב לפי דעתך וזו החלטה שלך להגיד אם הגעת לתוצאה הרצויה.

אילן
Guest

משחקי המחשב הללו יחד עם סרטי הקולנוע ממילא בסופו של דבר יהפכו ממציאות וירטואלית למציאות האמיתית.

וירטואליות מציאותית
Guest
וירטואליות מציאותית

נראה לי שעלית על משהו…

אחד
Guest

אם לא היה את הקטעים של ה”תלחץ כמה שיותר מהר על o” וכו’, זה היה לגמרי סרט. ביוטיוב יש אנשים שמראים את כל הסופים שהם הגיעו אליהם, ופשוט יש מיליון אפשרויות.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: