גיק-על-אחד: דניס קראולי, מייסד ומנכ”ל פורסקוור

בראיון עם אחד ממייסדי פורסקוור, מעניק דניס קראולי כמה טיפים ליזמים מתחילים, והצצה לחברת הצ’ק-אינים הגדולה בעולם.

ערוץ הסטארטאפים בניוזגיק מפורסם בחסות תוכנית Microsoft Bizspark, המשתפת פעולה עם ניוזגיק במסגרת תוכנית Geekspark. רוצים לחשוף גם את הסטארטאפ שלכם בניוזגיק ולהיכנס לתוכנית Bizspark של מיקרוסופט? הכנסו לכאן לפרטים נוספים.

cc-by Silicon Prairie News. flickr

לא מזמן צייצתי את השאלה הזאת. מתוך עשרות התגובות שקיבלתי לשאלה “באילו שירותים יומיים אתם משתמשים?” כמעט מחצית מהמשיבים כללו את פורסקוור, לצד ג’ימייל, פייסבוק וטוויטר. אם אתם לא מכירים עדיין את פורסקוור – מדובר בשליט הבלתי-מעורער של שירותים מבוססי מיקום. הרעיון הוא פשוט. אתה עושה “צ’ק-אין” במקומות, ומאפשר לחברים שלך ברחבי הרשת לדעת היכן אתה נמצא.

זה הדבר המיוחד בפורסקוור. במהלך השנים נוצרו מגוון אפליקציות/שירותים שאנשים רבים, כולל אני, נשבענו ש”לעולם לא נשתמש בהם. למה שאני אשתמש בזה? למה שארגיש צורך לשתף אחרים במיקום שלי בכל רגע נתון?”. כעת, לאחר כשנתיים, אני משתמש בפורסקוור בכל יום. אני לא יודע לומר בדיוק מה הגורם, אבל משהו לגבי מיקום משולב עם אלמנטים משחקיים וקוליות גורם לי לעשות צ’ק-אין בעבודה ומקומות רבים נוספים בכל יום. אני לא לבד בהרגשה הזאת, ולפורסקוור יש מעל 10 מיליון משתמשים. תחשבו על המספר הזה. זה הישג מדהים.

פורסקוור, לדעתי, צריכה לשמש מודל להשראה עבור יזמים ברחבי העולם. הסיבה לכך היא שהשירות התגבר על כל האתגרים שסטארטאפים מתמודדים איתם מהפיץ’ ההתחלתי, דבר שאני בטוח שלכשעצמו לא היה ברור מאליו במקרה של פורסקוור, דרך ההתפשטות אל ההמונים, סוגיות המימון ועלייה לבסוף אל ראש הטבלה, כאשר פורסקוור רומסת בדרך את כל מתחרותיה. אם פורסקוור יכולה לעשות את זה, כל אחד יכול.

ניסיתי לראיין את דניס קראולי (Dennis Crowley), אחד המייסדים של פורסקוור, במשך שנה, אבל כפי שתראו מייד בתשובות שלו (ובמיוחד הראשונה), לקראולי אין זמן פנוי. הודות לעקשנות שלי (כלומר, נדנודים בלתי-פוסקים), התעוררתי הבוקר ומצאתי את התשובות של דניס ממתינות לי בתיבת הדואר הנכנס. תוכלו גם לקרוא כאן מידע נוסף על קראולי, ולראות כיצד הוא חי את חייו כאן.

כפי שתראו, קראולי לא השיב על השאלות כדי לסיים עם הראיון מהר, וניכר שהוא הקדיש זמן ומחשבה לתשובות שלו, ועל כך אני מודה לו.

ספר לנו בבקשה מעט על עצמך, מה הרקע שלך וכיצד הגעת למקום שבו אתה נמצא היום, מקצועית ואישית.

מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

בקצרה: במקור אני מ-Medway, MA. למדתי בסירקיוז (Syracuse) לתואר ראשון (למדתי תקשורת), עברתי לניו-יורק סיטי. העבודה הראשונה שלי היתה בחברת מחקר בשם Jupiter Research, שם התחלתי לשחק עם קוד ולבנות את cityguide. למעשה, Dodgeball 1.0-cityguide נולד כתוצאה מלילות וסופי-שבוע בהם לימדתי את עצמי איך לתכנת ASP מתוך ספר. השתמשתי ב-dodgeball כדי לשיג עבודה ב-Vindigo, חלק מ-Palm Pilot cityguide, ופוטרתי בהתרסקות בועת הדוט-קום.

חזרתי לתכנת את Dogeball ואז Dodgeball 2.0-friend finder נולד. אחר-כך הגיעו ארועי 11 בספטמבר, עברתי אל מחוץ לעיר, עברתי למשרה של מדריך סנואובורד (ב-Attitash, NH), ניסיתי להתקבל ללימודי תואר שני, חזרתי לניו-יורק בסתיו, התחלתי ב-NYU/ITP, פגשתי את אלכס, עבדנו ביחד על מספר פרויקטים (אחד מהם הפך להיות התזה שלנו: Dodgeball 3.0), סיימתי את התואר השני, והקצבנו לעצמנו 6 חודשים לגרום למשהו לקרות עם Dodgeball.

לאחר 12 חודשים נרכשנו על-ידי גוגל (שם פגשתי את הארי), בילינו שנתיים ב-“The Goog” לפני שחזרנו לעבוד בסטארטאפ של חבר על משחקים-שנוגעים-לעולם-האמיתי, שנקרא area/code (שם פגשתי את Naveen כשהוא חלק איתנו שטח משרד). עזבתי את area/code אחרי כשנה וטיילתי קצת (תאילנד וסקנדינביה), ננשכתי על-ידי חיידק ה-“croudsourced city guide” (השגיאה במקור – המתרגם), חזרתי לניו-יורק והצטרפתי ל-Naveen להאקינג של פרויקטים ל-“make cities easier to use”, גוגל הודיעו שהם סוגרים את Dodgeball (ינואר 2009), Naveen ואני בחרנו בפסטיבל SXSW באוסטין כדי להשיק משהו חדש, לחצנו והשקנו את זה, והנה אנחנו לאחר שנתיים וחצי.

שאלה מהקהל עבורך (הגיעה מ-hamutalm of @dapsem@): “כפי שאני רואה את זה, 4SQ מובילה את הדרך לעולם חדש של מודלים עסקיים, כולל שלנו. איך חזית את זה? לאן אתה רואה את זה מתפתח?”

האמת היא שלא צפינו את זה. פורסקוור התחילה כתחליף ל-Dodgeball… משהו עבור כמה מאות החברים שלנו, שיוכלו להשתמש לאחר שגוגל סגרה את השירות. אני זוכר שכשניסינו לגייס את סבב הגיוס הראשון שלנו, משהו שאלה אותי מתי לדעתי נגיע למיליון משתמשים ואני זוכר שחשבתי לעצמי “מיליון משתמשים? זה הרי מגוכח”.

מקור: תמונת מסך

רוצו קדימה ל-10 מיליון משתמשים לאחר מכן… לאור העובדה שאנחנו מפתחים את הרעיון הזה כבר, כמה?…, בערך 10 שנים, ברור לנו מה אנחנו רוצים לעשות, אילו בעיות אנחנו רוצים לפתור, כיצד אנחנו רוצים שהמוצר ייראה בעוד כ-12, 18 או 24 חודשים מהיום. מעולם לא דמיינו שזה יקרה, אבל עכשיו כשאנחנו בתוך זה, אנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו רוצים שזה יילך.

אם להישאר עם הרגליים על הקרקע, מה שאתם רואים בפורסקוור היום הוא רק ההתחלה. אנחנו בונים דברים שמעודדים אנשים לצאת ולגלות עולם, דברים שעוזרים לאנשים להתחבר אל מקומות (ומקומות אל אנשים). אני כותב את התשובות הללו מה-Global Hackathon שאנחנו עורכים בניו-יורק, ואני מוקף ב-100 מפתחים הבונים על גבי ה-API שלנו – הם יוצרים הכל, החל מכלים עבור סוחרים, דרך מפות חום שכונתיות בזמן אמת, לרשימות השמעה מרושתות בהן המשתמש עם הכי הרבה צ’ק-אין יש יותר שליטה על הפלייליסט. זה ממש מדהים לצפות.

ישנם ביטויים החוזרים על עצמם בשיח עם מייסדים של סטארטאפים חדשים, אחד מהם הוא “אנחנו הפורסקוור של ….” כיצד אתה מסביר את הוויראליות הזאת?

לפני מספר שבועות, קטרינה פייק (Caterina Fake), אחת המייסדות של פליקר, כתבה פוסט נהדר על איך היא קיבלה השראה מ-“the stuff people make”. גם אני כזה – משחקי וידאו, כרטיסי בייסבול, אתרי אינטרנט, סטארטאפים, פרויקטים של תואר שני, וכו’, כולם סיפקו לי השראה לדברים שאתם רואים היום בפורסקוור:

http://dpstyles.tumblr.com/post/9754026763/people-ask-me-who-inspires-me-this-often-stumps

… בכל אופן, הביטוי “הפורסקוור של XYZ” שאנשים אומרים, הוא בדיוק זה, אנשים מקבלים עכשיו מאיתנו השראה, בדיוק כפי שאנחנו קיבלנו השראה מאחרים. זו הרגשה נפלאה לבנות משהו שאחרים רואים בו השראה וגורם להם לצאת ולבנות משהו משל עצמם.

לגבי הוויראליות של כל זה? אני לא בטוח איך להסביר את זה, למעט העובדה שאנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים, אנחנו אוהבים את מה שאנחנו בונים. אני גם חושב שאנחנו יכולים לראות את זה במוצרים שלנו ובצוות שלנו.

בוא נדבר על מציאת אפליקציית מובייל. כאשר יש 500,000 אפליקציות מאושרות ל-iOS, איך אתה מציע למפתח לבלוט על השאר?

תבנה משהו מגניב. זה נשמע מזויף, אבל אם תשב ותחשוב “הממ… מה אני יכול לבנות שפשוט ישלוט באפסטור”, כנראה שלא תגיע רחוק. אבל, אם מההתחלה אתה אומר “היי, אני חושב שאני יכול לשפר את חיי, או להקל עליהם, או להפוך אותם ליותר מעניינים אם אני אבנה את הדבר שעושה XYZ”, אז יש סיכוי טוב שהדבר שאתה רוצה להשתמש בו כל כך שאתה מוכן לבנות אותו בעצמך יעניין גם אנשים אחרים.

מהם 3 הטרנדים שעתידים להתפתח בסביבת המובייל ב-2012 עד 2015?

למה לא טרנד אחד גדול: הבנה של ההמון את הרעיון של “טלפון כחלק מרשת חיישנים” – משהו שאתה נושא בכיס שמספר לך על כל הדברים המעניינים המתרשים בסביבתך הקרובה. אני חושב שהרעיון של “היי, תן לי להוציא את הטלפון מהכיס כדי לשאול אותו שאלה” עומדת לעבור שינוי/תחלופה עם רעיון של “הטלפון שלי יודע מה קורה בסביבה ומצפצף כדי להודיע לי על הדברים המעניינים ביותר מבלי שאני בכלל שואל אותו”.

לגבי מודל עסקי לאפליקציות, ברור שפורסקוור ייחודית בסוגיה הזאת, אבל מה המודל שאתה מאמין יהיה יעיל ביותר עבור המפתח הפרטי: הורדות בתשלום, פרסומות בתוך האפליקציה, רכישות מתוך האפליקציה או מודל אחר?

אה, זה תלוי במה אתה מנסה לעשות. אם אתה עושה משהו חברתי שמצריך וויראליות ומיליוני משתמשים יומיים, זה כנראה לא יהיה חכם לדרוש מהם דולר להורדת האפליקציה. אבל, אם אתה בונה שירות שעסקים לא יוכלו בלעדיו, זה הגיוני לדרוש מהם כמה דולרים לחודש כדי להשתמש בו.

קלייב תומפסון (Clive Thompson) כתב כתבה במהדורה האחרונה של מגאזין Wired שהתייחסה למרבית הסוגיות הללו.

http://www.wired.com/magazine/2011/08/st_thompson_onlineads

בהחלט שווה קריאה.

אז, נראה שהמתחרים שלך Gowalla ואפילו פייסבוק הכריזו על הפסדם במערכת; האם באמת אין מקום לעוד שחקן בתחום הצ’ק-אין? למה הם פרשו מהמירוץ?

מקור: תמונת מסך מתוך האפליקציה

באופן כללי, אני חושב שלרוב ישנו שחקן דומיננטי אחד עבור כל “רעיון גדול, ברשת. גוגל שולטת היום בחיפוש + מפות + דואר אלקטרוני. פייסבוק שולטת ב”לשתף חברים” (ובמיוחד בתמונות). טוויטר מעצבת לעצמה נישה ייחודית של גילוי חדשות בזמן אמת, זרם של עדכונים מחברים וסלבריטאים. ופורסקוור מעצבת את מערכת היחסים בין אנשים למקומות – “what does it mean for me to be at this latitude/longitude right now / in the future / in the past”.

כל זה התחיל מהצ’ק-אין, אבל, כפי שאני רואה מכל מה שנבנה כאן בתחרות ה-Hackathon בניו-יורק, זה זולג לתוך התחום של “המידע המגיע מהצ’ק-אין”, מה שם עכשיו, מה היה איפה, מי יודע מידע על פריז, מי יודע הכי טוב היכן למצוא את חנויות הקפה של העיר התחתית בניו-יורק, מה הדבר האחד שאסור לי להחמיץ אם אני מבקר ב-Brattleboro, VT. אנחנו הופכים להיות טובים בלענות שאלות מהסוג הזה. זה גם הולך להיות הדבר האחד שאנחנו עושים יותר טוב מכל השאר.

פורסקוור זמינה במספר פלטפורמות, מה המסקנות שלך לגבי מערכות הפעלה סלולריות שונות, בכל הקשור לפיתוח, גילוי וחוויית המשתמש? בבקשה התייחס, אם תוכל, ל-iOS, Android, BlackBerry, Nokia, and Windows Phone 7…

ובכן, אנחנו עובדים רק בתוך מערכות ה-iOS, אנדרואיד והבלאקברי בתוך החברה. יתר הגרסאות (נוקיה, WP7 ו-WebOS) נבנים על גבי ה-API שלנו או על-ידי שותפים עסקיים או על-ידי קהילת המפתחים. פיתוח אפליקציות הוא דבר מסובך ויש לנו צוות נהדר של מפתחים, אשר עובדים כל הזמן כדי לוודא שהמוצרים שלנו נהדרים.

מקור: תמונת מסך

מרבית המשתמשים שלנו עם מכשירי iOS, למרות שאנדרואיד צוברת תאוצה מהר מאוד. בינתיים, בלאקברי היא פלטפורמה אדירה עבורנו מחוץ לארצות-הברית (ובמיוחד בדרום-מזרח אסיה).

מהם שלושת הטיפים החשובים ביותר שאתה יכול לתת היום ליזם בתחילת הדרך בסצנת הטכנולוגיה?

  1. אל תיתנו לאנשים לומר לכם שהרעיונות שלכם טיפשיים או שאין סיכוי שהם יעבדו. מצאו דרך לפתח אב-טיפוס וגלו בעצמכם. במסגרת התהליך, אתם כנראה תגלו את הדרך כיצד לגרום לרעיונות שלכם לעבוד.
  2. אל תשבו בחיבוק ידיים על רעיונות טובים רק משום שאתם לא יודע לתכנת או שאין לכם מייסד-שותף שיידע לתכנת את זה. או שתצאו ותמצאו אחד כזה, או שתקנו ספר. אני לא למדתי תיכנות או הנדסה. אני כותב קוד מכוער ומרושל, אבל אתם יודעים מה, זה מספיק טוב בשביל אבי-טיפוס וזה מספיק טוב כדי להעביר את הנקודה. משהו שעובד איכשהו עדיף על כלום שהיה יכול לעבוד נהדר.
  3. אל תשבו על אבי-טיפוס, השיקו אותם. הסיבה היחידה שפורסקוור הושקה היא בגלל שבחרנו בכנס SXSW כתאריך יעד (בדיוק כמו תאריכי הגשה באוניברסיטה). יכולנו לעבוד על זה עוד 6 חודשים, ועדיין לא היינו מרגישים שזה “מוכן” להשקה. החלק הכי קשה הוא לתת לאנשים להתחיל לשחק עם המוצר כשהוא אינו גמור לגמרי, אבל הוא יעשה קל יותר אם תקבעו לעצמכם מועד השקה.

שאלה נוספת מהקהל (מ-Jon Burg of Digitas): “בבקשה שתף אותנו בתובנות שלך לגבי ה-user lifecycle. מה אחוז המשתמשים הדבק בשירות, מדוע חלק עוזבים ומה פורסקוור עושה בנידון?”

יש לנו מעל 10 מיליון משתמשים, יש לנו הרבה מעל 3 מיליון צ’ק-אינים ביום והמשתמש הממוצע עושה צ’ק-אין 2-3 פעמים ביממה. יש לנו היום במאגר המידע שלנו מעל מיליארד צ’ק-אינים (!!) המשמשים כבסיס למנגנון ההמלצה “Explore” שלנו. זה בהחלט הישג :).

אני חושב שאחד הטרנדים המעניינים שאנחנו עדים לו הוא שימוש בפורסקוור של אנשים שלא עושים צ’ק-אין… אלה אנשים שרק משתמשים באפליקציה כדי לבדוק טיפים והמלצות על מקומות שהם הולכים אליהם, מגלים לאן כדי ללכת באמצעות דפית ה-“Explore”, או מסתכלים מה החברים שלהם עושים.

אנחנו מתחילים לשנות את החשיבה שלנו לגבי צ’ק-אינים, בדומה לדרך שבה טוויטר חושב על ציוצים. במקור, הנתון החשוב ביותר לטוויטר היה כמות המצייצים הפעילים – בתקופה האחרונה הם מתרכזים יותר במספר האנשים “הצורכים את אותם ציוצים”.

עקרון דומה רלוונטי גם לצ’ק-אינים של פורסקוור: 3 מיליון צ’ק-אינים ביום הם מספר מרשים, אבל בכל יום אותם 3 מיליןו צ’ק-אינים נצרכים על-ידי יותר ויותר אנשים… אנשים המשתמשים באפליקציה שלנו כדי למצוא את דרכם בערים חדשות וסביבות מוכרות. מספר הצ’ק-אינים ביום ימשיך לגדול תמיד, אבל מספר האנשים ה”מרוויחים” מכל המידע הזה (חיפוש, “דילוי”, טיפים, וכו’) רק מתחיל לעלות קצב מהיר.

בכל מקרה, אני מקווה שכל זה עוזר לקוראים שלך!

דניס, שוב תודה על הראיון הזה, ואני חושב שאני יכול לומר בשם הקוראים שלי שהתשובות שלך בהחלט עזרו להבין קצת יותר נושאים חשובים רבים. אני מעריך את הזמן שהקדשת לנו, וכל מה שאני יכול לומר זה, keep on rocking!

פוסט זה פורסם במקור בבלוג Technmarketing.com 


בחסות תוכנית Bizspark


Microsoft Bizspark היא תוכנית גלובלית שפותחה במטרה לסייע להצלחת סטארטאפים בשלבים המוקדמים על-ידי אספקת מספר משאבי מפתח, בזמן שהכי צריך אותם:

תוכנה – במסגרת התוכנית, תקבלו גישה מלאה למגוון הרחב של כלי הפיתוח, הפלטפורמות השונות ורשיונות לכל מוצרי מיקרוסופט לשימוש מיידי למשך 3 שנים, לצורך פיתוח וחדירה לשוק של פתרונות וטכנולוגיות חדשות. כל אלו, יחד עם כל ההטבות האחרות בתוכנית, מגיעות ללא תשלום.

תמיכה – התחברו לשותפים נוספים בתוכנית מרחבי העולם – חממות, משקיעים, יועצים, משרדי ממשלה וספקי הוסטינג – כולם מעורבים ומושקעים באופן שווה בתחומי החדשנות והיזמות בתחום התוכנה והאינטרנט ומציעים מגוון רחב של פתרונות שיוכלו לסייע לכם בפתרון בעיות טכנולוגיות ועסקיות.

חשיפה – מעבר לשיתוף הפעולה עם ניוזגיק, תוכנית Bizspark חושפת את הסטארטפים החברים בה לקהל רחב של משקיעים, לקוחות ושותפים פוטנציאליים. כחברים בתוכנית Bizspark של מיקרוסופט, תזכו לגישה לאקו-סיסטם עשיר של עמיתים למקצוע, שותפים ומגבים משאבי תמיכה מכל העולם, אשר יסייעו לכם לגדול ולהצליח. Microsoft Bizspark זו הדרך המהירה ביותר להזניק את הסטארטאפ שלכם קדימה.

הלל פולד

הלל הוא ראש מחלקת שיווק בחברת אינראקטיב, ואישיות מוכרת בעולם הטכנולוגיה הסלולארית והמדיה החברתית. בנוסף לפעילותו השיווקית באינראקטיב, הלל עובד עם אפבוי, מנוע גילוי סלולארי מוביל, שם הוא מסייע בתכני אינטרנט דינאמיים ומודעות מותג. הוא כותב אורח בכמה אתרים, בהם Mashable Business Insider, Gigaom, CNN Money ועוד. תוכלו למצוא אותו בטוויטר ובגוגל+.

הגב

3 תגובות על "גיק-על-אחד: דניס קראולי, מייסד ומנכ”ל פורסקוור"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Nir
Guest

ראיון מעולה! תודה.

Hillel Fuld
Guest

Thanks Nir :)

טל
Guest

ראיון מצוין, שיחקת אותה.
שנה טובה!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: