אמרו שהמשחק הזה הוא ”יצירת מופת”… ובכן, בואו נשים דברים בפרופורציות

לחסל 8 מטרות על אי ענק ב-24 שעות. נשמע קל? חכו שתנסו את Deathloop, מי שמתחרה על תואר ”משחק השנה” בשנה שבה בקושי יצאו משחקים מוצלחים

תמונה: Arkane

שנת 2021 מתקרבת לתואר השנה הגרועה בהיסטוריה של משחקי מחשב. אם כולנו חשבנו שההשקה של פלייסטיישן 5 ו-Xbox Series X תוביל למבול של משחקים חדשים שיגדירו מחדש את עולם הגיימינג, נגיף אחד הצליח לחרב את רוב התוכניות של האולפנים והמפיצות, וקיבלנו בעיקר גירסאות Remaster ומעט מאוד להיטים שבאמת מצדיקים את הקניה לצד דחיות מכובדות של הכותרים המעניינים באמת. ואז הגיע Deathloop, המשחק החדש מבית Arkane (בת’סדה, שנקנתה על ידי מיקרוסופט), ולפתע היה נראה שאולי השממה הזאת הופרחה, וסופסוף הגיע משחק שכמוהו לא ראינו אף פעם. אחרי לא מעט הייפ שיווקי וביקורות שהכתירו את המשחק כ”יצירת מופת”, הייתי חייב לבדוק האם כצעקתה. בסופו של יום, כמו העלילה של המשחק, זה קצת מסובך.

8 מטרות, 24 שעות, שיהיה בהצלחה

אתם משחקים את קולט, שמוצא את עצמו מתעורר על חוף ים באי בשם Blackreef עם אישה מסתורית בשם ג’וליאנה שמדברת איתו דרך מכשיר קשר וממש, אבל ממש רוצה להרוג אותו בזמן שהיא מתעללת בו פסיכולוגית. מהר מאוד אתם תמצאו את עצמכם מתים, ומתעוררים שוב על אותו החוף, כשפחות או יותר כל שאר האירועים חוזרים על עצמם.

אם השם לא רמז לכם, ב-Deathloop קולט תקוע בלולאת זמן וחווה בעצם את אותן 24 שעות ביחד עם ג’וליאנה. קולט מחליט לגלות מה הוא עושה כאן, לשבור את הלולאה שהוא תקוע בה ולברוח מבלאקריף, אבל בשביל לעשות את זה הוא צריך להרוג 8 “Visionaries” ביממה אחת, כשהם מפוזרים ב-4 נקודות שונות (שהן בעצם 4 מפות) ברחבי האי. אלו הן בעצם דמויות המשנה במשחק, שמנהיגות קבוצות של מעין לוחמים שטופי מוח ומטומטמים להפליא שיודעים שהם חיים בלולאת זמן, מה שאומר שאין השלכות אמיתיות למעשים שלהם, והם יכולים להמשיך להתקיים לנצח. לכל אחד מה-Visionaries יש אישיות מטורפת, מטרות מוזרות ורצונות הזויים משלו. מחנון המחשבים שמייצר לעצמו משחק הישרדות בחיים האמיתיים, למדענית ששיכפלה את עצמה עשרות פעמים, ועד למנהיגת כת מוזרה שעושה ניסויים בגז רעיל.

לאט לאט אתם תלמדו על כל אחת מדמויות המפתח הללו, תגלו את המיקום שלה והתוכניות שלה לשאר היום, תבינו למה היא הגיעה לבלאקריף ובעיקר תלמדו על מערכות היחסים של ה-Visionaries האחד עם השני (ולעיתים עם השלישי). הכל דרך הקלטות, מסמכים והודעות שמפוזרות ברחבי השלבים, ואפילו בשיחות פנימיות בין דמויות. אתם יכולים תיאורטית להסתער אל תוך השלבים ופשוט לנסות לטבוח את דרככם עד שתמצאו אותן, אבל סביר להניח שתמצאו את עצמכם מתים מהר מאוד, ולכן המשחק מעודד אתכם לנסות ולחקור את הסביבות ואת הדרכים שבהן תוכלו לחשוף ולהרוג את המטרות שלכם.

היממה ב-Deathloop מחולקת ל-4: בוקר, צהריים, אחר-הצהריים וערב, ובכל פעם אתם יכולים לבקר בחלק אחר של בלאקריף, ובכל חלק של היום האיזורים הללו משתנים בהתאם לפעולות השונות שעשיתם או לא עשיתם קודם. בסיום של כל ביקור באיזור אחר במפה, אתם תתקדמו לשלב הבא ביום. הגעתם לערב ולא הצלחתם לחסל את כל 8 המטרות? הלולאה תתחיל מההתחלה. הצליחו לחסל אתכם יותר מפעמיים בשלב? הלולאה תתחיל מההתחלה.

4 איזורים, 4 חלקים ביום

אני מודה שבאמת לא היה לי כוח לעשות משחק בסגנון Roguelike, בטח לא אחרי Returnal, ובטח שלא אחרי שסופסוף השלמתי את החסך וסיימתי את Hades המצוין (שאני לא יכול להמליץ עליו מספיק אם לא יצא לכם לשחק בו). פשוט כי לא היה לי כוח לאותה התקדמות איטית ומתישה (שהפכה לטרנד הרבה יותר מדי גדול בעולם הגיימינג לטעמי) שדוחפת אתכם כל פעם לקחת עוד הימור רק כדי שתפסידו את כל הנשקים והשדרוגים שאספתם עד לפעם הבאה, ועד שתלמדו לשחק את המשחק בצורה מושלמת וללא טעויות. פה מאוד שמחתי לגלות שמהר מאוד Deathloop מאפשר לכם למות פעמיים בכל סבב לפני שהלולאה מתאפסת, ולאסוף מעין כוח שמאפשר לכם לשמור שדרוגים ונשקים אחרי משימות. מה גם שבשלב מוקדם מאוד המשחק מדלג על “סצינת הפתיחה” של ההתעוררות על החוף, ומשאיר את כל האינפורמציה שאגרתם עד כאן אצלכם, מה שהופך את Deathloop להרבה פחות מתיש, רפטטיבי ומתסכל ממה שציפיתי שהוא יהיה.

מצחיק בטירוף, אבל למה כל כך הרבה טקסט

אוקי, אבל מי ביקש לקרוא?!

האווירה של Deathloop היא סוג של Bioshock פוגש את Hitman פוגש את Borderlands. הכל פה נשמע מאוד רציני על הנייר, אבל בפועל, המשחק הזה מאוד, אבל מאוד מצחיק. נקודות החוזק הגדולות ביותר של המשחק הן ללא ספק בדיבוב ובכתיבה שלו. כל משפט שיוצא לקולט או לשאר הדמויות מהפה מדובב בצורה עילית, ופעמים רבות מצאתי את עצמי פשוט מתחבא ליד דמויות שבוודאות יכולתי להרוג, רק כדי לא לקטוע את הדיאלוג בינהן מרוב שנהנתי ממנו. אפילו הניסוחים של ההתכתבויות בין הדמויות שמצאתי במחשבים שלהן גרמו לי לצחוק בקול רם לעיתים.

אבל, וזה אבל גדול. אם אתם מכירים אותי, אתם יודעים כמה אני שונא לקרוא במשחקי מחשב. אם הייתי רוצה לקרוא, הייתי הולך לקרוא. אם Deathloop רוצה כל כך לשאוב השראה מביושוק (ובצדק רב), שיתכבד ויעביר את כל הררי המסמכים וההודעות שאתם מקבלים במהלך המשחק לפורמט של אודיו, כדי שאני אוכל להמשיך להתקדם במשחק ולספוג את כל העלילות המרכזיות ועלילות הצד, במקום לעצור תוך כדי לשעת סיפור. אגב, בזמן שאתם קוראים את המסמכים שתמצאו, המשחק ממשיך להתקדם, כך שיכול להיות שבזמן שאתם תעיינו לכם באיזה פתק, יגיע אויב, והופ – התגנבות של חצי שעה נמחקה ברגע.

השדרוגים מגניבים, אבל לא רציתי להחליף בינהם

בכל פעם שתצליחו לחסל את אחת המטרות (ואתם תעשו את זה כמה וכמה וכמה פעמים), אתם תקבלו מהן כוחות ושדרוגים לכוחות הללו, שמאפשרים לכם להעמיק את סגנון הגיימפליי שבחרתם. מי שמעדיף להכנס בכל הכוח בכל האויבים יוכל לקבל שדרוג לעוצמה או להעיף אנשים באוויר. מי שיעדיף להתגנב, יוכל להפוך לבלתי נראה, או לחבר אויבים אחד לשני (כך שכשאחד ימות, כולם ימותו) והאחד שהוא איפשהו באמצע: Shift, שמאפשר לכם להשתגר מנקודה אחת לשניה, וכך מקנה לכם גישה לגגות, חלונות וגם לכמה מתקפות שלא בהכרח הייתם מגיעים אליהן.

המשחקיות נשמעת על פניו מאוד מגוונת עם מבחר של נשקים וכוחות, אבל בפועל, המשחק די מעודד אתכם להתגנב כמה שאתם רק יכולים, וכשסיימתי את המשחק, הבנתי שלא ניסיתי בכלל את השדרוגים היותר תוקפניים, ואפילו לא החלפתי את הנשקים שלי כדי לשמור על הנשקים השקטים יחסית. מאוד התבאסתי לגלות שבניגוד לביושוק, את הכוחות שלכם אתם צריכים לבחור לפני כל שלב, ולא יכולים להחליף בינהם בהתאם להתפתחות של ההתרחשות (למשל אם נקלעתם לקרב שגדול עליכם), ולצערי, אתם יכולים לבחור רק 2 כאלו כל פעם, וגם את השדרוגים שתאספו לנשקים, דמות ולכוחות שלכם לא תוכלו באמת לאגור, אלא רק להחליף בינהם בכל פעם שתעברו איזור – מה שעוד יותר לא עודד אותי לעשות את זה.

רעיון מגניב למולטיפלייר, אם תצליחו להתחבר אליו

אחד האלמנטים שאנשים הכי ציפו להם ב-Deathloop הוא המולטיפלייר. Deathloop הוא משחק סינגל-פלייר קלאסי, אבל כל עוד אתם מחוברים לאינטרנט ולשירותי Bethesda, שחקנים אמיתיים אחרים יכולים לפלוש לשלב שלכם בתפקיד ג’וליאנה, והמטרה שלהם היא כמובן להרוג אתכם (קונספט שלא נעשה לראשונה כאן). בדרך היא יכולה לטמון לכם מלכודות ולנעול את המנהרות שדרכן קולט יכול לצאת מהשלב, מה שאומר שאם אתם קולט, אתם תהיו חייבים לחבל באנטנה שתפתח לכם את המנהרות – בעוד ג’וליאנה תנסה למצוא אתכם לפני כן.

אם תצליחו להרוג את ג’וליאנה לפני שהיא תהרוג אתכם (וזה לא תמיד קל), אתם בדרך כלל תקבלו שדרוגים מאוד שווים לכוחות שלכם ועוד בונוסים, וכמובן תוכלו להימלט מהשלב בסופו של דבר ולשמור על הנשקים, השדרוגים וכל שאר הדברים שאספתם עד כה. אם לא, ובכן, תפסידו הכל והלולאה שוב תתאפס. ברגעים שבהם שחקן אחר פלש ללופ שלי (ואתם מקבלים הודעה די מלחיצה בכל פעם שזה קורה), אני חייב להודות שהדופק שלי עלה, וכל הזמן חששתי מהעימות עם ג’וליאנה, במיוחד אם במקרה הייתי אחרי קרב לא פשוט. עד שלא מצאתי וחיסלתי אותה, הייתי בלחץ תמידי שהיא תגיע ותהרוס לי את ההתקדמות בשלב – וזה אפקט לא רע בכלל.

דווקא כשאני בחרתי לשחק את ג’וליאנה ולפלוש ללופים של אחרים, ההתרגשות הזאת התחלפה בהמון תסכול. אני לא בטוח למה, אבל יותר משביליתי בתור ג’וליאנה, ביליתי בהמתנה למציאת שחקנים אחרים עם ביפ די מעיק שיזכיר לכם כמה זמן אתם מבזבזים על בהייה בתפריט. כשסופסוף כן מצאתי קורבן, החוויות התחלקו לשניים: או שחיפשתי את קולט במשך דקות ארוכות במפות הדי סבוכות של המשחק, או שמיד המשחק שיגר אותי לידו רק כדי שהוא יהרוג אותי או אני אותו, ושוב חוזרים להמתין דקות ארוכות לסיבוב הבא. אחרי כמה ניסיונות שלקחו הרבה יותר מדי זמן, גם אחרי תקופת ההשקה של המשחק, החלטתי פשוט לוותר על המצב הזה.

בסוף, זה עניין של ציפיות

אם אתם לא רוצים לדעת שום פרט על המשך המשחק ורוצים חוויה טהורה ונקיה, אני מזמין אתכם לדלג על הפסקה הזאת, על אף שהיא לא מכילה ספוילרים אמיתיים: הדבר המאכזב ביותר ב-Deathloop הוא הפער בין תחושת החופש שהוא נותן לך (ושהמפיצה טרחה לפמפם בלי הפסקה) לבין הליניאריות שמגיעה בסופו. אתם אכן יכולים לעבור בין האיזורים השונים ולנסות טקטיקות שונות כדי לחסל את האויבים שלכם וללמוד אינפורמציה חדשה, אבל בסופו של דבר, המשחק ממש אבל ממש ידריך אתכם בדרך לאיסוף כל המידע עליהם וכשתהיו מוכנים להרוג את כל הדמויות ב-24 שעות, תהיה רק דרך אחת נכונה לעשות את זה. תחושת החופש של המשחק היא סוג של אשליה (היי, ממש כמו מה שמנסים להסביר בעלילה של המשחק), ובסופו של דבר, אתם אולי יכולים ללכת לאן שאתם רוצים ובאיזה קצב שאתם רוצים, אבל זה לא יתן לכם את הניצחון.

שלא תבינו אותי לרגע לא נכון. Deathloop הוא משחק טוב. אבל הוא סובל מתופעה נרחבת של הייפ מוגזם בתחום הגיימינג, שמגיע בדיוק בזמן הלא נכון. שנת 2021 ככל הנראה תיזכר בתור אחת משנות הבצורת הגדולות של עולם הגיימינג, עם מעט מאוד משחקים חדשים מעניינים, ועם לא מעט פלופים ואכזבות שחלקן כמובן באשמת שנת 2020 שאיתגרה פחות או יותר את כל העולם. אם לא היו טורחים לפמפם את הטריילרים שלו בכל מקום ולפתח כל כך הרבה ציפיות, אולי הוא היה מתקבל בצורה קצת יותר הגיונית.

יצירת מופת זה לא, משחק טוב זה כן. אבל יש הבדל משמעותי בין השניים, גם אם מדובר בשנה כמעט נטולת משחקים מעניינים. משחקים שמגיע להם “10/10” (שבדרך כלל מכונים גם יצירות מופת) הם משחקים כמו God Of War, Red Dead Redemption 2, The Last Of Us, GTA V ועוד – כאלו שדחפו קדימה את התעשייה לכיוונים חדשים וליטשו כל פרט ופרט. Deathloop הוא משחק 7/10 קלאסי: כזה שעושה פחות או יותר הכל נכון, אבל משהו קצת הולך לאיבוד בדרך.

בואו נקווה ש-2022 תחזיר עימה גם את הפרופורציות לעולם הגיימינג. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לחוות את אותה תקופה שוב ושוב.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

5 תגובות על "אמרו שהמשחק הזה הוא ”יצירת מופת”… ובכן, בואו נשים דברים בפרופורציות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מישהו
Guest

נראה כמו הדרק הזה שילדים בני 4 משחקים פורנייט או איך שזה נקרא, מה משחק השנה בזה? של מי? של ילדים?

שחר
Guest

כתבה טובה וניתוח מצויין. רחוק מאוד מלהיות “משחק השנה”, זה לא זה.

שלמה
Guest

חיקוי של Dishonored, כולם יודעים מדוע משחק כזה יכול לקבל פרס. ישנה מגמה ברורה בהוליווד, עיתונות, תוכניות טלוויזיה ומשחקי מחשב “שמקדמים” קבוצה מסויימת…

המבין יבין.

Bar
Guest

זה מאותה חברה של דיסהונורד.
חיקוי זה לא, שדרוג-בהחלט כן

Bar
Guest

לדעתי הביקורת קצת קוטלת
משחק שאני אישית מאוד נהנה ממנו
החסרונות זה באמת כל הקריאה וגם שממש ממש קשה לנצח בתור גוליאנה.
(לקולט יש פעמיים לחזור לחיים וזה נותן לו יתרון ממש גדול)
המשחק באמת יותר ליניאר אבל אני אוהב את זה גורם לך לא לאבד את עצמך בתוך כל האי הזה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: