גן עדן למפתחים: כיצד ישפיע דאטה סנטר לוקאלי על ה-Latency?

חשבתם ש-High Latency הוא גזירת גורל? תחשבו שוב: ארגונים בעולם שעברו לענן עם דאטה סנטר קרוב לבית נהנים מזמני שיהוי קצרים פי 4-5 ביחס לישראל של היום. בעולמות הרפואה, תעשייה, גיימינג וסטרימינג זה הבדל של שמיים וארץ – גם ל-UX וגם למפתחים

לשיהוי גבוה עלול להיות מחיר בלתי נסבל (צילום: Dreamstime)

מאת קובי לוי, Senior Cloud Solution Architect במיקרוסופט ישראל

Latency, או זמן שיהוי, הוא תופעה מוכרת ברשתות תקשורת בכלל, ובתחומי הפיתוח וחוויית המשתמש בפרט. בעולמות הענן, אפס Latency זו אוטופיה. אבל הימצאות בקרבת דאטה סנטר (Data Center Region) בהחלט מקרבת אותנו לשם, עם יתרונות רבים למשתמשי הקצה ולמפתחים.

נחדד תחילה את האתגר. Latency מוגדר כמשך הזמן החולף מרגע ביצוע הקריאה ועד קבלת התגובה (“פינג”), והוא מושפע מהמרחק שבין הצד השולח, למקבל ובחזרה. כאשר ארגון מציב את האחסון ומערכות הליבה העיקריות שלו בענן הציבורי, הוא מקבל שפע של שירותים, כלים ויישומים חדשניים, אבל גם מרחיק את האפליקציות מלקוחות הקצה – כלומר, מגדיל את Latency. כפי שנראה בהמשך, ברפואה ובתעשיות שונות, כמו גם בעולמות הגיימינג והסטרימינג, יש לכך השלכות מרחיקות לכת.

במקרה הישראלי, השימוש הנפוץ עד כה היה בדאטה סנטרים באירופה (בדגש על אלו המוגדרים כמשויכים ל-EU, למשל בדבלין ובאמסטרדם, וזאת בשונה מהדאטה סנטרים ה”לאומיים” כמו אלו של צרפת ו-UK). במצב כזה, מנקודת מבטם של המתכנתים, ה-Client וה-Server מרוחקים זה מזה עד כדי יבשות שונות.

בין כרכור לסינגפור

עד כמה משפיע המרחק? התרשים הבא מציג את ה-Latency של פקודה שנשלחה מישראל לדאטה סנטרים במיקומים שונים (ביחידות של MS – אלפיות השנייה).

כפי שניתן להתרשם, ה-Latency לדאטה סנטרים הנפוצים אצלנו בשימוש – מערב אירופה (הולנד) וצפון אירופה (אירלנד) – עמד בעת המדידה על 111 ו-112 אלפיות השנייה בהתאמה. וזה עוד נחשב למצב טוב יחסית. כי בדיוק כמו בכבישים, גם לדאטה יש שעות עומס, וה-Latency עשוי להגיע אף ל-120-100 אלפיות השנייה. כעת נבדוק מה קרה כאשר חזרנו על הניסוי שלנו אצל לקוחות ענן בצרפת:

זה מה שקרה בסינגפור:

ואלו כבר התוצאות של דרום קוריאה:

המספרים מדברים בעד עצמם. הקרבה הפיזית של הארגון הצרפתי, הסינגפורי או הקוריאני לדאטה סנטר קיצרה את ה-Latency פי 4 או 5 ביחס לישראל של טרום עידן הדאטה סנטר המקומי. ואם מביאים בחשבון שעבור לא מעט פעולות נדרש סיבוב נוסף של הלוך-חזור בין המשתמש לבין האפליקציה, הרי שבפועל ה-Latency לכל פעולה עשוי להתקצר מ-250-200 אלפיות השנייה ל-40-30 בלבד. זה דרמטי.

כשעשירית שנייה היא נצח

ישנן מערכות “שגר ושכח” או פעולות חד פעמיות שאדישות ל-Latency. לעומתן, במערכות אחרות, לשיהוי גבוה עלול להיות מחיר בלתי נסבל. כדי להבין עד כמה, נחשוב על חברה לייצור משקאות קלים. ככל שהיא מכניסה יותר מערכות אוטומציה למפעל, הניטור והבקרה הופכים ליותר ויותר קריטיים, ובמיוחד במה שנוגע לתזמון וסנכרון – לדוגמה בין הברז למסילה המשנעת את הבקבוקים. תקלה באחת המערכות הללו שלא אותרה ודווחה בזמן עלולה להוביל לנזק כספי כבד – מדליפת נוזל ועד השבתה של פס הייצור.

מובן מאליו כי במפעל שלנו, שממלא בקבוקים שלמים בקצב של חלקיקי שנייה, Latency של 100 או 200 אלפיות עלול להיות הרסני. כך גם במקרה של שעון חכם המנטר לחץ דם ודופק, ובגלל Latency לא מגיב בזמן לשרת. מצב כזה עלול להוביל ל-Session timeout, לשבש את הנתונים ולעורר דאגה מיותרת.

דוגמאות דומות ניתן למצוא בכל מערכת Real Time המשלבת פתרונות IoT – ממערכות קירור חכמות לשמירת מזון בסיטונות ועד לחיישני הרכב האוטונומי. כך גם בתחום הפנאי: סדרה או סרט שמשודרים “לא בסינק”, כאשר הקול אינו מסונכרן עם תנועות השפתיים, או משחק אונליין (תחשבו על היתרון שעשוי להיות לילד הצרפתי או הסינגפורי במיינקראפט ביחס לילד שמשחק מישראל). ברור כי קרבה לדאטה סנטר, אשר חותכת את ה-Latency בחדות, היא בגדר בשורה של ממש לכל התעשיות והענפים הללו.

ובחזרה למפתחים. ה-Latency לא בהכרח משפיע במישרין על כתיבת הקוד. ממילא, רבים משכפלים ומשלימים את העבודה על גבי גיט מקומי (ב-Laptop של המפתח) ואז מבצעים פריסת תוכנה (deployment), תחילה לריפוזיטורי שלהם ולאחר מכן לענן המרוחק, בשעות הלילה העמוסות פחות. ובכל זאת, צרת השיהוי פוגשת גם אותם – אם במחשבה על חוויית המשתמש שעבורו מיועד הפיתוח, ואם במעקפים (workaround) שצריך ליצור כדי לגשר על פערים שיש לעתים מול דאטה סנטר מרוחק.

בענפים עם רגולציה וקומפליינס גבוהים, כאשר ישנה חשיבות לשארת הדאטה בגבולות המדינה (Data Residency), המעקפים והממשקים שבין הדאטה שנותר לוקאלי לבין סל השירותים שבענן שבמדינות הרחוקות הופכים לחלק משמעותי בעבודה. והרי אין תחליף לעבודה בענן. אגב, בפיתוחים בשיטת Low code/No code, שברובם המכריע נשענים על הענן, שיפור ב-Latency יהיה מבורך במיוחד.

ה-Latency ימשיך ללוות אותנו גם כאשר ישראל תהפוך ל-Data Center Region. אבל כפי שממחישים מקרי הבוחן מהעולם, ככל שהשרתים מתקרבים אל הארגון ואל משתמשי הקצה, ה-Latency מתקצר דרמטית ותופעות כמו גליצ’ים ב-UI הולכות ופוחתות. יחד איתן מתקבלת חוויית משתמש משופרת במגוון רחב של עולמות תוכן, ובמידה רבה משתפרת גם חוויית המתכנת.

הכתבה בחסות Microsoft

בשנה הקרובה מיקרוסופט תשיק את ה-Datacenter Global Hyperscale הראשון בישראל. ארגונים יוכלו להעביר את הדאטה שלהם בצורת מאובטחת ואמינה לענן תוך שמירה על Data Residency ו-Compliance. ה-Cloud Region הישראלי יצטרף לתשתית הענן הגלובלית של החברה, אחת מתשתיות הענן הגדולות והחדשניות בעולם המשרתת למעלה ממיליארד לקוחות ו-20 מיליון עסקים ברחבי העולם. האזור הישראלי יופעל בהתאם לעקרונות הענן והסטנדרטים של מיקרוסופט העולמית.

מיקרוסופט פיתחה קורסים מיוחדים במקצועות ניהול ענן, הנדסת נתונים, אבטחה, DevOps, בינה מלאכותית ועוד. התוכנית מסייעת לארגונים ולמפתחים להתמקצע בתחומי תוכן חדשים ולאפשר להם אימוץ מהיר ויעיל של ה- Microsoft Cloud. אלה מהווים השקעה בקהילה הטכנולוגית ויאפשרו מיצוי מקסימאלי של תשתית הענן של החברה ושל כלים למפתחים.
לפרטים נוספים לחץ כאן או במייל skilling-il@microsoft.com.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 תגובות על "גן עדן למפתחים: כיצד ישפיע דאטה סנטר לוקאלי על ה-Latency?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
השם שלי קצר מידי
Guest
השם שלי קצר מידי

מי מנהל מערכות זמן אמת קריטיות ע״ג ענן?

דברים כאלה תמיד מנוהלים אונסייט ונשלחים לענן לשמירה

אבי
Guest

אולי זה יהפוך להיות אפשרי?…
נניח ראיית מכונה ע”ג התקן loT חלש.
כך זה יכול לעבוד עם עיבוד בשרת.

לא יודע אם 40 ms זה טוב לראיית מכונה, נניח של רחפן.

אור
Guest

אכן רחפנים עובדים על שרתים.. לניהול משלוחים וכו’

מומו
Guest

אחלה מאמר
דוגמאות נהדרות
בדיוק מה שהייתי צריך

Chief tech
Guest

מאמר מצויין – הסבר מצויין לאלו שנדרשת להם הבנה של משמעויות הענן.
ועל כותב המאמר לא צריך להרחיב – אחד מאנשי המקצוע המעולים שישי

יוכי
Guest

התמריץ הכלכלי היחידי להקמת data center בישראל הוא data residency, סף הכניסה הרגולטורי לזכייה במכרזי ענק מול מדינות וגופים בטחוניים כמו פרוייקט נימבוס בישראל. (מיקרוסופט הפסידה)
אף חברה לא מנהלת בקרת real time בענן כמו ייצור הבקבוקים שציינת כדוגמה, זה תמיד משולב חומרה on prem. הדאשבורדים נמצאים בענן אבל latency לא קריטי למערכות האלה.
לגבי וידאו ושאר המדיה יש שרתי פרוקסי ושירותי cdn שמתמודדים עם זה יפה מאוד ולמעשה אין כמעט צורך ביציאות לכבל התת ימי. כנ”ל לגבי שאר הדוגמאות כמו גליצ’ים ב UI וכו’

wpDiscuz

תגיות לכתבה: