רגולציית הקריפטו בישראל החלה את דרכה ובינתיים זה נראה טוב [דעה]

ישראל כבר לא מתעלמת ממטבעות קריפטוגרפים ולפחות בנתיים נראה שמישהו עושה עבודה יסודית בדרך לרגולציה בתחום

crypto

מאת עופר רותם

יזם מחליט לפתוח סטארטאפ. הוא עוזב משרה מכניסה, יציבות, רכב חברה ויוצא לשנות את העולם. בדרך הוא מוותר על שעות העבודה, הטבות וזונח הכל למען המטרה. אם הוא מצליח, כולם נהנים. הכסף זורם למדינה, עשרות עובדים יכולים ליהנות מתנאים משופרים, הכותרות בעיתונים חוגגות. אבל אם הוא נכשל, הוא נכשל לבד. סוגר, והולך הביתה, לשקם את ההריסות.

ליזמים שלנו יש המון מה להפסיד ולמדינה יש המון מה להרוויח, אז לפחות היא יכולה שלא לשים בפניהם מכשולים. וכאשר אנחנו רואים את עלייתו המהירה והעוצמתית של ענף הקריפטו, על כל גווניו: ממטבעות מבוזרים ל-ICO, מ-micropayments לחלופה לבנקים מרכזיים, היזמים בתחום מתחילים לחשוש. כי ניסיון העבר מראה שמדינות, בדרך כלל, מתערבות ברגל גסה, לא מאזינות לדקויות ומונעות מפופוליזם. גם לנו היה חשש מפני מצב כזה כאשר התכנסה ועדת ה-ICO. חשש שכזה עלה גם עם פרסום חוזר רשות המיסים בינואר 2017.

הפתעה לטובה

אבל דו”ח הוועדה של הרשות לניירות ערך שפורסם לא מכבר, מסמן שאולי משהו טוב עובר על משרתי הציבור בישראל שהפעם לא נכנעו לפופוליזם וביצעו עבודה רצינית המקדמת את החדשנות לצד הגנה על ציבור המשקיעים.

בתחילת ספטמבר האחרון, כשברשות לניירות ערך הבינו את קצב ועוצמת ההתפתחות של ענף הקריפטו והפנימו שתגובתם נדרשת, החליטו להקים וועדה בין מחלקתית לבחינת האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור (ICO). הוועדה הייתה צריכה לבחון את חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור המבוססות על רישום מבוזר. לצורך הכרעה בעניין חברי הוועדה התבקשו ללמוד מיזמים בתחום, להבין מה הדין במדינות אחרות בעולם ולהמליץ על מדיניות רגולטורית שתייצר ודאות הקשורות לפעילויות ויוזמות שונות בתחום. כך העוסקים והמתעניינים בתחום ידעו כיצד המדינה מכריעה בשאלות שעולות עם התפתחות הענף. 

במהלך הדיונים השונים התקיים שיתוף פעולה בין היזמים והפעילים שהוזמנו להשמיע בפני הוועדה כיצד הם רואים את הדברים. היה קשב לקשיים ואף רצון לסייע לצד הדאגה המובנת והנדרשת להגן על ציבור המשקיעים. לשמחתי, המסקנות שהוצגו בדו”ח הביניים לא התבססו על שליפה מהמותן אלא ניכרת בהן מורכבות התחום.

המסקנות מורכבות בין היתר מפני שהמצב בחברות הקריפטו הישראליות מורכב אף הוא. מי שהקים עד היום חברה לקח את חוסר הודאות הרגולטורית בחשבון ונערך אליה. מבנים מסובכים להפליא צצו: זה מקים חברת תוכנה בישראל, זו מגייסת בשוויץ והשלישית נעה לג׳יברלטר, הכל כדי לקבל יציבות יחסית, שנובעת מכללי משחק ברורים.

כי עד עתה, בישראל, לא היו כללים כאלה. רק אזהרות חוזרות ונשנות של ראשי המערכת מפני הדמון הגדול של הקריפטו. אזהרות, שגרמו ליזמים להתכווץ בכיסא, לתפוס את הראש ולשאול את עצמם מה הם עושים בתל אביב, והאם יסגרו להם בעוד יומיים את העסק.

>> לכל חדשות הקריפטו והבלוקצ׳יין בעברית, בקרו באתר CryptoTree <<

מבדילים בין מטבע מבוזר לאסימון

אבל עכשיו, מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. המסקנה העיקרית של הוועדה, כפי שמצוינת בדו”ח, היא שמטבע קריפטו המשמש למטרת צריכה, כלומר לתשלום עבור שירות או זכות למוצר מבלי שזכויות כלשהן כרוכות בו, הוא אינו נייר ערך. לעומת זאת, כלל, מטבעות קריפטוגרפים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות ייחשבו לנייר ערך.

התפיסה של רשות ני”ע שמבדילה בין מטבע מבוזר (Currency) לאסימון הנחשב כמניה ולאסימון תועלת (Utility) אשר אמור לשמש כחלק ממערכת תשלומים, והנכונות שלהם להכניס את ההנפקות אל תוך סל רגולטורי קיים שכלליו מובנים ואף לפתוח sandbox (ארגז חול רגולטורי), יכולים להפחית את רמת המתח אצל מי שמנסים לעבוד בשקט ולפתח טכנולוגיה חדשנית. בנוסף הוועדה קבעה שיש לשקול הרחבה של מסלולי גיוס ייעודיים קיימים ועתידיים עבור ICOs, ולבחון אפשרות לגייס באמצעות מטבעות קריפטוגרפים בפלטפורמות של מימון המונים. התפיסה לפיה ICO הוא גלובלי ולכן צריך לפעול על פי כללי הטריטוריה בה הוא מגייס, תוכל לאפשר לחברות ישראליות לפעול כאן ולשגשג, באמצעות כללים של המדינות בהן הם פועלים אפקטיבית ובכך למנף את היתרון הישראלי בטכנולוגיה ובהכרת המציאות, ובאפשרויות הגלובליות לגיוס משאבים.

כי כסף שמגויס ב-ICO מביא איתו משאבים מכל העולם. זו היכולת ליצור מימון המונים אמיתי, מאסיבי, לשבור את המודל הישן של גיוס ההון ולאפשר לאנשים להשקיע, גם אם אינם טייקונים. אמת, יש צורך לנקות את השוק מרמאים, אבל באמצעים רגולטוריים מדודים ובעזרת אתרי דירוג ומאמצים נוספים מצד קהילת הקריפטו העולמית, גם זה אפשרי.

חשוב לציין. העבודה לא הושלמה. המסמך שהונח להערות הציבור הוא רק טיוטה. בישראל יש עדיין חסמים רבים ומאסיביים בפני התפתחות התעשייה. בנקים חוששים לפתוח חשבונות בנק לחברות בתחום, ברשות המיסים רק החלו ליישם את החוזר שהוציאו באחרונה, וגם שם אנו עדיין שומעים חריקות, ויש עוד הרבה עבודה. אבל אם ההתגייסות הזו תימשך, אם היכולת לאמץ חדשנות תמשיך להתפתח, אולי במקרה נוכל למצוא את עצמנו שוב, בחזית הטכנולוגיה העולמית.

הכותב הינו משקיע אנג’ל בתחום הבלוקצ’יין

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "רגולציית הקריפטו בישראל החלה את דרכה ובינתיים זה נראה טוב [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Amir
Guest

הגיע הזמן.
כולם ירוויחו מהסדרה כזו.

אלחנן
Guest

איפה אפשר למצוא את המסמך הנל

יוסי בלפה
Guest

כתבה נחמדה יישר כח

אחד שיודע
Guest

כתבה של משקיע בתחום. מוזר. עכשיו הוא עושה pr לתחום שלו בשביל שמחר זה ישמע יותרמאטרקטיבי ומקובלצברבים. זה עדיין תחום שבו הטכנולוגיה לא בשלה. השימוש בה מיותר במקרה הטוב במקרה הרע לא מהווה אלטרנטיבה. אנשים יפסיקו להשתמש במזומן. אבל לעבור לביטקוין זה טיפשי. גם שם משלמים עמלות כמו בבנקים. כשאיןמרגולציה גם איןמהגנה עלי הצרכן.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: