מה כדאי שתדעו לפני שאתם פונים למימון המונים בישראל?

הוא פופולארי מאוד בחו”ל וגם בישראל, אלא שכאן תחום מימון ההמונים עדיין פרוץ ובעייתי. הנה תמונת מצב מעודכנת שכדאי לכל אחד ששוקל לפנות לתחום לקרוא

תמונה: flickr, cc-by, LendingMemo

תמונה: flickr, cc-by, LendingMemo

הפוסט נכתב על ידי עו”ד דניאל מלסה.

בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר במנגנון ה-Crowdfunding (‘מימון המונים’) בארץ ובחו”ל, כאשר יותר ויותר חברות צעירות ויזמים פונים להמונים באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות, וזאת במטרה לגייס סכומי כסף קטנים ממספר רב של משקיעים. מטרתם העיקרית של סכומי הכסף המגויסים במסגרת ה-Crowdfunding, היא לסייע לאותם יזמים וחברות צעירות להפיח חיים ברעיונות ובפרויקטים אותם הם מבקשים לפתח ולקדם.

בזירה הישראלית ניתן למצוא פלטפורמות Crowdfunding שונות כגון אתרי האינטרנט “מימונה” ו-“HeadStart”, ואילו בזירה הבינלאומית מוכרות לנו הפלטפורמות “Indiegogo” ו-“Kickstarter”.

במאמר מוסגר יצוין כי, פנייתם של יזמים וחברות לגייס כספים במסלול של גיוס המונים הינה גם פנייה אינהרנטית לחכמת ההמונים, כאשר זו באה לידי ביטוי בסכום הכסף שגויס בפועל. בעצם, סכום הכסף שגויס בפועל יכול להוות אינדיקציה חשובה, ליזמים ולמשקיעים, אודות הפופולאריות של רעיון מסוים אותו מבקשים לקדם, סיכויי הצלחתו ואף לכדאיות שבהשקעת משאבים וזמן באותו רעיון.

התגברותה של תופעת ה-Crowdfunding ברחבי העולם, הובילה מספר מדינות ובראשן ארה”ב, אנגליה ואיטליה להסדיר בחקיקה וברגולציה את תחום מימון ההמונים בצורה של גיוס הון ו/או חוב, וזאת תוך כדי הגמשת כללי דיני ניירות הערך והדרישות הרגולטוריות באותן המדינות. בשונה ממדינות אלו ולמרות הפופולאריות של מודל ה-Crowdfunding בארץ ובחו”ל, בישראל עדיין לא הוסדרה חקיקה המאפשרת גיוס הון ו/או חוב באופן מקוון.

במודל הקיים כיום בישראל, גיוסי כספים במסגרת Crowdfunding נעשים בדרך של תרומות מצדם של המשקיעים, וזאת ללא ציפייה לתמורה או כנגד תמורה שאינה כספית ושאין בה בכדי להקנות זכות בעלות או השתתפות ברווחים, כגון קבלת מוצר שהכסף שגויס שימש לפיתוחו.

בעיות בגיוס כספים של חברות סטארטאפ צעירות ועסקים קטנים ובינוניים

כיום, חברות פרטיות המבקשות לפנות לבורסה כדי לגייס כספים בדרך של הצעה לציבור, נדרשות לעמוד הן בכללי דיני ניירות הערך ודיני החברות והן בדרישות הרגולטוריות הרבות של הרשות לניירות ערך, ובכלל זה בחובת הגשתו של תשקיף הנדרש בסעיף 15 לחוק ניירות ערך. משום כך, מסלול הגיוס בבורסה אינו רלוונטי בעבור חברות צעירות בעלות היקף פעילות מצומצם, וזאת בעיקר משום שלא ניתן לצפות מאותן חברות לעמוד בכל אותם כללים ודרישות ולהשקיע בכך משאבים רבים, שממילא אין ברשותן.

מציאות זו יוצרת בעיה אמיתית לחברות סטארט-אפ צעירות המבקשות לגייס כספים, כאשר מחד, הן אינן יכולות ואף אולי אינן צריכות לגייס סכומי כסף בהיקפים שחברות וותיקות ומבוססות פיננסית מבקשות ויכולות לגייס בבורסה, ומאידך, עדיין נדרשים לאותן חברות סכומי כסף משמעותיים בכדי להרחיב את היקף פעילותן.

בנוסף לכך, נדמה כי הסיכויים לכך שבנקים או מוסדות פיננסיים יעניקו מימון ואשראי לחברות סטארט-אפ צעירות ולעסקים בעלי היקף פעילות מצומצם, הם נמוכים למדי.

לפיכך, נדרשים יזמים, חברות סטארט-אפ ובעלי עסקים קטנים ובינוניים להשקיע מהונם הפרטי או למצוא משקיעים פרטיים בעלי הון שיהיו מוכנים להסתכן ולהשקיע מכספיהם, מצב אשר פוגע משמעותית ביכולתם של אותם עסקים וחברות לגייס סכומי כסף משמעותיים.

הסדרת מנגנון ה-Crowdfunding בישראל

פתרון אפשרי לבעיית גיוס הכספים של חברות סטארטאפ צעירות העוסקות במחקר ופיתוח וחברות קטנות ובינוניות שאינן עוסקות בהכרח במחקר ופיתוח, ניתן למצוא בהצעת החוק שיזם ח”כ אבישי ברוורמן בשנת 2012, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – מימון חברתי לעסקים) – התשע”ד, 2014.

מטרת הצעת החוק, היא לאפשר לחברות שניירות הערך שלהן לא הוצעו לציבור ושאינן נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה בחו”ל, לגייס כספים מקרב הציבור באמצעותן של פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות, כאשר נכון למועד זה, אותן חברות מגייסות תהיינה רשאיות להנפיק מניות לציבור המשקיעים תוך שהן פטורות מחובת פרסום תשקיף הנדרש בהתאם לדיני ניירות ערך.

בהצעת החוק ניתן למצוא מגבלות שונות באשר לסכומי הגיוס וההשקעה האפשריים, ובין היתר, מגבלות על הסכום המצטבר שחברה תהא רשאית לגייס במהלך כל תקופה של 12 חודשים עוקבים – סכום מצטבר של עד 2 מיליון ש”ח; מגבלות על הסכום שמשקיע בודד יהא רשאי להשקיע בסבב גיוס אחד; וכן, על הסך המצטבר שמשקיע בודד יהא רשאי להשקיע במהלך כל תקופה של 12 חודשים עוקבים.

אחת הדרישות לכך שחברה תהא רשאית לגייס כספים במודל ה-Crowdfunding, היא שהחברה תעמוד בתנאיו ובאישורו של המדען הראשי במשרד הכלכלה או בתנאיה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים או גופים הפועלים מטעמה של הסוכנות, וזאת בהתאם לאופייה של החברה. לחלופין, תנאי נוסף שיכול שיתקיים בחברה מגייסת, הוא שהחברה קיבלה הטבות מקרן הסיוע ליצואנים במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

בנוסף, ניתן למצוא בהצעת החוק כללים שנועדו לספק הגנה לציבור המשקיעים, וביניהם: כללים באשר לחובות גילוי ודיווח מצדן של החברות המגייסות, כללים באשר לאחריותן של החברות לגיוס הון מקוון, כמי שמפעילות את הפלטפורמות האינטרנטיות, וכללים באשר לאופן גיוס ההון באמצעותן של אותן פלטפורמות. כמו-כן, מוצע כי יוסדר מרשם של חברות לגיוס הון מקוון ברשות לניירות ערך.

בד בבד, עם קידום הצעת החוק של ח”כ ברוורמן בכנסת, מגבשת הרשות לניירות ערך בימים אלו את הסדרתם של כללים לגיוס כספים באופן מקוון. תחילה גיבשה הרשות עקרונות לקיומו של מנגנון Crowdfunding שיהיה מיועד לחברות היי-טק העוסקות במחקר ופיתוח, ולאחרונה עסקה גם בקידומו של מנגנון Crowdfunding שתחולתו רחבה יותר ושמיועד לעסקים קטנים ובינוניים שאינם עוסקים בהכרח במחקר ופיתוח.

הצעותיה של הרשות דומות באופן עקרוני למתווה שהציע ח”כ ברוורמן, כאשר בהצעותיה של הרשות מופיעות הסדרות בנוגע להיקפי הגיוס וההשקעה האפשריים, הסדרות בנוגע לאחריותם של מפעילי הפלטפורמות ובאשר לאחריותן של החברות המגייסות.

כמו-כן, בדומה להצעתו של ח”כ ברוורמן, מציעה הרשות לניירות ערך כי חברות סטארטאפ אשר עוסקות במחקר ופיתוח תהיינה רשאיות לגייס כספים באמצעות Crowdfunding באם תעמודנה בדרישותיו ואישורו של המדען הראשי. ואילו בהתאם להסדרה המוצעת לעסקים קטנים ובינוניים, מציעה הרשות לניירות ערך, שחברות תהיינה רשאיות לגייס כספים לאחר שנבדקו על-ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים או גופים הפועלים מטעמה, או לחלופין, חברות שהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים או גופים הפועלים מטעמה, השקיעו בהן בפועל, בהיקף שלא יפחת מ- 20% מסכום אגרות החוב.

יש לציין כי, בשונה מהצעתו של ח”כ ברוורמן, בהצעתה של הרשות לניירות ערך המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים, הגיוס יוגבל לגיוס חוב בלבד. באשר להצעתה של הרשות לניירות ערך המיועדת לחברות סטארט-אפ שעוסקות במחקר ופיתוח, הצעה זו דומה להצעתו של ח”כ ברוורמן בכך ששתי ההצעות מאפשרות הנפקת מניות מצדן של החברות המגייסות.

כיום, הצעותיהם של ח”כ ברוורמן ושל הרשות לניירות ערך נמצאות בהליך של תיקון וחקיקה, כאשר הצעתו של ח”כ ברוורמן, במתכונתה מפברואר 2014, אושרה ביולי האחרון בקריאה טרומית והועברה להכנה בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואילו, הצעותיה של הרשות לניירות ערך נבחנות בימים אלו במסדרונות הרשות וזאת לאחר שהועברו לעיונו והערותיו של הציבור.

עם סיום השלמת הליך אישורן של ההצעות, יהיה ניתן לומר כי תחום ה-Crowdfunding בישראל עשה צעד חשוב בהשלמת הפער הקיים ביחס למדינות כגון איטליה, ארה”ב ואנגליה, שמובילות את תחום מימון ההמונים בחקיקה וברגולציה, וייתכן וכבר בשנת 2015 נוכל לראות חברות סטארט-אפ צעירות ועסקים קטנים ובינוניים פונים למסלול של Crowdfunding, שהינו מסלול מימון חוץ בורסאי.

ניתן להניח כי הרווח מקידום החקיקה והרגולציה בנושא מימון ההמונים בישראל יהיה כפול, הן לחברות הסטארטאפ הצעירות ולעסקים הקטנים והבינוניים שיצליחו לעמוד בתנאיו של החוק ולגייס סכומי כסף שיסייעו להם להרחיב את היקפי פעילותם ולצמוח, והן לכלכלה הישראלית שתרוויח חברות סטארט-אפ צעירות ומצליחות שתבחרנה להשאיר את מרכזי המחקר והפיתוח שלהן בתחומי מדינת ישראל ולא תהיינה תלויות במימון ואשראי זר.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "מה כדאי שתדעו לפני שאתם פונים למימון המונים בישראל?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אורן לוי
Guest

חפירה…חפירה…חפירה…

ידידאל אלחיאני
Guest
ידידאל אלחיאני

מאמר מעניין, השיטה בהחלט מהווה דרך מעניינת לגיוס כספים לסטארטאפיסטים שלא תמיד היתה להם זמינות לכרישים…

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל