הקורונה היא הזדמנות לשדרג את ההכשרות לענף ההייטק ולמלא משרות נחשקות

הקורונה הקפיצה את אחוזי האבטלה, אך בתעשיית ההייטק עדיין מגייסים במרץ. מה צריך לעשות כדי לתת לעובדים רבים את ההכשרה הטובה והמהירה ביותר?

תמונה: Pixabay

מאת חיים גרון, מנכ”ל משותף ב-Infinity Labs R&D מבית מטריקס

רוב מחפשי העבודה החדשים, שהפכו לכאלה בשל משבר הקורונה, עבדו בענפים שספגו מכה אנושה כמו תיירות, אירועים ותרבות ואלו שמוגדרים כעובדים לא מקצועיים. לא ברור מתי בדיוק יסתיים המשבר בענפים הללו, אך בענפים אחרים, ובהם ההייטק, עדיין נרשמים ביקושים גבוהים לעובדים, ובאמצעות כמה פעולות משמעותיות ניתן להכשיר את המובטלים החדשים למקצועות בעלי דרישה.

לצד הקושי והמורכבות, משבר זה יצר הזדמנות למשק ולעובדים. שוק ההייטק נחשב לקטר של המשק, התורם לכלכלה ולייצוא, ותוספת מומחים בתחום תחזק את מעמדה של ישראל כמדינה של הייטק וחדשנות. העובדים שיעברו לעבוד בענפים אלו יזכו במשרות איכותיות ומבוקשות יותר וכמובן גם בשכר גבוה ותנאים מפנקים.

על פי נתוני הלמ”ס שפורסמו ב-2020 (עוד טרום השפעות הקורונה), חלקם של השכירים בתחום ההייטק מכלל השכירים במשק הגיע לראשונה ל-10% (347 אלף), לעומת 9.4% בשנה הקודמת (321 אלף). נתונים אלו אולי מעודדים, אך לא מצוינים למדינה ששואפת להמשיך ולהיות אומת סטארטאפ מובילה ושחקנית מפתח בתחום ההייטק.

שיטות לימוד ותכנים מיושנים

כדי להמשיך במגמת הגידול ולפתור את משבר התעסוקה, על המדינה לנקוט דרכים מוכחות ויעילות כדי לגרום לזה לקרות. הגדלת מספר הסטודנטים באקדמיה במסלולי הייטק היא אולי דרך טובה, אבל גם לוקחת שנים, אם בכלל, עד שנראה תוצאות. האקדמיה במתכונתה הנוכחית, גם עם המעבר לשיטות לימוד מתקדמות לכאורה באמצעות מפגשי זום ולמידה מרחוק, מקובעת בתכנים ושיטות לימוד פרונטליות מיושנים שאינם מותאמים דיים למציאות בשטח.

האקדמיה ממוקדת על פי תורתה ומצטיינת בהכשרת אנשים לתחומי מחקר, אך רחוקה מאוד מהכשרת הבוגרים שלה לשוק העבודה הטכנולוגי שאותו המדינה רוצה להגדיל. אחת הבעיות היא שגם המרצים, מוכשרים ככל שיהיו, לא יכולים להתחרות בעושר התכנים והמחקרים הזמין לכל בעידן הדיגיטלי החדש, וגם ההרצאה הטובה ביותר לא יכולה להחליף עבודת צוות והחלפת דעות. המעבר ללמידה מרחוק בעקבות הקורונה חידד אף יותר את הבעייתיות בשיטות הלמידה הקיימות: הוא גרם לסטודנטים באקדמיה הלומדים מהצד השני של הזום לאבד עוד יותר עניין ואמון במה שנלמד. או כפי שאמר וורן באפט פעם: “כשהשפל מגיע, רואים מי שחה עירום”.

אם לא מלמדים את עובדי העתיד כיצד “לדוג” את המידע הקיים באופן שיטתי ויעיל ולדעת ללמוד לבד, במקום לאכול “ארוחות מוכנות”, סופם יהיו לגווע כאשר תחום ההתמחות שלהם ישתנה, כמו שקורה לעיתים קרובות במאה ה-21.

תמונה: Pixabay

בוגרי תואר בתחומים הרלוונטיים לעולם ההייטק נדרשים עם סיום התואר, שנמשך כ-3 שנים, להשתלמויות נוספות ולתקופת ניסיון ארוכה, עד שיספקו את התוצר הנדרש לארגונים המעסיקים אותם. לא בכדי נרשמת בשנים האחרונות ירידה במספר הפונים לתואר ראשון.

אז מה כן צריכה לכלול שיטת ההכשרה? אתגר (Challenge), מחקר (Research), התנסות (Experiment), יישום (Apply), בדיקה (Test), הערכה (Evaluate) וחזרה מתמדת על התהליך בצורה ספיראלית לשיפור מתמיד. שיטת ה-C.R.E.A.T.E תואמת ל”סדרת פיבונאצ’י” הידועה, בה כל מספר הוא הסכום של שני המספרים הקודמים לו בסדרה: 1,2,3,5,8,13,21…. כל אות בשיטת ה-C.R.E.A.T.E היא קריטית להגדלת הידע והניסיון. כך יצליחו להקיף ידע וניסיון הדרושים לבוגר תואר במדעי המחשב עם 3-5 שנות ניסיון תוך זמן קצר יחסית.

נוכל לספק הכשרה עם ידע מעשי בענפי הייטק והטכנולוגיה באמצעות קווי המתאר של ההכשרה המתאימה לימינו:

  1. ללמוד לדוג – כבר מתחילת תקופת ההכשרה, במקום לחלק “ארוחות מוכנות” של ידע המייצרות תלות במחלק, יש ללמד את עובדי העתיד לדוג את המידע בעצמם – לחקור ולבחון כל ידע חיוני ומעשי בכל זמן, גודל, צורה, צבע וכמות, שיהפכו אותם לרלוונטיים, יצרניים ובעלי ערך שגדל ומתעצם ככל שהמיומנות גדלה.
  2. התנסות מעשית – במקום הרצאות פרונטליות משמימות, ההכשרה צריכה לשלב למידה והתנסות חווייתית ומעשית, כולל ביצוע משימות עבור חברות סטארטאפ והייטק, כפי שנעשה בעולם האמיתי. כשמדובר בתחום המחשבים וההייטק, מומלץ להקצות ללומדים כבר בשלב ההכשרה תפקידים של מתכנתים, מנהלי מוצר, ראשי צוותים ועוד, ולתת משימות ויעדים ברורים. במילים אחרות: ליצור את הפלטפורמה הדומה ביותר למאפיינים האמיתיים של שוק העבודה והסטנדרטים הגבוהים של חברות התוכנה המובילות בעולם.
  3. עבודה עצמאית ומשותפת – כל  אחד לומד ועובד בצורה עצמאית, אבל דואג לעדכן באופן שוטף ולשתף את הידע עם חבריו. כך, משתתפי ההכשרה חוקרים דברים לעומק, מפרים אחד את השני ומממשים את הרעיונות הטובים ביותר.
  4. חיבור לתעשייה – כבר במהלך השלבים המוקדמים של ההכשרה חשוב לחבר את הלומדים לתעשייה כמה שיותר מהר. זו הרי המטרה בסופו של דבר, וככל שהחיבור ייעשה בהקדם כך ההשתלבות בשוק העבודה תהיה מהירה ואיכותית יותר.

יש הבדל מהותי בין לטפס על סולם שהוא מקובע ומוגבל לבין “טיפוס קירות ומצוקים”, שם האחריות היא על המטפס, שאחראי לשרירים שלו ולמיומנות הטיפוס המאפשרת לו להמשיך לטפס ללא הגבלות גובה, תוך מתן ביטוי ליכולות הגבוהות וכיבוש יעדים אל מול סולם מוגבל קצר ומשעמם.

באמצעים אלו ניתן להפוך בתוך מספר חודשים את בוגרי ההכשרות למובילים טכנולוגיים “רעבים” לאתגרים והצלחה; לעובדים שמתאימים את עצמם באופן טבעי לשוק העבודה המשתנה ומובילים אותו. ככל שנשכיל ליישם עקרונות אלו יותר מוקדם יותר, כך המדינה תרוויח עוד עובדים בענפים נדרשים והמובטלים עצמם יצאו מתהום האבטלה לעבר מקצועות נחשקים בשכר גבוה.

הכתבה בחסות Infinity Labs

מסלול ההכשרה הייחודי של Infinity Labs מבית מטריקס מאפשר למועמדים איכותיים ומצטיינים לרכוש את הידע והכישורים הנדרשים עבור כל אחד ממקצועות פיתוח התוכנה, בתהליך שנפרס על פני שבעה חודשים בלבד ובמסופק ללא עלות. בסיומו מקבלים הבוגרים ליווי ותמיכה בדרך להשמה בטוחה בתפקיד נחשק בתחום ההייטק. המסלול פתוח לכולם כאשר מעבר להפגנת יכולות ריאליות וטכנולוגיות בסיסיות, המשתתפים צריכים להביא עמם גם כישורים נוספים כמו תקשורת בין אישית, ראייה רוחבית, אחריות, חשיבה מחוץ לקופסא ועוד, על מנת להפוך לשחקני צוות משמעותיים. להגשת קו״ח לחצו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "הקורונה היא הזדמנות לשדרג את ההכשרות לענף ההייטק ולמלא משרות נחשקות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מישהו שחושב
Guest

ממתי אתם מוחקים תגובות גיקטיים,
מחקתם גם את מי שהגיב וגם את מה שאני הגבתי לו
מסתבר שזה קיים גם פה…
מסקרן אותי רק תוך כמה זמן מרגע שפרסמתי את התגובה מיהרתם למחוק אותה..
כנראה מטריקס משלמים טוב..

wpDiscuz

תגיות לכתבה: