כך יכול ההייטק להפוך למנוע שיקום לכלכלה הישראלית ביום שאחרי הקורונה

הקורונה איננה רק משבר בריאותי, אלא גם אתגר כלכלי וחברתי אדיר. באמצעות נקיטת הצעדים הנכונים, חברות הטכנולוגיה הישראליות יכולות להפוך את המשבר להזדמנות חסרת תקדים

קרדיט תמונה: SNC

ֿמאת אביב אלפר

מגפת הקורונה עשויה להפוך לאירוע המכונן שיבשר על תחילתו האמיתית של העידן הדיגיטלי. בשעה שהעולם מסתגל למציאות חדשה מבחינה בריאותית, טכנולוגית, חברתית ופסיכולוגית – אנו עשויים למצוא את עצמנו בשיווי משקל דיגיטלי חדש, לפיו נהיה מוקפים ביותר ביטים ובפחות אנשים.

במקום לעמוד מן הצד ולצפות בסדר העולמי החדש הנפרש מול עינינו, מדינות, תעשיות, חברות ויחידים יכולים לנצל את ההזדמנויות הדיגיטליות שיוצר המשבר כדי לצאת ממנו חזקים יותר. ההייטק הישראלי בפרט, והכלכלה והחברה הישראלית בכלל, יכולים להתייחס למשבר כהזדמנות.

תעשיית החדשנות הישראלית נמצאת בנקודת פתיחה טובה אל מול האתגרים החדשים והגידול הצפוי בביקוש לשירותים דיגיטליים. יכולת ההסתגלות המהירה של מגזר ההייטק ניכרת הן בהקמתם של מאות סטארטאפים חדשים מדי שנה, והן בשינויים המהירים שעושות חברות קיימות כדי להתאים את עצמן לשינויים בשוק. בנוסף, המומחיות העשירה בעולמות התוכנה, ניתוח נתונים, אבטחת סייבר וחיישנים היא מרכיב קריטי בהאצת תהליכים דיגיטליים ותהפוך למצרך עוד יותר מבוקש.

אז כיצד האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל יכול לעצב את העידן שאחרי מגפת הקורונה? דוח חדש מפרט על המגמות הצפויות במגוון ענפי הטכנולוגיה המובילים בישראל – מי יזדקק לקצת יותר עזרה ומי צפוי לצמוח?

חוזקות טכנולוגיות

ניתוח של העשור האחרון מגלה שהאקוסיסטם בישראל אימץ את הטכנולוגיות המובילות מהר יותר ממדינות אחרות, והאחוז היחסי של סטארטאפים חדשים בתחומי בינה מלאכותית (AI), מציאות רבודה (AR), טכנולוגיות אוטונומיות, ביג דאטה והאינטרנט של הדברים (IoT) גבוה בישראל לעומת מדינות אחרות:

  • בין השנים 2017-2019 יותר מ-10 מיליארד דולר הושקעו בסטרטאפים המתמקדים בטכנולוגיות AI. הטמעת AI במגוון תחומים יכולה לסייע לאנושות להתמודד עם השגרה החדשה בצל המגיפה, וישראל מיצבה את עצמה כאחת המובילות בתחום עם יותר מ-1,500 חברות.
  • קרוב ל-300 מיליון דולר הושקעו בשלוש השנים האחרונות בסטרטאפים ישראליים שעושים שימוש בטכנולוגיות AR. הטכנולוגיה המחישה את הפוטנציאל המסחרי הטמון בה הודות ליכולתה לאפשר פעולות מרחוק המחליפות אינטראקציות פיזיות, במיוחד בתחומי הייצור, תחזוקה ותפעול מחסנים, בדיקות מוצרים ושירות לקוחות.
  • 3.9 מיליארד דולר הושקעו בין 2017-2019 בכ-400 סטארטאפים ישראליים העושים שימוש ב-IoT. בשנת 2019 כמעט 10% מהסטארטאפים שנוסדו בישראל השתמשו או פיתחו טכנולוגיות IoT.
  • בשלוש השנים האחרונות הושקעו 3.7 מיליארד דולר בסטארטאפים ישראליים המשתמשים בטכנולוגיית ביג דאטה, ושיעור החברות בתחום זה בישראל עולה באופן עקבי על מספרן במדינות אחרות, עדות נוספת למומחיות הישראלית בתחום.

היום שאחרי – סקטורים בצמיחה

החוזקות הטכנולוגיות של ההייטק הישראלי מיושמות במגוון תחומים. אנו סבורים שחמישה סקטורים בולטים בתעשיית החדשנות המקומית ייהנו מגידול בביקושים ביום שאחרי הקורונה – אבטחת סייבר, בריאות דיגיטלית, פינטק, תעשייה חכמה (Industry 4.0) וטכנולוגיות חקלאות ומזון.

אבטחת סייבר (Cybersecurity) היא אחד מהסקטורים המובילים באקוסיסטם הישראלי. הביקוש לפתרונות אבטחת סייבר ימשיך לגדול כדי לתת מענה לצורכי האבטחה של עבודה מרחוק והדיגיטציה של הייצור. נושאים כמו Anti-Fraud, Authentication, ו-Identity and Access Management (מניעת תרמיות, אימות זהויות וניהול זהויות וגישה) צפויים לצמוח בהתאם לגידול בשימוש בפלטפורמות ענן. הביקוש יגיע מצרכנים, עסקים וחברות ביטוח השואפים לצמצם סיכונים עסקיים וסיכוני אבטחה.

צפי לעלייה בביקוש לאבטחת סייבר (תמונה: Pixaybay)סקטור הבריאות הדיגיטלית (Digital Healthcare), ובייחוד תחום מתן שירות רפואי מרחוק (Remote Monitoring) מפגין את פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר כתוצאה מהמגפה, שכן ממשלות יתעדפו השקעה בתחום זה ברמה הארצית כדי לוודא מוכנות למגיפות ואירועי בריאות עתידיים. גם תחום התמיכה בקבלת החלטות (Decision Support), אשר קיבל את כמות השקעות ההון סיכון המשמעותית ביותר בסקטור הבריאות הדיגיטלית בישראל בשנים האחרונות, צפוי לצמוח בעקבות העומס הגדל על מערכות הבריאות בעולם אשר החמיר במהלך המגיפה.

בעולמות הפינטק (FinTech), תחום ההלוואות והמימון צפוי ליהנות מעניין גובר מצד צרכנים ועסקים בעקבות המגפה. ואולם, בטווח הקצר, המלווים נמצאים בסיכון לנוכח השינויים ביכולות ההחזר של הלווים. אנו מצפים לראות גידול גם בתחום התשלומים והעברות הכספים לאור הביקוש המוגבר לתשלומים דיגיטליים כתחליף לאינטראקציות פיזיות, זאת כאשר מידת ההוצאות של הצרכנים תחזור לעצמה.

תחום התעשייה החכמה (Industry 4.0) צפוי להיות בין המרוויחים הגדולים ביותר ממשבר הקורונה. הביקוש הגדל לרובוטיקה תעשייתית נובע מהצורך בעמידות –שכן בני אדם חשופים למגפות, אך מכונות לא. עקב השיבושים שגרמה המגפה במסחר העולמי, שרשראות אספקה תעשייתיות צפויות להתקצר, להתייעל ולהפוך לגמישות יותר. תחום אבטחת הסייבר לתעשייה אף הוא נכנס למשבר מעמדה חזקה וצפוי להמשיך ליהנות מגידול בביקוש. אנו צופים שחלק מהחברות הישראליות בתחום ייצור באמצעות הדפסת תלת-ממד ייתקלו בקשיים בטווח הקצר עקב מחסור במימון בשלבים הראשונים עם הכניסה למשבר.

מגפת הקורונה הניעה חברות חקלאות ומזון, וכן את החקלאים עצמם לחפש פתרונות טכנולוגיים בתחומי החקלאות והמזון (AgriFood-tech) בדחיפות רבה יותר מאשר לפני המגפה, במיוחד פתרונות המחליפים עבודת אדם או יוצרים קשר ישיר לצרכנים. בנוסף, הסגרים ברחבי העולם הגבירו את המודעות לחשיבותה של שרשרת אספקת המזון. כך למשל, צפוי לגדול הביקוש למוצרים של סטארטאפים שפועלים בתחום היבולים והקציר ומציידים את החקלאים במכונות ובתוכנות, המספקות להם בקרה טובה יותר על הגידולים תוך צמצום התלות בעבודת אדם.

פחות מעורבות אנושית באספקת המזון (תמונה: Pexels)

הזדמנויות חדשות לכלכלת ישראל

למרות שתעשיות חדשנות רבות, וישראל ביניהן, צפויות לשגשג בטווח הרחוק של העידן הדיגיטלי החדש, הן נדרשות להיערך לתקופה מאתגרת בטווח הקצר. היעד העיקרי צריך להיות מקסום הערך שתפיק מדינת ישראל מתעשיית החדשנות שלה, לרבות השפעת האקוסיסטם על יתר חלקי הכלכלה והחברה.

את היעד הזה אפשר להשיג אם נעזור ליותר חברות לצמוח תוך שימור עיקר פעילותן בישראל. מדיניות המעודדת צמיחה כזו צריכה להתמקד באמצעים המבטיחים היצע מאוזן ומספק של הון פיננסי ואנושי כמו גם תנאים המאפשרים לערוך הוכחות היתכנות (Proof of Concept) בישראל.

השקעות בהייטק הישראלי

מגמות ההשקעה הנוכחיות בהייטק הישראלי מושפעות מאוסף של כוחות הנעים בכיוונים מנוגדים. למרות מספר חודשים של סגר והגבלות על נסיעות, הנתונים הנוכחיים מעידים ששלושת הרבעונים הראשונים של 2020 שברו שיאים בגובה ההשקעות, תוך שנמשכת מגמת ההתחזקות של השנים האחרונות. נתונים אלה עשויים להעיד שהמשקיעים צופים את הגידול בביקושים ומגדילים בהתאם את השקעותיהם בטכנולוגיה. התנהגות השקעה זו תואמת את תרחיש ההתאוששות הכלכלית דמוי “K”, לפיו מגזר הטכנולוגיה העולמי יתאושש במהירות בעוד ששאר הכלכלה תמשיך לדשדש במשך זמן רב.

יחד עם זאת צריך לזכור כי השקעות בסטארטאפים משקפות בדרך כלל עסקאות שהמשא ומתן עליהן נערך כמה חודשים קודם לכן. לפיכך, עדיין קיימת דאגה כי מגמות שליליות יגיעו בהמשך הדרך.

הלקוח הראשון

משבר הקורונה עשוי לחולל שינוי גם באופן שבו סטרטאפים ישראליים פונים ללקוחות הראשונים שלהם. רוב החברות הישראליות נוטות לחפש את הלקוחות בחו”ל, גם הראשונים, משום שהשוק הישראלי קטן. בנוסף, הביקוש המקומי לפתרונות דיגיטליים היה נמוך יחסית בחלק מהתעשיות המסורתיות בישראל שתפסו את עצמן כחופשיות מאיומים מצד הטרנספורמציה הדיגיטלית העולמית.

שתי הנחות אלו כבר אינן נכונות. מאחר שנסיעות עסקיות יהיו קשות לביצוע בחודשים, ואולי אפילו בשנים הבאות, חברות טכנולוגיה ישראליות יעדיפו לפנות ללקוחות מקומיים ונגישים יותר. בהמשך הן צפויות להתרחב לחו”ל אך לערוך את הפיילוטים בישראל.

הון אנושי

מגמת העבודה מרחוק בעידן הדיגיטלי החדש יצרה הזדמנות ייחודית לשינוי הסטטוס קוו ולחיזוק נוכחותם של אוכלוסיות בתת-ייצוג במגזר הטכנולוגיה. המאמצים הנדרשים לשילוב קבוצות אלה (נשים, ערבים, חרדים) הם משמעותיים, אך היתרונות החברתיים והכלכליים מרחיקים לכת הרבה מעבר למגזר הטכנולוגיה.

שילוב מוגבר של בני מיעוטים בתעשייה (תמונה: Pexels)

חוזה חברתי חדש בין ענף ההייטק לחברה בישראל

בעבר, האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי שגשג באמצעות שותפויות חזקות בין המגזר הציבורי לפרטי. ואולם, ככל שתעשיית ההייטק צמחה, היא הפכה לגלובלית יותר והשותפות הזאת נשחקה. הקורונה מציעה הזדמנות לבנות אותה מחדש סביב חזון משותף.

כעת, בשחר העידן הדיגיטלי שאחרי המגפה, שילוב צרכיה של החברה בישראל עם החוזקות של המנוע הטכנולוגי יכול להניב הישגים חסרי תקדים. ישראל יכולה להתקדם אל מעבר למעמד “אומת הסטארטאפ” ולהפוך לאומה המובילה במתן פתרונות דיגיטליים חכמים בבריאות, חינוך ורווחה לאזרחיה – ובסופו של דבר לעולם כולו. כל המגזרים צריכים לנתב את מאמציהם לקראת עיצוב ויישום חזון כזה.

מגפת הקורונה העניקה לנו הזדמנות לדמיין מחדש את היחסים בין מגזר ההייטק של ישראל לשאר חלקי הכלכלה:

  1. יציבות כלכלית, שתושג בין היתר על ידי ניתוב כספי הארגונים המוסדיים להשקעה במגזר ההייטק.
  2. חיזוק מאמציהן של חברות הטכנולוגיה לשלב אוכלוסיות בתת-ייצוג.
  3. חיבור בין עסקים ישראליים מסורתיים לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, לרבות מינוף ישראל כזירת פיילוטים.

כל הפתרונות האלה יוכלו להוביל לשיווי משקל חדש שיועיל הן להייטק הישראלי והן לכלל החברה הישראלית.

לעיון בדו”ח האינטראקטיבי לחצו כאן

הכתבה בחסות SNC

סטארט-אפ ניישן סנטרל הוא ארגון ישראלי לא ממשלתי וללא מטרות רווח המשמש כשער לעולם החדשנות הישראלי. הארגון ממנף את ההיכרות העמוקה שלו עם מגזר החדשנות הישראלי ומחבר בין אנשי עסקים מובילים, ממשלות וארגונים שאינם ממשלתיים מכל העולם, לאנשים ולטכנולוגיות הרלוונטיות ביותר המסוגלים לתת מענה לאתגרים העומדים בפניהם. לפרטים נוספים לחצו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 תגובות על "כך יכול ההייטק להפוך למנוע שיקום לכלכלה הישראלית ביום שאחרי הקורונה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
סתם שם
Guest

ההיטק הישראלי הוא הדבר היחיד שמחזיק היום את הכלכלה הישראלית ולמראת זאת המדינה רק מוסיפה מעצורים בירוקרטים וממשיכה להתעלל בסטארטפים הקטנים, אז למה שההיטק הישראלי בכלל יהיה מעוניין לשקם את הכלכלה במקום להעביר את העבודה למדינה שמציעה תנאי התפתחות יותר טובים גם לחברה וגם לעובדים?

Maor
Guest

כי זה הבית שלנו ואין לנו מקום אחר

יוסי
Guest

אני רואה קשיים עבור ההיטק. בסופו של דבר מי שצורך את ההייטק אלו הם ההמונים ובאופן זה מודל ה K לא יכול להחזיק מעמד. כרגע הוא קיים בשל הזרמות ההון של הממשלות לאזרחים אבל בסוף מישהו יצטרך לשלם על זה.
בפרט בארץ שיש בה סקטורים שלמים לא יצרניים ואף רחוקים מכך עם אוכלוסיה קטנה יתכן ואנחנו קרובים למיצוי ההון האנושי המתאים להייטק.
בנוסף יש חשש אמיתי להורדה בדירוג הפיננסי בשל התנהלות הממשלה מה שיקשה על גיוסי הון.
הסכומים שאתה מדבר עליהם הם קטנים ביחס לחוב בסך 200 מיליארד שיווצר בעקבות המשבר

סתם שם
Guest

כל זה נכון שמדובר בכלכלה סגורה, רוב ההייטק בישראל לא מוכר שירותים עבור ישראלים, רוב החברות עובדות עם חברות ארופאיות ואמריקאיות, וזאת הסיבה שהחברות האלו ממשיכות להרוויח היום.
אני רואה קשיים גדולים בהרבה עבור המדינה, החוב שנוצר בעקבות המשבר יהפוך את התנאים בישראל לעוד פחות טובים וחברות ועובדים בעלי יכולת והשכלה יתחילו לברוח מהמדינה, ואז זה יהיה באמת רע למדינה.

מה יהיה
Guest

מה שיקרה אחרי קורונה זה שידפקו את ההייטקיסטים שוב במיסים.
המדינה יודעת רק לחלוב אותנו.

סתם שם
Guest

השאלה מה יקרה כתוצעה מכך, התנאים במדינה גם כך לא משתלמים אם המצב ידרדר עוד רוב האנשים בעלי ההשכלה והיכולת יעזבו את המדינה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: