אי אפשר לזייף את זה: כך תעשו טוב בלי להתפשר על לעשות כסף

חברות עסקיות רבות מסמנות ”וי” על תרומה לקהילה באמצעות פילנתרופיה אקראית או פעילות עובדים חד פעמית, אבל כיום זה ממש לא מספיק. חמישה קווים מנחים שיהפכו אתכם לעסק ”טוב” בלי לפגוע במודל העסקי

צבעתם בתים בשכונת מצוקה? מעולה, אבל תהיו עקביים (צילום: Dreamstime)

מאת קרן גרינבלט, מנהלת חדשנות עסקית בחברת EX.CO

מקובל לחשוב שבשוק ישנה הפרדה ברורה בין ארגונים שנועדו לעשות טוב לארגונים שנועדו לעשות כסף, ולכן כשחברה עסקית מכריזה על פרויקט חברתי או סביבתי, קשה שלא להרים גבה. פעמים רבות החשדנות מתבררת כמוצדקת, כשהפרויקטים החברתיים המקודמים על ידי תאגידים נועדו ליצור תדמית שתיראה טוב לקהל הצרכנים. אלא שיש דרך לעשות את זה נכון – גם להיות עסק למטרות רווח וגם לעשות  טוב משמעותי בעולם. הייעוד העסקי של חברה לא מתקיים בחלל ריק – לצדו ישנם העובדים, הערכים הארגוניים, הכוונות והמשאבים של העסק – כל אלה משפיעים על היכולת שלו לעשות טוב גם במסגרת עסקית שלא נוצרה באופן מובהק למטרה הזו.

בשוק כיום פועלים כמה מגזרים: המגזר הראשון – הממשלה, נועד כמובן לשרת את הציבור; המגזר השני, העסקי, נועד לשרת את עצמו (ואת הכלכלה); והמגזר השלישי, עמותות וחברה אזרחית, נועד לשרת מטרות חברתיות, קהילתיות ותרבותיות שלא למטרות רווח.

בעשור האחרון צמח והתפתח המגזר הרביעי – תעשיית האימפקט. מדובר בעסקים ששורת הרווח שלהם חשובה באותה מידה כמו ההשפעה החיובית שלהם על העולם – כגון חברות אנרגיה מתחדשת, חברות שמפתחות טכנולוגיות נגישות לאנשים עם מוגבלויות וכדומה. התיאוריה העומדת מאחורי תעשיית האימפקט היא שיצירת השפעה חיובית במסגרת שיש בה מודל עסקי איתן היא בת קיימא הרבה יותר מאשר מודל העמותות והפילנתרופיה, והיא מאפשרת להשפיע במידה גדולה הרבה יותר.

דור חדש, מערך ציפיות חדש

הרעיון של המגזר הרביעי הוא נכון וחשוב, והאינדיקציה הכי טובה לכך היא התסכול שאנשי מגזר העמותות חשים כתוצאה מהיעדר המשאבים והצורך המתמיד לרדוף אחר תרומות, שאף פעם אינן מספיקות. עם זאת, יש ברעיון הזה כשל אחד מרכזי: עסקים “קלאסיים” למטרות רווח שוב חומקים מהאחריות לעשות טוב. בעצם, נוצר מגזר נוסף שלוקח חלק בטיפול בבעיות העולם והאנושות, וכל השאר לכאורה יכולים להמשיך להתמקד ברווחים בלבד – כי אף אחד לא מצפה מהם למשהו אחר.

אבל המציאות השתנתה – דור חדש ומעורב פוליטית נכנס לשוק העבודה, והביא איתו מערך ציפיות חדש. מצד אחד עומדים העובדים הצעירים שמחפשים לעבוד בארגונים שנותנים להם משמעות וחיבור לערכים הבסיסיים שלהם; ומנגד עומדים משקיעים וצרכנים, המצפים מחברות להיות אחראיות למעשיהן, להיות אקטיביות במניעת נזקים לכדור הארץ ולקהילות החיות בו, לאמץ סטנדרטים מוסריים מובהקים ושקופים ואף לקדם פעילות בעלת השפעה חיובית.

מאזן האחריות השתנה, ורוב התאגידים העסקיים בעולם עדיין פותר את מה שהם מנתחים כטרנד – באמצעות תרומה פילנתרופית אקראית, קמפיין פרסומי המשלב אנשים מקהילות מגוונות או בפעילות עובדים חד פעמית של צביעת בתים בשכונות מצוקה. אבל זה לא מספיק.

כך תעשו את זה נכון

אם כך, עסקים צריכים לשאול את עצמם היום שאלות גדולות ומורכבות: האם ניתן בכלל לשלב השפעה חיובית בפעילות העסקית של החברה? כיצד ניתן לעשות זאת בצורה אותנטית שלא תצטייר כניסיון להיראות טרנדיים, אלא תציע ערך אמיתי? והאם ניתן לצפות שהמגזר העסקי יהפוך ל”טוב” מבלי לפגוע במנועי הצמיחה המרכזיים שלו?

התשובה היא כן – זה בהחלט אפשרי, אם הרצון לעשות זאת הוא אמיתי וכן. הנה חמישה קווים מנחים לאימוץ תרבות ארגונית של השפעה חיובית בעסקים:

1. תעשו את זה רשמי

אמצו מדיניות כתובה, מתוכננת ואסטרטגית ושתפו אותה עם העובדים, בעלי המניות והלקוחות. זה צעד חיוני כיוון שהוא יוצר ערבות מוצקה של החברה כלפי ההחלטה לאמץ את הערכים החדשים. ככל שלא תעמוד במילתה, ציבור העובדים, הלקוחות או בעלי המניות יוכלו לבוא בטענות להנהלת החברה על אי-קיום ההבטחות, וכך לשמר מערך מאוזן שמוודא שהמהלכים הללו אינם רק הצהרתיים או תדמיתיים.

2. תהיו עקביים

כדי לעשות את זה נכון דרושות התמדה ועקביות – ובמילים אחרות, פעילות חברתית פעם בשנה או יוזמות אקראיות לא יעשו את העבודה. השפעה חיובית ממשית מתרחשת לאורך זמן, ולא בהתערבויות נקודתיות.

עקביות מגדילה את ההשפעה ואת האותנטיות של כל פעילות כזו, ואחת הדרכים האפקטיביות ביותר לעשות זאת היא לעמוד על הקשר בין אותם ערכים חברתיים לבין הפעילות השוטפת העסקית של הארגון. לדוגמה, בדיקה מתמדת של הנגישות למוצר שלנו: האם כל מי שיכול ליהנות מהמוצר יכול בפועל לעשות בו שימוש? אולי נכון להציע מכסה של פרו-בונו לקבוצות או ארגונים שלא יכולים להרשות אותו לעצמם? אולי יש צורך לאמץ מדיניות של עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של הנגשה לאנשים עם מוגבלויות? אולי מאמצי הפרסום שלנו צריכים לדבר בשפות שונות ולהראות אנשים מגוונים? השאלה “את מי שכחנו” תמיד צריכה להישאל במהלך הפעילות העסקית השוטפת, ויכולה לסייע בשילוב ערכי הארגון בליבת העסק.

3. אל תחפפו בסטנדרטים

פעילות אימפקט, כמו כל דבר במגזר העסקי, צריכה לעמוד בסטנדרטים מקצועיים זהים לאלה של הפעילות העסקית שבליבת הארגון. מהלכים של פעילות חברתית צריכים להיות מתוכננים, ניתנים למדידה, בעלי מטרות מוגדרות וכאלה שעונים על צורך אמיתי שנבחן לאורך כל הדרך. אין סיבה שבמאמצי המכירות או פיתוח המוצר נדרוש מעצמנו להיות מצטיינים ומובילים בתעשייה, ובפעילות חברתית באותו ארגון נסתפק בעשייה בינונית או נטולת אסטרטגיה.

4. תיישמו גם על עצמכם

הקו המנחה הרביעי הוא רב-ממדיות – הערכים החברתיים והפעילות סביבם צריכים להשתלב גם בתוך הארגון. לדוגמה, הציפייה היא שארגון שמאמץ ערכים של גיוון והכלה לא יעסוק בהם רק ברמה החיצונית-מוצרית-שיווקית, אלא גם בתהליכי הגיוס שלו, בבחינה פנימית של פערי שכר מגדריים, אתניים או אחרים, בביקורת עצמית על ייצוג בעמדות ניהול ובתרבות הארגונית. האחרונה כוללת יצירת מרחבים מקצועיים בטוחים לכולם, התייחסות ותקשורת רב-תרבותית ומניעת ייצוג סמלי של קבוצות מגוונות (תופעה שנקראת “Tokenism”, או “יחידנות” – לדוגמה, כשיש אדם אחד בחדר ישיבות ההנהלה מקהילת צבע או אישה אחת, ומצופה מאלו לשאת את נטל הגיוון ולייצג את הקבוצה כולה).

5. אל תעשו נזק

זה אולי הרעיון הטריוויאלי ביותר ברשימה, אבל חשוב לציין אותו. עסק שרוצה להיות “טוב” צריך לא לעשות רע – ומן הסתם לא נצפה מחברות נפט וסיגריות לאמץ את המודל הזה.

יהיו עסקים רבים שיאמרו לעצמם שזהו הסעיף הקל ביותר ליישום, אבל האמת היא שיש לו משמעות עמוקה יותר מהמוצר או השירות עצמם. חברה עצמאית צריכה להגדיר לעצמה סט של קווים אדומים: האם יש סוג מסוים של ארגונים אותם לא אסכים לשרת? האם יש סוג מסוים של משקיעים מהם אסרב לגייס כסף? האם תנאי השימוש שלנו יכללו קווים אדומים לגבי סוגי השימוש בשירות או במוצר, מעבר למה שמגדיר החוק?

חמשת הקווים המנחים הללו אינם מאתגרים במיוחד עבור חברות עם כוונה אמיתית לאמץ שיטות פעולה אחראיות וערכיות, והם יכולים להוות מודל פשוט עם השפעה מאסיבית על אופן התנהלות המגזר העסקי. בתוך המגזר הזה, ההייטק תמיד היה פורץ הדרך בחדשנות, וזו התעשייה בעלת המשאבים המתאימים והיכולת למדל עבור המגזר כולו סוג חדש של התנהלות עסקית טובה בעולם.

LinkedIn tag: Google one:

הכתבה בחסות EX.CO

EX.CO היא הפלטפורמה המובילה בעולם לחוויות אינטראקטיביות באתרי אינטרנט, שמשנה את האופן שבו חברות מתקשרות עם הקהלים שלהן בנכסים הדיגיטליים. בשבועות האחרונים השיקה EX.CO תכנית המציעה שימוש חינמי במוצר שלה עבור עסקי E-Commerce קטנים, וכן מקדמת פרויקט חשיפה לעולם ההייטק לנוער מחוסר הזדמנויות, בשיתוף עם עמותת ISEF.

כתבת אורחת

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: