מחשב לכל ילד, הצצה אל מאחורי הקלעים

”מחשב לכל ילד” הוא מיזם שמטרתו לצמצם את הפערים הדיגיטליים באוכלוסיות הנזקקות. סקירה מעניינת על התקווה הדיגיטלית של השכבות החלשות בישראל והיכן היא עומדת כיום

מקור: יח”צ

עמותת “מחשב לכל ילד” היא פרוייקט מיסודו של “המפעל הלאומי לפיתוח חברתי”, שהוקם בשנת 1996 על ידי אנשי עסקים מובילים בתעשיית ההייטק וקיבל את חסותה של ממשלת ישראל. מידי שנה, מחלקת העמותה אלפי ערכות מחשב הכוללות מחשב חדש, הדרכה בת 45 שעות, את מערכת ההפעלה חלונות, את חבילת התוכנות של אופיס, תוכנות ולומדות שונות, חיבור לאינטרנט לשנה, מוקד טלפוני לסיוע טכני ואחריות בבית המשפחה למשך שלוש שנים.

התורמים המרכזיים של הפרויקט הם מיקרוסופט ישראל, שתורמת את כל מערכות התוכנה למחשבים משנת 1996, קרן אדמונד ג’יי ספרא ולאחרונה הצטרפה לרשימה המכובדת גם חברת ESET, אשר תתרום לפרוייקט 15,000 רישיונות לשלוש שנים לתוכנת האנטי וירוס NOD32, שיותקנו על המחשבים המוענקים במהלך הפרוייקט.

במסגרת פעילותה העניקה העמותה במהלך חודש אוקטובר 2012 לבדו 550 ערכות מחשבים ב-16 רשויות מקומיות. עד כה במסגרת הפרוייקט הוענקו ערכות מחשוב לכ-54 אלף משפחות נזקקות ובעלות צרכים מיוחדים, הכוללות שכבות שונות מכל רחבי האוכלוסייה, ב-193 רשויות מקומיות ברחבי הארץ.

מקור: יח”צ

בוגרים מספרים

אנסטסיה, בת 21 מרחובות, עלתה לארץ בגיל 8: “בהתחלה הגענו לתל אביב ואחרי חודשיים עברנו לרחובות. לא עבר הרבה זמן והיינו צריכים לעבור לרמלה. המצב בבית היה לא פשוט. רק אבא עבד כפועל במפעל והיה צריך לפרנס את אימא, אותי ואת 2 אחיי. כשהייתי בת 10, סיפרו בבית הספר על פרויקט “מחשב לכל ילד”. בהתחלה לא הבנתי מה הכוונה? אני אקבל מחשב במתנה? זה היה משהו שנתפס לי מוזר אבל גם מאוד משמח. אני זוכרת שכשהביאו את המחשב, מאוד התרגשתי ושמחתי. גם ההורים מאוד שמחו. הם לא ידעו כל כך איך לעבוד עם מחשב ובכלל , המחשבה שיהיה לנו מחשב בבית, הייתה חלום רחוק. במסגרת הפרויקט שלחו אותי לקורס העשרה ואפילו קיבלתי אינטרנט. זה היה מאוד מאוד מרגש. המחשב שירת אותי ובעצם את כל המשפחה מספר שנים. הוא נתן לנו הרבה כלים ואפשרות להיחשף לכל עולם האינטרנט. דבר שלא יכולנו להרשות לעצמנו כמשפחה בשום דרך אחרת.” היום, אנסטסיה לאחר שירותה הצבאי, מגדלת את תינוקה הקטן בבית הוריה ומבקשת להדגיש: “הפרויקט נתן לי משהו שהיה עבורי חלום. אני רוצה להודות לכל מי שאחראי עליו. זה דבר שריגש אותי אז וסביר להניח, ירגש אותי גם למשך כל חיי.”

אצל אבי מרמלה המצב בבית לא היה טוב וזה בלשון המעטה: “גם אבא וגם אימא לא עבדו והחלום למחשב היה רחוק מאוד עבורי ועבור אחיי. אנחנו 4 אחים וכדי להעביר את הזמן היינו בעיקר מסתובבים מחוץ לבית. תמיד רצינו מחשב. אמרנו להורים למה לאחרים יש ולנו אין… כשהייתי בכיתה ו’ המורה סיפרה לנו בכיתה על הפרויקט, שיתפתי את ההורים והגשתי בקשה. יום אחד הופיעו פתאום מהפרויקט והביאו לי מחשב. שלחו אותי ללמוד קורס וחיברו גם אינטרנט. זה היה מאוד מרגש לכולנו. להורים בעיקר. המחשב “החזיר” אותי הביתה. במקום להסתובב ברחובות. מעבר לזמן שלי, הוא שימש גם עבור אחיי והוריי תפקיד חשוב ומועיל לא פחות. לאחרונה השתחררתי מצה”ל אחרי שירות בתותחנים, ואין ספק שהפרויקט שהיה מועיל ביותר אז, חשוב לא פחות גם היום. יש המון משפחות שאין ביכולתם הכלכלית לרכוש מחשב וזה אומר שהרבה ילדים נשארים דיי מנותקים ומרוחקים מילדים אחרים. הפרויקט הזה מדהים ואני רוצה להודות לכל מי ששותף לו. אז הם עזרו לי ואני מקווה שבעתיד אוכל גם לעזור לאחרים.”

אלכס, סטודנט שנה ג’ להנדסת תעשייה וניהול, עלה לארץ מברית המועצות בגיל קטן מאוד והגיע לאשדוד. הוא גדל לבד עם אימו כאשר הפרנסה היחידה שהייתה להם הגיעה מהבטחת הכנסה שכללה את אימא, אותו ואת אחיו הקטן. “המצב היה מאוד קשה. קשה ברמות של אוכל. מחשב? זה בכלל היה חלום. יום אחד סיפרו בביה”ס על פרויקט “מחשב לכל ילד” ולשמחתי (או לצערי), בגלל המצב הסוציו-אקונומי שלנו, הגשתי בקשה וזכיתי לקבל אותו. בזכות המחשב שקיבלתי, נפתח לי עולם חדש. מעבר ללמידת השפה יותר טוב, העזרה בשיעורי הבית והחיבור לחברים, ניתנה לי הזדמנות לחבור לעולם המדיה וללמוד אותו על בוריו. למדתי את השימוש באינטרנט ובמחשבים ובכלל קיבלתי שפע תכונות שעזרו לי בדיעבד לצמוח ולהתפתח”.

כיום אלכס עוסק בתחום השיווק בעולם האינטרנט. בעל עסק למיתוג ושיווק באינטרנט, מנהל עמותת תודעה שעוסקת בשירותים אלטרנטיביים ובפעילויות רווחה מגוונות של תרומה לקהילה. מאמן אישי לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בתחום המיתוג והשיווק. הוא מסכם: “אין ספק שאלמלא הפרויקט הזה, חיי היו נראים אחרת ואני בספק אם כל כך מוצלחים, ללא אותו המחשב שקיבלתי בגיל צעיר, סביר שלא הייתי מגיע לזה כלל…”.

אריה סקופ: “לפעמים חסר שיתוף פעולה מהממשלה וזה מקשה עלינו לעמוד ביעדים שלנו כעמותה”

מקור: cc-by-Yarivi

פרופסור אריה סקופ ייסד את מיקרוסופט ישראל בשנת 1989, וכיהן כמנכ”ל החברה במשך 16 שנים. לאחר שסיים את תפקידו כמנכ”ל מיקרוסופט ישראל, מונה ליו”ר החברה, תפקיד אותו מילא כשנה, עד שהחליט לעזוב את מיקרוסופט. בשנת 2005, לאחר פרישתו ממיקרוסופט, מונה לפרופסור אורח בשנקר ובמכללה למינהל ולפני כן כיהן בתפקידי מפתח ב-HP וב-IBM. מאז ומעלם היה סקופ מעורב מאוד בשוק ההייטק הישראלי ומשמש כיום כיו”ר וחבר דירקטוריון בכמה חברות. בנוסף לפעילותו הענפה בתחום ההייטק, הוא מתפקד כיו”ר עמותת “מחשב לכל ילד” מאז שנת 1996.

בריאיון בלעדי לניוזגיק שיתף סקופ על הקמת העמותה והקשיים הרבים בצמצום הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסיות החלשות.

מדוע החלטתם לייסד את עמותת “מחשב לכל ילד” ומה היה החזון בהקמתה?

בשנת 1995, בתקופת ממשלת רבין, כ-7 שנים לאחר שייסדתי את מיקרוסופט ישראל ותפקדתי כמנכ”ל, השר לפיתוח חברתי שהיה אז שמעון שטרית כינס הרבה מאוד מנהלי חברות בישראל לישיבה והעלה את שאלת פיתוח החברה בישראל. רוב הגופים שקמו כתוצאה מכך היו בעיקר עמותות לאיסוף אוכל, בגדים, עזרה במוצרים יותר בסיסיים לאוכלוסייה ענייה.

החלטנו לכנס מספר נציגים בכירים של חברות הייטק גדולות בישראל והתחלנו לבחון מספר רעיונות, כאשר הנושא המרכזי שעמד לנגד עינינו הוא נושא הפער הדיגיטלי באוכלוסיות החלשות. מבחינתנו, בעידן הדיגיטלי של היום, ילדים שאין להם מחשב בבית נחשבים לאנאלפבתים, והחלטנו למצוא פתרונות להנגיש את המחשבים לילדים שאין להם.

במשרד החינוך ניסו לקדם את הרעיון על ידי הקמת חדרי מחשבים בבתי הספר, אנחנו חשבנו יותר בכיוון של מועדוניות במקומות ציבוריים, שבהן תהיה הדרכה מקצועית לילדים. בסופו של דבר החלטנו להתמקד בהבאת מחשבים לבתים של ילדים נזקקים. הסיבה לכך היא שמשפחה נזקקת היא בדרך כלל משפחה ברוכת ילדים ועד שהילדים האלו יגיעו אל מחשב הנמצא במקום קהילתי, הם יראו אותו 10 דקות בשבוע. לכן, היה לנו חשוב מאוד לנווט את הפרוייקט לכיוון הבתים של הילדים, שיהיה מחשב אחד בכל בית ותהיה לכל הילדים בבית גישה חופשית אליו.

מהו המודל העיסקי של העמותה? כיצד מתבצע איסוף התרומות?

הפרוייקט ממומן במודל של שקל מול שקל, ומבוסס על התעדוף של הממשלה והרשויות המקומיות מבחינה תקציבית. בצורה הזו, כל שקל שהממשלה מקציבה לפרוייקט, העמותה משווה ונותנת גם היא. אנחנו עובדים עם 100 רשויות בשנה, ומחלקים כ-6,000 מחשבים שזה 60 מחשבים בממוצע לרשות. העמותה מחלקת מחשבים לילדים בגילאי בית הספר היסודי-חטיבה, מהסיבה הפשוטה שלדעתנו צריך להקטין את הפער הדיגיטלי כבר בתקופה מוקדמת בחייו של הילד.

בחירת הילדים נעשית על פי השיקולים של מחלקת הרווחה בשיתוף מחלקת החינוך של העירייה. לפני שהילדים מקבלים מחשבים הם עוברים בחינה מסויימת, שמטרתה היא לוודא שהילדים ישתמשו במחשבים לפי הצורך המקורי שלהם, ולא יקרה מצב שילד מקבל מחשב והוא לא עושה איתו כלום, כי סה”כ המחשב מיועד ככלי עזר להכנת שיעורי בית וללמידה. לאחר מכן עורכים טקס, העמותה עורכת בסביבות 100 טקסים כאלו בשנה, ובמהלך הטקס אנו מחלקים את המחשבים.

מה היו התגובות של החברות להחלטה לשנע את המחשבים ישירות לבתים ולא למקם אותם במוסדות ציבוריים?

לחברות יש פחות נטייה לתרום לבתים, מכיוון שהן מפחדות משחיתויות ומעדיפות לתרום כספים ומשאבים למקומות ציבוריים. היה לנו קשה לשווק את הפרוייקט כאשר הוא ממותג ומכוון לבתי הילדים, אך בדיעבד ניתן להגיד בוודאות שההחלטה הזו הסתברה כהחלטה מדהימה שקיבלנו, ללא ספק.

בהתחלה חשבנו על רכישת מחשבים משומשים בכדי להגדיל את כמות המחשבים שנקנה ולחסוך בעלות למחשב חדש, ואז הגענו למסקנה שמחשבים משומשים יעלו יותר בסופו של דבר מממחשבים חדשים, כמובן שמדובר כאן על עלויות של תיקונים, תמיכה וכיוצא בזאת. פנינו למיקרוסופט בביקור של סטיב באלמר בישראל, והוא הסכים לתרום מחשבים לישראל וגם חבילות תוכנה כמו ווינדוס ואופיס. בד בבד, החלטנו שאנחנו קונים את המחשבים הכי חדשים שיוצאים באותו הזמן, בכדי שהם יהיו שמישים ויעילים לכמות מירבית של זמן עבור הילדים.

אל אילו אוכלוסיות עיקריות מכוון הפרוייקט?

האוכלוסיות העיקריות שמקבלות מאיתנו מחשבים הן אוכלוסיות של בני מיעוטים. למעשה, האוכלוסייה שקיבלה הכי הרבה מחשבים בתקופה האחרונה היא האוכלוסייה הערבית, שהיא האוכלוסייה הכי ענייה במדינה. מדובר ב-2,000 מחשבים בשנה שנתרמים לאוכלוסייה הערבית, כשליש מכלל המחשבים שהעמותה מחלקת כל שנה. גם בקרב האוכלוסייה האתיופית ישנה מצוקה במחשבים, ו-30 אחוזים מכלל המחשבים מנווטים לשם. אוכלוסייה פופולארית נוספת בקרב העמותה היא האוכלוסייה החרדית, המקבלת כ-10 אחוזים מהמחשבים המחולקים מדי שנה.

האוכלוסייה החרדית היא מעניינת יותר. הגורמים הבכירים ברשויות החרדיות פוחדים שיעשו עליהם חרם בקרב האוכלוסייה, מפני שמחשבים ואינטרנט נחשבים בקרב גדול מהאוכלוסייה החרדית לתרבות רעה, לכן בחלק מהרשויות לא משתפים פעולה. במהלך השנים היה איזשהו סדר עדיפויות ברשויות החרדיות מבחינת ניווט המחשבים, והוחלט כי המחשבים ישוייכו בהתחלה לילדים בעלי מום, ולאחר מכן אל הבנות, שתפקידן לעבוד ולהביא פרנסה לבית בזמן שהבעל בלימודים. לכן בקרב האוכלוסיות הללו אנו פועלים לאט ובשקט, אנחנו משתדלים מאוד שלא תהיה חשיפה למשפחות כאלו או אחרות שקיבלו מחשבים מחשש להחרמה.

כמו כן, ישנו שיתוף פעולה מאוד מאוד גדול עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומשרד החינוך בנתינת מחשבים והנגשתם לילדים נכים ועיוורים. כ-20 אחוזים מהמחשבים בכל שנה ניתנים לאוכלוסיית הנכים. כמובן שמדובר במחשבים מיוחדים, המותאמים לצרכים המיוחדים של המשתמש.

מה היו היעדים שלכם בתחילת הפרוייקט? האם הצלחתם לעמוד בהם?

בתחילת הדרך היו כ-300 אלף משפחות בישראל ללא מחשבים בבתים, והיעד העיקרי שלנו היה להקטין את המספר ב-100 אלף תוך 10 שנים. לאחר 17 שנים הגענו ל-54,000 משפחות, כך שניתן להגיד שלא עמדנו ביעדים שלנו. הסיבה העיקרית היא שהמודל העסקי שלנו, המבוסס על תקצוב מהממשלה, מצליח רק באופן חלקי ותלוי בממשלה ובתקציב שהיא מקצה לפרוייקט במהלך השנים.

יש שנים שבהם יש מספיק כסף, ואנחנו מצליחים לשמור חלק מהכסף לתקציב בשנים הבאות. מצד שני, בחלק מהשנים לא היה תקציב בכלל, ואם נשווה את הפרוייקט שלנו לפרוייקטים דומים במדינות אחרות, נמצא שבאוסטרליה מתקיים פרוייקט דומה בו מחולקים כ-1300 מחשבים בשנה בלבד, כך שאפשר להגיד שאנחנו נמצאים במקום טוב יחסית למדינות אחרות, ואני מקווה שנצליח בשנים הבאות להגדיל את מספר המחשבים שאנחנו מעניקים לאוכלוסייה הנזקקת.

בעיריות מרוצים

מראש עיריית אשקלון, בני ועקנין, נמסר לניוזגיק: “אני גאה בפרויקט המבורך הזה, שבו 71 תלמידים מקבלים מחשבים משוכללים וחדישים שיוכלו להקנות להם את הכלים המתאימים והמתקדמים ביותר בדרך להיותם דור העתיד של אשקלון. אני מאמין שבכך אנחנו מצמצמים את הפערים החברתיים בעיר ודואגים להנגיש את הידע העצום הטמון באינטרנט ליותר ויותר תלמידים”.

ממנהל אגף שירותי הפרט בעיריית ראשון לציון, ניסים כהן, נמסר לניוזגיק: “מחשב לכל ילד הינו מיזם חשוב ומבורך. להצלחתו חייבת להיות התגייסות מלאה של העירייה על אגפיה השונים, כמו כן מוכנות של העירייה לקחת על עצמה מימון משלים, השקעה ארגונית ומקצועית. בתמיכתו של ראש העירייה מר דב צור העיר ראשון לציון משתתפת בתכנית מזה שנים רבות ואנו מעניקים בכל שנה כ-150 מחשבים לילדים נזקקים. איתור הזכאים להשתתפות בתכנית נעשה בסיוע מערכת הרווחה העירונית ובתי הספר בעיר, כאשר אגף הפרט מעביר למפעל לפיתוח חברתי רשימת מועמדים, כולל סקר מדגמי בבתי המועמדים והרשימה נבדקת על ידם. ילד שמשתתף בתכנית מקבל חבילת מחשוב הכוללת: מחשב מדגם מתקדם, חבילת תוכנות וקורס הדרכה בן 60 שעות. מעגל הנהנים מההשתתפות בתכנית הוא רחב: הילד, בני משפחתו וכמובן בית הספר שיש לו כלי נוסף לקידום התלמיד.”

ממזכיר ודובר עיריית בני ברק, אברהם טננבוים נמסר לניוזגיק: “כללית, נושא המחשוב בעיר קיים זמן ניכר, ובכל בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ישנן מעבדות מחשוב. הסמינרים החרדיים – אף הם מרושתים במעבדות, באשר לבתיה”ס היסודיים-בגלל השאלה העקרונית מופעלות מעבדות, בעיקר לכיתות החינוך המיוחד. כל תקציב חיצוני שמתקבל לתחום זה מקבל השתתפות עירונית בסכום דומה. בקשר למחשוב בבתי תלמידים, ישנה ועדה משותפת לאגפי החינוך והרווחה של העירייה הקובעת את הקריטריונים, שעיקרם לילדים שאין ידי הוריהם משגת כלכלית. הן ההורים והן הילדים משתתפים בהשתלמות הכרת המחשב: אופיס, וורד וכדומה. אין ספק שקורסים מסוג זה מקדמים תלמידים ותורמים להם רבות גם בדימוי עצמי ובצמצום פערים. אין ספק, שישנה חשיבות מירבית בהגדלת הפרוייקט, וכפי שציינתי, ככל שהממשלה, או העמותה תגדלנה את חלקן, כך העירייה תתקצב בהתאם.”

אבישי בר

מנהל מוצר. מפתח Web ו-React Native, חולה גאדג’טים, הולך נגד הזרם ואוהב את כל מה שקשור לגוגל, לאנדרואיד ולקוד פתוח. עיסוקו העיקרי הוא לפרק לחלקים כל צעצוע חדש שמגיע למשרד ואז לכתוב עליו מדריך.

הגב

1 תגובה on "מחשב לכל ילד, הצצה אל מאחורי הקלעים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
רימאס כבהא
Guest

מחשב לכל ילד

wpDiscuz

תגיות לכתבה: