כך מנצחים הייטקיסטים את החיים בעזרת סקריפטים והאקים שונים

העולם עובר לדיגיטל, וזוהי שעתם היפה של המתכנתים ואנשי ההייטק, שמנצלים את היכולות שלהם כדי לפתח סקריפטים, בוטים והאקים שמקלים עליהם את החיים. ולא, אין להם בעיה עם זה: ”זו דרכו של העולם המתפתח”

תמונה: Pexels

אחת המגמות הבולטות ביותר בתקופת הקורונה היא הטרנספורמציה הדיגיטלית או המעבר של עסקים, חברות ושירותים לדיגיטל. תהליכים, שבעבר נתפסו מורכבים וארכו זמן רב, קרו כמעט בין לילה, וכל מי שרצה לשרוד הבין, שבעידן של סגרים, ריחוק חברתי והגבלות, הוא חייב לספק את שירותיו גם באונליין.  תוך זמן קצר יחסית גילינו עוד ועוד מסעדות, חקלאים, עסקים משפחתיים, חברות מסחריות וגופים ממשלתיים שמציעים את שירותיהם ברשת. כך, כל מה שפעם דרש התייצבות פיזית, הצגה של תעודות שונות, מילוי מתיש של טופסולוגיה ואפילו שליחת פקס – פינה מקומו לתהליכי רישום דיגיטליים.

בצד ההקלה על כולנו, יצר המעבר הזה גם הזדמנות למי שכבר שולט ברשת ובכלים הדיגיטליים, ואיפשר להם להתגבר על בעיות חדשות שנוצרו בעזרת הידע והכלים שרכשו לעצמם, ובכך אולי לקבל גם יתרון על שאר האוכלוסיה. כך למשל בחודשים האחרונים אנחנו שומעים עוד ועוד סיפורים על מפתחים, שמוצאים לעצמם קיצורי דרך, עיקופים בתור ועוד כל מיני האקים שהופכים את החיים הדיגיטליים שלהם לקלים יותר.

צרות של הייטקיסטים: הראספברי פאי שיזמין לכם פאי

עוד לפני הקורונה, שעת הצהריים היתה שעתם של ההייטקיסטים, שרבים מהם מצויידים בכרטיסי אוכל טעונים בתקציב על ידי המעביד, ונהרו לכיוון ארוחות הצהריים. אבל מה לעשות שבשעות הצהריים, גם המוגלגים שלא עובדים בהייטק רוצים להזמין משירותים כמו “וולט” ו”תןביס”. העומס שנוצר על המסעדות גורם להן לפעמים לפתוח ולסגור את שירותי המשלוחים לפי הביקוש. אז מה יעשה איש הייטק שממש רוצה את ההמבורגר הספציפי שהוא אוהב?

מספר מתכנתים פיתחו סקריפטים שונים, שבודקים בכל רגע נתון את שירותי המשלוחים, ובודקים האם המסעדה האהובה עליהם פתוחה. בשנייה שהמסעדה נפתחת הם מקבלים התראה ויכולים לחזור לעיסוקיהם, בזמן שאחרים צריכים לחזור לאתר או לאפליקציה, לרפרש ידנית, או פשוט – להזמין ממקום אחר.

אבל חלקם גם חושבים על האחר. המשתמש פורמן למשל החליט לקחת את קונספט ההתראות לליגה אחרת, ובעיקר להנגיש אותו, אחרי שנתקל בפוסטים של המתכנתים שמתגאים בסקריפטים שהכינו לעצמם למסעדות שהם אוהבים. “בפרויקט הספציפי הזה החלטתי שאני עושה הנגשה לציבור לטובת האנשים הפחות טכנולוגיים. לא צריך לדעת קוד ולא צריך להריץ שום דבר. בוט פשוט… יצא לי להתנסות בלפתח בוטים לטלגרם ואמרתי לעצמי, יאללה, אני יכול לעשות פה שירות לציבור”. פורמן החליט לבנות בוט לטלגרם שיעבוד עם כל המסעדות בוולט, וללא צורך בהבנת תהליכי עבודה עם קוד מצד המשתמש.

מקור: תןביס Takeaway

פורמן מצא את ה-API של וולט, וביחד עם חבילה בשם python-telegram-bot, בנה תהליך פשוט למדי: “אני לוקח את הquery שהמשתמש מזין (כלומר שם המסעדה, ע.ב.), מזין אותו באתר של Wolt ומקבל תוצאות”. ה-API של וולט מחזיר תוצאה של האם המסעדה פתוחה כעת להזמנות או שלא. במקרה שלא, ניתן להירשם לקבלת התראה כאשר המסעדה תיפתח. “חלק אחר בקוד בעצם סורק כל כמה שניות את המסעדות לראות אם נפתחו ובמידה שכן אז הוא שולח למשתמש התראה עם לינק למסעדה”. הקוד, אגב, רץ על גבי מכשיר ראספברי פאי פרטי של פורמן בביתו.

מאז ששיחרר את הפרויקט שלו, טוען המפתח שהוא קיבל לא מעט פידבקים חיוביים ממשתמשים אחרים: “התגובות היו נהדרות, קיבלתי מחמאות… הבוט הזה כנראה ענה פה על איזשהו צורך שהיה לאנשים”. לאחר שיותר מ-100 אנשים התחילו להשתמש בבוט, פורמן מסביר כי הוא נאלץ להקטין את המידע שעובר דרכו, וכיום הוא שומר רק מידע סטטיסטי על התעבורה שעוברת דרכו.

המתכנת היצירתי מתעסק במחשבים לדבריו כבר מגיל גן וכותב קוד עוד מגיל 10. כיום, הוא עובד כ-DevOps Engineer בחברת ורינט, ומספר כי מחוץ לשעות העבודה הוא מחפש לעצמו פרויקטים אישיים בטכנולוגיות ושפות שהוא לא מכיר, כדי להתפתח. “זה מה שאני אוהב בתחום הזה, תמיד יש עוד ועוד וזה לא נגמר”, הוא מספר, וטוען שהוא נהנה מהעובדה שיש לו את היכולת והכלים להפוך את החיים שלו ליותר קלים באמצעות קוד.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

איך משיגים פלייסטיישן 5 כשהמלאי נגמר תוך שניה?

בעוד מספר שבועות אמורות להגיע לחנויות קונסולות האקסבוקס X והפלייסטיישן 5. אנחנו כותבים “אמורות”, כי מגיפת הקורונה הובילה לדיווחים מרחבי העולם על חוסרים צפויים במלאי של היצרניות. בכל העולם נגמרות מכירות מוקדמות תוך דקות ספורות, החנויות מקבלות מלאים מצומצמים וכולם רוצים להניח את הידיים שלהם על קונסולות הדור הבא. גם בישראל נרשמה התנפלות על החנויות והאתרים אשר החלו למכור את הפלייטיישן 5 במכירה מוקדמת והרשימות נסגרו מהר.

אורי נחום, ממצפה אבי”ב שבגליל, רואה חשבון עד לפני זמן קצר, וכיום סטודנט להנדסת תוכנה, החליט לנצל את הכישורים החדשים שרכש כדי להבטיח לעצמו את הקונסולה המבוקשת. “בכל פעם שאחת החנויות הודיעה על מכירה מוקדמת, תוך דקות ספורות נגמרו המלאים וחלק מהאתרים קרסו”, מספר נחום. “כל העניין הזה יצר תסכול בקהילה (של הגיימרים, ע”ב) בכלל וגם אצלי – עם ילדה בלי מעון, בכל פעם עד שהצלחתי להיכנס ולהזמין – המלאי נגמר”. אחרי כמה ניסיונות כושלים, נחום החליט להתמקד במכירה המוקדמת שעמדה להתחיל באתר של רשת קרביץ, ולבנות סקריפט שיודיע לו מתי המכירה המוקדמת מתחילה בפועל.

תמונה: סוני

“הסקריפט הוא די פשוט”, מעיד נחום. “בכל עשר שניות Axios פונה בבקשת get לאתר, ומקבל את ה-html שחוזר מהבקשה. לאחר מכן מתבצעת בדיקה על ה-data result, ואם נפתחה האפשרות לרכוש את הקונסולה, נשלח מייל ע״י nodemailer”. ברגע שהמייל מתקבל בכתובת של שירות האוטומציה IFTTT, נשלחת התראה לטלפון, ובאמצעות אינטגרציה עם Notify My Echo, רמקול ה-Echo החכם של נחום גורם לאלכסה להודיע על תחילת המכירה המוקדמת.

נחום הפעיל את הסקריפט, וכמתוכנן, אלכסה בישרה לו בזמן אמת שהגיע הרגע להכנס לאתר ולהזמין את הפלייסטיישן 5. נחום נכנס לאתר כעשר שניות לאחר פתיחת המכירה, מילא את כל הפרטים הנדרשים והשלים את הרכישה. רגע לפני שאתם נכנסים להתקף קנאה, נחום טוען שלאחר מכן הוא קיבל שיחה מקרביץ שבה הודיעו לו כי אזל המלאי.

רק לאחר שהמכירה המוקדמת הסתיימה, נחום פירסם את הסקריפט בגיטהאב כדי שלא יגרום להתנפלות על שרתי החברה. נחום מודע לכך שתחום העיסוק החדש שלו מקנה לו יתרון במקרים שכאלו, אבל גם הוא טוען שלא מדובר במשהו חריג בחיים עצמם: “אני חושב שזה נכון לכל תחום שבו מתפתחת טכנולוגיה, ואנשים יכולים לעשות שימוש בכלים חדשים ויעילים. אני לא חושב שאפשר להימנע מזה, וזו דרכו של העולם המתפתח”. בנוסף, כך הוא טוען, “אם נחשוב על זה, יתרון כזה קיים בכל תחום לאנשים העוסקים באותו תחום… לרואה חשבון יש יתרון עסקי בניתוח כלכלי או מיסויי, לאיש עסקים עם ידע במשפטים יש יתרון בניסוח חוזים וכן הלאה”. בינתיים, אגב ממשיך נחום לחכות לקונסולה.

הנוקמים בדואר ובבנק

אז דיברנו על הנאות החיים, אבל מתכנתים נדרשים לא פעם להשתמש בידע וביכולות שלהם כדי לנצח גם את “החיים עצמם”, אותן בירוקרטיות מתישות של ארגונים גדולים ולא תמיד יעילים. כך למשל, מתכנת התלונן שהבנק בו הוא מנהל את חשבונו מציג רמת שירות נמוכה במיוחד והוא לא מצליח להגיע לבנקאי אנושי במשך שבועות. על כן, הוא מספר בפוסט שכתב בפייסבוק, הוא נאלץ לכתוב קוד שישלח מייל לבנק שלו עם בקשה שיחזרו אליו מדי זמן קצוב. כדי לוודא שהפעם זה באמת יקרה, הוא הוסיף טיימר שיקצר את טווח הזמן ממייל אחד בשעתיים, למייל בשעה, מייל כל חצי שעה וכך הלאה. לדבריו, הסקריפט עזר, ונציגים מהבנק חזרו אליו, רק ביקשו שיפסיק לשלוח מיילים.

משתמש אחר, איש DevOps, סיפר שחבילה שלו הלכה לאיבוד בדואר ישראל, ולאחר ניסיונות כושלים לקבלת מענה במוקד ובדף הפייסבוק, הוא החליט ללכת לאדם הגבוה ביותר שהוא יכול להגיע אליו – מנכ”ל דואר ישראל. הוא כתב סקריפט פשוט בפייתון ששולח בכל 10 דקות מייל למנכ”ל ולפניות הציבור, ולאחר יום אחד שכלל 200 מיילים לכל אחד מהגורמים הללו, הוא קיבל שיחה מדואר ישראל עם מיקום החבילה ותחנונים שיפסיק לשלוח להם מיילים.

המתכנת שעזר לאימא שלו לקבל דמי אבטלה וקיבל בתמורה קופסת שניצלים

אנחנו נמצאים עתה מספר ימים לאחר היציאה מהסגר השני, להלן “סגר החגים”, ואולי כבר שכחנו את חוסר הודאות והבלבול שליוו אותנו בימי הסגר הראשון. הסגר הראשון לווה במאות אלפי עובדים שפוטרו או הוצאו לחל”ת, וכדי לקבל את דמי האבטלה, הם התבקשו להירשם באתר הביטוח הלאומי, שכמובן לא עמד בעומס וקרס.

שמעון גיברלטר, מפתח ומנהל מסדי נתונים מתל אביב, נאלץ לצפות כיצד אימו, אותה הוא מגדיר כ”לא הכי טכנולוגית”, נשלחת לחל”ת, ונאלצת לנסות להתמודד עם האתר של ביטוח לאומי והעומס עליו שהוביל לקריסות רבות.

“חשבתי שזה לא הגיוני שהיא תצטרך להישאר ערה בלילה ולנסות שוב ושוב להגיש את הבקשה באתר”, הוא מספר. “אז חשבתי שאוכל לעשות אוטומציה קטנה לתהליך שתחסוך לה זמן וגם תאפשר לה לישון בשקט”. גיברלטר חקר את האתר של ביטוח לאומי, הקליט את פעולת הגשת הבקשה, וגילה שניתן לשמור את הבקשה ב-Powershell. “אז כתבתי סקריפט קצר ב-Powershell שמנסה להגיש את הבקשה כל 5 שניות”, חושף גיברלטר. כדי למנוע עומס מיותר, הוא הגדיר שלאחר 100 ניסיונות כושלים, הסקריפט יעצור לבד. “בניסיון החמישי הבקשה עברה לשמחתי”. אימו זכתה לקבל את הכספים המגיעים לה מהמדינה, ובתמורה הוא מספר, קיבל מאימו קופסה מלאה בשניצלים.

גיברלטר פירסם את הפרויקט שלו בין היתר בפייסבוק, ואף קיבל פניות מאנשים שנתקלו באותה הבעיה המעיקה באתר הביטוח הלאומי, ורצו להיעזר בסקריפט שלו. מצד שני, מספר גיברלטר כי היו גם תגובות קצת פחות מפרגנות של אנשים שמחו על היתרון הטכנולוגי שהוא הצליח להעניק לעצמו. “ברור לי שקיים יתרון מסויים לאנשים טכנולוגים בתקופה הנוכחית, אני חושב שזה לגיטימי כי כל אחד יכול להשיג את הידע הדרוש לבניית סקריפט כזה בעזרת כמה חיפושים קצרים בגוגל, כך אני למדתי תכנות”.

זה בכלל חוקי?

נדמה שכמו כל דבר בחיים, הסוגיה האם מותר להייטקיסטים להשתמש ביכולות ובידע שלהם, כדי לצבור יתרון על שאר האוכלוסיה – היא בסופו של דבר בעיני המתבונן. תפיסה כמעט פוליטית-חברתית אם תרצו, ועל כל דעה שמצדדת בצד אחד, נשמע דעה משכנעת לא פחות מהצד השני.

אז חשבנו לבדוק האם מעבר לסוגיה העקרונית והאתית, האם אין כאן חשש לעבירה על תקנות או חוקים? גם כאן גילינו שטח אפור למדי. עו”ד יהונתן קלינגר, העוסק בתחום דיני המידע, טוען שכל האק והאק צריך להיבחן בפני עצמו: “האם הוא עוקף מכשולי אבטחה או חומות שדורשות הרשמה וסיסמה, האם הוא אוגר מידע בניגוד לחוק או לתנאי השימוש, האם הוא שומר מידע שלא צריך להשמר ואיך הוא מבצע את העיבוד”. קלינגר מציין שחשוב לוודא למשל שאם מתבצעת קצירה כלשהי של מידע, לא יהיה מדובר במידע שמוגן בזכויות יוצרים (כמו למשל צילומים), ולא יכלול מידע הפוגע בפרטיות. “לכן, כשעושים כאלה דברים צריך להתייעץ לעומק, לא לעשות דברים רק כי אפשר”.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

16 תגובות על "כך מנצחים הייטקיסטים את החיים בעזרת סקריפטים והאקים שונים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מבין הכל
Guest

אנשים נעולים על דווקא ובלי סבלנות
כל הבעיות שתוארו נוצרו בגלל האופי הישראלי לחמוס לפני שייגמר ולא בעיות אמיתיות של אנשים תרבותיים
מאותה הסיבה אגב נגמרו הדירות במדינה.
ולא, יש לי בית פרטי, רק אחד, בטאבו.

חיים
Guest

להגיד על הייטקיסט שמנצל את הכישורים שלו שאולי זה לא חוקי זה כמו להגיד משהוא בסגנון: “מסי משחק כדורגל כל כך טוב שזה לא חוקי ולא הוגן כלפי אנשים/שחקנים אחרים”
זה נטו קנאה וצרות עין.

אשטנקר
Guest

זה כל מה ש”ההייטקיסטים” האלה יודעים לעשות – לכתוב אוטמציות מפגרות וחסרי בינה. לא הייטק בדיוק, יותר פועלי בניין וירטואלים

אשטנקר
Guest

זה מה שפועלי בניין וירטואלים יודעים לעשות. אין הרבה חכמה, רק אוטומציה ללא הרבה שכל. הכתבה הזו היא תמצית הבינוניות של הנדסת תוכנה

מישהו
Guest

מהנדס חומרה ממורמר?

פבל
Guest

סקריפט בשביל להזמין מקרביץ ? נו באמת.. איזה לחץ היה על האתר של קרביץ חחחח
כתבה בשקל

עופר
Guest

בסביבות שנת 2005 יצא אתר בשם “פרסי” ששיחרר מוצר יקר אחד ביום בשקל-שניים, שהיה מבוסס על הרעיון שהמכירה המיוחדת הזאת נפתחת בשעה אקראית ביום. שאר המשתמשים משלמים דמי חבר כדי שתהיה להם האפשרות להשתתף במכירה ודמי החבר האלה כיסו את המוצר ה”חינמי”.

בניתי סקריפט פשוט שמזהה כשהמכירה התחילה ומבצע קניה, וקניתי כך מספר טלוויזיות (ענקיות – CRT – בזמנו), מכשירי DVD וכאלה.

אנשים היו מתוסכלים שהם לוחצים F5 כל היום ומישהו לוקח להם את המכירה אבל כל מה שעשיתי היה אוטומציה.

איתן
Guest

אפשר לומר שאתה רובין הוד ברוורס.
גם אם זה חוקי (ואני בספק גדול) – זה לא משהו להתגאות בו…

עופר
Guest

זה חוקי, ואתה מוזמן לפרט למה אתה חושב שלא. כי אני מניח שקראת את הכתבה עצמה ושהיא עושה קצת סדר בנושא.

לגבי “להתגאות” – קודם כל זו כבר שאלה פילוסופית בטוקבקים אנונימיים כאן וביוזרים אנונימיים בטוויטר למשל: אם אתה לא יודע מי אני, איך זה יכול ליצור לי בושה? כל מה שעשתה התגובה הוא לספק אינפורמציה ולהדגים את מה שכתוב בכתבה על משהו שעשיתי ב-2005.

שנית, לגופו של עניין, מה דעתך על אלגוטריידינג שקונים מניה שבריר שניה לפניך? גם הם אמורים לרפרש כל היום?

ספיר
Guest

עופר למה בן כמה היית ב 2005?

אורח לרגע
Guest
מבחינה חוקית – יש גם להתייחס לנושא של הטרדה והעמסה של שרתי הגורם אליו פונים – לא תמיד זה מוצדק, רק בגלל שלמישהו אין זמן לעשות טלפון חוזר או למלא מחדש בימים עמוסים במיוחד, זה לא אומר שמותר לו להטריל ולשגע את המערכת, רק בגלל שהוא יכול (אני לא נותן שירות, זה לא אישי כלפיי). מבחינת שליחת מיילים – אם המייל נשלח מאותה הכתובת, המקבל יכול פשוט לחסום את הכתובת הזאת והשולח לא יידע מזה בכלל ויחשוב שתפס שלל כאשר בעצם רק חסם את עצמו גם לעתיד. במקרה מוצדק – צריך לדאוג שכתובת השליחה אינה קבועה וגם אינה בעלת תבנית… Read more »
ליאור
Guest

אני מניח שכל האוטומציות האלו יוצאות מהנחה שהחברות המתוארות – בעיקר הממשלתיות – הם פרימיטיביות ואם תגיד להם captcha הם יגידו לבריאות.
לפחות שהמתכנתים האלו יגידו תודה, עד לפני כמה שנים הם היו צריכים אוטומציות שיעבדו רק באינטרנט אקספלורר 8…

מישהו
Guest

לכן שולחים מ gmail ייעודי שפותחים למטרה הזו, שינסו לחסום את הכתובת או ה IP

אורון
Guest

איזה הולסום. תודה

רום
Guest

לא יודע מה אצל כל החברות האלו אבל בעבודה שלי אם תשלח לעובד 200 מייילם ביום מאותה כתובת בהחלט יקפצו התראות אצל האדמינים והם בהחלט יחסמו את כתובת הדוא”ל שלך. אז לא כל כך יעיל. אם זה היה גוף ממשלתי סביר מאוד גם שתלונה היית מוגשת למשטרה ואז שוטרים היו דופקים לך בדלת. אני יודע שלפני כמה שנים שלחו לכל מיני אנשים בחברה מיילים עם הודעה שיש לשולח מאגר של פרטי אנשי קשר שאפשר למכור להם והוגשה תלונה במשטרה בעקבות ההודעה הזו ואחרי כמה זמן קבלנו עדכון מהמשטרה שנעצרו חשדים בעבירה ושהמשטרה מודה לנו על הענות והזמן

מישהו
Guest

אפשר בקלות לגנרט סקריפט ששולח מג’ימייל פלוס אליאס משתנה, שינסו לחסום עד מחר

wpDiscuz

תגיות לכתבה: