כלכלת עננים – האם מחשוב ענן בכלל משתלם?

היעילות הכלכלית של הקמת מערכי המחשוב הפנימיים או חיצוניים אינה מוכחת וברורה. האם הענן הפרטי כלכלי יותר מהענן הציבורי לארגון או להיפך? רונן נדלר בחן את הנושא וחזר עם כמה תשובות משלו.

התרומה של מחשוב הענן להפיכת ה-IT לגמיש וזריז הינה בר קיימה ואין ויכוח עליה. האם תהיה עדיפות ארגונית למחשוב ענן פרטי או למחשוב הענן הציבורי? היעילות הכלכלית של הקמת מערכי המחשוב הפנימיים או חיצוניים אינה מוכחת וברורה. האם הענן הפרטי כלכלי יותר מהענן הציבורי לארגון או להיפך? האם היבט הכלכלי של השימוש בתפיסת הענן היה גורם מרכזי בהחלטה על צורת המימוש? האם נהיה חייבים להקים מערך מחשוב הכולל מחשוב ענן ? הרבה שאלות שהתשובות אליהן לא ממש ברורות, אבל ננסה לענות עליהן בכל זאת.

בבחירות 1992 תבע ביל קלינטון את הסיסמה “It’s the economy, stupid“. ביל קלינטון נחשב בבחירות אלו כבעל הסיכויים נמוכים לזכות בבחירות לנשיאות וזאת בשל מדיניות החוץ המוצלחת של הנשיא המכהן גורג בוש,  אשר הצליח  לסיים את המלחמה הקרה ולנצח במלחמת המפרץ הראשונה. האסטרטגים של ביל קלינטון הפנו את קהל הבוחרים אל הכלכלה האמריקאית אשר לטענתם נמצאה בנסיגה, וזאת מפני שגורג בוש השקיע את מירב המאמצים במדיניות החוץ ולא בכלכלה האמריקאית.  לפי תפיסתם  ביל קלינטון ייתן מענה לנושא זה וישנה את סדרי העדיפויות. כמובן שאנו יודעם כיום שביל קלינטון הצליח מאוד אם הסיסמה, הביס את הנשיא המכהן  וכיהן 2 קדנציות מוצלחות גם מהבחינה הכלכלית. אנו רואים שהנושא הכלכלי הוא חשוב לעין ארוך מנושאים אחרים ואכן הוא מנצח במסעות בחירות .

האם בעידן בו גם גוף ה-IT נדרש לשיפור ועמידה ביעדים העסקיים, יש צורך בהקמת מחשוב ענן? האם התצורה צריכה להיות ענן פרטי  או שימוש בענן ציבורי ?

מחשוב ענן פרטי  מתבסס על קניית ציוד והקמת מערך של שרתים ,וירוטאליזציה מתקדמת ,מערכות ניהול ,BILLING, מדידה וניטור. קיימים כיום מספר יצרנים אשר משווקים מוצרים לעולם הענן הפרטי, ישנם יצרנים אחרים מרכזיים אשר עומדים להיכנס לעולם הארגוני ולעזור להקים ואולי אף לתחזק את  הענן הפרטי. העלות בהקמת הענן הפרטי אינה מבוטלת. נכון ניתן להציג את התפיסה שבאופן שוטף אנו רוכשים שרתים ,תוכנות וירוטאליזציה ,מערכות הפעלה, משלבים את החומרות במערך הניטור ולכן התוספת אשר מביאים היצרנים שמתבטאת במערכות הניהול, חישובי עלות ,מדידה, ניטור ואריזת כלל הרכיבים במערך יחיד,  אינה יקרה מאוד ומהווה חלק מהעלות הכוללת אשר נוציא ממילא. לפיכך העלות אינה גבוהה מאוד והיתרונות בגמישות והזריזות (זמישות ) הם יתרונות ברורים לכל הלקוחות באשר הם .

לעומת זאת שימוש בענן הציבורי אשר בנוי על שכירות של  משאבים לא משנה סוג המשאב  PAAS ,SAAS, IAAS וכול XAAS אשר יעלה על דעתנו, מגלם בתוכו עלות של שכירות השירות ולא רכישה . בשכירות אנו משלמים על השירות בלבד והמחיר הוא באופן יחסי זול . הספקים אשר בונים את הענן הציבורי רוכשים כמות רבה של ציוד ,תוכנות ,מערכות הפעלה וכ”ו ולכן העלות הכוללת זולה משמעותית מהעלות של ארגון בודד . השימוש במערכות מרכזיות לניטור ,מדידה ,חיוב גם הוא מוזיל את העלות הכוללת ולכן הגעה לרווח כלכלי היא אפשרית ומעשית .

האם הדבר דומה לשאלה הנצחית מתי כדאי כלכלית לקנות רכב ומתי לרכוש, האם כאשר אנו עושים שימוש יום יומי ברכב אזי כדאי לרכוש אותו או לחילופין האם כדאי לשכור במקום לקנות . כמובן שבאם אנו עושים שימוש קבוע ברכב אזי כדאי לנו לרכוש אותו ולא לשכור . כאשר אנו עושים שימוש זמני ולעיתים לא דחופות אזי כדאי לשכור את הרכב . האם תפיסה זו זהה לתפיסת השימוש במחשוב הענן הפרטי והציבורי ?

בתפיסה הקיימת כל משתמש פונה ל גוף ה-IT בארגונו לשם קבלת השירות אותו הוא  מזמין בין אם זה שירותי אפליקציה, תשתית וכדומה. בנוסף גוף ה-IT מחויב בהקמת יישומים אשר תומכים עסקית בארגון. הקורלציה בין הרווח העסקי ל-IT ברור היום ונמדד בכל ארגון. למשתמש הארגוני “נולדה” אלטרנטיבה חדשה אשר בה הוא יכול לרכוש באופן פשוט את אותו שירות אשר היה מקבל מגוף ה-IT מהענן. השיטה אשר בה המשתמש יכול לרכוש שירות באופן מהיר מאוד וללא עלות גבוהה מהווה חידוש ובעיה לגוף ה-IT אשר היה רגיל לספק את השירותים בזמן נתון. לפיכך גוף IT צריך לבצע התאמה ו”יישור קו” מול הפתרון ולספק שירות מהיר זול ואמין למשתמשים.

לסיכום

אנו רואים שישנם פנים רבות לנושא מחשוב הענן ועוד רבות ידובר וייכתב על הכדאיות בהקמת מערך הענן. אנו רואים שהתפיסה של הענן הציבורי אשר קיימת הן בצד הטכנולוגי והן בצד  העסקי דומות בחלקם לשכירת הרכב אנו רואים שהפשטות בשכירת השירותים כגון שכירת רכב מגיעה גם לעולם ה-IT  ואנו מתמודדים כלכלית באופן זהה אם נושא הרכב באותו אופן שנתמודד עם שכירת שירותי הענן. תפיסת הענן תגרום לשינוי מהותי בעבודת גופי ה-IT  בארגונים השונים . אנשי ה-IT יהיו חייבים להטמיע טכנולוגיות אשר נותנות מענה מהיר זול וטוב לדרישות המשתמשים. גוף ה-IT חייב להיות תחרותי מול הספקים אשר מספקים שירותי אפליקציות חיצוניים. ולכן הקמה ואו שימוש בענן הוא עניין של זמן עד אשר כל ארגון יטמיע, כל ארגון צריך לעשות את החשבון הטכנולוגי ,עסקי שלו לגבי תצורת המימוש אך בכדי שלא יקומו בארגונים איי מחשוב חיצוניים ובכדי לעמוד ביעדים העסקיים של הארגון, יקומו להם תצורות הענן השונות .

רונן נדלר

הגב

3 תגובות על "כלכלת עננים – האם מחשוב ענן בכלל משתלם?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שמעון
Guest

כתבה מסורבלת לא ברורה שלא מגיעה לשום מקום…
חייב לציין שהיא “מריחה” כמו דאגה לJob Security

רועי
Guest

אז מה אמרת פה בעצם?
הרבה מלל, אנלוגיה אחת (לרכב), ואפס תרומה להבנת הנושא

trackback

[…] היעילות הכלכלית של הקמת מערכי המחשוב הפנימיים או חיצוניים אינה מוכחת וברורה. האם הענן הפרטי כלכלי יותר מהענן הציבורי לארגון או להיפך? רונן נדלר בחן את הנושא וחזר עם כמה תשובות משלו. לכתבה המלאה […]

wpDiscuz

תגיות לכתבה: