סין או יפן? ממי צריכים לגייס הון הסטארטאפים הרפואיים בישראל

יזמים בתחומים הרפואיים יכולים לגייס כספים ממשקיעים יפניים וסיניים. מה היתרונות והחסרונות בכל בחירה?

מקור: Pixabay

מאת זהר גנדלר

גיוס הון ממשקיעים הינו אחד מעמודי התווך בפעילותו ושרידותו של כל סטרטאפ. מי שמצוי בתחום יודע עד כמה פעילות הגיוס מצריכה היערכות והשקעת זמן ומשאבים משמעותית.

עולם הסטרטאפים הרפואיים הצעירים הינו בדרגת הקושי הגבוהה ביותר בגיוס כסף ממקורות זרים. היזמים בתחום מתמודדים עם אתגרים רבים יותר, במיוחד עם תהליכי פיתוח שמחייבים רגולציה מורכבת, ניסויים קליניים ו – time to market ארוך יחסית. מנהלי סטרטאפים רפואיים צעירים משקיעים משאבים וזמן רב מאוד בגיוסי הון.

בשנים האחרונות אתגר חיפוש ההשקעות בתחום המכשור הרפואי גדל, וזאת מכיוון שהחברות הגדולות שבעבר היו רוכשות סטרטאפים לאחר ניסוי קליני מוצלח ואישור שיווק מה FDA, דורשות כיום לראות גם מכירות משמעותיות. דרישה זו גרמה למשקיעים רבים בארה”ב, באירופה ובישראל, לצמצם את השקעותיהם בחברות מכשור רפואי צעירות. החיפוש אחר ערוצי השקעה חלופיים, הוביל חברות צעירות רבות למזרח הרחוק.

הסינים והיפנים, התאפיינו לרוב באי-לקיחת סיכונים ולכן העדיפו בעבר להשקיע בעיקר בחברות בוגרות ומוכרות. בשנים האחרונות יש באופן מפתיע וחריג, בשתי המדינות, פתיחות מסויימת ומוגבלת להשקעות בחברות סטרטאפ צעירות.

אז ממי עדיף לנו לגייס, מסין או מיפן?

המוטיבציה הסינית למשיכת טכנולוגיות ישראליות (ואחרות) לסין הינה ברורה. סין מהווה כעשרים אחוזים מאוכלוסיית העולם, אולם תעשיית המכשור הרפואי הסינית, מהווה כשני אחוזים מתעשיית המכשור הרפואי העולמית. ממשלת סין יצאה עם תוכניות אסטרטגיות שאפשרו למשקיעים סיניים לחפש את מבוקשם בישראל. אך השקעות סיניות בחברות מכשור רפואי צעירות בישראל, כרוכות בדרך כלל בלא מעט קשיים ולוחות זמנים בעייתיים.

הסינים לרוב דורשים זכויות ייצור לשוק הסיני, וזכויות בפטנט הסיני או בפטנט עתידי שיפותח בסין. זאת, לצד הקמה של חברה משותפת בסין למטרת קבלת אישורים רגולטוריים ומכירות בסין. דרישות אלו אינן עולות בקנה אחד עם תנאי התמיכה של הרשות לחדשנות בישראל אשר גוררות קנסות משמעותיים. בנוסף, קיים קושי מובנה לחברות ישראליות בהקמת שותפות בסין, בשל אי הכרת החוק, התרבות ואופן ניהול העסקים בסין.  קושי נוסף הינו הדרישה הסינית להסכמים שאינם באנגלית בלבד ויש הכרח לשלב את השפה הסינית ובכך להגדיל את עלות העיסקה.

לאחרונה החליטה ממשלת סין להעלות בצורה דרמטית את הדרישות על הוצאת כספים מסין, בכל התחומים, והחלה לדחוף בצורה מאוד חזקה לכיוון של עיסקאות המבוססות על Joint Venture סיני בלבד. מציאות זו מקשה מאוד על החברות הרפואיות הישראליות הצעירות הזקוקות למזומנים לשם התקדמות בתהליכי הפיתוח בישראל ומקטינה את האטרקטיביות של העיסקאות בסין.

במקביל, החלה מגמה של עלייה בהשקעות המגיעות מיפן. היפנים מבצעים בשנים האחרונות יותר השקעות ורכישות בישראל, בעיקר בתחומי ההיי טק, כאשר השקעות בחברות מכשור רפואי צעירות החלו ממש לאחרונה.

יפן, בניגוד לסין, הינה מעצמת מיכשור רפואי, המדינה השלישית בגודלה בעולם בתחום. לכן, היכולת של חברות יפניות לעזור לחברות הצעירות, קודם כל בחדירה לשוק היפני, אבל פעמים רבות גם למדינות המערב, הינה גדולה יותר.

העסקאות עם חברות יפניות הן יחסית פשוטות יותר, ללא צורך בהעברת זכויות קניין רוחני או זכויות ייצור, ללא צורך באישורים ממשלתיים ביפן להעברת הכסף, וללא צורך באישור הרשות לחדשנות בישראל. ההסכמים נעשים באנגלית, המו”מ לרוב הינו ישיר והזמן הנדרש לסגירת עסקה אינו ארוך מידי – פחות משנה.

מצד שני, לא פשוט לחברות סטרטאפ ישראליות בתחום הרפואי להשיג אישורים רגולטוריים ביפן. יש קושי אף בקבלת ייעוץ מקצועי מסודר בנושא, ובפועל לרוב יש תלות בשותף מקומי אשר יתווך וינחה מול הרשויות. קושי נוסף גלום בפערי התרבות ומנטליות שיש לגשר עליהם וההכרח לבנות מערכת יחסים טובה שהיא הבסיס לכל עיסקה ולכל שותפות, במיוחד כאשר מדובר בשותף יפני.

סוגייה חשובה נוספת שיכולה להיות מאתגרת בעבודה עם השוק היפני, באה לידי ביטוי בדרישות מצד החברות היפניות להשלמות טכניות הנדרשות במוצר. מה שבעיני חברה ישראלית ייחשב כמוצר מוגמר, אינו נתפס כך בשוק היפני. על כן, ההמלצה היא לא להתחיל את המכירות דווקא בשוק היפני.

בשורה התחתונה, ההחלטה של חברת הסטארט-אפ על היעד לחיפוש שותפים אסטרטגיים ולגיוס הון בסין או ביפן אינה פשוטה מאחר והשיקולים מבוססים על מספר פרמטרים. השיקול העיקרי הנו גודל השוק הרלבנטי למוצרי החברה, לאחר מכן איתור השחקנים המרכזיים בשוק והתחרות הקיימת (למשל, עבור חברה שעוסקת בקולונוסקופיה או בהדמיה, יפן היא מדינת יעד מספר אחד, ואילו חברה שעוסקת בסוכרת תמצא בסין שוק ענק הצמא לפתרונות). פרמטרים נוספים הם, הצפי לגידול השוק ולתחרות, חוזק הקניין הרוחני המקומי, יכולת השותפים הזרים לקדם את שיווק מוצרי החברה במדינת היעד, סין או יפן. הפרמטר  החשוב ביותר בדרך כלל לחברות הצעירות, הינו יכולת השותפים הזרים להעביר כסף כנגד מניות או זכויות לחברה הישראלית. נושא העברת הכסף לישראל יוצר במקרים רבים עדיפות לשותפות עם חברות יפניות.

הכותב הינו מנכ”ל קרן וחממת NGT3

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 תגובות על "סין או יפן? ממי צריכים לגייס הון הסטארטאפים הרפואיים בישראל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
טקרעו
Guest

מנהל חממה הפך למומחה השקעות? ואללה יופי

איציק
Guest

הזדמנות לבצע החלטה מוסרית – לבחור יפן ולא סין!

אתי
Guest

למעוניינים לפתח קשרי עבודה עם נציג יפני מקומי מוזמנים לפנות eprmore@gmail.com -אתי

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל