סין מובילה את עולם המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים, והיא עושה את זה בסגנון שלה

סין מובילה את התחום הצומח של מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, אבל היא עושה את זה בדרך שלה, שכוללת איסור על קריפטו ותשתית בלוקצ'יין ריכוזית, עד כמה שזה נשמע פרדוקס

מקור: Unsplash

מאת: יובל וינרב

סין שמה לה למטרה יעד נוסף – הובלת התחום המתהווה של מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.  למעשה, מאז החלו לדון בסין ברעיון המטבע הדיגיטלי ב-2014, סין הגיעה להישגים מספריים שאף מדינה בעולם לא הגיעה אליהם. לפי סקר רחב שנערך ע"י BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, יותר מ- 80% מהבנקים המרכזיים מעורבים בפרויקטים של פיתוח מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC – Central Bank Digital Currency), בהם גם בנק ישראל, אך המתקדם ביותר מבין כולם, בהפרש גדול, הוא הבנק המרכזי הסיני (PBOC – People’s Bank Of China).

סין עשתה זאת על ידי השקת פיילוט ראשוני מצומצם בסוף 2019 מצומצם בארבע ערים נבחרות. כיום, שנתיים מאוחר יותר, סין עדיין נמצאת בשלב הפיילוט, אבל הוא הורחב לעשר ערים מרכזיות וכולל 140 מיליון איש (כ-10% מאוכלוסיית המדינה), שפתחו ארנקים דיגיטליים מיוחדים לכך, ומאות מיליוני עסקאות בשווי כולל של כ-10 מיליארד דולר, שבוצעו באמצעות היואן הדיגיטלי. 

השימוש במטבעות קריפטו אסור בסין. מטבעות דיגיטליים ממשלתיים הם לא מטבעות קריפטוגרפיים, אלא סוג של תגובת נגד מבחינתה. במקום הביזור, הדה-סנטרליזציה של מטבעות הקריפטו, מדובר בתשתית בלוקצ'יין ריכוזית בשליטת הממשל. זה נשמע כמו פרדוקס, אבל זה הרעיון של מטבעות דיגיטליים מרכזיים. תשתית בלוקצ׳יין נוצרת ונשלטת ע״י הממשל דרך הבנק המרכזי, מבנה הדאטה דומה – אבל כל המידע העובר ברשת חשוף למי שהקים את התשתית – במקרה הזה, הבנק המרכזי. המבנה הזה מאפשר לממשלה ולבנק המרכזי מעקב מדויק יותר אחר הכסף ותמהיל ההוצאות במדינה, ברמת המאקרו והמיקרו. במקרה האידיאלי – זה אמור לטייב החלטות מוניטריות ופיסקליות ולצמצם העלמות מיסים וכסף שחור. 

בניגוד למטבעות רגילים שקשה להגביל, ובמזומן קשה אפילו לפקח על אופן השימוש בהם, את המטבע הדיגיטלי אפשר לתכנת, ולהפוך את השימוש שלו למוגבל לשימושים ספציפיים בטווחי זמן ספציפיים.  תחשבו למשל על המענקים הכספיים שחולקו לאזרחים בישראל ובארה"ב לצורכי עידוד המגזר הצרכני. אם המענק מגיע במטבע דיגיטלי, אפשר לתכנת לו תנאים – שתוכלו להשתמש בו לקניה בחנויות בתוך שלושה חודשים מקבלת הכסף, אבל לא תוכלו להשתמש בו להשקעה במניות או חיסכון בבנק.  בצורה דומה – אפשר להחליט שכספי ביטוח לאומי מופנים רק לקניית מזון, תרופות וצרכים חיוניים, אבל לא לסיגריות ואלכוהול למשל. הטרייד-אוף הגדול שחוששים ממנו הוא הפגיעה בפרטיות. בסין הנושא הזה מקבל פחות חשיבות, לפחות בעיני מקבלי ההחלטות לאור התועלת הצפויה מבחינתם.

הבנק המרכזי של סין הוא הגוף המרכזי שמאחורי המטבע, והוא אף הקים מעבדת מו"פ ייעודית לפני כשש שנים, שמובילה את הפרויקט ברמה ההנדסית. ביולי האחרון הבנק המרכזי פרסם מאמר עדכון על התקדמות הפרויקט, והחל לקרוא למטבע e-CNY, שהחליף את המונח הקודם, הפחות קליט, של DCEP (Digital Currency Electronic Payment).

סין היא מקום אידיאלי להנחיל בו את המטבע הדיגיטלי. מסתבר, שעבור אוכלוסיית סין, השימוש במזומן הוא משהו שרק תיירים או דינוזאורים עושים. צורת התשלום הפופולרית ביותר במדינה, בהפרש גדול, היא תשלומים בנייד באמצעות ארנק דיגיטלי. אפילו קבצנים בסין מדפיסים קוד QR על קרטון ומקבלים כסף באמצעות תשלומים בנייד. ענקיות הטכנולוגיה עליבאבא וטנסנט שולטות בשוק הזה באופן מוחלט, דבר שמקדם את האינטרס של הבנק המרכזי ליצור מטבע דיגיטלי משלו – שכן, היכולת שלו לשלוט בכסף בשוק נפגעה עם המעבר ממזומן לתשלומים דיגיטליים בכל מקום, החל מתשלום לרופא ולנהג המונית, דרך קניות בסופר ועד נדבות לקבצן. צורת התשלום באמצעות היואן הדיגיטלי של הבנק המרכזי תעבוד בצורה דומה לארנקים הדיגיטליים הקיימים של עליבאבא וטנסנט, כך שאין ממש צורך לחנך את השוק לצורת תשלום חדשה. 

לממשל הסיני יש תמריצים אסטרטגיים נוספים לדחוף קדימה את היואן הדיגיטלי, בהם המשך מיצובה של סין כמובילה עולמית בתחומי הפינטק והמסחר המקוון, חיסכון בעלויות הנפקה והחזקה של כסף פיזי, הגברת הצריכה, מיצוב היואן כמטבע לסחר בינ"ל, ומכאן חיזוק מעמדה של סין בזירה הפיננסית והגיאו-פוליטית הבינ"ל (על ידי יצירת אלטרנטיבה דיגיטלית לדולר), וכמובן – העשרת המידע שסין אוספת ומנתחת על התנהגות התושבים, החברות והשווקים ותגובתם למהלכי רגולציה, תמריצים, מיסוי וכדומה. יתרה מכך, את המטבע הדיגיטלי אפשר לתכנת באמצעות חוזים חכמים, ולהגביל אותו לשימושים ספציפיים בטווחי זמן מוגדרים . לדוגמה, אפשר לקבוע שכספי ביטוח לאומי מופנים רק לקניית מזון, תרופות וצרכים חיוניים, אבל לא לסיגריות ואלכוהול. הטרייד-אוף הגדול שחוששים ממנו הוא הפגיעה בפרטיות. בסין, כמובן, החלק הזה מרתיע את מקבלי ההחלטות הרבה פחות מאשר במערב. 

בחודש שעבר, יי גאנג, נשיא הבנק המרכזי הסיני, הצהיר על המחויבות החד-משמעית להמשך השקעה, קידום ופיתוח נחוש אך הדרגתי של היואן הדיגיטלי. לסין יש לא מעט אתגרים בפרויקט, שחייב להיות מוקפד ביותר, במיוחד ברמת האמינות והבטיחות בשימוש בו. אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך למשוך מומחים שיבנו את התשתית הטכנולוגית והמוצר שאתו יעבדו האזרחים והעסקים. האיסור הגורף על מטבעות קריפטו בסין כנראה יקשה מאד למשוך כישרונות למדינה, במיוחד זרים.

בעתיד הלא רחוק, מטבעות ושטרות יהפכו כנראה לפריטי אספנות וכולנו נשתמש בכסף דיגיטלי. למרות האתגרים הלא פשוטים, הממשל והבנק המרכזי בסין נחושים לקדם את פיתוח המטבע ולשמור על ההובלה הגלובלית שלהם בתחום לאור היתרונות הרבים שמטבע דיגיטלי מציע לרשויות. שאר העולם כנראה ימשיך לעקוב בעניין, ובהיפוך של התפיסה שהשתרשה בעשורים הקודמים – ילמד, או יעתיק ואולי גם ישכלל את הידע והפרקטיקות שיתחילו בסין. 

 

הכותב הוא שותף מנהל בחברת Krystal8

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "סין מובילה את עולם המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים, והיא עושה את זה בסגנון שלה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אלי
Guest

מעניין מאד! תחום מרתק וכתבה שעוזרת להבין למה. מניח שדברים דומים יגיעו במערב בקרוב מאד

wpDiscuz

תגיות לכתבה: