פיתוח חדש יעניק חיים חדשים לסוללת הסמארטפון

חברת CENS הישראלית מפתחת תהליך להטמעה של חלקיקים ננומטרים שמשדרג את המוליכות החשמלית של הסוללות הנפוצות בסמארטפונים, במתקני אגירת חשמל סולארי ובמכוניות חשמליות. לדברי אחד המייסדים, מיכאל ברומפמן, נוכל לראות אותו על הכביש ובסלולרי שלנו תוך 4-5 שנים

Bloomberg Getty Images

קרדיט צלם/תמונה: Bloomberg, Getty Images

כולנו מכירים את התסכול: קמים בבוקר עם 100% סוללה בסמאטרפון ועוד לפני שיצאנו מהבית האחוזים כבר מתחילים לטפטף. לפני ארוחת הצהריים אנחנו כבר מתקרבים ל-70%. איך זה קרה? בקצב הזה נצטרך להגיד תודה אם נשרוד את היום בלי מטען. אם הטלפון שלנו הוא כל כך נייד, למה אנחנו צריכים להיות מחוברים לחוט כל היום?

עולם המדע מנסה לפתור את הבעיה הזאת כבר עשרות שנים, אך בשנים האחרונות הלחץ גובר מצד ענקיות הטכנולוגיה שכל המכשירים שלהן נסמכים על סוללות כאלה. אך למרות המשאבים האדירים של הענקיות, נראה שהפתרון יגיע מכיוון לא צפוי: יותר ויותר סטארטאפים קטנים וחכמים מנסים לפתח סוללה שתיטען מהר יותר ותחזיק מעמד יותר מיום עבודה אחד. אחת מהם היא חברת הסטארטאפ הישראלית (CENS (Clustered Engineered Nano Space שפיתחה דרך להטמיע צינוריות ננו-פחמניות בחומרי אלקטרודה שבסוללה. מדובר בטכנולוגיה חדשנית שהמפתחים עומלים עליה כבר משנת 2013 וכיום היא מתקרבת בצעדי ענק לשלב היישום.

“לצינוריות הננו-הפחמניות יש תכונות מאוד ייחודיות – מוליכות חשמלית גבוהה, יכולת גבוהה להעביר זרם ויכולת תרמו-מכנית גבוהה”, מסביר מנכ”ל החברה, מיכאל ברומפמן, “מעצם היותן צינוריות מאוד קטנות – אורכן נמדד במיקרון (אלפית המילימטר) והקוטר הוא בערך מאית מיקרון – קשה לבודד ולפזר אותן, מה שמגביל את השימוש בהן בתעשייה. אנחנו פיתחנו תהליכים שיודעים לפזר את הצינוריות האלה בתוך האלקטרודות שמרכיבות את הסוללות”.

כאשר מוסיפים ומפזרים באופן אחיד את הננו-צינוריות האלה בחומרי האלקטרודה של סוללות ליתיום יון (אלה שמשמשות בין היתר בסמארטפונים ובלפטופים), הן משפרות את הקיבולת של הסוללה (כמות החשמל שהיא יכולה לאגור), מאפשרות לה להיטען בזרמים גבוהים יותר – כלומר בזמן קצר יותר – מקטינות את רמת ההתחממות שלהן ומאריכות את חיי הסוללה.

ביצועי הסוללה ישפיעו על התרחבות שוק הרכב

CENS, שהוקמה ב-2013 על ידי ברומפמן וד”ר נילס פליישר, היא החברה הראשונה שחברת אלביט בחרה להשקיע בה במסגרת החממה הטכנולוגית Incubit. אלביט עוסקת בין היתר בפיתוח סופר-קבלים (התקנים המסוגלים לאחסן כמויות אנרגיה גדולות בשטח קטנטן, ולהיטען במהירות גדולה), והסינרגיה בין החברות מקדמת את שיפור הביצועים שלהן.

“יישמנו את הטכנולוגיה בהצלחה בתוך הסופר-קבל והצלחנו להעלות את ההספק בכ-50%”, מספר ברומפמן, “הטכנולוגיה שלנו ישימה למעשה בכל מוצר שבנוי מחלקיקים, כי התהליכים שלנו פועלים כאשר הננו-צינוריות מפוזרות בתוכם. אנחנו משפרים את התהליכים של מוצרים הבנויים מחלקיקים על ידי מניעת האגלורמציה (הצטברות) של הצינוריות המפוזרות, שכן יש להן נטייה להתפרס באופן אחיד בתוך החומר, וכך אפשר להמשיך לעבוד עם המוצר”.

בתחום סוללות הליתיום יון, CENS משתפת פעולה גם עם מעבדה של 50 חוקרי אלקטרוכימיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של פרופ’ דורון אורבך, וכן עם תדיראן סוללות. בשני המקומות כבר נבנו אבות טיפוס שנבדקו. “הבדיקות הראשונות לדור הראשון של התהליך כבר נעשו, והתקבלו תוצאות די טובות”, מעיד ברומפמן, “בבר אילן בודקים את האבטיפוס מהכיוון המחקרי ובתדיראן מהכיוון התעשייתי. כרגע אנחנו נמצאים בשלב השלמה של דור שני בתהליך ובשלבים של סבב גיוס ראשון להשקעות מאנג’לים, קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים. במקביל, אנחנו נמצאים בקשר עם מספר יצרני סוללות ליתיום מובילים באסיה ובאירופה”.

השדרוג של סוללות הליתיום יון ישפר כמובן את איכות החיים של משתמשי הסמארטפונים והלפטופים, אבל ישמש גם מכשירים לאגירת חשמל סולארי וכלי רכב חשמליים. “היעד שלנו הוא לאפשר קפיצת מדרגה בביצועים של סוללות הליתיום”, אומר ברומפמן, “בתחום כלי הרכב החשמליים נפח השוק ענק והשיפור בביצועי הסוללה יוכל להשפיע על התרחבות השוק עצמו. השאיפה שלנו היא להגיע לעלייה בקיבולת של הסוללות עד פי שניים בתנאי זרמים גבוהים, שהם רלוונטיים במיוחד לרכבים חשמליים. זה גם יכפיל את טווח הנסיעה של הרכבים האלה וגם יקצר את זמן הטעינה בעשרות אחוזים. יתרון נוסף הוא שיפור משמעותי ביכולת לעבוד בטמפרטורות נמוכות, בעיה ידועה של סוללות ליתיום יון”. ברומפמן מעריך שנראה את הסוללות של CENS על הכביש ובתוך המכשירים הניידים שלנו בתוך 5-4 שנים.

הכתבה בחסות אינקוביט

אינקוביט הינה החממה הטכנולוגית של אלביט המשקיעה בטכנולוגיה חדשנית בשלביה המוקדמים (Seed). אינקוביט מממשת עבור אלביט אסטרטגיית חדשנות פתוחה (Open Innovation) ומשקיעה במגוון רחב של טכנולוגיות אזרחיות. במסגרת ההשקעה ניתנת לחברות הסטארטאפ נגישות ייחודית לתשתיות הידע, למומחים, לטכנולוגיה ולניסיון המקצועי ניהולי של אלביט.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 Comments on "פיתוח חדש יעניק חיים חדשים לסוללת הסמארטפון"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
ליאור
Guest

יפה מאוד בהצלחה!

קובי
Guest

המכשיר נייד והסוללה גדלה (יש כבר כאלו עם 4000 מיליאמפר)…
אבל המסך גדל, מספר הנקודות גדל והמהירות של המעבד/מספר מעבדים עולה מהר יותר.
תקנה מכשיר עם פחות מעבדים/איטיים יותר/מסך עם פחות נקודות ותעבור גם יותר מיום.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: